בחינת מודלי זהות של יהודים בעידן המודרני – זהותם של יהודים שהיגרו מברית - המועצות לארצות - הברית כמקרה בוחן

 

מילות מפתח	אמריקה, ארה"ב, ארצות הברית, בריה"מ, הגירה, זהות, זהות יהודית, חופש דת, חופש פולחן, יהודים ברית המועצות, מודל זהות, מקרה בוחן, קומוניזם, רוסיה
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1723
מספר מקורות	2

תקציר העבודה

בחינת מודלי זהות של יהודים בעידן המודרני – זהותם של יהודים שהיגרו מברית – המועצות לארצות – הברית כמקרה בוחן עבודה זו עוסקת בסוגיית זהותם של יהודים בעידן המודרני בעולם, ובכלל זה יהודים מברית המועצות ומרוסיה בפרט. במסגרת זו, אנסה לבחון את הנושא כפי שמוצג במאמרו של מיכאל צ'לנוב (2002 :
5 4 – 273). מאמר זה תורם לנושא רבות, מאחר ובמסגרתו מפורטים בהרחבה במודלי הזהות השונים של יהודים ברחבי העולם.  בנוסף, מאמרו של ויליאם פלדמן (1978 : 137 – מנהל עסקים6) בוחן את קליטתם של יוצאי רוסיה בקליבלנד, אוהיו. מידת קליטתם של אוכלוסיה זו כמהגרים מעידה על זהותם ובכך, המאמר תורם לבחינת הסוגיה.
מודלים של זהות יהודית על פי מאמרו של  צ'לנוב (2002) – החל מהמאה ה-18 ועד היום, היהדות עוברת משבר זהות ולכן, באים לידי ביטוי מגוון מודלים של זהות יהודית. ההבדלים בתפיסה זו ישפיעו על אחדותו של העם היהודי ברחבי העולם, על יחסם של יהודי התפוצות למדינת ישראל וכן, על צביונה של החברה הישראלית.
הזהות היהודית כוללת מרכיב אתני ומרכיב דתי. גודלם של מרכיבים אלו בזהות מבטאים את היהדות באופן ייחודי. המסורת היהודית – דתית משפיעה על התפיסה הציונית של היהדות, אשר מרכזה ממוקמת בישראל וכן, תפיסת חוויית השואה ביהדות המודרנית. מאפיינים אלו ומאפיינים …

הצעת מחקר: תרומת ההשתייכות לזרמים ביהדות, הקונסרבטיבי / הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955)

 

מילות מפתח	אורתודוקסים, אנומיה, ארה"ב, ארצות הברית צאצאי יהודים, האימפריה הצארית, הגירה, הגירת היהודים, הגירת יהדות מזרח אירופה לארה"ב, הזרם הקונסרבטיבי, הזרם הקונסרווטיבי, הזרם הרפורמי, המהפכה התעשייתית, הצעת מחקר, הקיסרות הרוסית, השתלבות חברתית, השתלבות מהגרים, זהות דתית, זהות יהודית, חילון, חילוניות, חילוניים, יהדות, יהדות קונסרבטיבית, יהדות קונסרווטיבית, יהדות רפורמית, יהודים דתיים, מהגרים, סוציאליזציה, פרעות הנגב, פרעות קישינב, צאצאי מהגרים, צאצאים, קליטת הגירה, קרבה לדת, רוסיה, רמת דתיות, תנועת ההשכלה
שנת הגשה	2020
מספר מילים	3655
מספר מקורות	32

תקציר העבודה

נכון לסוף המאה ה-19, 22.2 מליון איש מהאוכלוסיה באימפריה הצארית היו יהודים – 4% בלבד מהאוכלוסיה הכוולת. המצוקה הכלכלית הוותה בסיס לרצונם העז של יהודי האימפריה לצאת ממנה. היהודים היו מצויים במאבק שוטף על מקורות המחייה והתחרות בין בעלי המלאכה לא הייתה אפשרית. לפיכך, המעבר לארץ אחרת בתקווה לשפר את מצבם הכלכלי הייתה אפשרות סבירה. באפריל 1881, פרצו פרעות הנגב בדרום רוסיה, אשר הביאו לנזק רב לרכושם של יהודים. הפגיעה בבטחון היהודים ברוסיה התווסף למצבם הכלכלי הרע ולמעמדם הנמוך. המהפכה התעישייתית הגיעה לרוסיה שני עשורים בלבד לפני כן, באיחור של מאה שנים. ההתפתחות התעשייתית והמעבר לערים הגדולות פגעו ביהודים במושב ובפולין, מאחר ומנעו מהם להשתלב בענפים הקשורים לתעשיה. מטרת העבודה הנה לבחון את תרומתם של הזרמים החדשים ביהדות להשתלבות בחברה האריקאית של יהודים בני הדור השני להגירה ממזרח אירופה. ההתמקדות בזרמים החדשים – הזרם היהודי רפורמי והיהודי קונסרבטיבי נובע מכך שהזרם האורתודוקסי ביהדות בחר להקפיד על בדלנות מהחברה הנוכרית. במסגרת עבודה זו, אציג הצעת מחקר עליה תתבסס עבודה סמינריונית. הצעה זו מורכבת מכותרת העבודה, רציונל המחקר המסביר מדוע בחינת הסוגיה הנה חיונית, ראשי פרקים אפשריים וכן, רשימת מקורות רלוונטיים.

הנחיות לכתיבת עבודה סמינריונית בקורס פרקים בתולדות יהודי ארה"ב (10589)

הצעת המחקר:
ההצעה כוללת את המרכיבים הבאים: כותרת העבודה, שאלת המחקר, ראשי פרקים וביבליוגרפיה.
הצעת המחקר היא למעשה תכנית העבודה לה מתחייב הסטודנט לפני כתיבת העבודה. לאחר שאושרה בידי המדריך היא מחייבת. אין לערוך בה שינוי ללא התייעצות מוקדמת וקבלת אישור מהמדריך.

כתיבת העבודה:
כללי הכתיבה המדעית מחייבים להפנות למקורות בהם משתמשים כאשר מדובר בהצגת דעה של חוקר, נתונים, וכמובן בציטוט מהמקור. הציטוט מחייב סימון מרכאות מתחילת המובאה ועד לסופה.
בציטוט משתמשים לצורך חיזוק רעיון בעבודה או המחשתו בניסוחו המקורי (חוקים, החלטות, יצירה ספרותית, ועוד). מטבע הדברים אין להרבות בציטוטים בעבודה.
חשוב ביותר!!! למעט הציטוט, אסור להעתיק משפטים מהמקור. עליכם לסכם את עיקרי הרעיון מהמקור, לנסחו במלים שלכם ולבסוף להפנות למקור עצמו (או כמה מקורות, אם נעשה בהם שימוש בפסקה אחת).

שימו לב: כל פסקה בעבודה עומדת בזכות עצמה ומחייבת הפנייה למקור, אם צריך.
הקורא מניח שכל מה שנכתב ללא שימוש בכללים לעיל הוא פרי יצירתכם העצמית, ולכן העתקת משפט ממחקר אחר ללא ציון המקור נחשבת למעשה תרמית.

ההפניה למקור תכתב בהערת שוליים ממוספרת בסדר עולה (בגוף העבודה יצוין מספר ההערה ובתחתית העמוד ההפניה למקור). בהפניה למקור יש לציין את העמודים המדויקים מהם שאבתם את המידע המופיע בפסקה בגוף העבודה.

שימו לב: בשיטה זו יש תלות בין ההערות:
בפעם הראשונה שמציגים מחקר, יש לכתוב את כל הפרטים כפי שהם מופיעים בביבליוגרפיה (בהערת השוליים יש להקדים את שמו הפרטי של החוקר לשם המשפחה, ברשימה הביבליוגרפית שם המשפחה קודם לפרטי).
כותרת הספר תהיה מודגשת. כך גם שם כתב עת, או ספר ערוך. כותרת המאמר לא מודגשת אלא מסומנת במרכאות..
אם מדובר בהערה עוקבת (מאותו מקור), בפעם השנייה כותבים "שם" ומספר עמוד. באנגלית כותבים
Ibid. p.
כאשר מציגים בפעם השנייה ואילך את המקור (אם ההערה אינה עוקבת) יש לציין את שם המשפחה של החוקר, שנת הפרסום (בסוגריים) ומספר עמוד. אם משתמשים במספר מקורות של אותו חוקר, יש להוסיף לשם החוקר את קיצור הכותרת של החיבור, שלוש נקודות ומספר עמוד.

בכתיבת העבודה יש להקפיד על יחס נכון בהיקף של פרקי העבודה. בהנחה שהעבודה תחזיק כשלושים עמודים , יש להקדיש לפרק המבוא עמוד אחד עד שניים, ואם יש צורך בפרק שמתייחס לרקע היסטורי לנושא הנדון הוא ישתרע על כשלושה עמודים לכל היותר. באופן זה יהיה מקום רחב יותר לפרקים המרכזיים של העבודה שאמורים לעסוק בהיבטים שונים של שאלת המחקר שהוצגה במבוא לעבודה.

שימו לב: אין לחזור על מובאות או רעיונות כמה פעמים. החזרה קוטעת את קצב ההתקדמות של העבודה, וגם את חוט המחשבה ומהווה פגם עריכתי. כמו כן יש להניח שמספר מקורות יתייחסו לנושא מסוים. במקרה כזה חשוב לרכז את כל הנתונים והדעות ולהציגם בדיון אחד.

הגשת העבודה:
העבודה צריכה להחזיק כשלושים עמודים (לא כולל ביבליוגרפיה).
הביבליוגרפיה: מינימום 15 פריטים, מהם 2 באנגלית.
גודל גופן 12 רווח בין השורות 1.5
חשוב להקפיד על הגהת העבודה.
העבודה תוגש בשני עותקים: אחד מודפס וכרוך, ועותק שני בצורת קובץ יוגש דרך המערכת המקוונת.
לעותק המודפס יש לצרף טופס הצהרה על הכנה עצמית של העבודה.
נא לשלוח את העבודה בדואר 24 בלבד (לא רשום)
מכיוון שלא כל הסטודנטים שולטים בכללי הכתיבה המדעית אני מבקש לשלוח במייל קובץ לבדיקה לפני הגשה. חשוב לציין: בשלב זה אינני קורא את העבודה לעומק. מטרת הבדיקה היא לוודא שיש הקפדה על הערות השוליים, הביבליוגרפיה, עמוד השער, וכן שהעבודה לא חסרה דיון מהותי בהתאם להצעת המחקר שאושרה על ידי בתחילת התהליך. ולכן, אין להסיק מהרשאתי להגיש את העבודה לגבי הציון הסופי.
הערכת העבודה המודפסת והמוגשת רשמית נעשית על פי מספר פרמטרים: איכות הכתיבה והדיון, גיוון השימוש בביבליוגרפיה בעברית ובאנגלית ואופן הסקת המסקנות ואיכותן.
אני מקווה שהנחיות אלה (שאמורות להשלים את ההנחיות בחוברת ההדרכה שמחולקת לכם לפני הכתיבה)
יסייעו לכם בכתיבת העבודה.

הערה חשובה: מי שזקוק לציון מטעמים של מכרז בעבודה, קבלת הטבה כספית ועוד, חייב להגיש את העבודה לבדיקה לפחות חודשיים לפני התאריך הקובע עבורו. זה טווח הזמן הראוי במקרה שצריך לתקן את העבודה או כל עיכוב אחר בבדיקת העבודה ודיווח על הציון במערכת.

בהצלחה

ד"ר אילן קיסר

תרומת ההשתייכות לזרמים ביהדות להשתלבותם בארצות הברית להגירת היהודים ממזרח אירופה

 

עבודת סמינריון בנושא - תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955) במסגרת הקורס – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית מספר קורס 10589

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
3

1.1 זהות דתית והיהדות האורתודוקסית
3

1.1.1 פעילות דתית ורווחתם של מאמינים
3

1.1.2 היהדות האורתודוקסית והליך החילון
5

1.2 הזרמים החדשים ביהדות
6

1.2.1 היהדות הרפורמית
6

1.2.2 היהדות המסורתית – קונסרבטיבית
10

1.3 מאפייניו של דור המהגרים
13
פרק 2 – אימוץ הזרמים ביהדות על ידי דור שני להגירה ממזרח אירופה
17

2.1 זהות יהודית והזרמים היהודים בארצות הברית
17

2.2 אימוץ היהדות הרפורמית על ידי הדור השני להגירה
19

2.3 אימוץ היהדות הקונסרבטיבית על ידי הדור השני להגירה
26
פרק 3 – דיון ומסקנות
29
סיכום
34
מקורות
35

מבוא
יהודים בארצות – הברית נוטים להזדהות עם אחד משלושה זרמים של היהדות – הזרם האורתודוקסי, הזרם הרפורמי או הזרם קונסרבטיבי. המוני מהגרים יהודיים ממזרח אירופה הגיעו לארצות הברית בין העשור השמיני של המאה ה-19 לעשור השני של המאה ה-20. את פניהם קיבלו בעיקר יהודים ממרכז אירופה המזוהים כיהודים רפורמים. מקובל לייחס את הזהות היהודית של היהודים בארצות הברית כביטוי למידת השתלבותם כיהודים שהיגרו ממזרח אירופה וכצאצאים למהגרים. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד תרמו הזרמים החדשים ביהדות (הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי) לדור השני, צאצאיהם של מהגרים יהודים מזרח אירופה, להשתלב בחברה האמריקנית בין השנים 1918 ל- 1955? במסגרת זו, אדון בסוגייה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא.
בנסיון לבחון את סוגיית השפעת השייכות לזרם כזה או אחר ביהדות בארצות הברית על מידת השתלבותו של היהודי בחברה הקולטת אסקור את הספרות העיונית והמחקרית המתמקדת בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית.
תחילה, בפרק הראשון אגדיר את הזהות היהודית ואציג על קצה המזלג את הזרם האורתודוקסי ביהדות ואת הליך החילון שהחל בארופה. בהמשך הפרק, אציג את הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות, כיצד הם התפתחו, מהן העקרונות המנחים אותם וכיצד הם התבססו בארצות הברית. בסוף הפרק, אציג את מאפייניהם של המהגרים ממזרח ארופה לארצות הברית ואת הרקע להגירתם. יש להדגיש, כי הרקע להגירה אינו מתמקד באופן בלעדי בבטחונם האישי של המהגרים היהודים בעקבות הפרעות במזרח ארופה, מאחר וגל ההגירה החל בטרם פרוץ הפרעות. מלכתחילה, גל ההגירה החל מאר והמהגרים תרו אחר שיפור במצבם הסוציו – אקונומי.
במסגרת הפרק השני, אבחן כיצד המהגרים ממזרח ארופה וצאצאיהם אמצו את הזרמים החדשים ביהדות. בתחילה, אבחן כיצד היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית מתייחסות לסוגיית הזהות היהודית. בהמשך, אבחן על בסיס הספרות המחקרית והעיונית, את בחירתם של המהגרים וצאצאיהם בזרם יהודי חדש כזה או אחר לאחר שבחרו לנטוש את הזרם האורתודקסי וכיצד הזרם היהודי מתייחס להשתלבות היהודי בתרבות הנוכרית. בנוסף, אסקור מחקרים הבוחנים את מידת יישומם של היהודים את הטקסים, המצוות והמנהגים היהודיים, התנהגויות שעשויות להעיד על מידת קרבתם לד היהודית הלכה למעשה. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, אדון במידע שהצגתי לאורך שני הפרקים הקודמים ואציד את מסקנותיי בהתאם
מניתוח הספרות עולה, כי היהודים שהגרו לארצות הברית ממזרח אירופה בשנים אלו שמרו על ייחודיותם, גם לאחר שהצליחו להיטמע ולהגיע להשגים מבחינה סוציו אקונומית ולהשיג השכלה. המהגרים וצאציהם לא נטמעו באופן מלא מבחינה מבנית ובאופן ישיר בארצות הברית. מבחינת מחקרים שבדקו את ההתנהגות היהודית של המהגרים, בניהם ונכדיהם עולה, כי ברוב המקרים, הם מאופיינים בסולידריות אתנית חזקה – הם נוטים להתרכז במסגרת קהילות הממוקמות בשכונות יהודיות, שפתם מאופיינת בניב יהודי, מאכליהם הנם יהודיים באופן מסורתי, הם מתחברים בעיקר ליהודים וכן, אורח חייהם הנו דתי ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת, התנהגויות אלו פחתו בדורות הבאים. הדבר בא לידי ביטוי בהשתייכותם לזרם יהודי.
דור המהגרים זוהה בעיקר כמשוייך לזרם האורתודוקסי. מהגר או צאצא שלו שבחר לעזוב את הזרם האורתודוקסי, בחר תחילה בזרם הקונסרבטיבי. תורו של הזרם הרפורמי הגיע לאחר שהנהגת הזרם בחרה ליישם רפורמות של חזרה למסורת ותמיכה בארץ ישראל ובציונות. במסגרת העבודה, אבחן את השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית.

שילובם של יהודים מהגרים ממזרח ארופה בארה"ב לפי זרם ביהדות

 

השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית.

עבודת סמינריון בנושא

תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955)

במסגרת הקורס – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית
מספר קורס 10589

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
3

1.1 זהות דתית והיהדות האורתודוקסית
3

1.1.1 פעילות דתית ורווחתם של מאמינים
3

1.1.2 היהדות האורתודוקסית והליך החילון
5

1.2 הזרמים החדשים ביהדות
6

1.2.1 היהדות הרפורמית
6

1.2.2 היהדות המסורתית – קונסרבטיבית
10

1.3 מאפייניו של דור המהגרים
13
פרק 2 – אימוץ הזרמים ביהדות על ידי דור שני להגירה ממזרח אירופה
17

2.1 זהות יהודית והזרמים היהודים בארצות הברית
17

2.2 אימוץ היהדות הרפורמית על ידי הדור השני להגירה
19

2.3 אימוץ היהדות הקונסרבטיבית על ידי הדור השני להגירה
26
פרק 3 – דיון ומסקנות
29
סיכום
34
מקורות
35

מבוא
יהודים בארצות – הברית נוטים להזדהות עם אחד משלושה זרמים של היהדות – הזרם האורתודוקסי, הזרם הרפורמי או הזרם קונסרבטיבי. המוני מהגרים יהודיים ממזרח אירופה הגיעו לארצות הברית בין העשור השמיני של המאה ה-19 לעשור השני של המאה ה-20. את פניהם קיבלו בעיקר יהודים ממרכז אירופה המזוהים כיהודים רפורמים. מקובל לייחס את הזהות היהודית של היהודים בארצות הברית כביטוי למידת השתלבותם כיהודים שהיגרו ממזרח אירופה וכצאצאים למהגרים. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד תרמו הזרמים החדשים ביהדות (הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי) לדור השני, צאצאיהם של מהגרים יהודים מזרח אירופה, להשתלב בחברה האמריקנית בין השנים 1918 ל- 1955? במסגרת זו, אדון בסוגייה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא.
בנסיון לבחון את סוגיית השפעת השייכות לזרם כזה או אחר ביהדות בארצות הברית על מידת השתלבותו של היהודי בחברה הקולטת אסקור את הספרות העיונית והמחקרית המתמקדת בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית.
תחילה, בפרק הראשון אגדיר את הזהות היהודית ואציג על קצה המזלג את הזרם האורתודוקסי ביהדות ואת הליך החילון שהחל בארופה. בהמשך הפרק, אציג את הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות, כיצד הם התפתחו, מהן העקרונות המנחים אותם וכיצד הם התבססו בארצות הברית. בסוף הפרק, אציג את מאפייניהם של המהגרים ממזרח ארופה לארצות הברית ואת הרקע להגירתם. יש להדגיש, כי הרקע להגירה אינו מתמקד באופן בלעדי בבטחונם האישי של המהגרים היהודים בעקבות הפרעות במזרח ארופה, מאחר וגל ההגירה החל בטרם פרוץ הפרעות. מלכתחילה, גל ההגירה החל מאר והמהגרים תרו אחר שיפור במצבם הסוציו – אקונומי.
במסגרת הפרק השני, אבחן כיצד המהגרים ממזרח ארופה וצאצאיהם אמצו את הזרמים החדשים ביהדות. בתחילה, אבחן כיצד היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית מתייחסות לסוגיית הזהות היהודית. בהמשך, אבחן על בסיס הספרות המחקרית והעיונית, את בחירתם של המהגרים וצאצאיהם בזרם יהודי חדש כזה או אחר לאחר שבחרו לנטוש את הזרם האורתודקסי וכיצד הזרם היהודי מתייחס להשתלבות היהודי בתרבות הנוכרית. בנוסף, אסקור מחקרים הבוחנים את מידת יישומם של היהודים את הטקסים, המצוות והמנהגים היהודיים, התנהגויות שעשויות להעיד על מידת קרבתם לד היהודית הלכה למעשה. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, אדון במידע שהצגתי לאורך שני הפרקים הקודמים ואציד את מסקנותיי בהתאם
מניתוח הספרות עולה, כי היהודים שהגרו לארצות הברית ממזרח אירופה בשנים אלו שמרו על ייחודיותם, גם לאחר שהצליחו להיטמע ולהגיע להשגים מבחינה סוציו אקונומית ולהשיג השכלה. המהגרים וצאציהם לא נטמעו באופן מלא מבחינה מבנית ובאופן ישיר בארצות הברית. מבחינת מחקרים שבדקו את ההתנהגות היהודית של המהגרים, בניהם ונכדיהם עולה, כי ברוב המקרים, הם מאופיינים בסולידריות אתנית חזקה – הם נוטים להתרכז במסגרת קהילות הממוקמות בשכונות יהודיות, שפתם מאופיינת בניב יהודי, מאכליהם הנם יהודיים באופן מסורתי, הם מתחברים בעיקר ליהודים וכן, אורח חייהם הנו דתי ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת, התנהגויות אלו פחתו בדורות הבאים. הדבר בא לידי ביטוי בהשתייכותם לזרם יהודי.
דור המהגרים זוהה בעיקר כמשוייך לזרם האורתודוקסי. מהגר או צאצא שלו שבחר לעזוב את הזרם האורתודוקסי, בחר תחילה בזרם הקונסרבטיבי. תורו של הזרם הרפורמי הגיע לאחר שהנהגת הזרם בחרה ליישם רפורמות של חזרה למסורת ותמיכה בארץ ישראל ובציונות. במסגרת העבודה, אבחן את השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית.

זו ל

יהודי מזרח אירופה - תרומת השתייכותם לזרמים החדשים ביהדות להשתלבות הדור השני בארצות הברית

 

עבודת סמינריון בנושא - תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955) במסגרת הקורס – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית מספר קורס 10589

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
3

1.1 זהות דתית והיהדות האורתודוקסית
3

1.1.1 פעילות דתית ורווחתם של מאמינים
3

1.1.2 היהדות האורתודוקסית והליך החילון
5

1.2 הזרמים החדשים ביהדות
6

1.2.1 היהדות הרפורמית
6

1.2.2 היהדות המסורתית – קונסרבטיבית
10

1.3 מאפייניו של דור המהגרים
13
פרק 2 – אימוץ הזרמים ביהדות על ידי דור שני להגירה ממזרח אירופה
17

2.1 זהות יהודית והזרמים היהודים בארצות הברית
17

2.2 אימוץ היהדות הרפורמית על ידי הדור השני להגירה
19

2.3 אימוץ היהדות הקונסרבטיבית על ידי הדור השני להגירה
26
פרק 3 – דיון ומסקנות
29
סיכום
34
מקורות
35

מבוא
יהודים בארצות – הברית נוטים להזדהות עם אחד משלושה זרמים של היהדות – הזרם האורתודוקסי, הזרם הרפורמי או הזרם קונסרבטיבי. המוני מהגרים יהודיים ממזרח אירופה הגיעו לארצות הברית בין העשור השמיני של המאה ה-19 לעשור השני של המאה ה-20. את פניהם קיבלו בעיקר יהודים ממרכז אירופה המזוהים כיהודים רפורמים. מקובל לייחס את הזהות היהודית של היהודים בארצות הברית כביטוי למידת השתלבותם כיהודים שהיגרו ממזרח אירופה וכצאצאים למהגרים. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד תרמו הזרמים החדשים ביהדות (הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי) לדור השני, צאצאיהם של מהגרים יהודים מזרח אירופה, להשתלב בחברה האמריקנית בין השנים 1918 ל- 1955? במסגרת זו, אדון בסוגייה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא.
בנסיון לבחון את סוגיית השפעת השייכות לזרם כזה או אחר ביהדות בארצות הברית על מידת השתלבותו של היהודי בחברה הקולטת אסקור את הספרות העיונית והמחקרית המתמקדת בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית.
תחילה, בפרק הראשון אגדיר את הזהות היהודית ואציג על קצה המזלג את הזרם האורתודוקסי ביהדות ואת הליך החילון שהחל בארופה. בהמשך הפרק, אציג את הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות, כיצד הם התפתחו, מהן העקרונות המנחים אותם וכיצד הם התבססו בארצות הברית. בסוף הפרק, אציג את מאפייניהם של המהגרים ממזרח ארופה לארצות הברית ואת הרקע להגירתם. יש להדגיש, כי הרקע להגירה אינו מתמקד באופן בלעדי בבטחונם האישי של המהגרים היהודים בעקבות הפרעות במזרח ארופה, מאחר וגל ההגירה החל בטרם פרוץ הפרעות. מלכתחילה, גל ההגירה החל מאר והמהגרים תרו אחר שיפור במצבם הסוציו – אקונומי.
במסגרת הפרק השני, אבחן כיצד המהגרים ממזרח ארופה וצאצאיהם אמצו את הזרמים החדשים ביהדות. בתחילה, אבחן כיצד היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית מתייחסות לסוגיית הזהות היהודית. בהמשך, אבחן על בסיס הספרות המחקרית והעיונית, את בחירתם של המהגרים וצאצאיהם בזרם יהודי חדש כזה או אחר לאחר שבחרו לנטוש את הזרם האורתודקסי וכיצד הזרם היהודי מתייחס להשתלבות היהודי בתרבות הנוכרית. בנוסף, אסקור מחקרים הבוחנים את מידת יישומם של היהודים את הטקסים, המצוות והמנהגים היהודיים, התנהגויות שעשויות להעיד על מידת קרבתם לד היהודית הלכה למעשה. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, אדון במידע שהצגתי לאורך שני הפרקים הקודמים ואציד את מסקנותיי בהתאם
מניתוח הספרות עולה, כי היהודים שהגרו לארצות הברית ממזרח אירופה בשנים אלו שמרו על ייחודיותם, גם לאחר שהצליחו להיטמע ולהגיע להשגים מבחינה סוציו אקונומית ולהשיג השכלה. המהגרים וצאציהם לא נטמעו באופן מלא מבחינה מבנית ובאופן ישיר בארצות הברית. מבחינת מחקרים שבדקו את ההתנהגות היהודית של המהגרים, בניהם ונכדיהם עולה, כי ברוב המקרים, הם מאופיינים בסולידריות אתנית חזקה – הם נוטים להתרכז במסגרת קהילות הממוקמות בשכונות יהודיות, שפתם מאופיינת בניב יהודי, מאכליהם הנם יהודיים באופן מסורתי, הם מתחברים בעיקר ליהודים וכן, אורח חייהם הנו דתי ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת, התנהגויות אלו פחתו בדורות הבאים. הדבר בא לידי ביטוי בהשתייכותם לזרם יהודי.
דור המהגרים זוהה בעיקר כמשוייך לזרם האורתודוקסי. מהגר או צאצא שלו שבחר לעזוב את הזרם האורתודוקסי, בחר תחילה בזרם הקונסרבטיבי. תורו של הזרם הרפורמי הגיע לאחר שהנהגת הזרם בחרה ליישם רפורמות של חזרה למסורת ותמיכה בארץ ישראל ובציונות. במסגרת העבודה, אבחן את השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית

להזמנת סמינריון מותאם אישית בתלום לסטודנטים

אזהרה אפידמיולוגית מפני העסקת מסתנני עבודה במטבחים ציבוריים

 

 

 

לחובבי המסעדות !!! אוהבים לאכול בחוץ?שוקלים להזמין קייטרינג לארוע? תבדקו טוב - טוב אם מועסקים עובדים זרים מדרום אפריקה במטבח!
היום בבוקר התארח פרופסור רפי קרסו בתוכנית של אורלי וגיא בערוץ 10 וממש יצא באזהרה לאוכלים במסעדות ובמטבחים ציבוריים שמעסיקים סודנים\אריתראים !!!  לדבריו של פרופ ' קרסו אחרי שעה ו-27 דקות מסביר, כי אם חיים 30 אנשים בדירה של 2 חדרים והם ישנים אחד ליד השני, כשאחד מהם חולה במחלה, לא פלא שכולם יקבלו אותה. חלק מהמסתננים / פליטים חולים במחלות של העולם השלישי כמו שחפת, איידס, חצבת, מלריה. בנוסף,  משרד הבריאות פרסם בסוף- 2010 נתונים מדאיגים על האוכלוסייה הזאת . 17% מנשאי איידס ו-13% מחולי שחפת - פליטי

למי שלא יודע, רפי הוא רופא מתנדב במרפאת הזרים ולדבריו, מרביתם חולים ואו נשאים של שחפת וחצבת ומהווים איום ממשי על בריאות הסועדים. דבריו מגובים על ידי מד"א ובנק הדם שמסרבים להשתמש בדם שנתרם על ידי מי שהיה בדרום אפריקה ב-7 השנים האחרונות. 

 

לא מדובר כאן בקריאה גזענית. אל תשכחו שבמשך 2,000 שנות גלות גם היהודים היו פליטים מארצם. מעבר למיעוט הפליט, רוב המסתננים מדרום אפריקה הנם מהגרי עבודה. מרביתם פליטים מתחזים. אם מישהו יידבק, אני מקווה שזה לא בגלל שהעובד הדביק בכוונה. עם זאת, לידיעתכם, הם מכינים את הסלטים ושוטפים כלים.  המעסיקים שולחים אותם מהמטבח לנקות שרותים ולאחר מכן הם חוזרים למטבח.  אין פיקוח ואין בקרה.
פרופסור קרסו טען שגם אם העובד הוא רק עובד נקיון הסכנה בהדבקות עקב מגע בברזים, ידיות וכדומה גדולה.
לא ניתן לטעון שפרופסור קרסו נוהג בגזענות כי הוא בין הרופאים שמתנדבים לטפל בהם - הוא מגלה אחריות ציבורית. מדובר באזהרה אפידמיולוגית אתית.
דבריו בתכנית של אורלי וגיא נאמרו כדי להציף בעייה , ולהעלות בפני המדינה ורשויותיה את הצורך לטפל בדחיפות בבעיה הומנית, אנושית ובריאותית. רוב נשאי האיידס החדשים הנם עולים חדשים ועובדים זרים. נתון נוסף שמסר : 50% מבדיקות האיידס החיוביות הם מקרב הסודנים ולא ניתן לאתרם לאחר הבדיקות. אפריקה השחורה היא יבשת זרועה במחלות ומגפות. עובדה היא, שתוחלת החיים בדרום אפריקה עומדת על 47 שנים בלבד. להלן פריסת ריכוזי חולי האיידס באחוזים בהתאם למדינות השונות באפריקה:

 

 והנה ההשוואה באחוז נשאי האיידס באוכלוסייה בין דרום אפריקה יחס לעולם:

 איפה האגודה לבריאות הציבור כשצריך אותה?