משמרת הצניעות החרדית הצליחה להסתנן לשב"ס

את הבגדים שבתמונה הזאת לבשה עו"ד שירה קידר כשלא נתנו לה להיכנס לבית המעצר קישון לפגוש עציר שהיא מייצגת, כי "היא לא מספיק צנועה".
לפני כחודשיים הגיעה עו"ד קידר הגיעה לבית המעצר לפגישה שתואמה מראש, עם עציר שלה, כרגיל. אבל כשהיא הגיעה לא נתנו לה להיכנס. השומרים בכניסה טענו שהיא לא לבושה בצניעות ועל כן לא יכולה לפגוש את הלקוח שלה. בזמן שהיא מתווכחת עם השומרים, מנסה להסביר שהלבוש שלה לא אמור לעניין אף אחד, ובטח לא את שירות בתי הסוהר, הועבר הלקוח שלה לבית מעצר אחר. שירה בזבזה את יום העבודה שלה, הלקוח שלה הפסיד את הייצוג שמגיע לו. ואנחנו, הנשים כולן, שוב הפכנו לאובייקט שצריך לדאוג לכסות את גופו המפתה, המסוכן, הטמא.
שיהיה ברור – מבחני צניעות בכניסה למקומות ציבוריים הם לא לגיטימיים. ושלא יקשקשו לנו על "קוד לבוש". קוד לבוש קובע חוקים כלליים לגבי אופי הלבוש במוסד מסוים - רשמי או לא רשמי, איסור על מכנסיים קצרים או גופיות, דרישה ללבוש ז'קט. כללי צניעות חלים רק על נשים, והם לא נועדו לייצר סביבה מכובדת או פורמלית, אלא להסתיר את המיניות של נשים ו"להגן" על גברים מפניה.
שלטי צניעות ברחוב או במוסדות ציבור הם מקטינים, מחפיצים ומשפילים, והם אינם חוקיים במדינת ישראל. בניגוד ל"קוד לבוש", כללי צניעות נמדדים על ידי גברים, והם מודדים אך ורק נשים.
ביקשו מכן להתלבש צנוע? לעבור למושב האחורי באוטובוס? לא לשיר? לעבור מדרכה? זו היא הדרת נשים. כתבו לנו לקו החם נגד הדרת נשים hadara@iwn.org.il

האם סקס זה שרות או שזונה נאנסת תמורת תשלום???

למי שלא יודע, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל (האהוב על לא מעט אנשי שמאל רדיקליים) הוציא הודעה, לפיה הדרך הטובה ביותר להילחם בכל הרעות החולות הקשורות לתעשיית הזנות בימינו היא לגליזציה של התחום (ושל התחומים הסובבים אותו!). באוגוסט האחרון הצביעה אמנסטי העולמית בעד תמיכה במדיניות של אי-הפללת הזנות על נגזרותיה, כלומר, גם אי-הפללה של סרסרות ושל רכישה של זנות. התמיכה חוסה תחת הכותרת "תמיכה ושמירת זכויות אדם של עובדי מין".

השלוחה הישראלית של הארגון התנערה מהחלטה זו (הארגון הבינלאומי עוין את ישראל. לא ברור לי למה להם להתנער מארגון הגג רק עכשיו בסוגיית הגיש לזנות בלבד?). ואכן, ההמלצה לא התקבלה פה אחד על ידי כל סניפי אמנסטי, והיו רבים שהתנגדו לה, מאחר והמצב שבו רק הזנות חוקית אבל כל יתר הגורמים הקשורים לתעשיה (כולל הלקוחות) כפי שהונהג לאחרונה בשוודיה ובקנדה וכפי שנהוג באופן חלקי כבר הרבה זמן הוא המצב הגרוע ביותר שיכול להיות.
הכי גרוע שיכול לקרות אם יוסיפו לזה את חוק הפללת הלקוח. אני מתקשה להבין את כל ה"נשמות הטהורות" שמתיימרות להגן על הזונות ובו בעת לתמוך בחוק הפללת הלקוח. למה הן לא מצליחות להפנים בלוגיקה שלהן שזה הרסני? אני מבינה אנשים שהשאיפה שלהם היא לבטל את המקצוע הזה - בסופו של דבר זה מקצוע עם סיכון רב ותועלת מינימלית. בסופו של דבר - זה לא יקרה, ומי שחושב שניתן לבטל את הזנות חי בסרט. אנשים מאמינים שאם אתה מוציא משהו מהחוק זה ימנע את המשהו הזה ולא מבינים שזה רק יביא צער וסבל לכל מי שמעורב.
יש קושי לעשות הפרדה פרקטית ומוסרית בתחום הזנות. תמיכה בדה קרימינליזציה של הזנות אינה פירושה תמיכה מוסרית ברכישת שירותי מין. אמנם אני תומכת מוסרית בזכותו של אדם להקשר בחוזים וולונטרים הכוללים גם מין. אבל התמיכה שלי בדה קרימינליזציה כבר עולה על העניין המוסרי אלא הפרקטי והאנושי, גם לו לא תמכתי בתופעה, זהו הפתרון הטוב ביותר עבור העוסקים בתחום מתוך הבנה של המציאות (זנות לא תיעלם לעולם).
להלן פאנל בנושא בעד או נגדדהקרימינליזציה של הזנות. הפאנל נערך באוניברסיטה העברית באפריל 2015. במסגרת הדיון עלו סוגיות כגון המשמעות של דה-קרימינליזציה של הזנות. האם חוקי הפללת הלקוח פועלים לטובת העוסקים בזנות? עד כמה לאישה הבוחרת בזנות יש באמת יכולת בחירה חופשית? "דה קרימינליזציה של הזנות" הנה סוגיה שנויה במחלוקת והפאנל מבחין בין שני הצדדים למטבע הזה: בעד ונגד הדה קרימינליזציה.
על שולחן ה"בעד" ישבו:
- ד''ר רננה לויאני - מהמחלקה לפילוסופיה בסמינר הקיבוצים. עסקה בעבודת הדוקטורט שלה בנושא הזנות כחקר מקרה של מושג האוטונומיה בתיאוריה הפמיניסטית.
- סופיה אוסטריצקי - שחקנית וזמרת. מככבת בסדרה "30 שקל לשעה". חברה בתנועה הליברלית החדשה.
על שולחן ה"נגד" ישבו:
- חמוטל בן סיני - קרימינולוגית קלינית. ניהלה בעבר את קו הסיוע והאיתור של תוכנית סלעית. עבודת התזה שלה עסקה בסיפורי חייהן של נשים וצעירות בזנות מוסתרת (Indoor).
- אניטה גוזלן - מדריכה קהילתית סמים ואלכוהול ואם הבית בסלעית - סיוע לנשים במעגל הזנות. 
מנחת הערב: אנה שנידמן





סניף אמנטסי ישראל הוא בין הסניפים המתנגדים להחלטת ארגון העל, וגם פרסם את הצהרתו בעניין: 

"בהצבעה שקיימה האסיפה העולמית של התנועה, התקבלה עמדה הקוראת לאי-הפללה מלאה – בכלל זה של לקוחות וצדדים שלישים, ובלבד שאינם כרוכים בפגיעה בא/נשים בזנות ובהפרת זכויות האדם שלהם/ן. כמו-כן, העמדה שנתקבלה ממשיכה ומדגישה את התנגדות התנועה לסחר בבני אדם, לניצול מיני של קטינים, ולכל צורה של כפיית מין על אדם בניגוד לרצונו/ה. סניף ישראל התנגד מאז ראשית תהליך ההתיעצות של התנועה לעמדת אי-ההפללה המלאה שנתקבלה. עמדת הסניף הישראלי כפי שהובעה בנייר עמדה קראה לאימוץ ״המודל השבדי״ של הפללת הלקוח וצדדים שלישיים."

לדברי יונתן גר, מנכ״ל אמנסטי אינטרנשיונל ישראל -

״ביחס להצעת החוק להפללת לקוחות הזנות הנדונה כעת בישראל, סניף אמנסטי ישראל אינו רואה סיבה להתנגד להצעת החוק, ולא יפעל כנגדה, בהיותה צעד חשוב בכיוון של צמצום הפגיעה והפרת זכויות האדם של א/נשים בזנות בישראל.״

החלטה סופית של אמנסטי תינתן בדצמבר השנה.

בסרטון לעיל, שצולם כמה ימים לפני שההחלטה של אמנסטי התקבלה בדבלין, אירלנד, שורדות תעשיית המין מספרות במילותיהן מדוע הן מתנגדות באופן חריף למגמת ארגון זכויות האדם אמנסטי להימנע מדהקרימינילציה של לקוחות המשתמשים בתעשיית המין, ומדוע זוהי למעשה סטירה גדולה בפניהן של נשים בזנות ונשים בכלל. בסרטון הזה למשל מוצגות נשים שהן בעיקר קורבנות של הורדת התחום לעולם התחתון. מקום שבו עבריינים קובעים את העניינים ולאישה אין מה להגיד בנידון.
הדוברות לפי הסדר: בריג'ט פרייר (קנדה), פיונה ברודפוט (אנגליה), רייצ'ל מורן (אירלנד), ומארי מרקלינגר (גרמניה). כולן חברות בעמותה הבין-לאומית SPACE המונהגת על ידי שורדות זנות שמובילות הסברה נגד תעשיית המין. 
רייצ'ל מורן, ממייסדות SPACE, מספרת בסרטון ש "כמי שחייתה זנות, וחוותה את העלבון מהארגון המזוהה ביותר עם זכויות אדם על פני כדור הארץ - שכל מה שקרה לי, היה צריך להיות על השולחן, נורמלי, חוקי, ומוסדר ומקובל חברתית. זוהי סטירה בפנים שאין שנייה לה. מעולם לא נעלבתי כל כך."
בהמשך מוסיפה ומסבירה העיתונאית ג'ולי בינדל על הטרמינולוגיה של אמנסטי, ועל המסמכים שהודלפו בשנים האחרונות וחושפים את עמדותיה לגבי זנות.
פיונה ברודפוט: "רבים מהמתוארים כ'עובדי מין' הם הסרסורים ובעלי בתי הבושת, והלקוחות. כשאני הייתי בזנות, הייתי כל כל מופשטת מהאנושיות שלי, כל כך כבויה, שהייתי טוענת שאני 'זונה מאושרת', שזו 'עבודה ככל עבודה אחרת', שאני לא 'אעבוד במשרד עבור משכורת מינימום', וכו' וכו'. וכל אותו זמן בתוכי צרחתי. ובמובן מסוים הייתי חייבת להחזיק בגישה הזו, כי ברגע שהודיתי במציאות, במה שקורה לי, הייתי חייבת להפסיק ולצאת. לא יכולתי מאותו רגע למכור את עצמי שוב."
בריג'ט פרייר: "אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד ברורים לגבי המונח 'עבודת מין'. עבורי זו לא הייתה עבודה - זו הייתה התעללות. ואני לא אקרא למה שעשיתי, 'עבודה'. זו הייתה התעללות בתשלום, זה היה אונס בתשלום."

הארץ: עיתון לאנסים שוכבים

לא, אין דברים כאלה! טריגר סקסיזם, החפצה ודושיות על: Haaretz הארץ, העיתון לאנסים שוכבים אשר התעלה על הפרסומת הקודמת שלו, בה נראה דוש עם סדיני משי ותואר M.A, רוטט כמטחנת בשר מכל מיני כיוונים של עלמה שולית וכמעט נטולת פנים בעודו טוחן ת'מוח למצלמה. כשהאישה בפרסומת משמשת רק ככלי לסיפוק מיני ולא מוציאה אף מילה במהלך האקט (אולי רמיזה לכך שלנשים פשוט אין דעות?) חוץ מ"איך היה?", אז כן מדובר בסקסיזם, בביזוי האישה, בהחפצתה ובחיזוק תרבות האונס.
הגועל נפש השוביניסטי ברור. מה שמשום מה מפספסים זו העובדה שהבחור אשכנזי, עשיר, גר בדירת פאר ואפילו לא צריך לסיים את התואר השני שלו. שהקול בסיום הפרסומת הוא של סבא'לה אשכנזי. וכשכל הפרסומות פונה ל"אשכנזים אינטלקטואלים" ובזאת ויתרו הארץ על קהל הנשים והקהל המזרחי. כשאחד הכתבים הבכירים במערכת הנו אנס סדרתי ומטרידן מיני כפייתי המקבל לגיטימציה לפעולותיו מטעם השמאל הפמיניסטי, אין טעם לשאול כיצד מייצגות את העיתון פרסומות שונאות נשים כאלו. אחרי זה הם תוהים למה לא קוראים אותם? מופרך. 





כן! בעיתון הארץ הצליחו לעקוף את זה! ואני מאחלת למי שמגדיר את מה שקורה בפרסומת כ"להתנות אהבים", שכך יראה המין שלו עד סוף חייו.
וזה מגיע מהאנשים שנתנו לכם השנה את קרב המאסף על כבודו האבוד של פעיל השמאל הרדיקלי, המתנגד בתוקף לזכותה הטבעית של מדינת ישראל לבטחונה ולבטחון תושביה וכן, האנס אותו הם מעסיקים בתפקיד בכיר במערכת הארץ כבר עשרות שנים, יצחק לאור.
זהו אדם שבמערכת עיתון הארץ מתעקשים להמשיך ולתמוך בו למרות תיקי אונס מזעזעים התלויים נגדו במשטרה. מדובר באחד מעברייני המין העובד כעורך בהארץ ונתפס מצלם נשים מתחת לחצאיותיהן. השני מסעיר עצמו חליפות בארוטיות של אשת רוה"מ ונערים מוסלמים, והמו"ל לא עלינו מפעיל רשת שלמה להשתקת פרשיותיו המצולמות.
ובכן, מהאנשים האלה בדיוק קבלו את המוח שלגילומו בחרו משלל שחקני ישראל, דוקא את זה שנעצר בחשד למעשה מגונה בכפיה!
בפרסומת מבריקה (אם אתה דוש עד כתה ד') שבה מתחולל קרב בין שני אבריו הורדרדים של דוש מדושן (בטח קראו לו בתסריט מרסל דושאן) הם מראים שוב בחדות ובהשראה מרגשת של אמת בפרסום שהסיבות העיקרית לרכוש את פרי מפעלם הן:
א. אתה גבר
ב. אתה אשכנזי 
ג. אתה צרכן של סושי במאות שקלים למנה
ד. כנ"ל של אלכוהול
ה. מיניות קיימת בחייך רק על הציר שבין אלימות להתבודדות
ושימו ללב לבלונדינית בפינה השמאלית שמסמלת אשה, כשכל אבריו של הגבר קמים זה על זה. אנחנו בממלכת הדושו-פורנו, חברות.







בעבר, הסיסמה של הארץ היתה "עיתון לאנשים חושבים". אחרי זה יצאה הסיסמה "הארץ, לא מה שחשבת". סירטון הסקס נראשון מרמז כנראה שהארץ מזיין לכם את השכל. או, לפחות דופק לכם אותו. והפרסומת של 2015 כנראה מרמזת ש"הארץ, עיתון לאנשים שחושבים עם הזין". העיתון ממש אינו מיועד לאנשים חושבים. אין שום דבר בו המעודד את המחשבה ומדובר בזבל עיתונאי פוליוודי ובתעמולה אנטישמית, אנטיציונית ואנטיהודית ומבצע הסתה בין שורותיו ומטעה את הציבור בדיווחיו התקשורתיים.
שום יחס לאשה כאדם, דיבור עליה ולא איתה, כאילו מין זה משהו שאפשר לעשות בגוף של מישהי ולא איתה. ככה לא נראה מין, ככה נראית תרבות האונס. אין לאשה קול, אין לה רצון, אנחנו אפילו לא יודעים אם היא מעוניינת במין הזה, אבל בעיני עיתון "הארץ" ככה נראה מין ומי שמבקר את הפרסומת כנראה שמרן פוריטני. אתם - שחושבים שהרצון של אשה לא רלוונטי למין איתה - שמרני תרבות האונס. לא פלא שזאת הפרסומת של עיתון שמעסיק בעקביות גברים שיש נגדם תלונות על עבירות מין, כולל מתן במה לעבריין מין נגד הקורבנות שלו כדי שיחששו להתלונן.
אני כל כך מתביישת בעיתון הזה. זה לא קשור לשוביניזם, סקסיזם או לפוריטניות. זה קשור לכבוד מינימלי לקוד החברתי, להצבת גבול בין פרטי לציבורי, בין וולגרי לראוי. מבחינת הציבור - מערכת העיתון ושיטת השיווק אחד הם. זה פרצופו של המותג. ואכן, מערכת העיתון מגבה שוביניזם ומעודדת את תרבות האונס ולא רק באמצעות שיטת השיווק אותו היא בוחרת לנקוט כדי לשווק את העיתון. מערכת עיתון הארץ מגבה את האנס העורך שלה וגינתה את ההחלטה השוללת ממנו פרס ספרותי בגין ההטרדות המיניות, התקיפות המיניות, הכפייה המינית ומעשי האונס שהוא ביצע ושלצערנו, לא ניתן עוד לחקור אותן בגין התיישנות.

על פי ויקיפדיה: "ההמיספרה השמאלית לרוב דומיננטית בפונקציות הקשורות לשפה, והימנית לרוב דומיננטית בהקשר של תפיסה מרחבית" אני מעדיפה לחזק את ההמיספרה שתופסת את המציאות במרחב מהאונה שיודעת לגבב שטויות בצורה חלקלקה ורצינית לכאורה, בדיבורים חסרי קשר למציאות. תעשו טובה למוח שלכם ואל תעשו מנוי להארץ . תעקבו אחרי חדשות 0404, אתר "שבע" ובערוץ 20 [80 אלף עוקבים בפייסבוק]. הם מציגים תוכן מאתגר באמת, למשכילים שמסוגלים לראות את המציאות. וגם בחינם, איך שכחתי. אין לי קשר לאתר, סתם אזרחית ששמחה שאתרים סופר איכותיים שלא שבויים בקונספציות השמאל נהיים פופולריים. 
אגב, היינו מאוד רוצות לפרסם את הסיפור הזה בדף הפופולרי עדויות נשים שהותקפו מינית על ידי יצחק לאור, אבל עיתון הארץ הפעיל את כל כובד משקלו כדי שהדף יהיה סגור לצפיה בארץ (הוי האירוניה. אם אתן בחו"ל תוכלו ליהנות ממנו כרגיל), כי דיווחי אמת זה מטרד מבחינתם, כשמדובר בעיתונות. אנחנו מבינות אותם. בפעם הבאה נעטה פאת בלונד ושוט כשאנחנו מעוניינות להעביר מסר. ונטשטש לעצמנו את הפנים.

בהפקת האח הגדול שוב מסתבכים בהטרדה מינית

שוב הטרדה מינית בהפקת האח הגדול והפעם אפילו לא מנסים להסתיר זאת או להגדיר זאת כטעות בעריכה או פליטת פה. והפעם, שוב מדובר בבמאי ועורך התוכנית יורם ז'ק ואחיה של עלמה ז'ק מארץ נהדרת. כידוע, יורם גם "תורם" את קולו לדמותו של האח הגדול. הפעם, כאשר יורם ז'ק מציג את תעודת הזהות של דנית גרינברג, קולו נשמע מבטא את המילה כוס בביטוי כוס קפה באופן סוטה מבחינה מינית ואומר כּוּס במקום כּוֹס. אני לא רואה בכך פליטת פה. זה נראה כמשחק מילים מחושב שנאמר בכוונה תחילה. אי אפשר לטעון שהוא שכח לסגור את המקרופון.
חשוב לציין, כי מתקיימים כאן יחסי עובד ומעביד - יורם ז'ק הנו הבמאי ועורך התכנית האח הגדול גם בעונה הנוכחית. דנה גרינברג עובדת בתכנית ומקבלת משכורת כל עוד היא לא עפה. היא חתומה על חוזה ארוך טווח עם ההפקה, אשר ידאגו לה לפרנסה גם אחרי שהעונה תיגמר. מעמדה של דנה גרינברג הן במהלך התוכנית והן לאחריה מושפע בעקבות שיקול דעתו. הוא זה שאחראי לתדמית שלה.

כאמור, זוהי אינה הפעם הראשונה שיורם ז'ק אינו שומר על הפה שלו כשמדובר באיברי גופה של האישה שעומדת מולו ועובדת תחתיו. במהלך עונה 3 של תכנית האח הגדול, הוא השאיר את המקרופון פתוח באופן כזה שצופי ערוץ 20 שמעו אותו אומר לדנה רון שהוא מעוניין להעביר את איבר המין שלו על השדיים שלה. כתוצאה מכך, כשגילתה דנה על פליטת הפה, היא פרצה בבכי. בעקבות כך, היא הוצאה מבית האח הגדול ובמסגרת ההסדר בינה לבין ההפקה, היא קבלה פיצוי של 400 אלף שקלים, תכנית בוקר, הוצאה מבית האח במסווה של אסאמאסים והסכם סודיות נחתם בין הצדדים, כך טוען עמרי חיון, לפחות. מעמדו של יורם ז'ק לא נפגע.
על פי האוזן הלא מקצועית שלי, אני לא שומעת סוג של עריכה או רעשי רקע במקרה זה, אשר יכולים להעיד כי היה כאן סוג של סאונד פוטושופ. בנוסף, בהתחשב בכך שבאה לידי ביטוי מחזוריות בהתנהגותו הסוטה מבחינה מינית, הדבר מעיד על האופן שהוא רואה נשים ומתייחס אליהן. יכול להיות שהוא סוג של סוטה מין אקסהביציוניסט ועבריין עם תסמונת טורט שנהנה להשפיל נשים ולראות בהן ככוכבות פורנו, כאיברי מין מהלכים לכל דבר, ממש כמו שאנסים רואים אותן, אני לא יודעת מאחר ואני לא פסיכולוגית ומעולם לא החלפתי איתו מילה.
יורם בעבר עבד גם בפאנל של ארץ נהדרת. בעבר, חבריה לפאנל של עלמה ז'ק במערכת ארץ נהדרת, יצאו להגנתם של סלבס שמטרידים מינית ומוקיעים נשים שמתלוננות על הטרדה מינית. במסגרת זו, הם הציגו מערכון הלועג למתלוננות על הטרדה מינית ולאנשים המגנים עליהם, בזים להם ומציגים את העבירה כדבר של מה בכך. האם מדובר בעבירה של מה בכך? יורם הוא זה שהטריד מינית ויחד עם זאת, דנה רון, קורבן הסטייה המינית של יורם ז'ק, היא זו שעפה מהאח הגדול. הוא לא נענש. למה שהוא לא ייענש? כי חבריו שמתפקדים במקומות הנכונים במערכת שומרים עליו? זה לא תקין!

תחרות מלכות היופי והדרת נשים - מה הקשר, מה הפשר?

בשלהי שנת 2011, לפני כשנתיים וחצי, בשיא פסטיבל הדרת נשים והדיון הציבורי על המקום בו תשב האישה החרדית באוטובוס החרדי שנוסע בשכונות החרדיות [לכאורה אוטובוס המהדרין, נו שווין], התפרסמה חיילת נחמדה בשם דורון מטלון. לוחמת צדק.
דורון עלתה על אחד מקווי המהדרין והתיישבה לצד האברכים החרדים, במקום להתיישב באזור הישיבה לנשים כפי שדרשו האברכים. לכאורה, ולטענת כמה ממכרי החרדים הדבר נעשה בהפגנתיות ובמכוון. הם לא היו שם ולפי תיאור המקרה בתקשורת, כל החרדים באוטובוס היו בסדר עם זה עד שאברך אחד קיבל ג'ננה ותקף אותה פיזית ומילולית. באוטובוס התפתח ויכוח, במסגרתו היא הותקפה מילולית והוטרדה מינית על ידי אברך שטען שהיא עומדת על יד אדם קדוש, על יד אברך. זוהי סתירה נוספת, מאחר ועל פי היהדות הגבר הוא אדם נחות שצריך ללמוד כל החיים כעונש על מעשיו של אדם בגן העדן, לעומת מעמדה הרוחני העליון של חווה.

בעקבות המקרה, הגברת הצעירה זכתה לזמן מסך ממושך: היא דיברה בתקשורת בשטף ובקומה זקופה על העצמה נשית, על שיוויון בין המינים, על כך שבחברה החרדית האישה היא כלי שרת לצורכי הגבר. אותו אברך, אגב, הורשע בהטרדה מינית ובהתנהגות פסולה במקום ציבורי יומיים לאחר זכייתה בכתר.  והנה, הפמיניסטית הדגולה, הלוחמת למען מעמד האישה וכבוד האישה, זכתה השבוע בתואר נערת ישראל. אותה גברת שעשתה רעש תקשורתי בנושא החפּצת נשים השתתפה בתחרות מלכת היופי, שמדרגת נשים לפי, ובכן, לא לפי עולם הרוח שלהן. לכאורה, מדובר בסתירה, מאחר ועולה הטענה שמי שמתנגד לקווי המהדרין חייב להיות גם נגד שוק הבשר של עולם הדוגמנות ותעשיית היופי. מי שחרד למעמד האישה, צריך לפסול את שניהם. ומי שרוצה לצאת נאור, שיעמיד לדין על הטרדה מינית את מי שעומד מאחורי תחרות מלכת היופי ותעשיית הדוגמנות בכלל.

בנוגע לשאלה האם היא ראויה לכתר נערת ישראל? לטעמי יש יפות ממנה אבל זה כבר סובייקטיבי. יכול להיות שבזמנים אחרים היא הייתה נחשבת גם לדעתנית מדי ולכן לא הייתה זוכה בכתר ואולי בגלל זה היא נבחרה, כי יש דברים מעבר.  אזל זוהי אינה הסוגיה הנדונה, אלא סוגיית דו פרצופיות לכאורה של נערת ישראל.

אני מבינה את הטיעון שלה ויש לה טיעון טוב - זכותה להיות חופשיה לעשות את הבחירות שלה. זה יכול להיות ללכת ערומה ברחוב, בבקיני על הבמה או לשבת בקדמת האוטובוס - זה לא אומר שזכותם של הגברים לאנוס אותה או לירוק עליה. מה שהחרדים בקו המהדרין עשו לה זה בושה לכך שהם מכנים את עצמם יהודים. היא לא חייבת להיות קיצונית בדעותיה ובמעשיה ובכך היא לא פוגעת באחר. בניגוד אליה, האברך תקף אותה פיזית ומילולית ועל כך הוא הורשע. גם אם בעתיד רצתה להיות מלכת יופי, זה לא אומר שהיא צריכה להצדיק תקיפה על רקע מגדרי או דתי. למעשה, חובתה להגן על זכותה להיות חופשיה לבחור את הזמנים בהם יחפיצו אותה, לשרוף חזיות. זה כל הקטע בנאורות ובחופש.אני מתביישת בחרדים האלו שתקפו אותה על האוטובוס.  החרדים האלו אינם יהודים - הם לא מקיימים את המצוות כהלכתם. הם מוכרים את הכשרות, כולל את הכשר המהדרין, בשביל בצע כסף. על פי עקיבא, ואהבת לרעך כמוך. זוהי כל התורה על רגל אחת. מאיפה הם מעיזים לכפות את היהדות? איך הם מעיזים לקרוא לעצמם יהודים? אין שום דיסוננס במעשיה ובהתנהגותה. יש רמות שונות של חופש. אין דבר כזה אישה משוחררת לחלוטין ולמרבה הפלא, תמיד מצליחים להפתיע אותי מבחינת רמות חדשות של שיעבוד האישה. אז היא בחרה להסתובב ערומה על הבמה. יודעים מה? זכותה.
מה שקורה על האוטובוסים האלו זה ממש לא שחרור ולא חופש. זה כניעה לתרבות האונס. הגבר מפחד לאנוס? שיסתכל על הרצפה ולא יאשים את האישה. מי שמביט על הרצפה כדי לא לראות את "חוסר הצניעות" הזו הוא הצנוע, הוא היהודי האמיתי שכובש את יצרו. תראו איך היא התלבשה על האוטובוס - חיילת צנועה לחלוטין עם סוודר ומכנסיים ארוכים. המטרה לא הייתה לעורר פרובוקציה. נסו לחשוב על מישהי, דתייה, שיוצאת מביתה, וחרדים מקללים אותה ברחוב לעיניי כולם, קוראים לה מופקרת, מקללים ויורקים לעברה כי היא לא לבושה מספיק צנוע לטעמם. עכשיו נסו לחשוב שהמישהי הזאת היא ילדה בת שמונה.



בנוגע להטרדות המיניות - דבר ידוע הוא, כי ישנם פחות מקרי אונס והטרדות מיניות בארצות בהן לנשים מותר ללכת כנודיסטיות ואו טופלס לעומת במדינות בהן האישה לבושה כאישה טאליבן - כולל בחברות חרדיות בהן מחפיצים את האישה ומאלצים אותה להתלבש מכך רגל ועד ראש. רף הרגישות בחברות בהן הנשים יותר צנועות הוא גבוה יותר ברמה כזו שגם קריצה יכולה להפיל את הגבר מהרגליים. העובדה שסטטיסטית פחות תלונות מוגשות כנגד גברים בחברה החרדית בגין עבריינות מין קשורה לעובדה שהחברה החרדית הנה חברה סגורה ולא מוציאה החוצה את הכביסה המלוכלכת - אין דיווח למשטרה וכשיש, מנסים לצמצם נזקים ולהשתיק את המקרה.  גם אם הסטטיסטיקה מראה שאין הרבה עברייני מין חרדים לעומת החילונים זה לא אומר שאין אצלם עברייני מין אלא שאתם משתיקים את זה - במו עיניי ראיתי את זה קורה בחברה החרדית .