כאן 11 | ניצולי המסיבה ברעים עונים בפתיחות על שאלות סקרניות. איזה סמים לקחת? אתה מרגיש אשם שאתה שרדת ואחרים לא? ומה ההחלטה הכי טובה שלקחת בבריחה שלך?
כאן 11 | ניצולי המסיבה ברעים עונים בפתיחות על שאלות סקרניות. איזה סמים לקחת? אתה מרגיש אשם שאתה שרדת ואחרים לא? ומה ההחלטה הכי טובה שלקחת בבריחה שלך?
כאן 11 | עונה שנייה לתוכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! התוכנית ששואלת כל מה שתמיד רציתם לדעת אבל חששתם או לא יכולתם לשאול. הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים - חיילי צה"ל שמתמודדים עם הלם קרב / פוסטראומה.
אודי כגן נפתח בנוגע להלם הקרב (או סנדרום תגובת קרב) עמו מתמודד ומנסה להשתקם, כולל בריחה לפרו הרחוקה ושימוש בסמים. דרך הסלמונלה והסטרס. אודי כגן אובחן כהלום קרב בעקבות שרותו הצבאי. פתיחת הנושא בהופעה ופרסום הסרטון ביוטיוב יצר שיח והעלה למודעות הציבורית את המחלה השקופה שנפוצה בשיח הישראלי, ההלם קרב בפרט והפוסטראומה בכלל, במיוחד לאור המצב הבטחוני בישראל שלא היה כמותו במשך 50 שנה, מאז מלחמת יום כיפור בשנת 73.
פוסטראומה והלם קרב משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה. רוב המקרים מתפתחים בקרב נשים בעקבות תקיפה מינית. מאחר ובישראל, רוב הלוחמים הנם גברים, רוב הלומי הקרב הנם לוחמים ולא נשים.
מוקדש לאחיי ואחיותיי, החיים, המתים, והמתים החיים.
אודי כגן הגאון הקומי שהביא לנו את משיח וניסן המאבטח שהתפוצץ באינטרנט אי שם לפני עשור סטנדאפיסט שלא מפחד לדבר גם על הפוסט טראומה! פרק מרתק! הפודקאסט של בן בן ברוך - כל רביעי ב 4 - פרק חדש! אם אתם אוהבים את התוכן בערוץ ואת הפודקאסטים תנו לנו לייק וסאבסקרייב, ולא לשכוח להגיב, זה עוזר לנו לקדם את הפודקאסט ולהביא לכם תוכן איכותי מידי שבוע! כתבו לנו בתגובות מה דעתכם על הפרק ערוץ חדש בשבילכם: המוג׳ו בקטנה - פרקים מתומצתים מפרקי הפודקאסט המלאים
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
| מילות מפתח | PTSD, בדואים, דרוזים, הצעת מחקר, טראומה, יהודים, ישראלים, מגזרים, מיעוט, פוסט טראומה, פוסטראומה, קבוצות מיעוט |
| שנת הגשה | 2014 |
| מספר מילים | 1407 |
| מספר מקורות | 24 |
הצעה לעבודת סמנריון :
אוכלוסיית המחקר: דרוזים–ישראלים, יהודים – ישראלים.
הנושא: השפעת ההבדל במקור הפגיעה והבדל הרקע התרבותי על הופעת סיפטומים של PTSD ההשערות:
(1) ניתן לשער, כי בקרב יהודים-ישראלים נמצא רמה גבוהה יותר של דיווחים על תסמיני PTSD שמקורם מפגיעה בעצמי לעומת קבוצת הישראלים בני המגזר הדרוזי.
(2) ניתן לשער, כי בקרב בני המגזר הדרוזי נמצא רמה גבוהה יותר של דיווחים על תסמיני PTSD אשר מקורם מפגיעה באחר לעומת קבוצת היהודים- ישראלים. (3) ניתן לשער, כי לא ימצאו הבדלים בין יהודים-ישראלים ובין בני המגזר הדרוזי בהופעת תסמיני PTSD שמקורו כתוצאה מפגיעה באחר שהינו חלק מהמשפחה הגרעינית.
(4) ניתן לשער, כי יבוא לידי ביטוי הבדל בין שתי אוכלוסיות המחקר בהופעת תסמיני הפוסט טראומה שמקור פגיעתה הוא באחר שאינו בן המשפחה הגרעינית, כאשר נמצא יותר דיווחים על תסמיני PTSD בקרב בני המגזר הדרוזי.
(5) ניתן לשער, כי לא יבואו לידי ביטוי הבדלים בהופעת הסימפטומים של ה-PTSD בקרב אוכלוסיות המחקר המתגוררת ביישוב שאינו עירוני במקרים בהם הטראומה ממוקדת באחר.
השאלונים שיבדקו את ההשערות:
1 . ..
***העבודה כוללת הצעת עבודה בלבד – לא עבודת סמינריון מלאה!!
| מילות מפתח | PTSD, אסירות, אסירים, בתי כלא, טראומה, מאסר, מחלה נפשית, פוסט טראומה |
| שנת הגשה | 2013 |
| מספר מילים | 1603 |
| מספר מקורות | 6 |
סקירת מאמרים בנושא טראומה בקרב אסירות שם הסטודנטית: מת"ז: מטרת עבודה זו הנה להציג את ההשפעות ארוכות הטווח של הטראומה והפוסט טראומה על נפגעי ובעיקר נפגעות אירועי טראומה בחברה המערבית. בחרתי בנושא מאחר והשפעת הטראומה על נשים וכן, הטיפול בסימפטומים הנובעים כתוצאה מביטויי הטראומה בקרב נשים, אינם מקבלים את החשיבות הראויה – לא מעט מהספרות המחקרית עוסקת בפוסט טראומה בקרב גברים הנובעת כתוצאה מפעילות קרבית. עם זאת, יותר נשים באוכלוסייה סובלות מסימפטומים של פוסט טראומה, זאת כתוצאה ממעמדן הנמוך באוכלוסיה, האופי הפטריארכלי של החברה, אופי המאפיין גם את התרבויות המערביות, תקיפתן על רקע מיני ועל רקע אלימות במשפחה ועוד.
אמנם התבקשתי להתמקד בשני מאמרים מחקריים בלבד. עם זאת, נעזרתי במקורות נוספים עליהם עברתי במטרה להסביר את הרציונל –
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – טראומה
2
1 .1
מהי טראומה?
2
1 .2
גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
3
1 .3
השפעות הטראומה והשלכותיה 5
פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD)
8
2 .1
אבני בוחן להפרעת דחק פוסט טראומתית (בתר חבלתית)
8
2 .2
גורמים התורמים להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית
1 1
פרק 3 – תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
1 4
3 .1
מהי תגובת קרב?
14
3 .2
גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב
פרק 4 – הפרעת דחק פוסט טראומתית מול תגובת קרב
1 8
פרק 5
– טיפול בנפגעי טראומה
2 0 סיכום ומסקנות
2 2
מקורות
2 3
תקציר
הלילה יפלו בגללך מילים ריקות / אחר כך יבואו שתיקות, בדידות ושנים ארוכות / הלילה העצב הוא רק מקום אחר / חדר, כיסא ופסנתר, פרח ליד הגדר / הכל עומד במקום / הזמן ממשיך ללכת / היית כאן ופתאום הכל נטרף כמו חלום / אל פי התהום, כמו חלום (יעקב גלעד / הכל עומד במקום)
משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
חלק גדול מנפגעי הטראומה אינם מודעים לקיומם של טיפולים יעילים בסימפטומים.
במקרים רבים, הנפגע מקבל את השינוי ביכולותיו ואת הסבל שלו כחלק צפוי מההתנסות בחוויה הטראומתית ולכן הוא אינו מסתייע בבני משפחה, ברופאים ואינו פונה לקבלת סיוע פסיכולוגי. במידה והוא פונה לטיפול, הוא מאובחן בטעות כסובל מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת ומקבל טיפול שאינו מתאים למצבו, דבר הגורם להחרפת הסימפטומים. למעשה, רוב נפגעי הטראומה מאובחנים שנים לאחר החוויה הטראומתית, למרות שירידה בתפקוד החלה בשבועות הראשונים לאחר האירוע. בנוסף, רוב הסובלים מהפרעה פוסט טראומתית סובלים גם מהפרעות פסיכיאטריות אחרות. התפתחותן יכולה הייתה להימנע במידה והנפגעים היו מקבלים טיפול מתאים.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר בין שתי סינדרומים המתפתחים בעקבות חשיפה לטראומה – הקשר בין הפרעת הדחק הפוסט טראומתית ותגובת קרב. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הפרט למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחותם של הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) ותגובת קרב (Combat Response Syndrome) וכן, יבחנו הדמיון והשוני בין שתי הפרעות אלו. לבסוף, תוצג תוכנית טיפול לאוכלוסיית נפגעי הטראומה וכן, יוצגו מסקנות והמלצות בהתאם.
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מהי טראומה
2 פרק 2 – גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
4 פרק 3 – השפעות הטראומה והשלכותיה
6 פרק 4 – מהי תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
פרק 5 – גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב 9
1 1
1 3
1 3
1 3
פרק 6
– טיפול בנפגעי תגובת קרב 6.1
הטיפול הראשוני בנפגעי תגובת קרב בחזית 6.2
הטיפול בשלב הפוסט טראומתי
סיכום ומסקנות
1 7
מקורות
1 8
תקציר
הלילה יפלו בגללך מילים ריקות / אחר כך יבואו שתיקות, בדידות ושנים ארוכות / הלילה העצב הוא רק מקום אחר / חדר, כיסא ופסנתר, פרח ליד הגדר / הכל עומד במקום / הזמן ממשיך ללכת / היית כאן ופתאום הכל נטרף כמו חלום / אל פי התהום, כמו חלום (יעקב גלעד / הכל עומד במקום)
משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
כל מלחמה וכל קרב מותירים את הלוחמים בהן בטראומה. ההשתתפות במלחמה חושפת את האדם למצב לחץ קיצוני ברמה איכותית וכמותית, כאשר החייל נמצא באיום מתמיד על חייו. תנאי הסביבה מאיימים לאור אופי המלחמה, עמיתיו נהרגים ונפצעים, תנאי החסך קשים ללא תזונה סדירה וחוסר שינה, זאת במקביל לחשיפה המתמדת לסכנת מוות. כישלונו של החייל בפעולת ההתמודדות עם לחצי הקרב ידועה בהתאם למודל האטיולוגי המגדיר תגובה לפי גורם כ'תגובת קרב'. תגובה זו מוכרת גם בכינויים 'נירוזת מלחמה' ו'הלם קרב', ומשויכת לקבוצת הפרעות ההסתגלות ותגובות פוסט טראומתיות. שיעור נפגעי תגובת קרב עלול להופיע בקרב 10% עד משפטים% מהנפגעים במלחמות. על פי הניסיון הישראלי והאמריקני, הנתונים עלולים להגיע אף ל-20% ול-30%. חלק גדול מנפגעי הטראומה אינם מודעים לקיומם של טיפולים יעילים בסימפטומים.
במקרים רבים, הנפגע מקבל את השינוי ביכולותיו ואת הסבל שלו כחלק צפוי מההתנסות בחוויה הטראומתית ולכן הוא אינו מסתייע בבני משפחה, ברופאים ואינו פונה לקבלת סיוע פסיכולוגי. במידה והוא פונה לטיפול, הוא מאובחן בטעות כסובל מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת ומקבל טיפול שאינו מתאים למצבו, דבר הגורם להחרפת הסימפטומים. למעשה, רוב נפגעי הטראומה מאובחנים שנים לאחר החוויה הטראומתית, למרות שירידה בתפקוד החלה בשבועות הראשונים לאחר האירוע. התפתחותן יכולה הייתה להימנע במידה והנפגעים היו מקבלים טיפול מתאים.
מטרת עבודה זו הנה לבחון סינדרום המתפתח בעקבות חשיפה לטראומה ספציפית של חיילים – תגובת קרב. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הייל למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב (Combat Response Syndrome). לבסוף, תוצג תוכנית טיפול לאוכלוסיית נפגעי תגובת הקרב בהתאם לשלב ההתפתחותי של הסנדרום וכן, יוצגו מסקנות והמלצות בהתאם.
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram,1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram, 1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
| שנת הגשה | 2022 |
| מספר מילים | 4586 |
| מספר מקורות | 12 |
המכללה האקדמית אשקלון
החוג לקרימינולוגיה
השפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך של עבירת אונס על נפגעת העבירה – קורבן אונס של הסופר חיים ולדר כמקרה בוחן
מוגש על ידי – מספר תעודת זהות
מוגש על ידי – מספר תעודת זהות
שם המרצה:
שם המתרגלת:
שם הקורס:
מספר הקורס:
תאריך עברי: תאריך לועזי:
תוכן עניינים
1
1. אונס
2
1.1 הגדרה
2
1.2 מאפיינים
2
1.3 היקף התופעה
3
2. אונס – השפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך של נפגעת עבירה
5
2.1 תיאוריית הדחק – פוסט טראומה
5
2.2 השפעות לטווח הקצר
5
2.3 השפעות לטווח הארוך
6
3. מקרה בוחן – קורבן אונס של הסופר חיים ולדר
7
4. סיכום
9
5. מקורות
10
מבוא
מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעות האונס על קורבן האונס הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. במסגרת זו נציג את המקרה של הנאנסת רוחמי ילטה רבינוביץ’, אשר נפלה קורבן לאנס הסדרתי והסופר חיים ולדר, כמקרה בוחן. רוחמי (רומי) נחשפה לאחר התאבדותו של האנס במסגרת ראיון ששודר בתחקיר המקור. בהתאם לכך, נערוך ניתוח של השפעות האונס לטווח הקצר ולטווח הארוך על רוחמי כנפגעת האונס. במסגרת זו, עולה השאלה מהן ההשפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך אותה חוותה נחמי, אשר נפלה קורבן לאנס הסדרתי חיים ולדר?
ראשית, במהלך הפרק הראשון, נגדיר מהו אונס, מהם מאפייני התופעה והיקפיו. החוק מגדיר אונס כעבירות מין ללא הסכמה חופשית של הצדדים. אחת מתוך 3 נשים תעבור אונס פעם אחת בחייה. יתכן והאונס יתבצע על ידי מכר או במסגרת תקיפה אקראית על ידי זר. התקיפה המינית הנה תופעה המושפעת מיחסי כפיפות מגדריים, כחלק ממערך רחב של אלימות פיזית. לאונס נלווה מיתוס האונס, המוביל להאשמת הקורבן – מקרה בו האחריות על ביצוע מעשה האונס עובר ממבצע עבירת התקיפה המינית לקורבן האונס (להב, 2008 ; Nguyen, Weeks & Stenstrom, 2021).
בהמשך, מטרת הפרק השני הנה לבחון את ההשפעות של האונס על הקורבן הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. הפרעת דחק פוסט תראומטית הנה הפרעת חרדה, אשר מתפתחת בתגובה לארוע תראומטי בקרב אחת מתוך 12 נשים ובקרב 1 מתוך 24 גברים. בעקבות כך, הנפגע חווה מצוקה והפרעות בתפקוד. קורבנות תקיפה מינית ייחוו השפעות לטווח הקצר, כגון אפשרות להידבקות במחלות מין, קליטת הריון לא רצוי, האשמת הקורבן מצד הסובבים ועוד. יתרה מכך, קורבנות אונס עלולות לחוות השפעות לטווח ארוך, כגון פוביות, התקפי חרדה והפרעת דחק פוסט טראומתית (אלטמן, 2011 ; הרמן, 2017 ; דנציג – רוזנברג ופלג, 2020)
לבסוף, הפרק השלישי נועד להציג את מקרה קורבן האונס של האנס הסדרתי חיים ולדר, רוחמי. הניתוח יתבצע בהתאם לראיון שנתנה הנאנסת בפנים גלויות לתוכנית המקור. ואכן, מהתוכנית עולה, כי הנאנסת סובלת מתופעות לטווח הקצר ולטווח הארוך בעקבות האונס באופן התואם לנסקר בספרות.
סקירת מאמרים בנושא טראומה בקרב אסירות
שם הסטודנטית: מת”ז:
מטרת עבודה זו הנה להציג את ההשפעות ארוכות הטווח של הטראומה והפוסט טראומה על נפגעי ובעיקר נפגעות אירועי טראומה בחברה המערבית. בחרתי בנושא מאחר והשפעת הטראומה על נשים וכן, הטיפול בסימפטומים הנובעים כתוצאה מביטויי הטראומה בקרב נשים, אינם מקבלים את החשיבות הראויה – לא מעט מהספרות המחקרית עוסקת בפוסט טראומה בקרב גברים הנובעת כתוצאה מפעילות קרבית. עם זאת, יותר נשים באוכלוסייה סובלות מסימפטומים של פוסט טראומה, זאת כתוצאה ממעמדן הנמוך באוכלוסיה, האופי הפטריארכלי של החברה, אופי המאפיין גם את התרבויות המערביות, תקיפתן על רקע מיני ועל רקע אלימות במשפחה ועוד.
אמנם התבקשתי להתמקד בשני מאמרים מחקריים בלבד. עם זאת, נעזרתי במקורות נוספים עליהם עברתי במטרה להסביר את הרציונל –