האם אתם מוכנים ליום הדין?

מצמרר!

דוד-אל מזרחי היה ילד כאפות.

הוא מעולם לא ביקש את זה, אבל הילדים שהיו איתו בכיתה עשו את כל מה שהוא לא רצה רק כי הוא היה נמוך קומה ורזה. הם הידקו אותו לתקרה, הצמידו אותו לרצפה, יום אחד בעטו בו, יום שני ירקו עליו, יום שלישי עשו לו את כל הדברים יחדיו ובכל יום רצחו את הנפש שלו. הם היו דוחסים אותו אל תוך פח האשפה ולא היו נותנים לו לצאת, הם היו לוקחים מכונת תספורת ומספרים אותו באמת, פעם אחת הם תלו אותו על המזגן בכוח ופעם שנייה הם תלו אותו על הלוח, תלוי לפי מצב הרוח. בטיול השנתי הם פתחו לו את הראש ולאמא שלו הוא שיקר שהוא נפל, הם הרביצו לו כה חזק עם הקלמר שלו ולא הפסיקו עד שהדם שבו נזל.

יום אחד ילדה מהכיתה של דוד-אל הזמינה אותו למסיבה והוא זרח כל-כך כאילו השמש עברה לגור בתוכו כי פעם ראשונה מזה זמן מה שרואים בו גוף לא שקוף. דוד-אל לבש את הבגדים הכי יפים שיש לארון שלו להציע ונפרד לשלום מאמו שגם היא שמחה בשבילו וביקשה ממנו להודיע לה כשהוא מגיע. אבל כשהוא הגיע, הוא גילה שזאת מסיבה של איש אחד, הוא בלבד. לא באמת הייתה מסיבה והילדה שיקרה והוא לא רצה לחזור הביתה מוקדם כדי לא לצער את האמא שלו בעולם אז הוא הודיע לה שהגיע ושהוא עם כולם, אבל הוא לא היה שם, הוא הסתובב עם לב כואב ברחובות במשך כמה שעות והבגדים השמחים שלו הפכו לעצובים מדמעות.

ביום שלישי, ה-4/1/2011, בשעה 15:30, דוד-אל הגיע הביתה מבית הספר עם כאב ראש אחרי עוד יום של השפלות ובפייסבוק שלו חיכה לו אמבוש בדמות עשרות משפטים כמו "כלב, הייתי הורג אותך, אבל בגלל שאומרים 'תנו לחיות לחיות' אז לא אהרוג אותך" מהילדים שהיו אמורים להיות לו לחברים. דוד-אל התייאש ובכה בפעם האחרונה ולאחר שניגב דמעה שמבלי שביקש הפכה לו לחברה הכי טובה, הוא תלה את עצמו באמבטיה והשאיר את הפייסבוק המדמם שלו פתוח לראווה, אחותו הקטנה חזרה הביתה מבית הספר וגילתה את אחיה הגדול מת.

דוד-אל מזרחי היה אמור להיות ביולי האחרון בן 24, אבל כל החיים הוא ישאר בן 15. הוא בא לעולם כשהוא לבוש בשמחת חיים והוא הלך מהעולם כשהוא לבוש בבושת פנים כי כל רצונו מעולם היה להיות ילד רגיל כמו כולם, אבל מפלצות בחליפות אדם הפכו אותו לילד כאפות.

לפני כל מילה שיוצאת לכם מהפה בקול רם, תעצרו לרגע ותחשבו אם העולם יכול לחיות בלעדיה, כי לשבור אדם זה תהליך שמצריך רק שנייה מהחיים אבל להפוך אדם שבור לשלם בחזרה זה תהליך שיכול לקחת גם חיים שלמים ואם אתם צריכים לפגוע באנשים כדי להרגיש חזקים, אתם חלשים.

יום כיפור בדלת, תהיו טובים.
לא רק ביום אחד בשנה, אלא בכל הימים.

יש לנו תיש כשיר ילדים אלים או לא

האם פעם תהיתם איך ייתכן ששיר ילדים כל כך מוכר, ידוע וקליט כמו "יש לנו תיש", המושמע לכל ילד בגן חובה, מכיל תוכן אלים ולא מוסרי עם אלימות כלפי בע"ח?

מי מכם לא יודע את רוב (אם לא כל) המילים של השיר הבא:

יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,
לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,
לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,
ולוֹ זָנָב קָטָן.

בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד!
בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד!

עכשיו תחשבו לרגע על מה שקראתם בבית השני. איך זה ייתכן שהשיר הפך לשיר ילדים פופולארי כל כך?!

התשובה: אלה אינן מילות השיר, אלא תוצאה של הכלאה בשוגג בין מילות השיר המקורי שאותו כתב יצחק אלטרמן (אבא של...) וגרסת COVER הומוריסטית שנכתב על ידי תלמידיו של רבי במהלך מסכת פורים אי שם בשנות ה30. הסיבה שיצחק אלטרמן רשום עם ט' כי זה אכן שם המשפחה המקורי... נתן אלתרמן שינה את זה בהמשך

השיר המקורי של אלטרמן נכתב במטרה ללמד עברית ומילותיו הן כך:

יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ,
לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן,
לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם,
וְזָנָב לוֹ קָטָן.


יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם –
קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ;
יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם
לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.


אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ;
לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן;
בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא
גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.


יֵשׁ עֵז לוֹ – זוּגָתוֹ,
הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה;
אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה
כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.


לַתַּיִשׁ, לָעֵז
בֵּן קָטָן – גְּדִי.
היָפֶה הוּא וְחָבִיב, א
וֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי.


מילותיו של שיר הרבי בעל הלחן הדומה הן:

יֵשׁ לָנוּ רַבִּי,
לָרַבִּי יֵשׁ זָקָן,
וְלוֹ הַרְבֵּה תַּלְמִידִים,
וְהוּא מַכֶּה אוֹתָם.

בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד!
בַּמַּקֵּל, בַּסַּרְגֵּל –
מַה שֶּׁבָּא לַיָּד!

גיבורים באמצע הדרך

תלמדו עזרה ראשונה, תלמדו להתמודד כדי שתוכלו להתמודד עם כל מקרה שלא יבוא.
כל אחד צריך שיהיה לו את החוסן והכלים כדי שיוכל לעזור למישהו במצוקה בשעת הצורך. זה לא יעלה לכם כסף.
מספיק שמישהו מעורב בתאונה, התעלף מולכם או נפל לפסי הרכבת. מה תעשו, תיתנו לו למות או תצילו אותו? תהיו גיבורים ותצילו אותו ממוות. תעברו קורס עזרה ראשונה או חובשים

עבריינות נוער? בעקבות ויכוח במסעדה, נער בחופש הגדול דוקר מלצר שבעט בו

אז, מדובר בעבריינות נוער או הגנה עצמית? אז מה אם הוא נשא מראש את הסכין. יכול להיות שבדיוק קילף איתו תפוח. זה לא בהכרח משנה. עצם העובדה שהדקירה התרחשה בראשון לציון מסביר בהחלט למה אני מרגישה בטוחה יותר לגור בלוד.

מתיחה לא מזיקה שהתחרבשה

רואים את האיש שלג הזה? העיניים שלו קצת מפחידות, הוא זז כשהוא לא אמור אבל הוא לא מזיק והחסרונות שלו לא הופכים אותו לאיש הצמיגים של מישלין מהסרט מכסחי השדים.
כך אנשים מן השורה הגיבו לו - בחיוך, בגיחוך, נבהלו, צרחו, נרתעו וכדומה.








כאן זה קצת התחרבש ונשלחה ימנית שלא פגעה באיש השלג כמו שנפגעה הילדה שהבובה נחתה עליה.

בר רפאלי והעולם התחתון

הכותרת היא דו משמעית - יכולתי להציג תמונה של בר רפאלי בהלבשה תחתונה.
לא שחסר תמונות שלה בבקיני. נכון שזה היה מדוגם?
אבל לא - מתברר שיש לה קשרים עם העולם התחתון. כנראה, לאור הניסיון שלה עם הפפראצים בישראל ותגובתה המוגזמת, לבר רפאלי אין אלוהים ואין מחר. היא מעסיקה מאבטחים עם "קשרים בעולם התחתון" כדי להגן עליה מאנשי פפראצי כמו ברק פכטר. שימו לב לאלימות שהמאבטח מבטא כלפי הצלם אחרי שהדוגמנית מבקשת שיפסיק לצלם אותה.

הדיוה עצמה חיה בטלנובלה - כפי שניתן להבחין, מדובר בצילום קמפיין לרשת פוקס חורף 2012 בו השתתפו בר רפאלי ונועם טור ואליו הוזמנו צלמים לצורך סיקור למדורי הרכילות. הדיוה הציבה תנאי, לפיו במידה ושלושה צלמים יגיעו ליום הצילומים, היא תפוצץ את הצילומים - ביניהם ברק פכטר. ברור שפכטר הגיע לעשות את העבודה שלו וכמו שאפשר לראות, העלמה רפאלי סרבה לשתף פעולה, ביקשה שהוא לא יצלם אותה והסתירה את פניה, למרות שעבודתם של צלמים אחרים לא נמנעה.
יתרה מכך, אפשר לראות את המאבטח האישי שלה בא לצלם בגישה מאיימת, מצהיר על קשריו עם העולם התחתון, צועק עליו ורומז שאם לא יחדול ממעשיו, זה לא יגמר טוב. במקום לאפשר למפיקה להעיף את הצלם בדרכים דיפלומטיות, הוא התפרץ ונכנס בו. בתגובה, ברק פכטר הזמין את השוטרים.
גם לשוטרים בסוף המאבטח לא דפק חשבון והתגאה בקשרים שיש לו עם העולם התחתון. מאבטח צעצוע. איך לקחו אותו לאבטח עם כושר גופני כזה? אם מישהו היה באמת מטריד את בר ולא סתם מצלם אותה כשהיא ביום צילומים, מה הוא כבר יכול היה לעשות? להגיד "היי, גבר, עוד תקתוק אחד של המצלמה והפנים שלך מגיעות לידיעת זאב רוזנשטיין". ממש מאפייה. מישהו אכל בורקס אחד יותר מדי.





מקרה זה מייצג היסטוריה רבת שנים בין הניצים - בשנת 2007, ברק פכטר תבע את רפאלי בסך 100 אלף שקלים בגלל שצעקה לעברו באמצע מסעדת הפריים בתל אביב ובמסגרת תוכנית הרדיו של ג'ודי ניר מוזס שהוא הורשע בעברות מין. מאז ובמשך שנים, פכטר דאג להחרים את בר רפאלי ולא לצלם אותה. במקביל, במשך 3 שנים, רק תמונה אחת של בר רפאלי צולמה והתפרסמה בפנאי פלוס, מעסיקתו של פכטר, תמונה שצולמה על ידי עמיתו לעבודה. ובכלל, בר רפאלי משחקת אותה פרינססה ולא משתפת פעולה עם הפפראצי בישראל, כפי שבא לידי ביטוי ב-2007, כאשר הגיעה עם בן זוגה דאז, ליאונרדו די קרפיו.

ריהאנה ויחסיה עם סאדו מאזו

ריהאנה  והישבן על שער המגזין

בשיר של ריאהנה - "S&M", שיצא לפני מספר חודשים ומלווה בקליפ פרובוקטיבי, היא שרה על יחסיה האמביוולנטיים עם התקשורת. ייתכן ואת האמת לא היינו יודעים לעולם, אלמלא בראיון שנתנה ריהאנה למגזין רולינג סטון (Rolling Stone Magazine) שיצא השבוע, ריהאנה הודתה היא אוהבת שקושרים אותה ונותנים לה מכות בטוסיק.

לדבריה, אין קשר בין השיר ואו החתימה שהשאיר על פניה חברה לשעבר כריס בראון לבין חיבתה לספאנקינג. ריהאנה הבהירה שהיא לא בקטע של שוטים ושלשלאות. בנוסף, היא הבהירה שהיא לא מדברת על סוג המכות נוסח כריס בראון - היא קצת מאזוכיסטית, אבל רק במיטה. לפי ניתוח שלפסיכולוגים, יש קשר בין המכות שאביה חבט בה בילדותה לבין חיבתה לספאנקינג. ריהאנה חיילת סקסית טובה