הצעה לסמינריון בקורס מוסר ועסקים שמספרו 10523 בנושא העבודה – דילמת הערכים המוסריים הניצבת בפני תאגידים בעת שיקול העסקתם של עובדים בעלי מוגבלויות. ההצעה כוללת נושא מחקר, שאלת מחקר, רציונל מחקר, השערת מחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות אפשריים
| שנת הגשה | 2022 |
| מספר מילים | 1047 |
| מספר מקורות | 16 |
המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:
לקבלת העבודה
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5
1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5
1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7
1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7
1 .3.2 מגדר ועבודה 9
1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2
1 .4 מחויבות ארגונית
1 3
1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3
1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4
1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4
1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7
2 .1 שיטת מחקר
1 7
2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7
2 .3 כלי מחקר
1 7
2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7
2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7
2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7
2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7
2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8
2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8
2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 – ממצאי מחקר
2 0
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3
3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4
3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5
3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.
בבעלותו של יובל מנדלוביץ’, המלאך של הכלבים המסוכנים, חוות הצלה
לפיטבולים ורוטוויילרים בשרון ובעל ניסיון של 13
שנים בגידול הכלבים ה"מסוכנים". רבים מהם אומצו. “בבתים
שיודעים לגדל את הכלבים האלה הם חיים בשלום לצד ילדים ובחלק מהמקרים
מסייעים בטיפול באוטיסטים. הם מעולם לא נועדו להיות כלבי תקיפה. במקרים בהם
תקפו אפשר לזהות אחריות של בעלי הכלב או אנשים אחרים. מדובר בגזע מאוד חזק
ותמים שמתפתח על פי גירויים חיוביים או שליליים. אנשים חסרי אחריות חושפים
את הכלבים האלה לקרבות או לאלימות ומלמדים אותם רע. רוב האוכלוסייה בארץ
בכלל לא ראויה ומתאימה לגדל אותם. אנחנו מעדיפים ללמד אותם טוב”.
סרטו של הבמאי לאסה האלסטרום הינו סרט אמריקאי, עיבוד המבוסס על סיפור אמיתי יפני , אודות כלב נאמן העונה לשם האצ'יקו. האצ'יקו נאמן מאוד לבעליו פרקר (ריצ'רד גיר) העובד כפרופסור באניברסיטה. בכל בוקר, מלווה האצ'יקו את פרקר אל תחנת הרכבת וממתין איתו עד לעלייתו. בסוף כל יום, הולך האצ'יקו אל תחנת הרכבת וממתין לקבל את פניו של פרקר בשובו הביתה.
