מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות חילונים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חילונים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 12 באוקטובר 2022

הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו


 המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:

מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5

1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5

1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7

1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7

1 .3.2 מגדר ועבודה 9

1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2

1 .4 מחויבות ארגונית
1 3

1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3

1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4

1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4

1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7

2 .1 שיטת מחקר
1 7

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7

2 .3 כלי מחקר
1 7

2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7

2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7

2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7

2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7

2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8

2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8

2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 –  ממצאי מחקר
2 0             
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3

3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4

3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5

3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.

זו 



יום חמישי, 25 באוגוסט 2022

הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק

 





עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו



המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:

לקבלת העבודה
 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5

1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5

1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7

1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7

1 .3.2 מגדר ועבודה 9

1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2

1 .4 מחויבות ארגונית
1 3

1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3

1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4

1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4

1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7

2 .1 שיטת מחקר
1 7

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7

2 .3 כלי מחקר
1 7

2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7

2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7

2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7

2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7

2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8

2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8

2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 –  ממצאי מחקר
2 0             
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3

3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4

3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5

3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.

יום רביעי, 27 בנובמבר 2019

שאלון במסגרת סמינריון בנושא שאלון תפיסות של התנהגויות חברתיות







אנחנו עדי וטובה, עורכות מחקר בנושא תפיסות של התנהגויות חברתיות, במסגרת לימודי תואר ראשון.
אנו מחפשות נשים חרדיות וחילוניות מגיל 18 ומעלה לענות על שאלון קצר.
נודה לך מאוד אם תוכלי להקדיש מספר דקות למילוי השאלון.
השאלון אנונימי לחלוטין ואינו חושף פרטים מזהים על המשתתפות.








יום שישי, 18 באוקטובר 2019

שאלון לבחינת פערים תרבותיים בין חילוניים לדתיים




שלום רב,
אנחנו לימור שיפר זיידנר ואליק אלמוג שפי, ואנו סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. השאלונים שלפניך הנם חלק ממחקר שאנו עורכים במסגרת עבודה סמינריונית לקראת סיום התואר. מטרת המחקר היא לבחון הבדלים בין תרבותיים בין מגזר חרדי למגזר חילוני במצבים חברתיים שונים.
אופן סימון התשובות בשאלונים: יש לסמן את התשובה הרלוונטית מבין האפשרויות המופיעות מתחת לכל שאלה ו/או להקליד את תשובתך בהתאם לשאלה וההנחיות.
מילוי השאלונים נעשה בצורה אנונימית. לא תתבקשו לציין פרטים מזהים, ואין לנו כל דרך לזהות מי מילא איזה טופס.
כאשר תסיימו למלא את השאלונים המצורפים, לחצו על אישור בתחתית הדף.
הנך רשאי/ת להפסיק בכל שלב את מילוי השאלון ואף להימנע משליחתו. עם זאת, במחקר נוכל לעשות שימוש רק בשאלונים מלאים, ולכן נשמח אם תסכימי להשלים את כל הפרטים הדרושים.
אנא הקפיד/י לקרוא בעיון את ההנחיות למילוי השאלונים ולפעול לפיהן.
נודה לך על התייחסותך הרצינית לפרטי השאלון ועל כנות רבה ככל האפשר במתן התשובות.
אנו מודים לך מאוד על זמנך ועל נכונותך לקחת חלק במחקר. נשמח לשתף אותך בממצאי המחקר לאחר סיומו.
לפרטים נוספים ניתן ליצור עמנו קשר:
לימור שיפר זיידנר lee.schiffer@gmail.com
אליק אלמוג שפי: abastor2@gmail.com

תודה על שיתוף הפעולה!




יום שני, 12 ביוני 2017

החרדים הם מחבלים עם פאות וזקן




לא, הפעם לא מדובר בחרדפוביה. הפעם הדברים נאמרו על ידי רב חרדי אורתודוקסי בישראל. הדברים נאמרו בתגובה ללינץ' שחרדים במאה שערים ערכו לחייל במדים שעבר בשכונה. קומץ של חרדים קיצונים תקפו את החייל עד שצלעותיו נשברו והוא נגרר מהשכונה לקולות תרועותיהם של החרדים הצופים במתרחש. החייל לא הוכה בגלל שהוא בלש במסווה. הוא הוכה כי הוא חייל, חרד"ק. כשחרדים מרביצים לחייל ושוברים לו צלעות הם אפילו לא חילונים, הם מחבלים - כל מי שמרים יד על חברו נקרא רשע. הם רשעים שהקבה ישרוף אותם. מה זה קשור לדת? מדובר במחבלים עם פאו וזקנים.
לדבריו, אם אלו האנשים המכונים חרדים, אז הוא לא חרדי, מאחר ולא כך נוהג חרדי הלומד כל היום את הגמרא. חרדי שלומד כל היום לא יוצא להפגין, להכות ולשרוף צמיגים. ה"חרדים" שהיכו חייל, אשר מכונה בפיהם חרד"ק, ושברו לו את הצלעות הם אינם יהודים ובטח שאינם חרדים. מדובר במחבלים עם פאות וזקן. יהודי הוא רחמן. יש חרדים שאתה מתבייש שהוא די וכל מי שהיה שותף למעשה זה יתן את דינו בשמיים, כשחלק היכו ואחרים מחאו כפיים. כל המלבין את פני חברו ברבים אין לו חלק בעולם הבא.
מה זה, עולם תחתון? איזה רב תומך בזה? שיהודי יכה יהודי? גוי אסור להכות! אם מחר לא מתאים לי הכובע שלו או הפאות שלו או הדעות שלו באיזה זכות תכה אותו? מי אתה חושב שאתה? אז כבוד הרב יונתן בן משה אינו חרדי כזה ואם כך נקרא חרדי אז הרב בן משה לא מוכן שיקראו לו חרדי. חרדי זה חרד השם יש לו ייראת שמיים שיודע שיש דין ויש דיין. התנהגות כזו היא שמרחיקה חילונים מהדת
קודם כל צריך שיהיה שלום ביננו.












יום שבת, 29 באוגוסט 2015

כפייה חילונית בישראל: קניון קונס בעל עסק שאינו פותח את בית הקפה בשבת





ישראל, מדינת היהודים. המקום היחידי, לכאורה, בו יהודים אמורים להרגיש בטוח בארצם, במדינתם. כאן, הקרבה לדת והאמונה בקב"ה אינה מסתכמת בהשקפת עולם בלבד.
לא פעם, תקפתי במסגרת בלוג זה את שרותי הדת בישראל על הכפייה הדתית כלפי יהודים. הרי שבעים פנים לתורה ובהתאם לכך, צדיק באמונתו יחייה. עם זאת, הכפייה הדתית באה לידי ביטוי בכך שבית הדין הרבני הוציא ילד מזרועות אימו לאפטרופסותו של אב ובן זוג מכה רק מאחר ולדידם, האם אינה דתיה מספיק. הבלניות במקווה מסלקות נשים שהגיעו לטבול מאחר והן לא טבלו בהתאם לנטיית ליבה של הבלנית. ארגוני סיוע והצלה לא מוכנים שנשים יתנדבו בארגון. משגיחי כשרות גובים פרוטקשן מבעלי מסעדות ומפעלים הזקוקים לתעודת כשרות ואינם מבצעים את עבודתם. חרדים אף כופים הפרדה על נשים בתחבורה הציבורית ובכך עוברים עברה דתית חמורה. עבירות מין בקהילה החרדית מושתקות.
במקביל, קיימת כפייה חילונית כלפי יהודים במדינת ישראל, כאשר למשל מפעילים מחאה במטרה לכפות על יהודים לעבוד ביום המנוחה השבועי, יום השבת, באמצעות הפעלת תחבורה ציבורית. התקשורת הבין לאומית מבצעת דהומניזציה ליהודים, אך הדבר ידוע, אינו חדש. אך דבר מפתיע הנו כשהדמוניזציה כנגד חרדים מבוצעת על ידי מדיית ההמונים השמאלנית - חילונית בישראל. השוואתם של חרדים לקופים נתפסת על ידי החילונים לאמנות. פוליטיקאים בהנהגת האתאיסט לפיד יורשו של טומי לפיד בתחום ועמחא נוספת מאשימים את החרדים בשוד קופת האוצר ובגרעון הלאומי על לא עוול בכפם כשלמעשה, החילונים הם אלו שבוזזים את הקופה. ובכלל, לזהבה גלאון נמאס להתחשב ברגשות הדתיים בשכונות ובישובים בעלי אופי דתי.
התקשורת הישראלית מבצעת דהומניזציה ליהודים דתיים, לחרדים ואף למתנחלים הידועים בקרב הציבור בהיותם מלח הארץ. הדבר מבוצע בחדשות, בקולנוע הישראלי ואף בתוכניות הסאטירה. תופעה זו מכונה חרדופוביה. עיריות בישראל מונעות מיהודים להניח תפילין. במקומות ציבוריים אוסרים על הנפת דגל ישראל, עליו מתנופף מגן דוד, ובכלל זה במסגרת הפגנות. יהודים מותקפים מדי יום והם אינם מקבלים הגנה משטרתית. ליהודים נאסר לעלות למקומות הקדושים להם, כגון מערת המכפלה והר הבית. יהודים מותקפים על ידי בני מיעוטים על רקע דתי. בתגובה, השמאל הרדיקלי בישראל תוקף את היהודים.
לעומת הגנה על יהודים דתיים, משטרת ישראל מגינה על תושבי ישובים חילוניים ועשירים במרכז הארץ ומבצעת שליחויות עבור טייקונים. הדבר בא לידי ביטוי עוד מקום המדינה, כאשר נאסר על עולים חדשים סממנים יהודים ולכן, גזזו להם את הפאות וכן, בתקופת ההעפלה, הנהלת היישוב היהודי בארץ ישראל חששה מהעלאת יהודים דתיים.


מאז אתמול שלחו לי את הפוסט המצורף כאן שוב ושוב, בזעם. זה לא נשמע לי הגיוני אבל בדקתי. הנה הפרטים:כך מספר רמי בר לב, המנ...
Posted by ‎סיון רהב-מאיר‎ on Wednesday, August 26, 2015



אז מדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית המאפשרת חופש דת וחופש מדת. עדיין, קו פעולה החרדופובי מצד השמאל החילוני מקבל חיזוק נוסף, כאשר קניונים קונסים בעלי עסקים הבוחרים לשמור על יום השבת כיום מנוחה ונמנעים מלפתוח את העסקים ביום השבת. בעל סניף הנרי'ס במתחם שרונה נקנס בכל שבוע בסכום של 3,500 ש"ח על ידי בגלל שהוא סוגר את העסק בשבת. הדבר מהווה לדברי הנהלת הקניון הפרת חוזה. 



2000 שנה ערגנו לציון, למדינה יהודית בארץ ישראל. העם היהודי עבר פוגרומים, התנכלויות, שואה, עלילות דם ועוד. הדבר שהשאיר אותנו מאוחר כעם יהודי היא המסורת והאמונה. הגענו לנחלה וכעת, חבורת חזירים ותאבי בצע אונסים אותנו לבטל את מורשת אבותינו ואמונתנו. אבל כשמדובר בחופש דת של ערבים? השמאל ההזוי היה צועק חמאס.

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

השוואה בין חרדים לקופים אינה מתקבלת גם אם מדובר בקופי החוכמה





להלן אייטם מתוכנית הבוקר של אורלי וגיא. במרכז האייטם מוצג ציור של שלושה ילדים חרדים בפוזיציה של שלושת הקופים הידועה - לא ראינו, לא שמענו, לא ידענו. עלתה הטענה שהמטרה היא להציג את החרדים באור לא יפה, בלעג, תוך השוואה לקופים. מדובר בפרובוקציה זולה שהנה סימפטום לרצף של ארועים שבאו לידי ביטוי בישראל ובעולם כנגד יהודים בכלל ויהודים חרדים בפרט - החל מחטיפת תינוקות תימניים על ידי המדינה עם קום המדינה, הגזענות כלפי אופי ההתיישבות החרדית ברחבי הארץ ואף אופי ההעסקה של החרדים וכלה בהשוואה לטפילים על ידי מיקי פלד והשלשול שיאיר לפיד פולט בכל פעם שהוא צריך להתייחס לחרדים.








אז מה, בכלל שמדובר בחרדים מותר להשוות אותם לקופים? ואם היה מדובר בסודנים או אתיופים שמשמשים כמודלים בתמונה, האם זה היה עובר בשקט? ומודלים ערבים אפשר היה להחליק? למה לשתוק על כך כשחרדים מושווים לקופים? בארצות הברית הדבר היה עובר בשקט? ובאירופה הנאורה? מדובר באנטישמיות נטו. גם אם המטרה היא לעורר פרובוקציה, כדי ליצור כותרות ולהעלות מודעות לקיום הציור ובכדי להביא אנשים לתערוכה.

יום שבת, 7 בדצמבר 2013

השתלטות חרדים על שכונות חילוניות - ביקורת עיתונאית על מיקי חיימוביץ'







"מיקי חיימוביץ' חוזרת לטלויזיה בתוכנית תחקירים חדשה" צעקו הכותרות ברשתות החברתיות. בניגוד לטררם שניסו לעשות לתוכנית, הפרומואים עוררו זעם בקרב רבים. "הסתה כנגד החרדים בפרומו לתוכניתה של מיקי חיימוביץ'" זעקו כותרות בתקשורת החרדית. מלכתחילה, מיקי חיימוביץ' בחרה לעשות לתוכנית יחסי ציבור על גב החרדים עד לרמה כזו שהיא אולצה להוריד את הפרומו לאור המסרים האנטישמים שהוא העביר.
למעשה, מדובר בחולייה בשרשרת האנטישמיות נגד יהודים בכלל וחרדים בפרט שמאפיינת את העולם וישראל כיום. נראה, כי התקשורת העולמית והמקומית מאופיינת במסרים נאו נאציים נגד היהודים, גם נגד החרדים. זה בא לידי ביטוי גם בפוליטיקה הישראלית, בהתנגדות הפנאטית הזו של יאיר לפיד כנגד כל מה שיהודי וחרדי. מזכירה לכם את תקרית הטפילים, כשמיקי פלד כינה כך את החרדים. וכל זה קורה בישראל ובעולם של היום, עשרות שנים אחרי מלחמת העולם השנייה וכשההבנה כלפי שידורי התעמולה של הנאציים ותרומתם לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ולהצלחת יישומה של תוכנית הפתרון הסופי כנגד היהודים ידועה.
בפועל, תוכנית המערכת ששודרה השבוע עסקה במצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל. הפתרון הוא מבחינתם, לא לגור ברחוב אלא לעבור לשכונות שרוב תושביה אינם חרדים אלא חילוניים או מסורתיים. אין מה לטעות, עובדות לא היו שם. הייתה הסתה כנגד חרדים. 

נתחיל בזה שהתוכנית התחילה בהעברת המסר לפיו החרדים צורכים 7,000 דירות מדי שנה כשברקע מתנגנת מוזיקה דרמטית. כן, יש אזהרה שהחרדים עלולים לקנות את הדירה בעיר שלך. הפתיח מזכיר את הסרט הנאצי "היהודי הנצחי", במסגרתו משווים את היהודים לעכברושים ומראים איך הם משתלטים על מפת אירופה ועל יתר העולם. אז נכון שהוצג גם הצד החרדי. אני לא מתלוננת על כך שהסתירו דברים. עם זאת, האופן בו הוצגו הדברים מעיד על חד צדדיות - המוזיקה הדרמטית שליוותה את המסר לפיו החרדים יכולים "להשתלט" גם על השכונה שלך מעידה על דעה של היוצרים על הרעיון שחרדים יכולים לגור באותה השכונה שלך. מדובר בדעה שלילית ביותר. המאפיין השלילי והחד צדדיות מאוד דומיננטיים בתוכנית ולא מציגים את החרדים באור טוב.
אז צילמו תוספות בניה לא חוקיות. כאילו שזה לא קיים אצל החילונים. הדירות הקטנות והאפלוליות ללא חלונות שהוקמו בבני ברק אינם אופייניות באופן בלעדי לחרדים בלבד. גם צעירים בתל אביב משלמים הון כדי לגור בדירות מפוצלות בתל אביב. העיקר שזה יהיה שנקין. אז מה אם משלמים על זה 3,000 שקלים לחודש שכירות, 6,000 שקלים וצפונה. זה המותג שקובע. אבל זאת מיקי חיימוביץ' ששמה את עצמה לשופטת. אותה מיקי חיימוביץ' שמרויחה בחודש עשרות אלפי שקלים ויכולה להרשות לעצמה מותרות כמו דירה נוחה ובורגנית. אני לא רואה הבדל בין התוכנית הזו לשידורי התעמולה הנאצית.
אין בתוכנית דיון אמיתי בין חרדים לחילונים אלא דרמה מוגזמת. מדובר בהסתה נטו. בניסיון לעורר פרובוקציה בקרב החילונים ממניעים אנטישמיים. נוצר הרושם שחילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים לא יכולים לחיות יחד בערים מעורבות. תמיד יש מאבקים בין הזרמים, דבר שמוביל להתחרדות היישוב ולנטישת התושבים הותיקים. מעניין שפסגת זאב לא נידונה בתוכנית. גם לא נחלאות, גילה, כפר גנים, נווה שאנן, עמישב ושכונות רבות בירושלים ובערים נוספות כמו פתח תקווה וחיפה המאופיינות בהתיישבות מעורבת ממגוון הזרמים ביהדות וכשהקרבה לדת של תושביה שונה - החל מחילונים גמורים ועד לחרדים. נכון, ככל שיש יותר חרדים הם זקוקים למבני ציבור מתאימים כמו בתי כנסת וישיבות. ומה הבעיה בזה? חילונים לא הולכים לבתי כנסת? לא קונים כיפות ומזוזות? יותר מזה, הם מממשים כך את זכויות האזרח שלהם - הרי מדובר במדינה חופשית עם חופש דת. ולמה שהחרדים לא יקבלו מבני ציבור שמתוקצבים מכספי ציבור כמו מסים ומפעל הפיס? הם חלק מהציבור הישראלי! מפעל הפיס לא מממן מרכזים קהילתיים, מתנ"סים ומרכזי ספורט באזורים חילוניים? בטח שמממן! מדינת ישראל לא מממנת סרטי קולנוע בהם מועברים מסרים שמאלניים? בטח שכן! וזה הכסף שלי שמממן סרטים של בני עוולה המתנגדים לקיומה של מדינה יהודית - ישראלית!
גם החילונים נהנים במקביל מחופש מדת - במקומות מעורבים לא זורקים עליהם אבנים בשבת ולא יורקים עליהם. מי שטוען שהדבר מתרחש מחוץ לבית שמש ומאה שערים הוא פרובוקטור. וגם באזורים אלו מדובר בסוטים, עבריינים יוצאי דפן שפועלים כך בניגוד לרוח היהדות. הבעיה מתחילה רק כשאנשי מר"צ ושות' דורשים להפלות לרעה את החרדים ולמנוע מהם זכויות אזרחיות שהדמוקרטיה מקנה להם מהיותם בני אדם. לא להאמין שחוט עירוב קיבל חמש דקות בפריים טיים!
הערה נוספת על ה"עבודה העיתונאית" של חיימוביץ' בתוכניתה - בתושבת ערד נראתה מתלוננת על בית כנסת שהוקם בבנין שלה בטענה שמדובר בהפסד שלה. התחקירן עוזר לה להתבכיין - "מי ירצה לקנות דירה מעל בית כנסת". בהמשך, יוסף פריצקי ו'מומחים" נוספים לעניני חרדים, טוענים, כי "אצל חרדים אין חוק. צריך בית כנסת, פותחים בית כנסת. התקנות והחוקים לא חשובים להם."
בהתאם לתגובת עיריית ערד המוקרנת בסוף התכנית באמצעות כיתובית עולה, כי:
1. בית הכנסת חוקי.
2. בית הכנסת קיים שנים רבות, לפני שהגיעו לשם חרדים.
3. הגברת קנתה את הדירה כשכבר היה בבנין בית כנסת.

עיתונאי שמקבל כזו תגובה (מגוף רשמי ואובייקטיבי כמו העירייה שהיא גם בעלת הסמכות על חוקיות מבנים בעיר), ומשדר בכל זאת את הכתבה עם המסרים שהתלוו לה כאילו בית הכנסת בכלל לא חוקי ושאף אדם כמו השכנה לא יקנה בית ליד בית כנסת, ועדיין, תגובה כזו של העירייה בכל זאת מוצגת בצורה כזו עלובה בסוף התוכנית, בצורת כיתובית(!) שאיש אינו צופה בה, אינו אדם ישר.
בניגוד למה שניתן להבין מהתוכנית, החרדים הם לא מחלה ממארת. יחד עם זאת, התוכנית פרובוקטיבית ואנטישמית שמשרישה פחד כנגד החרדים, דעות קדומות, סטיגמות, מסיתה כנגד החרדים. אני כן מזכירה שהחרדים הקימו את זק"א, את עזר מציון, את איחוד הצלה וארגונים תומכים רבים אחרים שהצילו גם חילונים רבים בישראל ובעולם. קוראים לזה חרדופוביה. אני זורמת גם עם המונחים אנטישמיות וגזענות.




ולסיכום, הנה סיפור קצר שרץ ברשת:
ילד מרמת אביב מספר לאמא שלו:
- אמא, היום באו לבקר אותנו ילדים מהשטחים, מאזור רמאללה.
אמא: איזה יופי! שלום והידברות, כמה חינוכי, אני שמחה מאוד לשמוע!
ילד: אמא, את יודעת, הם היו לבושים כמונו, עם ג'ינס וטישרט, אבל לא ממש אופנתי.
אמא: לא נורא, אל תשים לב לקטנות, הם חיים בתנאים כלכליים קשים, יש להם הרבה ילדים במשפחה וקשה לקנות להרבה ילדים בגדים יקרים כמו שיש לך.מה עשיתם איתם?
ילד: אכלנו, שיחקנו משחקי חברה, כאלה שמשתפים את כל הילדים ביחד, כולנו.
אמא: יופי! זאת דרך טובה וחכמה לשבור מחיצות.
ילד: מה זה מחיצות?
אמא: זה כאילו שהכניסו לכם בראש שיש ביניכם לבין הילדים האלה קיר. הסבירו לכם שאתם בצד אחד והם בצד השני. עכשיו יש שלום, אז צריך לשבור את הקיר, לשחק עם הילדים מהשטחים, כאילו הם חברים שלך מהשכונה.
ילד: אמא, חלק אמרו שיש להם רובים בבית!
אמא: אה, זה בגלל שיש להם עכשיו משטרה חדשה וחזקה, ובטח אבא שלהם שוטר.
ילד: הם גם אמרו שהם מתפללים בבית הספר והם צמים בימי הצום.
אמא: טוב! הערבים שומרים על המסורת שלהם, וזה מאוד מכובד בעיניי. לא צריך לבוז למנהגים של אחרים, נכון? באמת חשוב שבית הספר שלכם הביא אותם, שתראו שהם ילדים בדיוק כמוכם.
ילד: אבל אמא, הם בכלל לא דיברו ערבית והם חבשו כיפות. אני חושב שהם יהודים דתיים כאלה, מהשטחים.
אמא: מה?!?!? הם לא נורמאליים ההנהלה שלכם! הזמינו חבורת פנאטים משיחסטיים לבית ספר ברמת אביב?? אולי אתה לא מבין, אבל זה דבר מאוד מסוכן, לחשוב שבגלל שהם נראים לך דומים אז הם כמוך. הם לא!!! הם ממש לא כמונו!!! הם פשיסטיים, מסוכנים לדמוקרטיה, ובגללם אין שלום. איך העזו לארח אותם פה?? אני מיד הולכת להתקשר למנהלת, ולאחר מכן לשלי יחימוביץ!! אני לא אשתוק!