שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים

נכון, מדובר בעובדות לא חשובות, במידע שיכולתם להמשיך חייכם יפה מאוד גם לי שידעתם אותו. אבל להלן מספר עובדות לא חשובות, בדוגמות למקרים בהם שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים. בשליפה - חוליגניזם, כלנתריזם, נרקיסיזם, אפיקורוס, ז'דנוביזם ובתחום הספורט התואר "בוסמן" לשחקנים זרים ממדינות מסוימות. pulling a monica, לעשות ג'יילס, . כך למשל, ונדליזם קרוי על שם שבט גרמני - הונדלים - שפלש לרומא בשנת 455 לספירה, ומקארתיזם - רדיפת יריביך הפוליטיים תוך הצגתם כגיס חמישי - קרויה על שם הסנאטור האמריקאי ג'ו מקארתי.
ויש מקרים מוזרים יותר - באנגלית יש פועל שנקרא "לעשות ג'רי מאנדר" - שזה לחלק את אזורי הבחירה לנציגים קונגרס באופן לא הוגן שנועד להיטיב עם מפלגה מסויימת', ושמעתי פעם נציג ליכוד אומר ברדיו פעם "לא נסכים לגסטוניזציה של המרכז" - הוא התכוון שלא יסכים שתהיה התפרעות במרכז הליכוד, והתייחס לפעיל הליכוד גסטון מלכה שהתפרסם בכך שהפך את שולחן ועידת הליכוד בשנת 1986.
האם תהיתם פעם מאיפה הגיעה המילה "פפראצי"? ודאי כולכם יודעים שהמילה "פפראצי" מתייחסת לצלמי עיתונות שתפקידם לצלם מפורסמים, לעיתים גם על ידי חדירה לפרטיות. אז האמת היא שהמילה הגיעה מהסרט "לה דולצ'ה ויטה" (פדריקו פליני, 1960). בסרט יש צלם עיתונות העונה לשם פפראצו (המגולם על ידי וולטר סנטסו), שתפקידו לצלם את אנשי האליטה האיטלקית מבלי ידיעתם. גם הביטוי "צלמי פפראצי" קרוי על שם צלם איטלקי, ששם משפחתו היה פפראצו, אלא שבמקרה זה לא מדובר באדם אמיתי, אלא בדמות בשם הזה, שמופיעה בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פליני. פירוש המילה פפראצי (איטלקית) הוא יתושים, ופליני קרא לדמות בשם הזה כדימוי להתעלקות של יתוש ממש כמו שצלמים מתעלקים על ידוענים. לכן אני חשבתי שהפפראצי זה סתם כינוי גנאי לא מוסבר בסרט. זה נכון שפפראצו אמור להיות מין זמזום מעצבן של יתוש לפי פליני אבל לך תבין פליני. מאז יציאת הסרט לאקרנים התחילו להשתמש במילה פפראצי (רבים) לתיאור צלמי עיתונות חטטניים.

בתמונה: וולטר סנטסו בתפקיד פפראצו (מימין) יחד עם מרצ'לו מסטרויאני ואנוק איימה שיושבים במכונית (תמונה מתוך הסרט).





מקור המילה ”שוביניזם” הוא על שמו של ניקולא שובין, חייל בצבאו של נפוליאון. מספרים עליו כי היה נוהג ”להקטין” עצמו אל מול המנהיג שאהד ואהב כל כך באמצעות כל מיני תיאורים שונים, היה לאומן או פטריוט אם תרצו והיתה לו שנאת אמת כלפי אויבי האומה. ועל כן התנהגות זו נקראת ”שוביניזם” הקטנה של אדם אל מול אדם אחר. כיום 'שוביניזם' מתייחס בעיקר להתנהגות שבין המינים.

הצעת מחקר בנושא השפעת כמות הספרים שקוראים תלמידי ד' - ו' ומצב סוציואקונומי על רמת אוצר המלים שלהם

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין אוצר מלים ומצב סוציו – אקונומי
1 .       נושא העבודה: במסגרת הסמינריון אבחן את אופן התפתחות אוצר המלים בהתאם למצב סוציואקונומי בקרב תלמידי יסודי במגזר היהודי.
2.       סקירת ספרות:
משמעות המונח אוריינות, במובן הרחב של המילה, הנו הבנת העולם הסובב באמצעות השפה המדוברת והכתובה בהתאם להקשר ולסיטואציה, זאת במטרה לתפקד באופן יעיל, בהתאם למצב, במסגרת הקבוצה והקהילה. חקר התפתחות האוריינות בגיל הרך מתייחסת לתחומים הקשורים להתפתחות הקריאה והכתיבה, כגון שפה ומודעות פנולוגית.
רכישת שפת אם כרוכה בלמידה אקראית – תינוק אינו לומד שפה ראשונה באופן מאורגן, אלא תוך פענוח של תערובת מבעים קוליים בהתאם לקלט שהוא קולט מסביבתו ואשר עליו לפענח, לארגן ולתת להם משמעות. באופן כללי, ישנה הסכמה בקרב בלשנים, כי כשמדובר ברכישת שפת אם, שפה זרה שנייה או כל שפה נוספת, חשיפה תורמת באופן משמעותי לתהליך רכישת השפה (הניג ומלינוביץ', 2012 ; דובינור, 2012). הליך רכישת השפה אצל ילד הנו דומה לרכישת פעולות מוטוריות – מדובר בשלב בהליך ההתפתחותי אופייני לגילו. ילד לומד את שפת אימו באמצעות חשיפה לשפתה עוד מינקות. למעשה, על פי תיאוריית  הדקדוק 

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין רכישת אוצר מלים ומצב סוציו - אקונומי

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין אוצר מלים ומצב סוציו – אקונומי

1 .       נושא העבודה: במסגרת הסמינריון אבחן את נושא הקשר בין אוצר מלים ומצב סוציואקונומי בקרב תלמידי יסודי.
2.       סקירת ספרות:
אוצר המלים של היחיד נמדד על ידי אוצר מלים פסיבי ואוצר מלים אקטיבי. אוצר מלים פסיבי הנו מכלול המלים שאדם מבין ומאפשר לו זיהוי מלים בתהליך הדיבור או הבנת הנקרא. אוצר מלים אקטיבי הנו מכלול המלים בו האדם משתמש, הלכה למעשה, במסגרת התנסחותו המדוברת או הכתובה. קטגוריה זו באה לידי ביטוי כשליפת מלים במסגרת קיום דו שיח והבעה בכתב. אוצר המלים נרכש בקצב איטי עד לגיל שנה וחצי.
בשלב זה, בא לידי ביטוי פרץ לקסיקלי, המאפשר לפעוט לרכוש כ-2,500 מלים עד לגיל 6 …
3.       דרכי מחקר:
·         שאלת מחקר: כיצד משפיע מצבו הסוציואקונומי של התלמיד על אוצר המלים בו הוא מחזיק?
·         השערה: בהתבסס על סקירת הספרות ניתן לשער, כי ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד נמוך יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק קטן יותר.
·         השערה נוספת: ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד גבוה יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק גדול יותר.
·         שיטת מחקר אפשרית 1: סקירת הספרות המחקרית הקיימת בנושא
1 .      …
2.      Cannon, J. E, Fredrick, L. D, Easterbrooks, S. R. “Vocabulary Instruction Through Books Read in American Sign Language for English-Language Learners With Hearing Loss” Communication Disorders Quarterly, 2010, 31 (2), pg. 98-112

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין גודל אוצר המלים ומצב סוציואקונומי של תלמידי יסודי

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין אוצר מלים ומצב סוציו – אקונומי

1 .       נושא העבודה: במסגרת הסמינריון אבחן את נושא הקשר בין גודל אוצר מלים ומצב סוציואקונומי בקרב תלמידי יסודי במגזר היהודי.
2.       סקירת ספרות:
משמעות המונח אוריינות, במובן הרחב של המילה, הנו הבנת העולם הסובב באמצעות השפה המדוברת והכתובה בהתאם להקשר ולסיטואציה, זאת במטרה לתפקד באופן יעיל, בהתאם למצב, במסגרת הקבוצה והקהילה. חקר התפתחות האוריינות בגיל הרך מתייחסת לתחומים הקשורים להתפתחות הקריאה והכתיבה, כגון שפה ומודעות פנולוגית.
רכישת שפת אם כרוכה בלמידה אקראית – תינוק אינו לומד שפה ראשונה באופן מאורגן, אלא תוך פענוח של תערובת מבעים קוליים בהתאם לקלט שהוא קולט מסביבתו ואשר עליו לפענח, לארגן ולתת להם משמעות. באופן כללי, ישנה הסכמה בקרב בלשנים, כי כשמדובר ברכישת שפת אם, שפה זרה שנייה או כל שפה נוספת, חשיפה תורמת באופן משמעותי לתהליך רכישת השפה (הניג ומלינוביץ', 2012 ; דובינור, 2012). הליך רכישת השפה אצל ילד הנו דומה לרכישת פעולות מוטוריות – מדובר בשלב בהליך ההתפתחותי אופייני לגילו. ילד לומד את שפת אימו באמצעות חשיפה לשפתה עוד מינקות. למעשה, על פי תיאוריית  הדקדוק האוניברסלי, לכל אדם יש מנגנון מולד, המאפשר לו לרכוש את דקדוק השפה אליו נחשף.
לכן, ילדים ילמדו את השפה אליה הם נחשפים בכל מקרה, ללא קשר להשפעת תיקון טעויות, חיזוקים –
3.       דרכי מחקר:
·         שאלת מחקר: כיצד משפיע מצבו הסוציואקונומי של התלמיד על אוצר המלים בו הוא מחזיק?
·         השערה: בהתבסס על סקירת הספרות ניתן לשער, כי ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד נמוך יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק קטן יותר.
·         השערה נוספת: ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד גבוה יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק גדול יותר.
·         שיטת מחקר: ביצוע מחקר …

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין גודל אוצר המלים ומצב סוציואקונומי של תלמידי יסודי

 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

סוג העבודה	הצעת מחקר
מקצוע	חינוך
מילות מפתח	אוצר מלים, גודל אוצר מלים, הצעת מחקר, חינוך, מצב סוציואקונומי
שנת הגשה	2015
מספר מילים	1981
מספר מקורות	28

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא: הקשר בין אוצר מלים ומצב סוציו – אקונומי
1 .       נושא העבודה: במסגרת הסמינריון אבחן את נושא הקשר בין גודל אוצר מלים ומצב סוציואקונומי בקרב תלמידי יסודי במגזר היהודי.
2.       סקירת ספרות:
משמעות המונח אוריינות, במובן הרחב של המילה, הנו הבנת העולם הסובב באמצעות השפה המדוברת והכתובה בהתאם להקשר ולסיטואציה, זאת במטרה לתפקד באופן יעיל, בהתאם למצב, במסגרת הקבוצה והקהילה. חקר התפתחות האוריינות בגיל הרך מתייחסת לתחומים הקשורים להתפתחות הקריאה והכתיבה, כגון שפה ומודעות פנולוגית.
רכישת שפת אם כרוכה בלמידה אקראית – תינוק אינו לומד שפה ראשונה באופן מאורגן, אלא תוך פענוח של תערובת מבעים קוליים בהתאם לקלט שהוא קולט מסביבתו ואשר עליו לפענח, לארגן ולתת להם משמעות. באופן כללי, ישנה הסכמה בקרב בלשנים, כי כשמדובר ברכישת שפת אם, שפה זרה שנייה או כל שפה נוספת, חשיפה תורמת באופן משמעותי לתהליך רכישת השפה (הניג ומלינוביץ', 2012 ; דובינור, 2012). הליך רכישת השפה אצל ילד הנו דומה לרכישת פעולות מוטוריות – מדובר בשלב בהליך ההתפתחותי אופייני לגילו. ילד לומד את שפת אימו באמצעות חשיפה לשפתה עוד מינקות. למעשה, על פי תיאוריית  הדקדוק האוניברסלי, לכל אדם יש מנגנון מולד, המאפשר לו לרכוש את דקדוק השפה אליו נחשף.
לכן, ילדים ילמדו את השפה אליה הם נחשפים בכל מקרה, ללא קשר להשפעת תיקון טעויות, חיזוקים –
3.       דרכי מחקר:
·         שאלת מחקר: כיצד משפיע מצבו הסוציואקונומי של התלמיד על אוצר המלים בו הוא מחזיק?
·         השערה: בהתבסס על סקירת הספרות ניתן לשער, כי ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד נמוך יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק קטן יותר.
·         השערה נוספת: ככל שמצבו הסוציואקונומי של התלמיד גבוה יותר, כך אוצר המלים בו הוא מחזיק גדול יותר.
·         שיטת מחקר: ביצוע מחקר …

זו לא בדיוק העבודה שחיפשת

חיבור פרשני על השיר "אני עומד בחלון" מאת אמיר גלבוע מבוא לשירה ממ"ן 14 בספרות, שפה ולשון (קורס 10808)

 

מקצוע	ספרות, שפה ולשון
קורס	מבוא לשירה
מילות מפתח	10808, אינטרטקסטואליות, אליהו הנביא, אמיר גלבוע, אני עומד בחלון, דובר, חיבור פרשני, חריזה, לשון פיגורטיבית, מבוא לשירה, מבנה, מטלת מנחה 14, מיקוד, ממן 14, מצלול, משקל, ניתוח שיר, נמען, סיטואציה, סייח אש, סייח זהב, פרוזודיה, קומפוזיציה, קורס מספר 10808, ריתמוס, שיר, שירה
שנת הגשה	2021
מספר מילים	1432
מספר מקורות	2

תקציר העבודה

חיבור פרשני על השיר "אני עומד בחלון" מאת אמיר גלבוע – תוך התמקדות בקומפוזיציה ומבנה ; סיטואציה, דובר, מיקוד ונמען ; לשון פיגורטיבית ; פרוזודיה (מצלול, חריזה, ריתמוס ומשקל) ; וכן, אינטרטקסטואליות.

מבחן בית לסיום הקורס: מבוא לרכישת שפה שנייה והוראתה

 

מקצוע	ספרות, שפה ולשון
מילות מפתח	הוראה, מבחן בית, רכישת שפה, שפה, שפה זרה, שפה שנייה
שנת הגשה	2012
מספר מילים	3543
מספר מקורות	8

תקציר העבודה

מבחן בית לסיום הקורס: מבוא לרכישת שפה שנייה והוראתה מועד ב'  18.3.12
חלק א' לפניכם רשימה של זוגות מושגים. עליכם לבחור 4 זוגות מתוך ה-5, ולהגדיר לגבי כל זוג מהו המכנה המשותף בין המושגים, ומהו ההבדל המרכזי ביניהם (7 נקודות לכל פריט; כחצי עמוד לכל זוג).  
1 .                             מוכנות לתקשר (willingness to communicate) – סגנון למידה
2 .                             CALP-BICS
3 .                             ניתוח שגיאות  (error analysis)– ניתוח מעמת (contrastive analysis)
4 .                             חרדת שפה זרה – העברה שלילית 5.                             MLAT – גיל קריטי (בהקשר לשפה שנייה) חלק ב' לפניכם רשימת היגדים. לגבי כל היגד ציינו אם הוא נכון או לא נכון והסבירו בקצרה מדוע. בחרו 4 מתוך ה-5 (7 נקודות לכל פריט; כחצי עמוד לכל פריט).
1 .                 על פי חומסקי, האופן בו רוכשים שפה שנייה זהה לאופן בו רוכשים שפה ראשונה.
2 .                 בכדי להגיע לשליטה בשפה ברמתו של דובר שפה ילידי (native speaker) מבחינת ידע לקסיקלי, יש להתחיל ללמוד שפה לפני גיל ההתבגרות.
3 .                 חילופי קודים (code switching) משקפים היבטים של ידע לשוני אך נוגעים גם להזדהויות חברתיות ולמצבים רגשיים.
4 .                 על-פי הגישה הבהוויוריסטית תיקון טעויות על-ידי המורה עלול ליצור איבון (fossilization). 5.                 הוראת שפה זרה, המשלבת היבטים פרגמטיים, מבטיחה דו לשוניות מוסיפה. חלק ג' (16 נקודות) קראו אחד מן המאמרים הבאים (שמופיעים כעת במקראת הקורס באתר):
Rose, K.R. (2005). On the effects of instruction in second language pragmatics. System, 33, 385-399.
Linse, C. (2007). Predictable books in the children’s EFL classroom. ELT Journal, 61(1), 46-54.
מהן הטענות המרכזיות שמעלה המחבר? סכמו את המאמר בחצי עמוד לכל היותר.
הציעו נקודות מפגש בין הסוגיות המרכזיות שעולות שמעלה במאמר לבין שתי גישות שונות להוראת שפות או תיאוריות שונות באשר לאופן בו אנו לומדים/רוכשים שפות נוספות (עמוד אחד לכל היותר).
הביעו את דעתכם לגבי הנושא המרכזי בו דן המאמר תוך מתן נימוקים המסתמכים על הנושאים השונים בהם דנו בקורס. בטיעוניכם התייחסו לשפות שונות, ולא רק להוראת אנגלית (עמוד אחד לכל היותר). חלק ד' בחרו
2 מתוך 4 השאלות שלהלן (אורך התשובה לכל שאלה – 1-2 עמודים; 14 נקודות לכל שאלה).

1 . תיאוריות לא מעטות מתמודדות עם שאלות הקשורות בתהליכי רכישת שפה שנייה. כמו כן, חוקרים רבים מתמקדים דווקא בהבדלים אינדיבידואליים המבחינים בין לומדי שפה במימדים שונים. האם יש סתירה בין פרספקטיבות אלו? דונו בסוגיה תוך התייחסות למספר תיאוריות רכישה ולמספר מימדים המבחינים בין לומדים.
2 .  האם לשלב שפת אם בעת הוראת שפה זרה בכיתה – זוהי סוגיה בה מתחבטים לאורך השנים.       א. דונו בויכוח זה תוך התייחסות להיבטים בלשניים, פדגוגיים, ותיאורטיים (בהקשר לתיאוריות רכישת שפה).       ב. האם הטיעונים משתנים בהתאם לקבוצת היעד בהקשר לגיל הלומדים, שפת היעד ו/או שפת האם? הסבירו.       ג. מהי דעתכם האישית? נמקו.
3 .  לפניכם קישורים לשתי כתבות העוסקות בהוראת שפות. האחת, כותרתה "מתחילים ללמוד ערבית בכיתה ה': "גשר תרבותי"", מאת העיתונאים יעל ברנובסקי ושרון רופא-אופיר, והיא מופיעה בלינק המצורף:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3942880,00.html השנייה, כותרתה "ילד, רוצה להצליח בעסקים? תלמד סינית", מאת העיתונאית תמר רותם, והיא מופיעה בלינק שלהלן:    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1024,209,41709,.aspx בחרו אחת מן הכתבות שלעיל, וענו על השאלות הבאות:
     א. כיצד באים בכתבה לידי ביטוי היבטים חברתיים ותרבותיים הכרוכים בתהליכי רכישת שפה והוראתה?
     ב. הציגו את עמדתכם האישית בסוגיה הנדונה במאמר שבחרתם תוך הצגת נימוקים סדורים.
4 . הגירה מערבת לעתים קרובות את הצורך ברכישת שפה חדשה. הסבירו כיצד היבטים רגשיים עשויים להשפיע על התהליך תוך התייחסות למושגים הבאים: אקולטורציה, טראומה, גיל קריטי וזהות.
1 בהצלחה! http://www.youtube.com/watch?v=_lc2FjXXYog http://www.youtube.com/watch?v=0Ky7pxaiXww&feature=related

שאלון לצורך השלמת סמינריון בנושא אנלוגיות

שלום לכל החברים! לקראת סיום התואר השני, אודה מאוד מאוד למי שיוכל למלא את השאלון המצורף (15 שאלות של אנלוגיות מילוליות). לבירורים: 0543185852.

יודעים לקרוא עם ניקוד? בואו להשתתף בניסוי בתשלום

יודעים לקרוא עם ניקוד? בואו להרויח 60 שקלים בשעה ולמלא שאלון. מיועד לסטודנטים בני 21 עד 36 שמשתמשים באופן דומיננטי ביד ימין ודוברי עברית שפת אם

פוסט שיבושי לשון שכולנו שמענו בעבר

פוסט שיבושי לשון - ספרו בתגובות על שיבושי ביטויים או פתגמים ששמעתם מאנשים. למרות שנלמד לפעמים לשבש ביטויים בשביל הצחוקים. למשל יש מלא גרסאות לסיעור מוחות. בעיניי, גם מעניין ביטויים שמשתמשים בהם באופן שגוי, כמו ''ברחל ביתך הקטנה'', קוטל קנים''

הכמה הראשונים שעולים לי:
אמא שלי, רק 45 שנים בארץ:

היא נכנסה במראה שחורה
קפדהו וחשדהו

חציית מדרגה (במקום עליית)
אל תשפוך את המים עם התינוק
מרוב דובים לא רואים את היער
אני כל כך עייף שאני יכול לאכול סוס
(אני, כשהייתי עייף)
להוריד לו ת'כובע (אם כי להוריד לו ת'כובע בפרסית זה לעבוד עליו, לתחמן אותו)
לרקום עור וגידים
לסדר את האוזן. תכלס, גם ״לסבר את האוזן״ זה שיבוש שהשתרש. המקור הוא ״לשבר את האוזן״ 🙂
ההפך הוא הגמור
עובד ימים כלילות
תגיד לי מהיכן אתה בא ואומר לך איפה היית
עיניים לכותל
באזני שמעתי
"כי קולך ערב" הפך לכולך ערווה והבסיס לאיסור שמיעת שירת נשים
חיים הם קָשַׁי
בעשר ידים בניתי את הבית שלי
אליהו ענבים
כמו לחמניות בשדה קוצים
יד לוחצת יד
מכף רגל ועד כף ראש
חברות של הבת שלי מרגישות כמו גלגל שלישי
בדקה ה-99
עשה סיבוב של 360 מעלות (שינה את דעתו)
לא מאיימים על יונה ביין. המשבש סבר שזה המקור
בואו נפסיק לטחון מלח
ברור כשלג
יש לו ראש על המותניים 🙂
אבד עליו הקלח
יש גרסאות לכאן ולשם
הולך לקחת מקלחת
מי שהולך לשון עם פרעושים, שלא יתפלא
כמו לחמניות אחרי הגשם
שמנתא וסלתא
כבודם במקומם מונח.
האדרת נשים
הליכה בתקן (בתלם)
גיבור מקדחייל (תוצרת הבכור שלי)
צעד קטן לאדם, צעד גדול לירח!
אמנם באנגלית, אבל ישראלים מתעקשים לומר ״פריק קונטרול״ ו״סטאדי קייס״
נבצר מבינתי
נשגב מבחינתי!
חד משמעותית
במקום שבו בעלי תשובה יושבים
עשה תפנית של 360 מעלות (ש. שרף, פרשן כדורגל)
אין הנחתום מעיד על גיסתו
כל מילה בסלע!! (כשהמקור הוא מילה בסלה). האמת שאם מתייחסים לכתיבה, אז מקובל מאוד לכתוב אמן סלע במקום אמן סלה (אבל בעיני זו טעות מובנת מאוד)
עושים ימים כלילות
אני לא צדיק שכולו תכלת. לפני שנים ראיתי איזה פרק בהישרדות שבו איזה גברבר האשים איזו דוגמנית שכרתה נגדו ברית (בחיי שאני לא זוכרת מי הם), ואני זוכרת אותו אומר לה: "אל תשחקי לי אותה שה שכולו תכלת". נחנקתי מצחוק ולא האמנתי שאף אחד ברשת לא צחק על זה!
אם בארזים נפלה שלכת :)
שעון החול מתקתק (מוספי ספורט למיניהם)
כלו כל הקיצים
קארט בליינד
פוני אלמוני
ימים כלילות (או *כ*ימים כלילות).
לירות לבאר ששתית ממנה
ובהתאמה: לירוק לעצמך ברגל.
אם בארזים נפלה שלכת...  (שמעתי במו אוזניי. והאמת הגיוני להפליא)
אף לב הפלא
מתוך "המירוץ למיליון"

להודות על האמת
לזרוע מלח.
אההה כמובן, מכה על חטַא. בחיי.
אף לב הפלא
תיבדה לחיים ארוכים
לאכול את העוגה משני הצדדים ולהשאיר אותה שלמה
"המרצה, מה שאמרת עכשיו זה ממש נחמה forte"……………
לזרוק חול בעיניו.
מנזקי האינטרנט: לפני כמה שנים ראיתי באחת מקבוצות הצחוקים בפייסבוק (אולי כשאבא ואמא בני דודים ואולי אחרת) צילום מסך של מישהי שכתבה בתגובות למשהו "ימות המשיח!" ומישהו אחר שהגיב לה "תמותי את!". מאז אני לא מסוגל לראות את הביטוי הזה בלי שיהיה לי דחף פבלובי לכתוב/להגיד "תמותי את" או "תמות אתה" :/

מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם"?

אם פעם תהיתם מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם", הגעתם למקום הנכון.
כדי לענות על השאלה נצטרך קודם כל לפתוח את ספר בראשית, פרק כ"א. שם אנו קוראים שבהשפעתה של שרה, אברהם נאלץ לגרש את הגר וישמעאל אל המדבר, לכאורה אל מותם הבטוח. אבל אז נעשה להם נס ונגלתה להם באר שהצילה אותם ממוות. לפי המסורת המוסלמית, שמה של הבאר הזאת הוא "זַמְזַם" (زمزم).
על פי אותה מסורת, "באר זמזם" היא אותה הבאר הנמצאת ממש במרחק של כמה עשרות מטרים מזרחית לאבן הכעבה בעיר מכה (בתמונה). עומקה של "באר זמזם" הוא 30 מטרים ורוחבה הוא מטר וחצי בקירוב. המוסלמים מאמינים כי שתייה ממי הבאר נחשבת לסגולה. פרשן המקרא, רבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע), זיהה את "באר זמזם" עם הבאר "לַחַי רֹאִי" הנזכרת גם היא בספר בראשית, פרק ט"ז.
מכיוון שכאמור הבאר קדושה למוסלמים, קיימת לשון שבועה בערבית באותה הבאר: "ווחיאת זַמְזַם" (وحيات زمزم), דהיינו "בחיי (הבאר) זמזם". אבל כאשר הביטוי נקלט בשפה העברית, הוא שובש (תופעה די שכיחה) והפך לביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם".
אז בחיאת זומזום, תייגו אנשים שאומרים "בחיאת זומזום".

על חודו של פסיק

פסיק אוקספורד זהו הפסיק שמופיע לפני ו' החיבור במשפט שמציין רשימה של פריטים. למשל במשפט: חלב, ביצים, אפונה, ודגים. הפסיק שלפני הדגים הוא פסיק אוקספורד.
הפסיק הזה יכול לשנות משמעות של משפטים, למשל:

אני אוהבת את ההורים שלי, ליידי גאגא והאמפטי דאמפטי.
מהמשפט הזה ניתן להניח שליידי גאגא והאמפטי דאמפטי הם אחד מההורים שלי. (נסו להכניס במשפט שמות אחרים ותבינו ''אני אוהבת את ההורים שלי, מיכאל וחנה'').
אבל אם אכניס את פסיק אוקספורד, משמעות המשפט תהיה שונה וברורה ללא כל ספק: אני אוהבת את ההורים שלי, ליידי גאגא, והאמפטי דאמפטי.
כלומר, בנוסף להורים שלי אני אוהבת גם את הליידי וגם את האמפטי.
ולמה זה כל כך חשוב?
בגלל פסיק אוקספורד, חברה למוצרי חלב בארה''ב הפסידה במשפט. שלושה נהגים שעבדו בחברה תבעו עשרה מיליון דולר על אי תשלום של שעות נוספות.
בהסכם איתם נכתב שיש פטור על שעות נוספות על:
The canning, processing, preserving, freezing, drying, marketing, storing, packing for shipment or distribution of:
(1) Agricultural produce;
(2) Meat and fish products; and
(3) Perishable foods
האם ההסכם פוטר מתשלום שעות נוספות על אריזה למשלוח או על הפצה של שלושת הפריטים המצויינים ברשימה? הנהגים תבעו על כך שהם לא אורזים את החבילות שהם מפיצים, וזכו.

כפל לשון ליום השפה העברית

פניני לשון שנונים ככפל לשון לכבוד יום השפה העברית


אם מישהו רכב על סוס ועזב, אז הוא פרש או לא? 😄
להודות למישהו בפה מלא, זה מנומס או לא? 😛
איך חב"דניק יודע מה לעשות כשמישהו אומר לו "תניח לי"? 😄
אם ארכיאולוג העלה חרס בידו, זה סימן שהוא הצליח או לא? ☺
האם למי שעובד במפעל לספרי קודש יש לפעמים יום סידורים? 😃
האם יש ערבים לזכרו של הרב כהנא? 😇
אם אתה רוצה לקבל תשובות, כנס לחנות שעונים. ☺
מצחיק שלאלה שהדליקו את המנורה קוראים מכבים. 😂
באיסטנבול לא סוגרים דלתות. הם טורקים. 😅
מה עושים הגויים כשהם ישנים? נוכרים. 😴
שקלתי הרבה לפני שהחלטתי לעשות דיאטה. 😂
חיפשתי את עצמי בויקיפדיה ולא מצאתי. מרגיש חסר ערך. ☺
אם הבעיה שלך היא כסף ואין לך כסף אז אין לך בעיה, לא? 🤑
הבוקר קניתי במאפיה קרואסון ובורקס. הקרואסון לא היה טעים, אבל הבורקס פיצה. 😋
יש לי חבר שלא יודע מאיפה מגיעים מי מעיין. זה נובע מבורות. 😁
תמיד כשאומרים לי שאני כוכב אני ישר מאדים. ובצדק. 🤗
רציתי להפתיע את החברה שלי בעבודה בפרחים, אבל במקום שהיא עובדת יש שלט שאוסר כניסה לזרים. אז הכנסתי פרח פרח. 😘
הדברים הכי מוזרים שהאדם החליט לעשות מהם אוכל: דג מ-לוח, חלב מ-פוסטר, שוקולד מ-ריר. (בעיקר האחרון ממש מגעיל..) 😁
האם בחוג לעיסת נייר מחזרים נייר לעוס?
ללחוץ על מקש F1 לעזרה, זה בדיוק כמו לבקש עזרה מאף אחד. 😂
היום איזה אחד העיר לי שהזקן שלי על הפנים, אמרתי לו: וכי מה חשבת שהוא יהיה על כף היד?... 🤗

רגע של עברית: איך נקראים קולותיהם של בעלי החיים - והפעם, יונקים

לא מזיק לדעת איך נקרא קולה של כל חיה

• אייל, צבי ויעל עורגים
• אריה שואג או נוהם
• ארנבת מסגסגת
• גמל מחרחר
• דב נוהם
• זאב זורר
• חזיר נוחר
• חמור נוער
• חתול מילל
• יחמור מבריס
• כבשה ועז פועות
• כלב נובח
• נמר צורח
• סוס צוהל
• פיל תוקע
• פרא נוהק
• פרה גועה
• ראם מצלצל
• תן מילל

והאדם? האדם קיבל את הכל. נוחר כמו חזיר, נוהם כמו דב, נובח כמו כלב, מחרחר כמו גמל, מילל כמו חתול, שואג כמו אריה ונובח כמו כלב.

והיום בתפריט - 'רגע של עברית': לסבר את האוזן

בתמונה: ובכן, אוזן.

בביטוי המקסים "לסבר את האוזן", המילה 'לסבר' אינה מגיעה במקור מלשון המילה 'הסבר', אלא מלשון 'שבירה' ובעבר הביטוי בכלל נכתב "לשבר את האוזן".
בספר שמות (י"ט,י"ח), ישנו פסוק המתאר את ירידת אלוהים מהר סיני ואת "ההר העשן ככבשן" ורש"י מפרש שנעשה שימוש במושג 'כבשן' כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר (לשבור) את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע ממנו דרך אל השכל. כנראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור מספיק, ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי 'לסבר את האוזן', כלומר לעשות את הדברים סבירים, מובנים.
ביטוי שהיה קדום יותר משני ביטויים אלו הוא הצירוף 'לשכך את האוזן' כלומר לרכך את האוזן עד שיעבור דרכה המסר. בפירוש לאותו פסוק המוזכר לעיל (המתאר את הר סיני כמעין כבשן) אומר מדרש המכילתא (שנכתב כמה מאות שנים לפני פירוש רש"י): "לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". בדיוק כמו כוונתו של רש"י, אך במקום 'לשבר' – 'לשכך'. לכאורה תמונה כמעט הפוכה: במקום שבירה מדובר על ריכוך; אבל המשמעות היא אחת. שיכוך האוזן הפך ברבות השנים לשיבור האוזן, והיום הוא סיבור האוזן.

מה אנחנו אומרים כשאנחנו אומרים "וואלה"?

כמעט כל ישראלי דובר עברית יֵדע לומר שוואלה זו מילה שבאה מערבית ונכנסה לסלנג העברי. הפירוש שלה, כמו גם העובדה שהיא שגורה אף על לשונותיהם של אחרים שאינם בהכרח דוברי ערבית או עברית, פחות מוכר לציבור הרחב.
וואלה, או וואללה, או אם נרצה באמת להקפיד על התעתיק, ואללה, זה ביטוי ערבי שמורכב ממילת יחס ומהשם אללה, כלומר אלוהים. האות וַאוּ, שבדרך כלל מתפקדת בתור המקבילה הערבית של ו' החיבור, באה פה לידי ביטוי בתפקיד נוסף שהיא יכולה למלא - שבועה.
כאשר אדם אומר ואללה, זו הצהרה על כך שהוא נשבע באלוהיו. בפסוקי הקֻראַאן אפשר למצוא כל מיני עצמים משמעותיים שמקבלים את וַאוּ השבועה לפניהם, לדוגמה השמש.
מי שרוצה להישבע באלוהיו יכול לעשות זאת על ידי שלוש מילות יחס, שכל אחת מהן היא בעצם אות אחת בלבד, בצורות הבאות:
וואלה, באללה, תאללה.
אם אתעכב רגע על הצורה האחרונה, תאללה, ראוי לציין שהיא יוצאת דופן בכך שהיא הדרך היחידה להישבע עם האות תא (ת') - בשונה מוַאוּ ובַּא, איתן אפשר להישבע בכל דבר, תא שמורה לשבועה באל, ומופיעה כך בקראאן.
לפי חוקי הדקדוק הערבי, צריך לבטא ואללהִ (וואלהי), בגלל מילת היחס שבצירוף. זה משהו שהעברית לא אימצה לסלנג שלה.
אולי שמתם לב לניגוד בין התוכן המחייב לכאורה של הצירוף - בכל זאת, לאדם המאמין שבועה באל אינה עניין של מה בכך, לבין הקלות בה משתמשים בה במחוזותינו בשיחות על ענייני היומיום הפעוטים ביותר; "וואלה, המנה הזו שווה כל שקל", "יוסי הצטרף למועדון מעריצי החולד העירום של באר שבע? וואלה, הפתעת אותי".
זו לא המצאה מקומית, אלא תופעה שקיימת בקרב דוברי ערבית ובקהילות מוסלמיות באזורים שונים בעולם. בניגריה ובסומליה, למשל, אנשים משתמשים בביטוי ואללה על בסיס יומיומי. הניגרים יגידו "ואללהי", והסומלים יגידו "ואלוּהי".
ישנם אנשים, לרבות אנשי דת, שהשימוש הרווח בואללהִ מפריע להם, שכן הוא מוזיל מערכה של השבועה ומהכבוד הראוי בעיניהם לאל. למרות התנגדותם, הביטוי כבר התקבע כניב לשוני שהמטען הדתי הכבד שלו מיטשטש לעתים קרובות.

הפרתם פעם pinky promise וחשבתם שהכל בסדר?

תחשבו שוב.
"שבועת הזרת" (או באנגלית pinky swear/promise) היא שילוב הזרתות של שני אנשים כדי לסמן כי הבטחה נעשתה.
מקורה של שבועת הזרת ביפן. ישנה אמונה שמקור ההבטחה אצל היפנים היה בכלל מנשים שבמהלך השנים 1600-1800 היו מעניקות לגברים שלהן את הזרתות שלהן כדי להראות על אהבתן ועד כמה הן מוכנות ללכת רחוק בשביל אהובן.
השבועה קיימת באמריקה מאז 1860 לפחות כאשר הביטוי הוזכר ב"מילון האמריקניזם" (מילון המילים והביטויים של איך החברה האמריקאית מדברת) מלווה את ההבטחה הבאה:

"זרת, זרת, פעמון. כל מי שיגיד שקר ישקע למקום רע ולא יקום שוב ".

זה נראה כמו עונש די קיצוני. למרבה הצער עבור כל אלה ששברו אי פעם שבועת זרת, זה נהיה יותר גרוע. ביפן, שבועת הזרת מכונה לעתים "יוביקירי (yubikiri)" או "ניתוק אצבע (finger cut-off)" והיא נפוצה בדרך כלל ב"יאקוזה" (ארגון פשע יפני), או במאפיה היפנית.
שבועה זו העידה על כך שמי שהפר את שבועת הזרת או לא קיים את ההבטחה, מאבד את אצבעו. הצד שהופרה שבועתו/ הבטחתו (כלומר שקיים את השבועה), קטע את הזרת של מי שהפר את השבועה/ הבטחה.