מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות ביולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ביולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 11 ביולי 2026

חוקרת המיניות הבכירה ד״ר ליאת יקיר מתארחת בפודקאסט של דניאל דושי


 




הביולוגית וחוקרת הרגשות ד"ר ליאת יקיר מתארחת לפרק מיוחד, מהמומחיות הבולטות בישראל לחקר האהבה והזוגיות, בשיחה דרמטית, אמיצה ונוקבת – על המנגנונים הביולוגיים שמפעילים אותנו, המלחמה בסטרס שמרחיק בינינו, והסודות שקורים (או לא קורים) בחדר המיטות. ❗ למה אנחנו חיים ב"נישואים מורעבי מין", ואיך הלחץ הישראלי הורג את התשוקה? ❗ איך המיינדסט של "אמא" הופך לסירוס ביולוגי ומוחק את המיניות הנשית לאורך שנים? ❗ הטעות של עולם הטיפול הזוגי: למה דיבור על רגשות בלבד לא יפתור את הבעיה במיטה? ❗ האם בגידה היא באמת חיפוש אחר סקס, או שזו הדרך הנואשת שלנו להרגיש "חיים" מול חרדת מוות? ❗ למה בניגוד לגברים, החשק של האישה הוא תגובתי – ומה גברים חייבים להבין כדי להדליק אותו מחדש? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר נותנת את כל התשובות: • איך המוח שלנו באמת תופס מיניות דרך המשקפיים הביולוגיים של האבולוציה, ואיך הכל מתחבר לחוזה הבלתי כתוב של "מין תמורת הגנה"? • המסע המטורף בתוך המערכת ההורמונלית: למה האורגזמה הנשית היא פרויקט לוגיסטי מורכב שדורש כיבוי של ה"רדאר" במוח? • האשליה של המיניות הספונטנית: למה בזוגיות ארוכת טווח התשוקה דורשת "תחזוקה יזומה" ואיך אפשר לצלוח את השעמום הביולוגי? 🎧 פרק חובה, דרמטי ובלעדי, שחושף את מה שזוגות לא מעזים להגיד בקול רם. שתפו כדי שכולם יבינו מה קורה באמת בחדר המיטות. חלקי הפרק: 00:00 פתיחה: למה אנחנו לא מדברים מספיק על מיניות בזוגיות? 04:58 המספרים שלא מדברים עליהם: כמה גירושין בישראל נגרמים בגלל מין? 07:22 הגדרה עצמית: ההבדל בין "נישואים מורעבי מין" לנישואים ללא מין בהסכמה 10:00 הסטטיסטיקה הכואבת: למה ב-80% מהמקרים הגבר הוא הצד שרוצה יותר? 12:18 אשליית הפעמיים בשבוע: מהו הממוצע האמיתי של סקס בזוגיות ארוכה? 14:48 מיניות האישה לאורך ההיסטוריה: בושה, אשמה ודיכוי 18:01 מאבקי כוח במיטה: כשאחד מבני הזוג משתמש במין ככלי נשק או עונש 22:45 מעגל הכעס: למה איומים ודרישות רק מורידים את החשק המיני? 28:25 האויב מספר 1: איך סטרס וקורטיזול מכבים את התשוקה הביולוגית? 30:15 המניפולציה של האבולוציה: למה ילדים קטנים גורמים לנו לעשות פחות סקס? 35:45 כשהסקס הופך למטלה: הלחץ המצטבר בשנים של גידול הילדים 40:37 טיפול זוגי מול טיפול מיני: למה פתרון רגשי לא תמיד משפר את המיניות? 43:42 הרכבת ההורמונלית: איך המחזור החודשי וגיל המעבר משנים את חוקי המשחק? 46:09 אפקט קולידג': למה קשה לנו להשתוקק למה שכבר יש לנו בבית? 50:50 מין תמורת הגנה: השורשים האבולוציוניים של הציפיות הגבריות 56:20 מנועים אירוטיים: למה דווקא חיכוך ומריבות יכולים להדליק את היצר? 01:02:10 מכונת הזרע מול המוח הנשי: ההבדלים הביולוגיים בפורקן ובוויסות 01:08:00 פרויקט האורגזמה הנשית: למה לאישה לוקח הרבה יותר זמן (ואיך לעזור לה)? 01:13:00 מה עושים בפועל? כלים להורדת סטרס והחזרת המגע לזוגיות 01:20:00 למה בוגדים? החיפוש אחר אישור, ערך ותחושת חיות 01:44:02 מונולוג הניו יורק טיימס: מה למדנו על בגידות מלשכב עם גברים נשואים? 01:56:52 סיכום: Are You There For Me? שלושת הצרכים הבסיסיים של כל קשר


יום שני, 2 בפברואר 2026

עבודת סמינריון בנושא השפעת פעילות גופנית על מחלת הסרטן


 





עבודת סמינריון בנושא השפעת פעילות גופנית על מחלת הסרטן


סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

עבודת סמינריון בנושא – השפעת פעילות גופנית על מחלת הסרטן 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – אפידמיולוגיה, גורמים וטיפול במחלת הסרטן
2
1 .1 מחלת הסרטן
1 .1.1          תא נורמלי לעומת תא סרטני
1 .1.2          אפידמיולוגיה של מחלת הסרטן
2
3
1 .2 גורמים להתפתחות הסרטן 5

1 .2.1  גורמים סביבתיים והתנהגותיים 5

1 .2.2 גורמים גנטיים וביולוגיים
8
1 .3 מחלת הסרטן : טיפול 9

1 .3.1 רפואה קונבנציונאלית
1 0
1 .3.2 רפואה לא קונבנציונאלית
1 1
פרק2 – השפעת הפעילות הגופנית על מחלת הסרטן
1 3
פרק 3 – דיון משפטים סיכום
1 8
מקורות
1 9
תקציר 

במסגרת עבודה זו אעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום חקר הסרטן – סוגיית השפעת פעילות גופנית על חולי סרטן בחינה זו תתבצע על ידי סקירת הספרות המחקרית הקיימת. הרחבת ידיעותינו בנושא זה הנה חיונית, מאחר והמידע המצוי בספרות המחקרית העוסקת בסוגיה זו אינו שכיח.
ראשית, אנסה לבחון את ההבדלים בין תא רגיל לתא סרטני, לסקור את מאפייניה של מחלת הסרטן מבחינה אפידמיולוגית, להציג את הגורמים הסביבתיים, ההתנהגותיים, הגנטיים והביולוגיים להתפתחות מחלת הסרטן וכן, לבחון את שיטות הטיפול במחלת הסרטן במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית. בהמשך, אנסה לבחון בקצרה את השפעתה של הפעילות הגופנית מבחינה פיסית ופסיכולוגית על חולי סרטן. מסקירת הספרות המחקרית עולה, כי ישנם שני סוגי גנים המשפיעים על התפתחות גידול סרטני גנים מדכאי סרטן ואונקוגנים. נוכחותם של אונקוגנים וחוסר תפקודם התקין של גנים מדכאי סרטן משבשים את מנגנון הבקרה. סרטן מתפתח כאשר מצטברות בתאים מוטציות, אשר יוצרות שינויים הפוגעים במנגנוני הגנה טבעיים אלו, הופכות תא לסרטני. תאים אלו עמידים לגורמים שיוצרים תהליך של מוות תאי מתוכנת באופן טבעי.
ידוע, כי פעילות גופנית מועילה לאנשים בריאים ולחולים במחלות כרוניות. לפיכך, עולה השאלה, כיצד פעילות גופנית משפיעה על חולי סרטן?
בפרקים הבאים אנסה לבחון סוגיה זו. למעשה, ממחקרים עולה, כי פעילות גופנית תורמת רבות לבריאותם של אנשים בריאים וחולים כאחד. מטרת העבודה הנה לנסות ולבחון את השפעת הפעילות הגופנית על התפתחות מחלת הסרטן. בחינתה של סוגיה זו תתבצע באמצעות סקירת מחקרים בספרות המקצועית הקיימת. מבחינתי את הספרות עולה, כי לפעילות גופנית תרומה רבה לשיפור מצבם הגופני והנפשי של חולי סרטן כשמדובר במשתנים כגון ירידה במסת הגוף, ירידה ברמת הכעס וכדומה. בכך, הפעילות הגופנית משיגה את מטרתה ותורמת לבריאות האדם. עם זאת, הספרות המחקרית הקיימת אינה עוסקת בסיבות לכך.
                                                –





יום שישי, 26 בדצמבר 2025

עבודת סמינריון בנושא - התאבדות תאים מתוכננת בסרטן (אפופטוזיס) והשפעת פעילות גופנית על אפופטוזיס של תאים סרטניים

 




עבודת סמינריון בנושא – התאבדות תאים מתוכננת בסרטן (אפופטוזיס) והשפעת פעילות גופנית על אפופטוזיס של תאים סרטניים 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תקציר 

"רופאים ידועי שם הובהלו מיד. אבל כשבאו ונטלו את שכרם, מיהרו ואמרו שלמחלה הזאת אין שום תרופה." – היליר בלוק 

חשיבות רבה מיוחסת לסיגנלים אנטי – אפופטוטיים בפתוגנזה של הסרטן. לכן, ניסיונות רבים לחקר הסרטן מתמקדים בשיפור היכולת האפופטוטית במטרה להשיג יכולת ריפוי גבוהה יותר. לאור תרומתה של הפעילות הגופנית לאיכות חייהם ואף להחלמתם של חולים במחלות שונות, מן הראוי לבחון את תרומתה לאפשרות ריפוי מחלת הסרטן לסוגיה. למעשה, ממחקרים עולה, כי פעילות גופנית תורמת רבות לבריאותם של אנשים בריאים וחולים כאחד. יותר מכך, לפעילות גופנית תרומה רבה לשיפור מצבם הגופני והנפשי של חולי סרטן כשמדובר במשתנים כגון ירידה במסת הגוף, ירידה ברמת הכעס וכדומה. בנוסף לכך, נמצא כי פעילות גופנית משפיעה לטובה על קצב האפופטוזיס של תא בריא באמצעות האטה בקצה הזדקנותו והפחתה בקצב המוות התאי המתוכנת של תא בריא.
מטרת העבודה הנה לנסות ולבחון את השפעת הפעילות הגופנית על התפתחות מחלת הסרטן, ובפרט על מנגנון האפופטוזיס של תא סרטני. בחינתה של סוגיה זו תתבצע באמצעות סקירת מחקרים בספרות המקצועית הקיימת. למעשה, מבחינת הספרות המחקרית הקיימת עולה, כי לפעילות גופנית השפעה הפוכה על תא סרטני לעומת תא בריא. מהספרות המחקרית עולה, כי בניגוד לתא בריא, פעילות גופנית גורמת להאצת אפופטוזיס בקרב תא סרטני. אמנם בכך, הפעילות הגופנית משיגה את מטרתה ותורמת לבריאות האדם. עם זאת, הספרות המחקרית הקיימת אינה עוסקת בסיבות לכך ואינה מנסה להסביר מדוע ישנם הבדלים בהשפעתה של פעילות גופנית על תא בריא לעומת תא סרטני.
תארנים: תאים סרטניים, מחלת הסרטן, פעילות גופנית, מוות תאי מתוכנת, אפופטוזיס, apoptosis, cancer cell, cancer תוכן עניינים
פרק 1 – מבוא

1 פרק 2 – אפידמיולוגיה, גורמים וטיפול במחלת הסרטן
2
2 .1 מחלת הסרטן : אפידמיולוגיה
2
2 .2 גורמים להתפתחות הסרטן
3
2 .2.1 גורמים סביבתיים והתנהגותיים
4
2 .2.2 גורמים גנטיים וביולוגיים
6
2 .3 מחלת הסרטן : טיפול
8
2 .3.1 רפואה קונבנציונאלית
8
2 .3.2 רפואה לא קונבנציונאלית 9
פרק 3 – השפעת הפעילות הגופנית על מחלת הסרטן
1 1
פרק 4 – אפופטוזיס של תאים בגוף האדם
1 3

4 .1 תא נורמלי ותא סרטני
1 3

4 .2 אפופטוזה בתא נורמלי מנהל עסקים
4 .3 תא סרטני כתא אלמותי משפטים פרק 5 – הקשר בין פעילות גופנית ואפופטוזיס של תאי סרטן
1 7
5.1  עידוד אפופטוזיס בתאים סרטניים
1 7
5.2 השפעת פעילות גופנית על אפופטוזיס של תאים סרטניים
1 8
סיכום
2 4
מקורות
2 5









יום חמישי, 27 בנובמבר 2025

השפעת הפעילות הגופנית על התפתחות מחלת הסרטן, ובפרט על מנגנון האפופטוזיס של תא סרטני

 






מיכל החובשת משגיחה על מאושפזים בבתי חולים באופן פרטי - מטופלים גריאטריים, אונקולוגים, שיקומיים ועוד בבתי חולים בשפלה והמרכז - אסף הרופא שמואל הרופא, וולפסון, איכילוב, בילינסון, שיבא תל השומר, בית חולים מאיר ובמוסדות סיעודיים כולל בית ליצ'ק, עד 120 ועוד
טלפון 054-7790549





מצגת בנושא אפופטוזיס בסרטן ובהשפעת פעילות גופנית - השפעת הפעילות הגופנית על התפתחות מחלת הסרטן, ובפרט על מנגנון האפופטוזיס של תא סרטני
מקצוע ביולוגיה
מילות מפתח apoptosis, cancer, cancer cell, אפופטוזיס, התאבדות תאים מתוכננת, התפתחות מחלת הסרטן, מוות תאי מתוכנת, מחלת הסרטן, מנגנון האפופטוזיס, מצגת, ספורט, סרטן, פעילות גופנית, פרזנטציה, רפרט, תא סרטני, תאים סרטניים
שנת הגשה 2015
מספר מקורות 10
תקציר העבודה
אפופטוזיס בסרטן ובהשפעת פעילות גופנית ´ חשיבות רבה מיוחסת לסיגנלים אנטי – אפופטוטיים בפתוגנזה של הסרטן. לכן, ניסיונות רבים לחקר הסרטן מתמקדים בשיפור היכולת האפופטוטית במטרה להשיג יכולת ריפוי גבוהה יותר. ´ לאור תרומתה של הפעילות הגופנית לאיכות חייהם ואף להחלמתם של חולים במחלות שונות, מן הראוי לבחון את תרומתה לאפשרות ריפוי מחלת הסרטן לסוגיה.
´ מטרת הרפרט הנה לנסות ולבחון את השפעת הפעילות הגופנית על התפתחות מחלת הסרטן, ובפרט על מנגנון האפופטוזיס של תא סרטני.
´ במסגרת זו עולה השאלה, האם פעילות גופנית משפיעה לטובה או לרעה על קצב תהליך ההתאבדות של התא הסרטני?
´ בניסיון לענות על שאלה זו, תתבצע סקירת הספרות המחקרית הקיימת כשיטת המחקר .
**העבודה היא מצגת בת 30 שקופיות






יום שישי, 20 בינואר 2023

סרטן : אפידמיולוגיה, גורמים וטיפול במחלת הסרטן

 




עבודת בנושא – סרטן : אפידמיולוגיה, גורמים וטיפול במחלת הסרטן 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מחלת הסרטן: אפידמיולוגיה
3 פרק 2 – גורמים להתפתחות הסרטן
4
2 .1 גורמים סביבתיים והתנהגותיים
4
2 .2 גורמים גנטיים וביולוגיים 7
פרק 3 – מחלת הסרטן : טיפול 9

3 .1 רפואה קונבנציונאלית 9

3 .2 רפואה לא קונבנציונאלית
1 0 סיכום
1 2
מקורות
1 3
                                                                                                     תקציר        

מחלת הסרטן הנה מחלה של העידן המודרני. מדובר בגורם התמותה השני בשכיחותו במדינות המפותחות, לאחר מחלות כלי דם ולב. נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שאדם אחד מתוך שלושה יחלה בסרטן במהלך חייו וכן, אחד מתוך 5-6 אנשים ימות ממנה. על פי הספרות המחקרית קיימת הערכה, כי מדי שנה מתים מסרטן מעל ל-600,000 בארצות – הברית בלבד ומעל ל- 7,000,000 בני אדם ברחבי העולם. במהלך חייהם, אישה אחת מכל שלוש נשים וגבר אחד מכל שניים מתושבי ארצות הברית יחלו בסרטן. כרבע מכלל מקרי המוות בארצות הברית וכ-משפטים% ממקרי המוות בעולם מיוחסים לסרטן. במספר מדינות, שיעור התמותה מסרטן אף עולה על שיעור התמותה ממחלות לב ובכך, הסרטן מהווה גורם המוות הנפוץ ביותר.  ישנם שני סוגי גנים המשפיעים על התפתחות גידול סרטני גנים מדכאי סרטן ואונקוגנים.
נוכחותם של אונקוגנים וחוסר תפקודם התקין של גנים מדכאי סרטן משבשים את מנגנון הבקרה. סרטן מתפתח כאשר מצטברות בתאים מוטציות, אשר יוצרות שינויים הפוגעים במנגנוני הגנה טבעיים אלו, הופכות תא לסרטני. תאים אלו עמידים לגורמים שיוצרים תהליך מוות תאי מתוכנת באופן טבעי. להתפתחות הסרטן, בנוסף לרכיב האונקוגני, תורמים בנוסף גורמים סביבתיים, התנהגותיים וביולוגיים. בכך אעסוק במהלך העבודה.
עבודה זו עוסקת בסקירת הידוע לנו על מחלת הסרטן. במסגרת הפרק הראשון, תתבצע סקירה של מחלת הסרטן מבחינה אפידמיולוגית. במהלך הפרק השני של העבודה, יוצגו הגורמים הסביבתיים, ההתנהגותיים, הגנטיים והביולוגיים להתפתחות מחלת הסרטן. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, יבחנו שיטות הטיפול במחלת הסרטן במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית. שיטות טיפול אלו כוללות את הטיפול האונקולוגי הקונבנציונאלי במחלת הסרטן כולל טיפול כירורגי, כימותרפיה, טיפול קרינתי, וטיפולים ביולוגיים חדשניים התקופים את הגידול באופן ממוקד יותר. לכך מתווספים שיטות טיפול מהגישה הרפואית האלטרנטיבית לטיפול בסרטן, כגון דיקור, מוקסה וכוסות רוח, בחינת אורח החיים במטרה לאתר גורמי מחלה חיצוניים, כגון טלפון סלולרי ושהייה מרובה בקרבת קווי מתח גבוה.
הסקירה תתבצע בהתבסס על הספרות המחקרית הקיימת.



יום שישי, 21 בדצמבר 2018

מה עושות חיות ימיות כשהן צמאות?







כולם צריכים מים. זה הבסיס של חיים על הכדור שלנו.
מה שאנחנו פחות חושבים עליו זה שגם חיות ימיות צריכות לשתות מים.
אבל אפשר לתהות לעצמנו בפליטה - "אבל הן מוקפות במים! מה הבעיה?!"
הבעיה היא שמרבית המים בכדור הארץ הם מלוחים ואי אפשר לשתות אותם כי המלח העודף גורם בעצם לאיבוד מים מהגוף (בגלל זה אסור לשתות מי ים).
אז מה יעשה נחש המים המסכן שבתמונה?
התשובה הפשוטה היא - הוא מחכה שירד גשם, ואז עולה לפני הים ושותה את מי הגשמים המתוקים שעוד נמצאים למעלה לפני שהם מתפזרים.
רק שלא כל נחש באמת שוחה, וחלקם צפים להם בזרם והם לא יכולים לכוון את עצמם לסערה הקרובה... אז הם מתייבשים.
נחשים הסתגלו לאגור כמויות גדולות של מים בגופם (עד 80% בערך ממשקל הגוף), לאבד ממש מעט בזכות העור שלהם שהוא בלתי חדיר למים, וגם יכולים לשרוד במצבי התייבשות שהיו ממזמן הורגים חיות אחרות למקרה שאין להם מזל.
בונוס - לחיות ימיות שונות יש טכניקות שתיית מים שונות: כלבי ים אוכלים שלג, דולפינים משיגים מים בעיקר מהדגים שהם אוכלים. דגים בעצמם נאלצים לשתות את המים שהם שוחים בהם וכדי לאזן את המליחות הם נאלצים להשתין ה-מ-ו-ן.
דגי מים מתוקים מטילים שתן מאוד מימי ודליל כדי לא לאבד את המלח בגופם, ודגי מים מלוחים מטילים שתן מאוד מרוכז עם מעט מים והרבה מלח כדי להיפטר ממנו.
אז... אחת ולתמיד - מאיפה משתין הדג?
דגי מים מלוחים בדרך כלל נפטרים מרוב השתן שלהם דרך הזימים אבל דגי מים מתוקים נפטרים מהשתן שלהם דרך איבר הקלואקה (פתח ביב). למעשה ציפורים, זוחלים ודגים "משתינים" מהקלואקה.
בפעם הבאה שמישהו ישאל אתכם תוכלו להשיב "בדרך כלל מהקלואקה" או אם אתם מתקשים לזכור "פחות או יותר מאיפה שציפורים וזוחלים משתינים"




יום שלישי, 10 באוקטובר 2017

"אולי המנהל צדק, ואני באמת לא כל כך טוב בעבודה הזאת"







כולנו מכירים את הסיפור מעורר ההשראה שאיינשטיין הגאון כשל במתמטיקה בבית הספר, ולמרות זאת הפך להיות אחד הפיזיקאים החשובים של המאה העשרים, ושל ההיסטוריה האנושית כולה. רובנו גם יודעים שהסיפור הזה לא נכון, ושאיינשטיין מאז ומעולם הצטיין במתמטיקה.
מה שמעט מאוד אנשים יודעים זה את הסיפור של סר ד"ר ג'ון ברטרנד גורדון. הוא למד ביולוגיה בתיכון אטון קולג' באנגליה, והיה הגרוע בשכבה שלו, מקום אחרון מתוך 250 תלמידים. הוא גם היה באחוזונים התחתונים בכל המקצועות המדעיים שלו.
מנהל התיכון שלו כתב בתעודה שלו (תרגום חופשי):
"אני מאמין שהוא מתכנן להיות מדען. במצבו הנוכחי אני חושב שזה מגוחך". 
למרות כל זה, הוא המשיך לתארים מתקדמים בביולוגיה, ונהיה מדען חשוב בתחום. הוא גם זכה בפרסים רבים בביולוגיה על מחקרים שלו, ביניהם פרס נובל ברפואה על כך שגילה שניתן "לתכנת מחדש" תאים סומטיים ולהפכם לתאים פלוריפוטנטים (שיכולים להתמיין לסוגי תאים שונים). כמו שניתן לראות בשם שלו, הוא גם קיבל תואר אבירות.
הוא מסגר את התעודה שהוזכרה לעיל, בה כתובה ההערה של המנהל, ומשתמש בה להזכיר לעצמו ש(תרגום חופשי):
"אולי המנהל צדק, ואני באמת לא כל כך טוב בעבודה הזאת".



מסקנה: מי שיכול - עושה, ומי שלא - מלמד (ולא יותר).








יום שלישי, 17 בינואר 2017

גבר? עצור!!! 17 עובדות שאתה חייב לדעת על המין השולט!!! (נשים😏)









1. בערך אחוז אחד מכלל הנשים אלרגיות לנוזל זרע. מספר דקות או שעות לאחר שהעור שלהן בא במגע עם נוזל הזרע, הוא מתחיל להתנפח ולגרד. למרבה המזל, קונדום מונע את התלקחות האלרגיה ומאפשר קיום יחסי מין ללא סבל מיותר.
2. מחקר גילה שאחד למאה אנשים הם א-מיניים, כלומר הם אף פעם לא נמשכו מינית לאף אחד.
3. לעומת זאת, שני אחוז מהנשים נמצאות במצב מתמיד של משיכה מינית. הן סובלות מתסמונת גירוי מיני מתמשך, שגורמת להן להגיע לאורגזמה בין עשר למאות פעמים ביום.
4. בשנות העשרה והעשרים לחייך, תוכל להגיע לפורקן עד עשר פעמים ביום. הסיבה לכך היא רמות הטסטוסטרון הגבוהות בגופנו, שגורם לליבידו להשתולל.
5. טמפרטורת האשכים נמוכה תמיד בכמה מעלות מאשר שאר חלקי הגוף, אחרת הזרע היה נפגם. כשהטמפרטורה בחוץ קרה מדי או כשאנחנו טובלים במים קרים במיוחד, שרירי כיס האשכים מרימים את הזוג המלכותי קרוב יותר לגוף, כדי שיתחממו, וכשחם, האשכים מתרחקים מהגוף כדי לתפוס בריזה.
6. ככל שתחווה יותר אורגזמות, כמות נוזל הזרע שתייצר תקטן. אם עבר יום מאז האורגזמה האחרונה שלך, גופך יוכל לייצר כפית אחת של נוזל זרע, אבל אם עברו רק מספר שעות, הכמות תהיה הרבה יותר קטנה.
7. לנשים שאוכלות שוקולד מדי יום יש תשוקה מוגברת לסקס וההתנסויות שלהן בין הסדינים מספקות יותר, כך על פי מחקר איטלקי.
8. בלילה איבר המין שלך עובד שעות נוספות. מתברר שאנחנו חווים כשש אורגזמות בזמן שינה ממוצע של שמונה שעות. זקפה בזמן השינה שומרת על בריאותו של השמוליק, כי היא מאפשרת לחמצן לעבור לרקמות שלו.
9. גברים הם לא היחידים שאיבר המין שלהם גדל כשהם מגורים. כשנשים מחורמנות, השדיים שלהן מתמלאים מעט והנרתיק מתרחב, ואם מגרים את נקודת הג'י שלהן, שגודלה הרגיל הוא כשל אפונה והיא נמצאת בדופן הקדמית של הנרתיק - היא יכולה לגדול עד לגודלו של אגוז.
10. הדחף לאונן גדל כשאתה נמצא במערכת יחסים זוגית. ההסבר לכך הוא שיחסי מין סדירים מגבירים את יצור הטסטוסטרון וגורמים לך להיות הרבה יותר חרמן מאשר כשהיית רווק.
11. כמעט כל הנשים זקוקות לליטופים מגרים באיבר המין כדי לחוות אורגזמה, אבל יש אחוז אחד של נשים שמסוגלות לגמור רק מגירוי ידני של הפטמות.
12. בתקופת המבחנים החשק המיני אצל סטודנטיות יורד, אבל אצל סטודנטים הוא דווקא מתגבר ככל שלחץ המבחנים הולך וגדל. סקר שערכה חברת דקסון, המשווקת את הגלולה למניעת הריון פמינט, בקרב 500 סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למנהל, חשף כי 63 אחוז מהסטודנטים הגברים דיווחו על עליה בחשק המיני במהלך תקופת מבחנים, ו-72 אחוז מהסטודנטיות טוענות כי החשק המיני שלהן יורד.
13. 30 אחוז מהנשים מעל גיל שמונים עדיין מקיימות יחסי מין עם בעל או חבר לחיים. מה הפלא שלוויאגרה יש הצלחה כזאת מסחררת?
14. בכפית של נוזל זרע יש שבע קלוריות.
15. במהלך חייך תגיע לשפיכה 7,200 פעם בממוצע.
16. מהירות השפיכה הממוצעת היא 45 קמ"ש.
17. בין הניחוחות שיגבירו את זרימת הדם אל האופטימוס פריים שלך: לבנדר, אניס ושוקולד.


מאחלת לכולםם שבוע מלא בסקס😏









יום רביעי, 20 בינואר 2016

האם כשהעורב צריך לפתור בעיות, מח של ציפור מהווה בעיה?






כמה מאיתנו ראו את הסרט של היצ'קוק, ציפורים? וזה גרם לכם חרדה? אולי לא כדאי שתקראו את הרשומה הבאה....
העורבים הנם אוכלי כל, אך הם מעדיפים בשר ובמיוחד נבלות. תמיד אמרו לנו שעורבים הם חיות נקמניות. בשל צבעו השחור, קולו המקרקר והיותו אוכל נבלות, בתרבויות רבות קישרו בין עורבים לבין מוות וכוחות אפלים. במיתולוגיה האירית, עורבים קושרו ל"מוריגן", אלת הקרב, הלחימה והעצמאות. בתלמוד העורב נחשב לרע. כָּל הַמְּחֻבָּר לַטָּמֵא - טָמֵא, כָּל הַמְּחֻבָּר לַטָּהוֹר - טָהוֹר. וְשָׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה: ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ" [בָּבָא קמא דַּף צב, עַמּוּד ב']. גם בסיפור של תיבת נח, העורבים אינם מוצגים טוב. מצד שני, בתנ״ך מתואר כיצד עורבים דאגו לאליהו הנביא לכל מה שהזדקק - בספר מלכים מתוארים העורבים כמספקים מזון לאליהו הנביא.
מה שלא בטוח שאמרו לכם - זה שעורב היא אחת החיות החכמות ביותר שאנו מכירים. היא מומחית בפתירת בעיות שבהן היא נתקלת. מוח של ציפור? חשבו שוב... עורבים הם החיה הרביעית הכי חכמה בעולם, אחרי דולפינים במקום הראשון, עכברים במקום השני, ובני-אדם במקום השלישי... האינטליגנציה של העורב נחשבת לגבוהה-יחסית, דבר שהפך אותו בעיניהם של בני האדם ותרבויות שונות לסמל של חכמה. במיתולוגיה הנורדית למשל, זוג עורבים בשם הוּגין ומוּנין ("חשיבה" ו"זיכרון") הנם מלוויו של אל החוכמה והמלחמה אודין. יחד עם זאת, אודין עצמו קושר רבות למוות. במיתולוגיה היוונית, העורב סיפר לאל אפולו על בגידתה של קורוניס, אהובתו. אפולו שלא האמין לעורב הפך את צבעו מלבן לשחור, אך לאחר שנוכח באמיתות דבריו הפך אותו לעוף קדוש ונתן לעורבים את המשימה להכריז על מוות.
העורבים מראים סימנים של אינטליגנציה גבוהה במיוחד‏ ונראה שזן זה של ציפור עושה אף שימוש בכלים. מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. ניתן לאלף אותם ואף ללמד אותם לחקות קול אדם, בדומה לתוכי. נראה, כי לעורבים יש יכולות מנטליות מפתיעות ומורכבות. אצל כמה מינים נראה שהיכולות האלה אינן נופלות מיכולותיהם של קופי אדם, ואפילו עולות עליהן. לקיקים למשל, יש זיכרון מדהים המתבטא בזכירת אלפי מיקומים של מטמוני מזון – משימה שרוב בני האדם יתקשו לבצע. למעשה, עורבים הנם אחד ממני החיות שלא נכחדו בעקבות הנזק האקולוגי שהאדם גורם לכדור הארץ. מדובר במין סינאתרופי. בתמורה, בני האדם רק מנסים להרוג אותם. לכן, הם עושים הכל כדי לשרוד. עכברושים, למשל, מתמודדים עם האנושות באמצעות רבייה מוגברת. ג'וקים מפתחים חוסן לרעלים באמצעותם האדם מנסה להדביר אותם.
מחקרים הראו שעורב ניו קלדוניה מכין כלים מחלקי עלים משתמש בהם לשלוף זחלים מחרכי עצים.יותר מכך, לומר שהם נקמנים זו פרשנות אנושית, של בני האדם. לעורבים יש זיכרון מעולה, זוכרים מי פגע בהם לאורך זמן. העורב הנו ציפור מדהימה וחכמה. לא נוקמת סתם אלא רק מתוך זכרון רע. העורב יזכור אם פגעו בו בעבר ואם כן הוא יחזיר. הגיוני בעיניי שהסיבה שהם מנסים לפגוע חזרה היא כי הם חווים תחושת סכנה מול מי שפגע בהם בעבר. הם פוגעים ממקום של השרדות.
העורבים הנם עופות חברותיים ולעתים נאספים לקבוצות גדולות. כל זוג עורבים מקים לעצמו קן ושני בני הזוג דוגרים על הביצים ומטפלים בגוזלים. עורבים למדו לזרוק למשל אגוזים ובלוטים על הכביש, לחכות למכונית שתרסק את הקליפה, להמתין שהאור האדום יעצור את התנועה ואז לאכול. עורבים לומדים מצפייה בעורבים אחרים, ותמיד כשהם ימצאו אוכל הם יקראו לשאר החבורה. מעשים נוספים רבים ויוצאי הדופן שעורבים אלו כרוכים בתכנות עיוור מובנה, או בשינון וזיכרון על פי ניסוי וטעייה בעבר או בחשיבה בחירה בין אפשרויות המיוצגות ונשקלות בתודעה. למסקנות אלו, חוקרים הגיעו לאחר שערכו ניסויים התנהגותיים בעורבים בשני העשורים האחרונים.
העורבים מראים סימנים של אינטליגנציה גבוהה במיוחד. עורב מזן קלדוניה החדשה נחקר רבות, מכיוון שנראה שהוא עושה שימוש אינטנסיבי בכלים. מינים שונים של עורבים אף הראו סימנים ראשוניים של כישורים לשוניים ויכולת תקשורת לטווחים ארוכים. הם ניתנים לאילוף ואף ניתן ללמד אותם לחקות קול אדם.
בניסוי הבא שצולם בבריטניה, חוקר הציב בפני עורב 8 שלבים למציאת פתרון להשגת אוכל אליו הוא רוצה להגיע - המקל קצר מדי ולכן, העורב משתמש במקל הקצר כדי להוציא 3 אבנים מכלוב. הוא זורק את האבנים למיכל באופן המאפשר לו להשיג מקל ארוך יותר ולהגיע בשלב השמיני להצלחה ולהשיג את הממתק.




מחקר נוסף של חוקרים מאוניברסיטת קיימריג' התפרסם במגזין Current Biology ועוסק בבחינת מידת חוכמתם של עורבים. החוקרים העמידו לפני העורבים אתגר יוצא דופן – בעיה הדורשת שימוש בכלים, אבל בצורה שונה מהמקובל. הם הכניסו לכלוביהם של העורבים מבחנה שקופה ובה מעט מים ובמים צפה תולעת. העלאת מפלס המים תעלה גם את התולעת ותאפשר לעורבים להשיג אותה. התולעת היא מעדן מיוחד בעבור העורבים, ובכך מובטחת המוטיבציה שלהם להשלים את המשימה. בתחילה היה מפלס המים די גבוה כדי שהעורבים יוכלו לשלות את התולעת ללא בעיה. מאוחר יותר הוכנסה לכלוב מבחנה שמפלס המים בה נמוך מאוד, ויחד איתה – ערימת אבנים. כל ארבעת העורבים שנבחנו הבינו מהר מאוד את הטריק, הכניסו אבנים למבחנה, העלו את מפלס המים ושלפו את התולעת.


בסרטון הבא הרצאה של חוקר עורבים שנכנס לתחום חקר האינטליגנציה של עורבים במקרה כשעורבים השתלטו על החצר של חבר שלו. שימו לב שניתן לשים כיתוביות בעברית SUBTITELED. הוא המציא מכונה את המכונה האוטומטית שתאפשר קיום הדדי בין האנושות לעורבים והציפורים בכלל. שימו לב איך בניסוי שלו, העורבת הייתה יצירתית וכיפפה את החוט מתכת כדי להרים את האוכל כשהחוקרים פישלו בניסוי. מפה לשם, 216 מליון מטבעות הולכים לאיבוד מדי שנה. המטרה של החוקר זה לא לזכות בלוטו בכך שהוא גורם לעורבים לאסוף בשבילו מטבעות כדי לממן את המחקרים הבאים, אלא ללמד את האנושות שאפשר לחיות יחד עם העורבים וללמוד איזון, לשתף יחד פעולה ולמשל לאלף את העורבים לאסוף זבל לאחר ארוע המוני של האנושות כמו משחק כדורגל או להשתתף במשלחות חיפוש של חילוץ והצלה.



יום שישי, 30 באוקטובר 2015

טלנובלה מדעית: הרגע בו הבעל מבין שאישתו ילדה את האחיין שלו





סיפור כזה לא מגיע בכל יום!
זוג אמריקאים מביא ילד לאחר טיפולי הפרייה – עד כאן לא חשדנו. מה, אנחנו חשדניסטים? ובכל זאת, כשסוג הדם של הילד לא הסתדר עם סוג הדם של הוריו (הילד AB, שני ההורים A -קצת מידע על סוגי דם), והם מחליטים לבצע בדיקת הורות סטנדרטית – עדיין לא חשדנו. אך כשהבדיקה מגלה כי האבא אינו האב הביולוגי של הילד – זה הרגע שבו מתחילים לחשוד. בדיקה מעמיקה יותר מזהה כי אחיו של האב הוא בעצם אביו הביולוגי של הילד, אבל לאבא אין אח – פה חשדנו.
הסיפור המופלא הזה מאפשר לנו לספר את אחד הסיפורים היפים ביותר של הביולוגיה ההתפתחותית בהיסטוריה האנושית!
אז מה זו בעצם כימרה?
במיתולוגיה היוונית, הכימרה מתוארת כמפלצת נושפת אש המורכבת ממספר בעלי חיים שונים – אריה, עז ודרקון, בשילובים שונים של גוף/ראשים. באמבריולוגיה, המדע החוקר את הביולוגיה ההתפתחותית של בעלי החיים, כולל האדם, כימרה מתארת מצב בו בעל חיים התפתח מתאים סומטיים (כלל התאים בגוף שאינם תאי מין) של שני פרטים שונים, שצורפו יחדיו. כלומר, זהו מצב ייחודי בו מתקבל יצור רב תאי שלתאים סומטיים שונים שלו יש מטען גנטי שונה.
בחזרה לזוג שלנו - לשניהם יש סוג דם מסוג A אבל לתינוק יש סוג דם AB, משהו כאן לא מסתדר – מאיפה הגיע ה B? על מנת לנסות לענות על השאלה הזו, הזוג ניגש לבצע בדיקת הורות פשוטה, על ידי הגברת מקטעי DNA באמצעות מכשיר PCR. הבדיקה גילתה שהאב אינו האב הביולוגי של הילד! תארו לכם את ההרגשה הזו.
בכדי לוודא שלא הייתה טעות בבדיקה, הזוג ביקש לחזור על הבדיקה פעם נוספת, וגם הפעם – הבדיקה חזרה וגרסה שהאב אינו האב הביולוגי של הילד. בשלב הזה, פשוט תנסו לדמיין את הניסיונות של שני ההורים להבין את הסיטואציה. ההורים החליטו לגשת לבדיקה גנטית מתקדמת הרבה יותר, שמבצעת ריצוף גנומי על הגנומים הנבדקים, וזאת בכדי לזהות קרבה גנטית. הבדיקה חשפה את האמת המדעית המופלאה – האבא הביולוגי של הבן, הוא לא אחר מאשר הדוד שלו, אחיו של האבא, שמעולם לא נולד. בשלב הזה, החוקרים מהמחלקה לגנטיקה של אוניברסיטת סטנפורד אליהם פנה העו"ד של הזוג, כבר התחילו להבין מה התרחש כאן, ואבחנו כי מדובר במקרה של כימרה אנושית.


במודעוות שלנו, אנחנו בדרך כלל חושבים על גוף שמכיל מטען גנטי של רק אדם אחד. התאים שלנו אפילו מייצרים סמנים מיוחדים על פני שטחם כדי לייחד את עצמם מתאים של אחרים. אבל אצל כימרות , התאים מכילים מטען גנטי משני אנשים שונים המתאכלסים באותו גוף: ולמעשה מדובר כמעט בתאום התאי של הגוף עצמו. מקרים כאלו מרתקים מדענים, מאחר והם מערערים את תפיסות הזהות שלנו.
הכימריזם במקרה זה מתרחש כאשר תאום לא זהה נעלם בתוך הרחם במהלך השבועות הראשונים של ההיריון. תאומים לא זהים מגיעים משתי ביציות שונות ולכן הם בעלי דנ"א שונה, כמו אחים רגילים. לפעמים, אחד התאומים הלא זהים "צורך" את האחר על-ידי ספיגת התאים שלו. התינוק הבודד שמתקבל הוא פסיפס של דנ"א שונה באיברים שונים. כימרה מזכר אחד ונקבה אחת עשויה להיות הרמפרודיט; אם התאומים הם מאותו מין, עשויים להיות לילד קטעי עור או עיניים בצבעים שונים, אבל מעבר לזה הוא ייראה, סביר להניח, נורמלי. ללא בדיקות דנ"א מקיפות, כנראה שהוא לעולם לא ידע ולכן, קשה לדעת את כמה הכימריזם שכיח.
במדע כמו במדע, לא רק זורקים היפותזות לאוויר - בודקים אותן. דגימות נוספות נלקחו מהגבר, הפעם, בנוסף לדגימה מהלחי עבור הבדיקה הראשונה, נלקחה גם דגימת זרע. כמו בפעם הראשונה, הדגימה מהלחי, לא התאימה לילד. אבל הזרע, אוי הזרע. הוא זה שמספר את הסיפור המעניין ביותר. החוקרים גילו כי הזרע מורכב משני גנומים שונים. 90% מהזרעים הכילו גנום אחד, וכ 10% מהזרעים הכילו גנום אחר. דגימת ה DNA שנלקחה מהלחי הייתה זהה לגנומים של 90% מהזרעים. אבל הגנום שנמצא ב 10% מהזרעים, הייתה זו שתואמת לדגימת ה DNA של הילד!
זה הוכיח באופן סופי כי האבא הוא אכן איחוי בין שני אנשים שונים – הוא עצמו, ואחיו התאום שלא נולד, ונספג לתוכו בעודם עוברים ברחם אימם בזמן ההריון. כלומר, יתכן שאצל אנשים מסויימים, אנשים כרימזים, איברים שונים בגוף, כולל כליה, בלוטת התריס, ביצית וזרע, יכולים לשאת מטען גנטי של מישהו אחר מבלי שתהיה מעורבות חיצונית. ככה הם נולדו.
מקרים דומים של כרימזים מתועדים בהיסטוריה הרפואית המודרנית. במקרה אחד, שלושה ילדים נבדקו כדי למצוא התאמה להשתלת כליה מן החי עבור אמם. מתברר, שלמרות שהיא זו שילדה אותם, מדובר בילדיהם הגנטיים של בעלה ואחיה. מבדיקה התברר, שישנה התאמה גנטית בין ילדיה של האישה לבלוטת התריס שהוסרה ממנה מספר שנים לפני כן ותואמת לגנים של אחיה. עם זאת, הכליה שלה נושאת את הגנים שלה, שמלכתחילה נושאים כרומוזום נשי. לפיכך, בנוסף לחידה הביולוגית, התופעה עשויה לטמון בחובה בעיה משפטית, כמו במקרים בו לא ניתן לקשר בין גבר לעבירות מין בזמן ביצוע אונס על בסיס דגימת זרע למשל, קושי בקביעת אבהות ואמהות לצרכים משפטיים ורפואיים ועוד. בנוסף, התופעה מעוררת עניין מדעי ומתפתחות תיאוריות סוציוביולוגיות העוסקות בכימרה.











יום שישי, 22 ביוני 2012

מה ההבדל בין גברים ונשים מבחינה הגדרתית?






משמעות המילה מגדר הנה ייצוג האדם כגבר או כאישה. זכר ונקבה נקבעת בהתאם לנטיה הביולוגית. המגדר, לעומת זאת,מייצג את ההבדלים החברתיים והתרבותיים. על פי גישות פמיניסטיות, החברה בנויה ממעמדות, כאשר בא לידי ביטוי מאבק כוחות ביניהן. רבות דובר על מעמד האשה בחברה ומעמד הגבר במשפחה. ואכן, המאבק מושפע ומשפיע על ההתייחסות המילולית כלפי גברים ונשים:
כאשר גברים מתגלחים, נשים מגלחות. כאשר גברים עולים במשקל, נשים משמינות. כאשר גברים מבשלים, נשים מכינות אוכל. כאשר גברים הולכים להסתפר, נשים הולכות למספרה. כאשר הגברים מודאגים, הנשים דואגות. כאשר גברים עושים, הנשים יוצאות לשופינג. כאשר גברים נוקמים, נשים מתנקמות. כאשר גברים מחרבנים, נשים מתפנות. כאשר גברים מתחתנים, נשים מוצאות בעל. כאשר גברים שומעים, נשים מקשיבות. כאשר גברים מקריחים, נשים מאבדות שיער. כאשר גברים שותים, נשים לוגמות. כאשר גברים רצים לספר לחבר'ה, נשים רצות לספר לחברה. כאשר גברים מרויחים כסף, נשים מקבלות שכר. והכי חשוב - כאשר הגברים מתים, הנשים קוברות.