הצעת מחקר – כיצד השפיע הקולוניאליזם הצרפתי על הקהילות היהודיות במדינות צפון אפריקה השונות?

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

הצעת מחקר לקראת עבודת סמינריון במסגרת הקורס יהודי צפון אפריקה במאות ה-יט' – כ' שמספרו 10311 – השוואה בין 3 מדינות במגרב שהיו תחת המנדט הצרפתי במאה ה-19 והמאה ה-20 : כיצד השפיע הקולוניאליזם הצרפתי על הקהילות היהודיות במדינות צפון אפריקה השונות? מהו הדמיון והשוני במאפייני הקולוניאליזם הצרפתי במדינות אלו וכיצד הדבר השפיע על הקהילות היהודיות במגרב?

המטלה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחנת את התפתחות הקהילות היהודיות בעקבות הקולוניאליזם הצרפתי במרוקו, אלג'יר ותוניסיה, כאשר יתבצע דיון על מצב הקהילה היהודית במגרב לפני השלטון הצרפתי ובמהלך הקולוניאליזם.
זוהי הצעת מחקר לקראת עבודת סמינריון במסגרת הקורס יהודי צפון אפריקה במאות ה-יט' – כ' שמספרו 10311. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר ושאלת מחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית

הצעת מחקר בסוגיית מיהו יהודי?

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

מילות מפתח	אזרחות, הגירה, התאזרחות, חוק השבות, יחסי אישות, מדינת ישראל, מיהו יהודי, עליה
שנת הגשה	2013
מספר מילים	817
מספר מקורות	12

תקציר העבודה

הצעת מחקר בסוגיית מיהו יהודי? נושא המחקר – מאחר והחוק הישראלי מגדיר זכויות שונות ליהודי בתחומים כגון מקרקעין, מעמד אישי, הגירה והתאזרחות, יש להגדיר מיהו יהודי.
שאלת המחקר – כיצד יושבה סוגיית מיהו יהודי במהלך שנות ה-50? מהם האירועים שהובילו להגדרת מיהו יהודי בחוק?
רקע – עם קום המדינה, מדינת ישראל נדרשה לספק מענה לסוגיית מיהו יהודי ולקבוע קריטריונים ליהדותו מאחר ולהגדרה זו יש השלכות חוקיות בתחומים כגון הזכות לעלות לישראל, בתחום יחסי האישות וכן, הזכות להתאזרח ולהיות בעל מקרקעין. חוק השבות קובע, לצורך העניין, כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. עם זאת, קיימות הגדרות שונות לשאלת מיהו יהודי? מחד, קיימת ההגדרה הדתית, לפיה יהודי הנו מי שאמו יהודייה או שעבר גיור. מאידך, בהתאם לחוקי הגזע הנאציים, למשל, יהודי מוגדר כמי שיש לו שני סבים יהודים והוא שייך לקהילה היהודית, מי .

ממן 15 בקורס שמספרו 10265 – פולין – פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם

 

מילות מפתח	10265, יהודי מזרח אירופה, ממ"ן 15, פולין
שנת הגשה	2013
מספר מילים	1562
מספר מקורות	2

תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) משפטים הקורס: 10265 – פולין – פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם חומר לימוד: יחידה 8
מספר השאלות: 1
,משקל המטלה: 6 נק' שאלה 1:
1795 חולקה פולין בין שלוש מעצמות. חלוקה זו שינתה את פניה של יהדות ,1793 , בשנים 1772
פולין והציבה בפניה אתגרים חדשים.
כתבו חיבור עצמאי הדן בחלוקות פולין ובהשלכותיהן. בתשובתכם התייחסו לסעיפים הבאים:
א. התחומים שבהם התחולל השינוי.
ב. האתגרים שעמם נאלצה להתמודד יהדות מזרח אירופה לאחר החלוקות.
ג. האם לדעתכם מצבם של יהודי מזרח אירופה שלאחר החלוקות היה נוח יותר או שמא מסובך יותר מן המציאות שעמה התמודדו קודם לחלוקות?
ד. האם לאחר החלוקות עדיין ניתן לדבר על יהודי פולין כבני ישות אחת?
הציגו את דבריכם באופן בהיר וענייני ולוו אותם בדוגמאות.
הפנו בהערות שוליים למקורות עליהם התבססתם.

כיצד בא לידי ביטוי מנגנוני השליטה של הרוב המוסלמי במיעוט היהודי במרוקו במהלך המאה ה-20?

 

תקציר העבודה

כיצד בא לידי ביטוי מנגנוני השליטה של הרוב המוסלמי במיעוט היהודי במרוקו במהלך המאה ה-20?
לגרסת האנתרופולוג, רוב חברתי – תרבותי מצליח לשמור על שליטתו באוכלוסיית המיעוט בזכות קיומם של מנגנונים ייעודיים. קיומם של מנגנונים אלו מבוססים על מודלים המנתחים מובלעות של אוכלוסיות בעלי אופי חברתי-תרבותי דומה, באופן המדגיש את זרותם במסגרת האוכלוסייה הכללית. דוגמא לכך הנה יחסי הרוב החברתי – תרבותי במרוקו המיוצג על ידי המוסלמים עם המיעוט היהודי שחי בקרבו. מחלוקות עולות בין יהודים לערבים בעידן הנוכחי על רקע חברתי. המוסלמים מתעקשים, כי היהודים שחיים במדינות ערב חיו טוב יותר לעומת יהודים החיים באירופה. ההתנגדות לקהילה היהודית לאו דווקא הייתה נגד היהדות כדת אלא לאור המרחק הפוליטי וההבדל הקהילתי בין המוסלמים ליהודים. מאידך, הציונים מגדירים את היחס שקהילות יהודיות מקבלות במסגרת מדינות מוסלמיות כמשפיל. לאור זאת, יהודים רבים נאלצו להגר למדינות אחרות וההתייחסות למוסלמים הנם כאל אנטישמים. היתר הסתגרו בקהילות ובא לידי ביטוי ניתוק מאוכלוסיית הרוב (Rosen,
1 972, Levy, 2000, McMurray, 2001). היהודים במרוקו חיים, לרוב, בערים, בעיקר בערים קטנות ובמרחק מהמרכז העירוני. הם מתמחים בעיקר ביחסי מסחר וביצירות אמנות ולכן, הם מהווים מרכיב חשוב בכלכלה המקומית (Goldberg, 1983). עם זאת, חברי הקהילה היהודית אמצו את בידודם מהסביבה המוסלמית כמנגנון קיומי מרכזי, תוך הצבת גבולות ברורים. יש לציין, כי במסגרת המבנה החברתי של הערים המוסלמיות במרוקו, נפוצים מונחים כגון משפחה מורחבת, רובעים או שכונות, אליטות שולטות וכדומה (Levy, 2000, Brown, 1977). כחלק ממנגנון מרחבי זה לשליטת הרוב על המיעוט, אוכלוסיית המיעוט היהודי מקפידה על קשר הדוק עם מוקדי זהות מרוחקים במדינות כגון ישראל וצרפת לאור …

יהודי מזרח אירופה - תרומת השתייכותם לזרמים החדשים ביהדות להשתלבות הדור השני בארצות הברית

 

עבודת סמינריון בנושא - תרומת ההשתייכות לזרמים החדשים ביהדות – הזרם הקונסרבטיבי או הזרם הרפורמי, להשתלבותם בארצות הברית של הדור השני להגירת היהודים ממזרח אירופה (בין השנים 1918 ל- 1955) במסגרת הקורס – פרקים בתולדות יהודי ארצות הברית מספר קורס 10589

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
3

1.1 זהות דתית והיהדות האורתודוקסית
3

1.1.1 פעילות דתית ורווחתם של מאמינים
3

1.1.2 היהדות האורתודוקסית והליך החילון
5

1.2 הזרמים החדשים ביהדות
6

1.2.1 היהדות הרפורמית
6

1.2.2 היהדות המסורתית – קונסרבטיבית
10

1.3 מאפייניו של דור המהגרים
13
פרק 2 – אימוץ הזרמים ביהדות על ידי דור שני להגירה ממזרח אירופה
17

2.1 זהות יהודית והזרמים היהודים בארצות הברית
17

2.2 אימוץ היהדות הרפורמית על ידי הדור השני להגירה
19

2.3 אימוץ היהדות הקונסרבטיבית על ידי הדור השני להגירה
26
פרק 3 – דיון ומסקנות
29
סיכום
34
מקורות
35

מבוא
יהודים בארצות – הברית נוטים להזדהות עם אחד משלושה זרמים של היהדות – הזרם האורתודוקסי, הזרם הרפורמי או הזרם קונסרבטיבי. המוני מהגרים יהודיים ממזרח אירופה הגיעו לארצות הברית בין העשור השמיני של המאה ה-19 לעשור השני של המאה ה-20. את פניהם קיבלו בעיקר יהודים ממרכז אירופה המזוהים כיהודים רפורמים. מקובל לייחס את הזהות היהודית של היהודים בארצות הברית כביטוי למידת השתלבותם כיהודים שהיגרו ממזרח אירופה וכצאצאים למהגרים. במסגרת זו, עולה השאלה כיצד תרמו הזרמים החדשים ביהדות (הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי) לדור השני, צאצאיהם של מהגרים יהודים מזרח אירופה, להשתלב בחברה האמריקנית בין השנים 1918 ל- 1955? במסגרת זו, אדון בסוגייה באמצעות סקירת הספרות האקדמית העוסקת בנושא.
בנסיון לבחון את סוגיית השפעת השייכות לזרם כזה או אחר ביהדות בארצות הברית על מידת השתלבותו של היהודי בחברה הקולטת אסקור את הספרות העיונית והמחקרית המתמקדת בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית והרפורמית.
תחילה, בפרק הראשון אגדיר את הזהות היהודית ואציג על קצה המזלג את הזרם האורתודוקסי ביהדות ואת הליך החילון שהחל בארופה. בהמשך הפרק, אציג את הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות, כיצד הם התפתחו, מהן העקרונות המנחים אותם וכיצד הם התבססו בארצות הברית. בסוף הפרק, אציג את מאפייניהם של המהגרים ממזרח ארופה לארצות הברית ואת הרקע להגירתם. יש להדגיש, כי הרקע להגירה אינו מתמקד באופן בלעדי בבטחונם האישי של המהגרים היהודים בעקבות הפרעות במזרח ארופה, מאחר וגל ההגירה החל בטרם פרוץ הפרעות. מלכתחילה, גל ההגירה החל מאר והמהגרים תרו אחר שיפור במצבם הסוציו – אקונומי.
במסגרת הפרק השני, אבחן כיצד המהגרים ממזרח ארופה וצאצאיהם אמצו את הזרמים החדשים ביהדות. בתחילה, אבחן כיצד היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית מתייחסות לסוגיית הזהות היהודית. בהמשך, אבחן על בסיס הספרות המחקרית והעיונית, את בחירתם של המהגרים וצאצאיהם בזרם יהודי חדש כזה או אחר לאחר שבחרו לנטוש את הזרם האורתודקסי וכיצד הזרם היהודי מתייחס להשתלבות היהודי בתרבות הנוכרית. בנוסף, אסקור מחקרים הבוחנים את מידת יישומם של היהודים את הטקסים, המצוות והמנהגים היהודיים, התנהגויות שעשויות להעיד על מידת קרבתם לד היהודית הלכה למעשה. לבסוף, במסגרת הפרק השלישי, אדון במידע שהצגתי לאורך שני הפרקים הקודמים ואציד את מסקנותיי בהתאם
מניתוח הספרות עולה, כי היהודים שהגרו לארצות הברית ממזרח אירופה בשנים אלו שמרו על ייחודיותם, גם לאחר שהצליחו להיטמע ולהגיע להשגים מבחינה סוציו אקונומית ולהשיג השכלה. המהגרים וצאציהם לא נטמעו באופן מלא מבחינה מבנית ובאופן ישיר בארצות הברית. מבחינת מחקרים שבדקו את ההתנהגות היהודית של המהגרים, בניהם ונכדיהם עולה, כי ברוב המקרים, הם מאופיינים בסולידריות אתנית חזקה – הם נוטים להתרכז במסגרת קהילות הממוקמות בשכונות יהודיות, שפתם מאופיינת בניב יהודי, מאכליהם הנם יהודיים באופן מסורתי, הם מתחברים בעיקר ליהודים וכן, אורח חייהם הנו דתי ברמה גבוהה יותר. יחד עם זאת, התנהגויות אלו פחתו בדורות הבאים. הדבר בא לידי ביטוי בהשתייכותם לזרם יהודי.
דור המהגרים זוהה בעיקר כמשוייך לזרם האורתודוקסי. מהגר או צאצא שלו שבחר לעזוב את הזרם האורתודוקסי, בחר תחילה בזרם הקונסרבטיבי. תורו של הזרם הרפורמי הגיע לאחר שהנהגת הזרם בחרה ליישם רפורמות של חזרה למסורת ותמיכה בארץ ישראל ובציונות. במסגרת העבודה, אבחן את השפעת השתייכותם של יהודים לזרם הקונסרבטיבי או לזרם הרפורמי ביהדות על השתלבותם בחברה האמריקאית

להזמנת סמינריון מותאם אישית בתלום לסטודנטים

יום השנה ה-70 לפוגרום שנערך בעיר קיילצה בניצולי שואה יהודים

היום לפני 70 שנה (04.07.1946): פוגרום קיילצה בניצולי שואה יהודים.
אחרי מלחמת העולם השניה חזרו כמאתיים יהודים לעיר קיילצה בפולין. מאחר ובתיהם היו תפוסים על ידי שכניהם שפלשו אליהם בעת המלחמה, הוועד היהודי המקומי שיכן את רובם בבניין אחד שהועמד לרשותו. ילד פולני נעלם ב-1 ביולי 1946 וחזר למשפחתו רק לאחר יומיים. אז סיפר כי יהודים חטפו אותו וכלאו אותו ב"בניין היהודי"; הוריו התלוננו במשטרה, ובעיר פשטה שמועה כי היהודים חטפו ילד כדי להשתמש בדמו וכי בבניין היהודי כלואים עוד ילדים. המשטרה יצאה לערוך חיפוש, מצאה בבית כלי נשק ואסרה כמה יהודים.
לאחר מכן יצאו הדברים מכלל שליטה: המונים פשטו על הבית, התגברו על השוטרים, השליכו יהודים מבעד לחלונות, רצחו אותם באכזריות והשליכו את גופותיהם לרחוב. בתחנת הרכבת נרצחו יהודים שבאו לעיר, המהומות התפשטו לאזורים סמוכים, ויהודים אף הושלכו מרכבות נוסעות. גם כוחות משטרה הותקפו, והמשטרה היתה חסרת אונים ורצון להתעמת עם הרוצחים.
העיר ידועה בגישתה כלפי יהודים עוד מהמאה ה-16. בשנת 1535 נתן המלך פריבילגיה לתושבי העיר למנוע ישיבת יהודים בה, דבר שאיפשר את היהודים מקיילצה. האיסור חודש בשנת 1761 על ידי הבישוף של קרקוב, ורק בעקבות המרד הפולני השני בשנת 1863, הותרה ישיבתם במקום. כך, על אף שבעיירות סמוכות כמו פינטשוב וחמילנסקי היו קהילות יהודיות, קיילצה נותרה ריקה מיהודים. היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר היו בעלי זכויות מיוחדות, כגון חיילי הצאר שזכו בזיכיונות. אליהם הצטרפו יהודים תושבי הערים הסמוכות. תנופה במספר המשפחות נרשמה בעקבות בניית מסילת הרכבת בין ורשה לווינה. בשנת 1905, בעקבות שריפה בעיר חנטשין, עברו רבים מתושביה היהודים לקיילצה והקהילה גדלה.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה כ-24,000 יהודים, ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939 החלו פעולות כנגד היהודים בה – החרמת רכוש, הטלת קנסות, חטיפה לעבודות כפייה וכדומה. באפריל 1941 הוקם גטו קיילצה, שהכיל בשיאו כ-27,000 יהודים, לאחר שגם יהודים מהסביבה ואפילו מווינה הועברו אליו. מרבית היהודים בגטו הועסקו בעבודות כפייה. באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו, שנמשך 5 ימים: למעט כ-2,000 יהודים, שהועברו למחנות עבודה, נשלחו מרבית היהודים לטרבלינקה בשלושה משלוחים, ונרצחו שם, וקרוב ל-2,000 יהודים, בעיקר ילדים, קשישים ונשים הרות, נרצחו עוד בשטח הגטו.
הפעם בפוגרום נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו. פוגרום זה היה אחד הגורמים להתפכחות ניצולי השואה מהחלום להשתלב שוב בחברה הפולנית, ובעקבותיו טפטוף היציאה מהמדינה הפך לזרם הנקרא בשם "הבריחה". מעריכים את מספר היהודים שעזבו את פולין בין הפוגרום לבין סוף שנת 1946 בכ-150,000. רובם עברו למחנות עקורים באוסטריה ובגרמניה עצמה, ומשם עלו רובם לארץ ישראל.