אחד האנשים הכי מעניינים ברשת האינטרנט, רופא מרדים שעושה סרטוני "בדיקת עובדות" על אנשים שמציעים מוצרים ושירותים מפוקפקים ברשת! כמו למה גלידה לא עדיפה על אכילת פירות, זאת בניגוד להמלצתה של המומחית מטעם עצמה מזל כהן.
שיחה מאוד מעניינת שלכם ויפה לראות שהתקלת אותו עם שאלות בנוגע לחברות הפארמה והקורונה.
המרדים לא תמיד צודק אבל מאמין שמה שהוא חושב שיודע זה מה שנכון. גם תפסתי אותו בעבר בשקר או שניים. הוא כן מתיימר להיות בר סמכא גם בדברים שאין לו זכות להתערב ואפילו גם כשיש חילוקי דעות בין קבוצת השווים לו, כולל דעתו על דר' יוסף גיל שחר או בטענה שלרטלין יש השפעה על מערכת העצבים ממש כמו קוקאין. אבל הוא צודק בנוגע לנוכלויות שרצות ברשת, כשאנשים מיימרים לייעץ ולמכור תרמיות פירמידה ללא הכשרה בתחום כשהמטרה היא המכירה ולא המוצר
אני חובשת עם ניסיון, ומציעה שירותי השגחה וליווי למאושפזים בבתי חולים, כדי לתת למטופל תחושת ביטחון ולמשפחה שקט נפשי.
📩 מוזמנים לפנות אליי בפרטי לפרטים ותיאום – שלחו הודעה בפרטי. בתי חולים באזור המרכז והשפלה:
בילינסון, שיבא תל השומר, איכילוב, אסף הרופא, שמואל הרופא, וולפסון, מאיר, בתי אבות, מוסדות סיעודיים ובית ליצ'ק, בית בלב, עד 120 ועוד.
בימים אלה כאשר טיפולי המרה נמצאים שוב בכותרות ומחוללים פולמוס, ראוי להזכיר אדם אומלל אחד שלפני 65 שנים החליט לשים קץ לחייו לאחר שהוכרח לעבור בכפייה סירוס כימי רק כי היה הומוסקסואל. שמו של האיש היה אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי ואחד מגדולי הגאונים של המאה ה-20.
לא נגזים אם נאמר כי לאלן טיורינג מגיעים רוב השבחים שאתם בכלל קוראים את הפוסט הזה. טיורינג היה אולי הדמות הבולטת ביותר בהתפתחות התיאורטית והפרקטית של מקצוע מדעי המחשב ותרומתו לתחום היא אדירה.
אבל טיורינג היה הרבה יותר ממתמטיקאי גאון. היה לו כושר אלתור והמצאה יוצאים דופן. בזמן במלחמת העולם השניה טיורינג עמד בראש הצוות שניסה לפצח את התקשורת המוצפנת של הנאצים, הידועה בתור "קוד אניגמה". בזכות כושר האלתור המבריק שלו, טיורינג תכנן ובנה מכונה שהצליחה לפצח את קוד האניגמה ובכך סייעה רבות למאמץ המלחמתי נגד הצבא הגרמני.
לרוע המזל, בריטניה של אותם ימים הייתה נגועה בהומופוביה קשה והומוסקסואליות הייתה בגדר עבירה על החוק. ועל כן לאחר המלחמה טיורינג הועמד לדין באשמת היותו הומוסקסואל. הוא נמצא אשם והוכרח לבחור בין עונש מאסר בפועל או בטיפולי המרה. כאן צריך להדגיש כי באותם ימים טיפולי המרה היו מאוד ברוטליים וכללו על פי רוב טיפולים שונים ומשונים, כגון סירוס כימי באמצעות מתן זריקות הורמונליות.
בשנת 1954, אחרי שנתיים של השפלה וטיפולים הורמונליים קשים, אלן טיורינג התאבד באמצעות אכילת תפוח טבול בציאניד. רק בשנת 2009, בעקבות עצומה שעליה חתמו 30 אלף בריטים, הואילה ממשלת בריטניה לפרסם הודעת התנצלות רשמית על היחס המבזה והמחפיר שנהגה כלפי אלן טיורינג. בשנת 2013 העניקה המלכה אליזבת לטיורינג חנינה מלכותית. ולבסוף, לאחרונה פרסם הבנק המרכזי של אנגליה כי דמותו של אלן טיורינג תופיע על גבי שטר הכסף של 50 ליש"ט (ראו תמונה). השטר אמור להכנס למחזור עד סוף שנת 2021.
בתור דובר צרפתית, אני יכול להעיד שהשפה (גם סלנג וגם לא) עשירה ביטויים משעשעים במיוחד. החלטתי לשתף בכמה בולטים
* איך נקרא עטלף צרפתי? עכבר קירח! (Chauve-souris) - (בטמן זה בעצם איש העכבר הקירח?)
* אז איך צרפתי אומר שיש עליו 97 שקלים? יש לי 4 כפול עשרים ועוד 10 ועוד 7! (quatre vingt dix sept)
* כשלצרפתי אין מצב רוח, אומרים עליו שהוא מפליץ הצידה! (un pet de travers)
* כשרוצים לתאר משהו מאוד קשה לביצוע, אומרים: לפדל בקוסקוס! (Pédaler dans la semoule)
* צרפתי לא פחדן, הוא תרנגולת רטובה! (une poule mouillée)
* איך נוחרים בצרפתית? מרנרנים! (Ronroner)
* כשרוצים להגיד שמישהו בר מזל, אפשר להגיד - התחת שלו מלא באטריות! (Avoir le cul bordé de nouille)
* כשרוצים להגיד למישהו שהוא חמוד, אפשר להגיד לו - "אתה כרוב קטן"! (T'es un p'tit chou)
* צרפתי לא מתגנדר, הוא שם את עצמו על ה-31! (Se mettre sur son 31)
* צרפתי לא מתעלף, הוא נופל לתפוחים! (Tomber dans les pommes)
* צרפתי לא יגיד לך "שחרר ממני", הוא יגיד לך- לך תבשל ביצה! (va te faire cuire un œuf)
* כשצרפתי רוצה להגיד שמשהו מוזר, הוא יגיד שמשהו פעמון! (Il y'a quelque chose qui cloche)
* בצרפת אין קור כלבים, יש קור ברווזים! (Un froid de canards)
* כשצרפתי רוצה לתאר משימה קשה ללא צורך הוא אומר - לחתוך שיערה לארבע! (couper les cheveux en quatre)
* כשצרפתי רוצה להגיד שאתה סתם עושה עניין גדול משום דבר, הוא אומר שאתה מכין מזה גבינה! (En faire tout un fromage)
* כשצרפתי רוצה להגיד לך שאה עושה משהו מיותר, הוא יגיד - אתה משתין לתוך כינור! (Pisser dans un violon)
* צרפתים לא מעצבנים, הם גורמים לך לחרבן! (Faire chier)
* לצרפתי אין רעיון לא בשל, יש לו גבינה לבנה בראש! (Avoir du fromage blanc dans la tête)
* לצרפתי אין רוח שטות, יש לו עצירות במוח! (La constipation des neurones)
* כשצרפתי חייב לחרבן, יש לו קיש על שפת התנור! (Avoir la quiche au bord du four)
בונוס:
בתור בלגי, אני מושא ללעג בפי צרפתים, אז קחו בדיחה על בלגים:
* למה בלגי מכניס את הראש קבוע למקרר?
- כדי לרענן את הזיכרון!
ואכן בלגים הם כל כך טיפשים ביחס לצרפתים, שהם פשוט אומרים 97.
היום, לפני 62 שנה (בתאריך 07.06.1954) אלן טיורינג שם קץ לחייו. בפעם הבאה שמישהו מביע את התנגדותו למצעד הגאווה, ספרו לו על מה שאתם קוראים כאן.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר עליו כי הוא האדם שהביא לתרומה האישית הגדולה ביותר לניצחון על הנאצים וחסך את חייהם של מיליונים, אבל זה לא עזר לו. אלן טיורינג שילם מחיר אישי כבד על נטייתו המינית, עבר סירוס כימי עד שלבסוף התאבד.
אלן טיורינג נולד בלונדון ב-23 ביוני 1912 והוא הוטבל ב-7 ביולי באותה שנה. גאונותו, ניכרה בו כבר בילדותו. בגיל 6 זיהה אצלו מנהל בית הספר את כשרונו למתמטיקה ובגיל 13 נשלח טיורינג לבית ספר פרטי. טיורינג למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם פיתח את רעיון 'מכונת טיורינג', בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה.
בשנים 1936–1938 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את הדוקטורט שלו וחזר למולדתו בריטניה, שם עבד במשרה חלקית בבית הספר לקידוד והצפנה. עם תחילת המלחמה בספטמבר 1939, הוקמה בבריטניה יחידה גדולה לפיצוח צפנים. טיורינג התייצב בבלצ'לי פארק, מקום מושבה של יחידה זו, והצטרף למחלקת פענוח הצפנים של משרד החוץ הבריטי, יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית. טיורינג צורף אל הצוות שעסק באחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית: פענוח הצופן הצבאי הגרמני.
ה"אניגמה" היה שם הקוד של מכונת ההצפנה בה השתמשו הגרמנים על מנת להעביר הודעות בין כלל היחידות השונות – באוויר, בים וביבשה. המכונה, שהייתה בנויה על דיסקיות הצפנה, קודדה את הידיעות והפכה אותן לרצף של סימנים אקראיים, אותם ניתן לתרגם חזרה לטקסט המקורי רק באמצעות מכונת "אניגמה" נוספת. על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא קולוסוס.
המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943, סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית. פיצוח צופן האניגמה של הצי הנאצי העניק לצי הבריטי יתרון משמעותי הלחימה מול הגרמנים, וסייע רבות לעמידה של בריטניה בתקופה הקשה של מתקפת הצוללות הגרמניות על שיירות הסיוע מאמריקה, ובעיקר התברר כאחד הגורמים לניצחון בעלות הברית במלחמה, זאת מאחר ולגרמנים לא נודע כי קוד האניגמה פוצח במשך שנים.
מומלץ לראות את הסרט "משחק החיקוי". זהו סרט שמתמקד החיים של טיורינג ועל פיצוח האניגמה.
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל; אבל בבריטניה של ראשית שנות ה-50 שררה אווירה פרנואידית והומופובית, במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות. בשנת 1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות – התנהגות שהייתה עבירה פלילית בבריטניה של אותה עת. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954, ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים. על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מהרעלת ציאניד, כשלצִדו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, "שלגיה ושבעת הגמדים". התפוח הנגוס הפך, לפי השערות מסוימות, לסמלה המסחרי של אפל.
בשנת 2013 הובילו פעילי זכויות להט"ב, בתמיכה של פעילי זכויות אדם ומדענים, בהם פרופ' סטיבן הוקינג, קמפיין לטיהור שמו של טיורינג, שכאמור הורשע כעבריין מין רק בשל היותו הומו. בעקבות הקמפיין חתמה המלכה אליזבת השנייה על כתב חנינה שלאחר המוות, ובכך נמחק לחלוטין הרישום הפלילי של המדען. החנינה שניתנה לטיורינג היא צעד יוצא דופן בממלכה המאוחדת, זאת כיוון שנהוג לחון בדיעבד אדם שמת רק כאשר מתברר שהוא באמת היה זכאי מהעבירה בה הורשע.
פסלו של טיורינג יושב על ספסל ואוחז בתפוח מורעל, מוצב עד היום בגני סאקוויל שבגיי וילג' במנצ'סטר, הקרובים לפארק תעשיות המדע של מנצ'סטר, כסמל לשילוב בין הזיקה של טיורינג למדע ולהיותו קורבן הומופוביה.
חברת אפל נוסדה ב-1 באפריל 1976 והוכרה כ-".Apple Computer Inc" ב-3 בינואר 1977. המילה Computer הוסרה משם החברה ב-9 בינואר 2007, בעקבות יצירת ה-iPhone ומוצרים נוספים לאחר מכן, דבר שהפך את החברה ליצרנית מוצרי אלקטרוניקה מלבד מחשבים. את השם "אפל" הגה סטיב ג'ובס, ממייסדי החברה, שבאותה תקופה דגל בפרוטרייניזם, טבעונות קיצונית המטיפה לאכילת פירות בלבד, שבניגוד לאכילת שורשים וחלקי צמח אחרים, אינה הורגת את הצמח. ג'ובס התרה בשותפיו להציע שם טוב יותר, אך כשכזה לא צץ דבק השם "אפל". גם השם "מקינטוש" שניתן למחשבי אפל מקורו בזן של תפוח.
בהמשך אותה שנה עיצב רוב ג'אנוף את הלוגו המוכר בדמות התפוח הנגוס שצבוע בצבעי הקשת. הדיון על הלוגו של אפל מייצג יותר מכל את ההצלחה המטאורית של המותג לצד הלוגו או של הלוגו לצד המותג. שלל סיפורים סופרו במשך השנים על משמעות השם והעיצוב. המשמעות העומדת מאחוריו או מקורו לא פורסמה, אך קיימות השערות שונות.
השערה מקובלת אחת היא שהלוגו נועד להזכיר את אבי הפיזיקה המודרנית, כמחווה לאייזק ניוטון ואת הסיפור על התפוח שנפל עליו. השערה אחרת גורסת שזוהי מחווה לזכר אלן טיורינג, אבי המחשב המודרני, שהתאבד באכילת תפוח טבול בציאניד. הוא נמצא מת במיטתו ולצדו התפוח נגוס וטבול בציאניד. השערה זו מוסיפה שצבעי הקשת בלוגו המקורי היו גם הם כמחווה לזכרו שהיה הומוסקסואל. צבעוניות הלוגו מוסברת במקרה זה בכך שטיורינג היה הומו, ואף נרדף בשל כך, ומכאן הדמיון לדגל הגאווה. השערה שלישית קושרת את התפוח לפרי עץ הדעת, כאשר התפוח מסמל את פרי גן עדן שנתן את הדעת לבני האדם. השערה נוספת הנה אמונתו של ג'ובס, אשר דגל באותה התקופה בטבעונות קיצונית המטיפה לאכילת פירות בלבד. לפי טענה אחרת, הלוגו של אפל לא קשור לתפוח של טיורינג. אין פה משמעות ל״השערות״ משום שהסיפור מאחורי הלוגו ידוע היטב ישירות מפי יוצר הלוגו: רוב ג׳אנוף. הוא כלל לא הכיר את הסיפור של טיורינג, והכניס את הנגיסה למטרות קנה-מידה: בכדי להבהיר שמדובר בתפוח ולא בדובדבן.
עד היום, צורתו של הלוגו לא השתנתה, אבל מאז 1988 החברה מעדכנת את צבעו. בשנת 1998 הוא נהפך לשחור ומאז 2001 נוספו גרסאות נוספות שלו בגוני כסף.
בכל אופן, אפל נוסדה ב-1 באפריל 1976 על ידי סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ורונלד ויין. ווזניאק היה האקר אלקטרוניקה שעבד משנת 1975 בחברת HP וסייע לידידו ג'ובס בעיצוב משחקי וידאו עבור אטארי. ווזניאק גילה עניין בבניית מחשב אישי ובכתיבת גרסת בייסיק עבורו, ואף עשה ניסיונות ראשונים לבנות מחשב כזה. באותה תקופה, כל המחשבים האישיים לא יוצרו בייצור המוני אלא נבנו באופן עצמאי על ידי חובבי מחשבים. ג'ובס, ידידו של ווזניאק, גילה עניין בפוטנציאל המסחרי של בניית מחשבי חובבים כאלו והצליח לעניין את ווזניאק בבנייה ומכירה של מחשב כזה. ג'ובס פנה לחנות מחשבים מקומית ובעליה אמר כי אם יצליחו השניים לבנות מחשב כזה, הוא יוכל למכור 50 מחשבים כאלו ולשלם להם 500 דולר למחשב.
המחשב הראשון שהרכיב ווזניאק היה ייחודי בשימוש במסך טלוויזיה מובנה לתצוגה, בשונה מכל מחשב אחר באותה תקופה. לדגם Apple I היה גם קוד הרצה ב-ROM שאפשר עלייה קלה יותר של המחשב ובעקבות התעקשות בעל החנות שמכר את המחשבים הוסיף גם ממשק שאפשר טעינה ושמירה של תוכנות מקלטת. המחשב הורכב ממספר קטן מאוד של חלקים והקנה לווזניאק שם כמעצב מחשבים.
ביחד עם רונלד ויין, החלו השלושה לבנות את המחשבים. ג'ובס היה אחראי להשגת החלקים הדרושים (בכל דרך שהיא) ואילו ווזניאק וויין היו אחראים על מלאכת ההרכבה. העבודה נשלמה ביוני, וכמובטח, הם קיבלו את התשלום עם האספקה. השלושה הצליחו למכור מאתיים מחשבי Apple I ביולי 1976. והשאר היסטוריה.
בוידאו: "1984" הוא שמו של סרטון פרסומת של חברת אפל, לקראת השקתו של מחשב המקינטוש בשנת 1984. את הפרסומת ביים יוצר הסרטים רידלי סקוט. הסרטון עלה לאוויר פעמיים: פעם אחת מוקדם מספיק כדי להיכנס לתחרות הפרסומות של אותה שנה, ופעם שנייה במהלך שידורי הסופרבול, שהיה זמן צפיית שיא בטלוויזיה האמריקאית. הפרסומת הייתה כל כך אפקטיבית וזכירה - שצופים רבים זוכרים אותה טוב יותר מאשר את משחק הפוטבול.
התסריט מנסה לדמות את עלילת הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. בתשדיר מוצג בפני הצופים אצטדיון ענק מלא בגלוחי ראש בלבוש אחיד מביטים במסך שעליו נראה "האח הגדול", ראש המפלגה בספר, כשהוא נושא נאום ניצחון על הצלחתם לדכא את מרידות המחשבה, ושכעת כולם חושבים בצורה שאותה תכננה המפלגה. במקביל לתמונות אלו נראית אישה המתפרצת להיכל כשחיילים רודפים אחריה ומנסים למנוע ממנה להיכנס. האישה בולטת בתוך הקהל בלבושה הצבעוני, בשיערה ובעורה השזוף. בשיא הפרסומת מיידה האישה פטיש על המסך ושוברת אותו, דבר הגורם לכל הצופים לפעור את פיהם בתדהמה ובחרדה. בסוף התשדיר הוצגה ההודעה שב-24 בינואר 1984 אפל תשיק את המקינטוש, כדי ששנת 1984 לא תראה כמו "1984".
מטרת הפרסומת הייתה להציג את אפל כאלטרנטיבה למונופול העצום של יבמ ששרר אז בשוק המחשבים. התשדיר עשה שימוש מוצלח בפחד הלא-רציונלי ששרר אז בקרב חלקים מהציבור, ששנת 1984 תהיה קטסטרופלית כפי שהוצגה בספר של אורוול. הפרסומת הצליחה למצב את המותג אפל בתור חלופה לאחדות החשיבה אותה מייצגת יבמ. המיצוב של המותג כפי שבאה לידי ביטוי בפרסומת, מציע "לגאול" את הצופים ולהציע להם חופש בחירה, גם אם עד אז היה נדמה כי "יבמ" היא האפשרות היחידה בכל הנוגע לשוק המחשבים.
Apples Macintosh אפל מקינטוש - הפרסומת הראשונה 1984
נוכחות מרגיעה, טיפול מסור, השגחה אחראית ומקצועית 
לפרטים והזמנות: 054-7790549
דף פייסבוק:
.jpg)
