שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים

נכון, מדובר בעובדות לא חשובות, במידע שיכולתם להמשיך חייכם יפה מאוד גם לי שידעתם אותו. אבל להלן מספר עובדות לא חשובות, בדוגמות למקרים בהם שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים. בשליפה - חוליגניזם, כלנתריזם, נרקיסיזם, אפיקורוס, ז'דנוביזם ובתחום הספורט התואר "בוסמן" לשחקנים זרים ממדינות מסוימות. pulling a monica, לעשות ג'יילס, . כך למשל, ונדליזם קרוי על שם שבט גרמני - הונדלים - שפלש לרומא בשנת 455 לספירה, ומקארתיזם - רדיפת יריביך הפוליטיים תוך הצגתם כגיס חמישי - קרויה על שם הסנאטור האמריקאי ג'ו מקארתי.
ויש מקרים מוזרים יותר - באנגלית יש פועל שנקרא "לעשות ג'רי מאנדר" - שזה לחלק את אזורי הבחירה לנציגים קונגרס באופן לא הוגן שנועד להיטיב עם מפלגה מסויימת', ושמעתי פעם נציג ליכוד אומר ברדיו פעם "לא נסכים לגסטוניזציה של המרכז" - הוא התכוון שלא יסכים שתהיה התפרעות במרכז הליכוד, והתייחס לפעיל הליכוד גסטון מלכה שהתפרסם בכך שהפך את שולחן ועידת הליכוד בשנת 1986.
האם תהיתם פעם מאיפה הגיעה המילה "פפראצי"? ודאי כולכם יודעים שהמילה "פפראצי" מתייחסת לצלמי עיתונות שתפקידם לצלם מפורסמים, לעיתים גם על ידי חדירה לפרטיות. אז האמת היא שהמילה הגיעה מהסרט "לה דולצ'ה ויטה" (פדריקו פליני, 1960). בסרט יש צלם עיתונות העונה לשם פפראצו (המגולם על ידי וולטר סנטסו), שתפקידו לצלם את אנשי האליטה האיטלקית מבלי ידיעתם. גם הביטוי "צלמי פפראצי" קרוי על שם צלם איטלקי, ששם משפחתו היה פפראצו, אלא שבמקרה זה לא מדובר באדם אמיתי, אלא בדמות בשם הזה, שמופיעה בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פליני. פירוש המילה פפראצי (איטלקית) הוא יתושים, ופליני קרא לדמות בשם הזה כדימוי להתעלקות של יתוש ממש כמו שצלמים מתעלקים על ידוענים. לכן אני חשבתי שהפפראצי זה סתם כינוי גנאי לא מוסבר בסרט. זה נכון שפפראצו אמור להיות מין זמזום מעצבן של יתוש לפי פליני אבל לך תבין פליני. מאז יציאת הסרט לאקרנים התחילו להשתמש במילה פפראצי (רבים) לתיאור צלמי עיתונות חטטניים.

בתמונה: וולטר סנטסו בתפקיד פפראצו (מימין) יחד עם מרצ'לו מסטרויאני ואנוק איימה שיושבים במכונית (תמונה מתוך הסרט).





מקור המילה ”שוביניזם” הוא על שמו של ניקולא שובין, חייל בצבאו של נפוליאון. מספרים עליו כי היה נוהג ”להקטין” עצמו אל מול המנהיג שאהד ואהב כל כך באמצעות כל מיני תיאורים שונים, היה לאומן או פטריוט אם תרצו והיתה לו שנאת אמת כלפי אויבי האומה. ועל כן התנהגות זו נקראת ”שוביניזם” הקטנה של אדם אל מול אדם אחר. כיום 'שוביניזם' מתייחס בעיקר להתנהגות שבין המינים.

פוסט שיבושי לשון שכולנו שמענו בעבר

פוסט שיבושי לשון - ספרו בתגובות על שיבושי ביטויים או פתגמים ששמעתם מאנשים. למרות שנלמד לפעמים לשבש ביטויים בשביל הצחוקים. למשל יש מלא גרסאות לסיעור מוחות. בעיניי, גם מעניין ביטויים שמשתמשים בהם באופן שגוי, כמו ''ברחל ביתך הקטנה'', קוטל קנים''

הכמה הראשונים שעולים לי:
אמא שלי, רק 45 שנים בארץ:

היא נכנסה במראה שחורה
קפדהו וחשדהו

חציית מדרגה (במקום עליית)
אל תשפוך את המים עם התינוק
מרוב דובים לא רואים את היער
אני כל כך עייף שאני יכול לאכול סוס
(אני, כשהייתי עייף)
להוריד לו ת'כובע (אם כי להוריד לו ת'כובע בפרסית זה לעבוד עליו, לתחמן אותו)
לרקום עור וגידים
לסדר את האוזן. תכלס, גם ״לסבר את האוזן״ זה שיבוש שהשתרש. המקור הוא ״לשבר את האוזן״ 🙂
ההפך הוא הגמור
עובד ימים כלילות
תגיד לי מהיכן אתה בא ואומר לך איפה היית
עיניים לכותל
באזני שמעתי
"כי קולך ערב" הפך לכולך ערווה והבסיס לאיסור שמיעת שירת נשים
חיים הם קָשַׁי
בעשר ידים בניתי את הבית שלי
אליהו ענבים
כמו לחמניות בשדה קוצים
יד לוחצת יד
מכף רגל ועד כף ראש
חברות של הבת שלי מרגישות כמו גלגל שלישי
בדקה ה-99
עשה סיבוב של 360 מעלות (שינה את דעתו)
לא מאיימים על יונה ביין. המשבש סבר שזה המקור
בואו נפסיק לטחון מלח
ברור כשלג
יש לו ראש על המותניים 🙂
אבד עליו הקלח
יש גרסאות לכאן ולשם
הולך לקחת מקלחת
מי שהולך לשון עם פרעושים, שלא יתפלא
כמו לחמניות אחרי הגשם
שמנתא וסלתא
כבודם במקומם מונח.
האדרת נשים
הליכה בתקן (בתלם)
גיבור מקדחייל (תוצרת הבכור שלי)
צעד קטן לאדם, צעד גדול לירח!
אמנם באנגלית, אבל ישראלים מתעקשים לומר ״פריק קונטרול״ ו״סטאדי קייס״
נבצר מבינתי
נשגב מבחינתי!
חד משמעותית
במקום שבו בעלי תשובה יושבים
עשה תפנית של 360 מעלות (ש. שרף, פרשן כדורגל)
אין הנחתום מעיד על גיסתו
כל מילה בסלע!! (כשהמקור הוא מילה בסלה). האמת שאם מתייחסים לכתיבה, אז מקובל מאוד לכתוב אמן סלע במקום אמן סלה (אבל בעיני זו טעות מובנת מאוד)
עושים ימים כלילות
אני לא צדיק שכולו תכלת. לפני שנים ראיתי איזה פרק בהישרדות שבו איזה גברבר האשים איזו דוגמנית שכרתה נגדו ברית (בחיי שאני לא זוכרת מי הם), ואני זוכרת אותו אומר לה: "אל תשחקי לי אותה שה שכולו תכלת". נחנקתי מצחוק ולא האמנתי שאף אחד ברשת לא צחק על זה!
אם בארזים נפלה שלכת :)
שעון החול מתקתק (מוספי ספורט למיניהם)
כלו כל הקיצים
קארט בליינד
פוני אלמוני
ימים כלילות (או *כ*ימים כלילות).
לירות לבאר ששתית ממנה
ובהתאמה: לירוק לעצמך ברגל.
אם בארזים נפלה שלכת...  (שמעתי במו אוזניי. והאמת הגיוני להפליא)
אף לב הפלא
מתוך "המירוץ למיליון"

להודות על האמת
לזרוע מלח.
אההה כמובן, מכה על חטַא. בחיי.
אף לב הפלא
תיבדה לחיים ארוכים
לאכול את העוגה משני הצדדים ולהשאיר אותה שלמה
"המרצה, מה שאמרת עכשיו זה ממש נחמה forte"……………
לזרוק חול בעיניו.
מנזקי האינטרנט: לפני כמה שנים ראיתי באחת מקבוצות הצחוקים בפייסבוק (אולי כשאבא ואמא בני דודים ואולי אחרת) צילום מסך של מישהי שכתבה בתגובות למשהו "ימות המשיח!" ומישהו אחר שהגיב לה "תמותי את!". מאז אני לא מסוגל לראות את הביטוי הזה בלי שיהיה לי דחף פבלובי לכתוב/להגיד "תמותי את" או "תמות אתה" :/

מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם"?

אם פעם תהיתם מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם", הגעתם למקום הנכון.
כדי לענות על השאלה נצטרך קודם כל לפתוח את ספר בראשית, פרק כ"א. שם אנו קוראים שבהשפעתה של שרה, אברהם נאלץ לגרש את הגר וישמעאל אל המדבר, לכאורה אל מותם הבטוח. אבל אז נעשה להם נס ונגלתה להם באר שהצילה אותם ממוות. לפי המסורת המוסלמית, שמה של הבאר הזאת הוא "זַמְזַם" (زمزم).
על פי אותה מסורת, "באר זמזם" היא אותה הבאר הנמצאת ממש במרחק של כמה עשרות מטרים מזרחית לאבן הכעבה בעיר מכה (בתמונה). עומקה של "באר זמזם" הוא 30 מטרים ורוחבה הוא מטר וחצי בקירוב. המוסלמים מאמינים כי שתייה ממי הבאר נחשבת לסגולה. פרשן המקרא, רבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע), זיהה את "באר זמזם" עם הבאר "לַחַי רֹאִי" הנזכרת גם היא בספר בראשית, פרק ט"ז.
מכיוון שכאמור הבאר קדושה למוסלמים, קיימת לשון שבועה בערבית באותה הבאר: "ווחיאת זַמְזַם" (وحيات زمزم), דהיינו "בחיי (הבאר) זמזם". אבל כאשר הביטוי נקלט בשפה העברית, הוא שובש (תופעה די שכיחה) והפך לביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם".
אז בחיאת זומזום, תייגו אנשים שאומרים "בחיאת זומזום".

איך כותבים יאללה סולחה?

בתמונה: ז'ק כהן המנוח עושה יאללה סולחה בשכונת חיים


המילה הנפוצה שכולנו כותבים בצורה שגויה: אחת המלים הנפוצות ביותר בשפה העברית היא "יאללה", מילה שהגיעה אלינו מהשפה הערבית ויש לה מספר רב של שימושים: זירוז, אישור, פקפוק וזלזול. יאללה, יאללה. - תראו למשל בויקיפדיה באנגלית למילה yalla.
רבים בטוחים שהמילה נגזרת משמו של האל וקרובה לביטוי "יא אללה", אך זו טעות. מילת הזירוז נכתבת במקור בערבית בצורת يَلا (יַלָא). המילה נתפסה בטעות כקשורה לביטוי יא אללה, ומכאן הכתיב הרווח בלמ"ד כפולה.
יש כמה גרסאות למילה הזו בערבית: يلا/يللا/ياللا (ילא, יללא, יאללא), ואף גרסה איננה תאופורית (כלומר, לא כוללת רכיב של שם האל בערבית, "אללה", ולא נכתבות עם ה').
אגב, המילים "ואללה" ו"יא-אללה" נגזרות משמו של האל, ולכן נכתבו בשני ל' ומסתיימות באות ה'.
אז יאללה (או ילא) ביי.

והיום בתפריט - 'רגע של עברית': לסבר את האוזן

בתמונה: ובכן, אוזן.

בביטוי המקסים "לסבר את האוזן", המילה 'לסבר' אינה מגיעה במקור מלשון המילה 'הסבר', אלא מלשון 'שבירה' ובעבר הביטוי בכלל נכתב "לשבר את האוזן".
בספר שמות (י"ט,י"ח), ישנו פסוק המתאר את ירידת אלוהים מהר סיני ואת "ההר העשן ככבשן" ורש"י מפרש שנעשה שימוש במושג 'כבשן' כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר (לשבור) את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע ממנו דרך אל השכל. כנראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור מספיק, ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי 'לסבר את האוזן', כלומר לעשות את הדברים סבירים, מובנים.
ביטוי שהיה קדום יותר משני ביטויים אלו הוא הצירוף 'לשכך את האוזן' כלומר לרכך את האוזן עד שיעבור דרכה המסר. בפירוש לאותו פסוק המוזכר לעיל (המתאר את הר סיני כמעין כבשן) אומר מדרש המכילתא (שנכתב כמה מאות שנים לפני פירוש רש"י): "לשכך האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". בדיוק כמו כוונתו של רש"י, אך במקום 'לשבר' – 'לשכך'. לכאורה תמונה כמעט הפוכה: במקום שבירה מדובר על ריכוך; אבל המשמעות היא אחת. שיכוך האוזן הפך ברבות השנים לשיבור האוזן, והיום הוא סיבור האוזן.

הפרתם פעם pinky promise וחשבתם שהכל בסדר?

תחשבו שוב.
"שבועת הזרת" (או באנגלית pinky swear/promise) היא שילוב הזרתות של שני אנשים כדי לסמן כי הבטחה נעשתה.
מקורה של שבועת הזרת ביפן. ישנה אמונה שמקור ההבטחה אצל היפנים היה בכלל מנשים שבמהלך השנים 1600-1800 היו מעניקות לגברים שלהן את הזרתות שלהן כדי להראות על אהבתן ועד כמה הן מוכנות ללכת רחוק בשביל אהובן.
השבועה קיימת באמריקה מאז 1860 לפחות כאשר הביטוי הוזכר ב"מילון האמריקניזם" (מילון המילים והביטויים של איך החברה האמריקאית מדברת) מלווה את ההבטחה הבאה:

"זרת, זרת, פעמון. כל מי שיגיד שקר ישקע למקום רע ולא יקום שוב ".

זה נראה כמו עונש די קיצוני. למרבה הצער עבור כל אלה ששברו אי פעם שבועת זרת, זה נהיה יותר גרוע. ביפן, שבועת הזרת מכונה לעתים "יוביקירי (yubikiri)" או "ניתוק אצבע (finger cut-off)" והיא נפוצה בדרך כלל ב"יאקוזה" (ארגון פשע יפני), או במאפיה היפנית.
שבועה זו העידה על כך שמי שהפר את שבועת הזרת או לא קיים את ההבטחה, מאבד את אצבעו. הצד שהופרה שבועתו/ הבטחתו (כלומר שקיים את השבועה), קטע את הזרת של מי שהפר את השבועה/ הבטחה.

ביטויים משעשעים ומצחיקים בצרפתית

בתור דובר צרפתית, אני יכול להעיד שהשפה (גם סלנג וגם לא) עשירה ביטויים משעשעים במיוחד. החלטתי לשתף בכמה בולטים
* איך נקרא עטלף צרפתי? עכבר קירח! (Chauve-souris) - (בטמן זה בעצם איש העכבר הקירח?)
* אז איך צרפתי אומר שיש עליו 97 שקלים? יש לי 4 כפול עשרים ועוד 10 ועוד 7! (quatre vingt dix sept)
* כשלצרפתי אין מצב רוח, אומרים עליו שהוא מפליץ הצידה! (un pet de travers)
* כשרוצים לתאר משהו מאוד קשה לביצוע, אומרים: לפדל בקוסקוס! (Pédaler dans la semoule)
* צרפתי לא פחדן, הוא תרנגולת רטובה! (une poule mouillée)
* איך נוחרים בצרפתית? מרנרנים! (Ronroner)
* כשרוצים להגיד שמישהו בר מזל, אפשר להגיד - התחת שלו מלא באטריות! (Avoir le cul bordé de nouille)
* כשרוצים להגיד למישהו שהוא חמוד, אפשר להגיד לו - "אתה כרוב קטן"! (T'es un p'tit chou)
* צרפתי לא מתגנדר, הוא שם את עצמו על ה-31! (Se mettre sur son 31)
* צרפתי לא מתעלף, הוא נופל לתפוחים! (Tomber dans les pommes)
* צרפתי לא יגיד לך "שחרר ממני", הוא יגיד לך- לך תבשל ביצה! (va te faire cuire un œuf)
* כשצרפתי רוצה להגיד שמשהו מוזר, הוא יגיד שמשהו פעמון! (Il y'a quelque chose qui cloche)
* בצרפת אין קור כלבים, יש קור ברווזים! (Un froid de canards)
* כשצרפתי רוצה לתאר משימה קשה ללא צורך הוא אומר - לחתוך שיערה לארבע! (couper les cheveux en quatre)
* כשצרפתי רוצה להגיד שאתה סתם עושה עניין גדול משום דבר, הוא אומר שאתה מכין מזה גבינה! (En faire tout un fromage)
* כשצרפתי רוצה להגיד לך שאה עושה משהו מיותר, הוא יגיד - אתה משתין לתוך כינור! (Pisser dans un violon)
* צרפתים לא מעצבנים, הם גורמים לך לחרבן! (Faire chier)
* לצרפתי אין רעיון לא בשל, יש לו גבינה לבנה בראש! (Avoir du fromage blanc dans la tête)
* לצרפתי אין רוח שטות, יש לו עצירות במוח! (La constipation des neurones)
* כשצרפתי חייב לחרבן, יש לו קיש על שפת התנור! (Avoir la quiche au bord du four)
בונוס:
בתור בלגי, אני מושא ללעג בפי צרפתים, אז קחו בדיחה על בלגים:
* למה בלגי מכניס את הראש קבוע למקרר?
- כדי לרענן את הזיכרון!
ואכן בלגים הם כל כך טיפשים ביחס לצרפתים, שהם פשוט אומרים 97.

אני לא יודעת כביטוי לשון ישראלי - מערכון של פלטפוס

גן בנימין בחיפה

ורחמים ידע?
מה היא יודעת? מוזר, בדרך כלל הן יודעות הכל - אחת בדורה. רק אני דמיינתי אותה לועסת מסטיק ומפוצצת בלון לפני שהיא פולטת את זה?
אז זהו שהיא לא יודעת רק במדרגה הזאת. מדרגה מעל היא כבר יודעת
אנ'לא יודעת/אנ'לא יודע הפך לביטוי שגור בעשורים האחרונים בסלנג הישראלי, בעיקר בקרב האוכלוסיה הפרחולית בצפונבון תל אביב. אני בספק אם זה התחיל כי שלום חנוך ויהודה פוליקר הוציאו שירים הנושאים את אותו השם. באופן אישי, אני לא אוהבת את הביטוי, כי המשפט מתחיל ומסתיים בחוסר ידיעה ומעיד על חוסר מוטיבציה של האומר להשיג מידע. אין מקום לביטוי הזה כיום, בטח בימנו עם פרופסור גוגל ודר' פייסבוק וגוגל סקולר והטכנולוגיה הזמינה כיום. ידע זה כוח

רגע של עברית: מהו מקור הביטוי עצת אחיתופל?

אחיתופל, תושב העיר גילה שביהודה, היה יועצו של דוד המלך. בתנ"ך, אחיתופל מתואר כיועץ מוכשר ועצותיו התבררו לאחר מעשה כנכונות.
כאשר מרד אבשלום באביו דוד, התחבר אחיתופל אל אבשלום ויעץ לו עצות. עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על עשר פלגשי אביו שנותרו בבית לעיני ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן, אבשלום נטה אהל על גג המלך, ובו קיים יחסים עם פלגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן על חטא דוד בבת שבע.
עצתו השנייה והחשובה הייתה להתנפל על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה, עם צבא של שנים עשר אלף אנשים. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו והוא עצמו ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דוד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דוד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח גדול יותר, דבר שהקנה לדוד זמן להתארגן. אחיתופל שנוכח לדעת שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו ובכך מנע את הוצאתו להורג והחרמת רכושו בידי דוד.
הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה שאינה טובה כלל, שנועדה להוליך שולל. ברם לאמיתו של דבר הייתה עצתו של אחיתופל עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד התנ"ך:

"וַה' צִוָּה, לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה, לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הָרָעָה:" (שמואל ב' י"ז, יד).

ושעל כן, דוד, אשר ידע את עוצמת עצותיו, התפלל במיוחד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה':" (שמואל ב' ט"ו, לא). דווקא עצתו הנגדית של חושי הארכי היא שהייתה "עצת אחיתופל". יש הסוברים כי הסיבה למשמעות שקיבל הביטוי היא שאם הייתה עצת אחיתופל לאבשלום מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו ולכן נחשבת העצה לעצה רעה.

ועכשיו, רגע נוסף של עברית:
במקום להגיד "הוא הסתדר", אמור "הוא עלה על דרך המלך" (במדבר כ' פסוק יז')
במקום להגיד "יאללה, עוף על זה", אמור "חזק ואמץ" (יהושע א, פסוק ט)
במקום להגיד "עבדו עליי", אמור "קיבלתי עצת אחיטופל" (שמואל ב', טו' פסוק לא)
במקום להגיד "מאיפה לי לדעת?", השומר אחי אנוכי?" (בראשית ד' פסוק ט')

במקום להגיד "באמ-אמאש'ך", אמור "ברחל ביתך הקטנה" (בראשית כט' פסוק יח')

במקום להגיד "יא זבל", אמור "יא עוכר ישראל" (מלכים א', י"ח' פסוק יז')