מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שישי, 14 בספטמבר 2018

המפכ"ל אלשייך הנו מפכ"ל כושל בניגוד לציפיות



"אתם ניצבים היום כולכם, לפני יהוה אלוהיכם: ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל" (דברים כ"ט).

המפכ"ל אלשייך נכנס לתפקידו כמפכ"ל לאחר מעל ל-20 שנות ניסיון בשב"כ ועם כיפה סרוגה לראשו. לי ולרבים אחרים היו ציפיות ממנו, כי דווק לו אסור להכשל בתפקידו, מפכ"ל דתי שנכנס לארגון כושל אחרי המפכ"ל דנינו הכושל. כן, הייתה לו הרבה עבודה. אבל אלשייך לא עשה כלום מלבד להגדיל את מחלקת הדוברות של המשטרה ל-170 שוטרים ולעשות הכל כדי לפגוע בקצינת משטרה שהתלוננה על כך שקצין בכיר תקף אותה מינית ונמצאה דוברת אמת. ובכדי להוסיף חטא על פשע, נאבק כדי להאריך את החוזה שלו.
אז בשבועות האחרונים איתרו לו מחליף ויש 4 מועמדים סופיים, מהם אחד שמועדף על אלשייך במידה והשר ארדן יחליט בכל זאת שלא להאריך את החוזה עם המפכ"ל הנוכחי. רק בעיה אחת קטנה - אותו מועמד מועדף על אלשייך נכשל במבחן הפוליגרף ועל כן, חשד באי סדרים במסגרת תפקידו. יתר על כן, אתמול, השר ארדן ערך מסיבת עיתונאים בה נכח המפכ"ל אלשייך והודיע שהחוזה עמו לא יוארך. קרי, כפי שהיה צפוי, עבודתו של אלשייך תסתיים עם תום החוזה.
אלשייך הוא פוליטיקאי מנוסה. הוא אינו מרוצה מאי הארכת החוזה לשנים נוספות ולכן, בשבועות האחרונים, הוא מנהל קמפיין תקשורתי שתומך בהארכת כהונתו כמפכ"ל. לאחר מסיבת העיתונאים, גוייסו אף פוליטיקאים מהשמאל שטענו שהוא פוטר שהשר ארדן טועה ומי הוא בכלל ארדן וכו. אז זהוא.
תראו למשל את תגובתה של ליבני - אלופה בהסתות. המפכ"ל לא הודח. פשוט לא מאריכים לו את החוזה ובצדק. למה המשטרה לא פותחת בחקירה פלילית כנגד לבני ועשרות מליוני השקלים שהיא מעלה מכספי מפלגת קדימה?
ובכלל, להלן תגובתו של אבי גבאי, ראש מפלגת העבודה... ההוא שאמר השבוע שאם הוא נופל, כולם נופלים איתו:
"ענן כבד רובץ על החלטת השר ארדן שלא להאריך את כהונת המפכ"ל.
בזמן שמשטרת ישראל עושה את מלאכתה ונלחמת בחשדות לשחיתות שלטונית של ראש הממשלה וסביבתו – שרי הליכוד מנהלים מלחמה נגד שלטון החוק והדמוקרטיה.
לנתניהו ולכל שרי הליכוד שהקריירה הפוליטית שלהם תלויה בנתניהו, אסור היה להחליט בעניין עתיד המפכ"ל. להחלטה שלהם יש מטרה אחת – להלך אימים על שלטון החוק. "

20 שנה בהן בוזבזו מאות מליוני שקלים מכספי ציבור כדי לגייס צוותי חקירה שהוכיחו פעם אחר פעם שאין דברים בגו ונתניהו חף מפשע ועדיין ממשיכים להשתמש במשטרה כדי לערוך חקירות פוליטיות, גם תחת פיקוחו של המכ"ל אלשייך והעולם עדיין מסתובב.

פייק ניוז נוסף. והפעם מצד נציג התקשורת אהוד יערי, כל כך מאכזב:



חבל שיערי מתנהג כמו אחרון הקשקשנים, לא מתאים לו! המפכ"ל אלשייך ממש לא מפוטר - הוא מסיים את כהונתו בזמן! אין שום חובה להאריך את כהונתו. זה בדיוק לשון החוק - זאת החלטה בלעדית של השר על פי שיקוליו בלבד.

 להלן, מכתב שכתבה רפ"ק צ'. שוטרת בדרגת קצינה, למפכ"ל היוצא אלשייך בטרם יסיים את תפקידו. המפכ"ל אלשייך ביצע כנגדה חטאים ופשעים בדרגת עוון לפחות. ובעוונותיו, למרות כיפה לראשו, לא טרח לבקש ממנה סליחה למרות שבג"צ קבע כי היא דוברת אמת וקצין בכיר שניהל את יחידת להב 433 תקף אותה מינית.
פ"ק צ' היא הקצינה שהעידה ב–2015 כי הותקפה מינית על ידי מפקד להב 433 לשעבר רוני ריטמן. בסיום החקירה ולמרות המלצת מח"ש להגיש נגד ריטמן כתב אישום, הוחלט לסגור את התיק נגדו. בתום מאבק משפטי שניהלה צ' והחלטת בג"ץ המנחה את המפכ"ל לשקול מחדש את החלטתו, ננזף ריטמן על ידי המפכ"ל ובהמשך החליט לפרוש מהמשטרה. בימים אלה מתנהל במשטרה הליך משמעתי נגד צ'. במקביל לו היא הגישה תביעת דיבה נגד המפכ"ל, בטענה כי כינה אותה "עבריינית". מכתבה של צ' נשלח למפכ"ל בערב ראש השנה. הוא הגיע לידי "הארץ" באמצעות עורך דינה, חי בר־אל






מקבץ סיפורים מפחידים אמיתיים כיאה ליום שישי ה-14






תמיד נהגתי לגחך לנוכח סרטי אימה, גם אלו שמבוססים על מקרים אמיתיים, חושבת שהם לא נאמנים למציאות ומגזימים בהרבה מהסצנות. בקיצר, לא ממש הפחידו אותי. עדיין אני מחזיקה בדעה זו, אבל כל ההקדמה הזו היא כדי לספר לכם על סרט אימה אמיתי שעברתי לפני כמה שנים, ואולי, גם לכם קרה משהו דומה, אז מוזמנים לשתף.
ערב ראש השנה לפני כ-5 שנים. בת ים, שכונה לא משהו, די מפוקפקת, אבל הדירה הייתה חמודה והתאימה לי. הזמנתי קרובי משפחה וחברים לסעודת ערב ראש השנה. אמא, חברים, אחי ועוד אח שבמקרה היה בביקור בארץ מארגנטינה. אחלה ארוחה, כולנו נהננו, אבל היה חום אימים (לא היה מזגן בסלון-פינת אוכל), ושלא כהרגלי, החלטתי להיכנס להתקלח למרות שהאורחים עדיין נוכחו בבית.
הדירה הייתה בקומת קרקע. נכנסתי למקלחת, צמוד למקלחון היה חלון בגודל בינוני, עם זכוכיות תריס כמו בתמונה למעלה. התחלתי להתקלח, עם הגב לחלון, באמצע חפיפת הראש, הרגשתי צורך פתאומי לסובב את ראשי לעבר החלון.. ואז לזוועתי.. אני רואה כף יד משתלשלת מאחד השלבים!! שתבינו, זו לא הייתה סתם יד, אלא יד מגעילה במיוחד: ענקית, בצבע ורוד כהה, ספוגית ומעוותת, ממש יד דוחה ומפחידה!!
נשארתי מאובנת מהאימה, לא הצלחתי לזוז בהתחלה, אולי עברו כמה שניות, אולי נצח, ככה עם כל השמפו על הראש, ואז כשחלחל לתודעה שלי שזה מציאותי, התחלתי לצרוח, מבועתת שמתי עלי מגבת ויצאתי ככה על יד האורחים שלא הבינו מה קרה וגם אני גמגמתי ובקושי הצלחתי להסביר מה שקרה לפני שניות ספורות. האמת כמעט יצאתי בטיסה ערומה.
האחים שלי יצאו בריצה לאחר שהבינו שמישהו הכניס יד לחלון, חיפשו את המפלצת אבל לא ראו אף אחד! עוד דבר אחד, המפלצת או מה שלא יהיה היצור הזה, היה חייב להיות גבוה, כי החלון היה בגובה כ 2 מטר. ותאמינו לי לא שתיתי אפילו טיפת יין, לא עישנתי כלום ולא היה משהו חריג. לפעמים אני חושבת שזו הייתה הזיה מהחום, לא יודעת, אבל זה היה כל כך מציאותי ומחריד, שזה חייב להיות שקרה באמת. וגם לא חושבת שזו הייתה מתיחה שמישהו הכניס דרך החלון משהו דמוי יד, כי היד הזו הזיזה יפה את האצבעות, היא ניסתה לגעת בי!!! איכס איכס איכס. כל אצבע כמו נקניקיה ורודה ספוגית ועם צפורניים
מאותו יום, לא התקלחתי אפילו פעם אחת לבד במקלחת הזו וכמובן עפתי משם מהר ככל האפשר.
העדפתי להדחיק את הסיפור הזה, אבל משום מה בערב ראש הזה נזכרתי בו שוב. אבל כנראה שזה בתת המודע, כי אפילו היום, שאני גרה עם בנזוגי, (בקומה 3), ובמקלחת יש חלון דומה, תמיד אני דואגת לסגור אותו לגמרי גם אם אחנק מהאדים.תמיד נהגתי לגחך לנוכח סרטי אימה, גם אלו שמבוססים על מקרים אמיתיים, חושבת שהם לא נאמנים למציאות ומגזימים בהרבה מהסצנות.

*****

דירה קומת קרקע ברחובות. ערב קייצי. בסלון היתה יציאה החוצה דרך דלת עם שלבים כאלה כמו בתריסים של.פעם. התריסים היו פתוחים. מהדלת הזו לא באמת היתה יציאה לאנשהו. צופה במשחק כדורסל של מכבי. חושך ורק המסך מפזר אור. להוט, צועק, מתווכח עם הטלויזיה וכאילו משום סיבה מעיף מבט אל עבר הדלת וקולט זוג עיניים בוהות בי. הפחד הראשוני עד שאתה רואה אבל לא קולט ואז קולט מה אתה רואה... עוברות כמה עשיריות השניה. צעקתי והברחתי את מי שעמד שם אבל מאותו יום התריסים בדלת נשארו סגורים.

****

לי יצא לראות בלילה 3 דמויות שחורות ,עד היום לא יודע אם דמיינתי או חלמתי

****

זה היה בחטיבת ביניים, חזרתי מהבית ספר הביתה ולא היה אף אחד בבית. כשהתחלתי לפתוח את הדלת של הבית הרגשתי התנגדות מהצד השני. כאילו משהו שיחק עם הידית של הדלת או משהו. ואחרי כמה שניות זה הפסיק.
כמה ימים אחר כך קרה לי דבר דומה, שמעתי רעש חזק מהחדר, ניסיתי לפתוח את הדלת של החדר והיא לא נפתחה, אני מוריד את הידית ומשהו מתגד לה, דוחף את הדלת ומשהוא דוחף בחזרה. בשלב הזה כבר חשבתי שיש שם איזה משהוא בלתי מוסבר, עד שנזכרתי שלפני שמתי מאחורי הדלת מיטה מתקפלת שנפלה בין השולחן והידית של הדלת

****

קומה שלישית. אני יושבת בסלון ומזוית העין נדמה לי שאני רואה את ידית הדלת יורדת ועולה. הייתי בטוחה שאני מדמיינת בפעם השניה כבר שמתי לב שגם החתולים מסתכלים לכיוון. כל סרטי האימה שראיתי עולים לי לראש. ובכל זאת פתחתי את הדלת. עם שרשרת.. אחד החתולים שאני מאכילה בחוץ ניסה לפתוח את הדלת. אושר.

****

לפני כמה שנים גרתי בירושלים בדירת שותפים ...
 יום אחד אחרי שנכנס שותף לדירה אני ישן שנ"צ מעולף עם החתול בחדר חשוך פתאום אני מרגיש שמישהו צופה בי (אני גם נוהג לישון ערום בנוסף לכל הצרות) ישר פתחתי עיניים ואני רואה את השותף החדש (קריפי AF) עומד משהו כמו 10 סנטימטרים ממני ומתבונן... איך שהוא קלט אותי מתחיל לזוז לצרוח עליו ולזרוק עליו חפצים הוא אמר :"גיל! אתה לא מאמין מה ערפאת אמר עכשיו בCNN" וברח מהחדר...
זו היתה רק יריית הפתיחה אגב הבן אדם העניק לי שנה מלאה בחוויות

****

זה היה בחטיבת ביניים, חזרתי מהבית ספר הביתה ולא היה אף אחד בבית. כשהתחלתי לפתוח את הדלת של הבית הרגשתי התנגדות מהצד השני. כאילו משהו שיחק עם הידית של הדלת או משהו. ואחרי כמה שניות זה הפסיק.
מקרה אחר דומה - דומה, שמעתי רעש חזק מהחדר, ניסיתי לפתוח את הדלת של החדר והיא לא נפתחה, אני מוריד את הידית ומשהו מתנגד לה, דוחף את הדלת ומשהוא דוחף בחזרה. בשלב הזה כבר חשבתי שיש שם איזה משהוא בלתי מוסבר, עד שנזכרתי שלפני שמתי מאחורי הדלת מיטה מתקפלת שנפלה בין השולחן והידית של הדלת

****

אני יושבת בסלון ומזוית העין נדמה לי שאני רואה את ידית הדלת יורדת ועולה. הייתי בטוחה שאני מדמיינת בפעם השניה כבר שמתי לב שגם החתולים מסתכלים לכיוון. כל סרטי האימה שראיתי עולים לי לראש. ובכל זאת פתחתי את הדלת. עם שרשרת.. אחד החתולים שאני מאכילה בחוץ ניסה לפתוח את הדלת. אושר.

****

במרכז החירום הוטרינרי שעבדתי בו, באחת המשמרות לילה, הגיעה בחורה עם החתול שלה. ביקשתי מאותה בחורה לחכות בקבלה ולקחתי את חתול לחדר האשפוז כדי שהוטרינר יבדוק אותו. הבדיקות נמשכו הרבה זמן ובשלב מסויים יצאתי מהחדר אישפוז אל הקבלה כדי להתנצל מול אותה בחורה על שלוקח הרבה זמן ושעוד מעט הוטרינר יבוא לדבר איתה. כשהגעתי לקבלה הבחורה לא הייתה שם, אבל הדלת של שירותי האורחים בצד של החדר הייתה סגורה והיה נראה שהיא משתמשת בהם. חזרתי לחדר האשפוז לטפל בשאר החיות שהיו מאושפזות במקום באותו הלילה. בקבלה מותקן פעמון כדי לקרוא לאחד מאנשי הצוות ואחרי רבעה שעה בערך שמעתי אותו מצלצל ויצאתי שוב לחדר הקבלה, אותה בחורה חיכתה לי ליד הדלפק, יצאתי אליה והתכוונתי להגיד לה שמיד הוטרינר יצא אליה אבל היא הקדימה אותי ושאלה: "תגידי איפה יש כאן שירותים"
הצבעתי מבולבלת על דלת של שירותי האורחים (שהייתי בטוחה שהיא הרגע השתמשה בהם)
"אבל הם נעולים." היא אמרה לי, "עשיתי עכשיו סיבוב בחוץ לחפש שירותים אחרים, אבל לא מצאתי."
ניגשתי סופר מפחדת לדלת של השירותים, לחצתי על הידית והדלת נפתחה מיד. האור בפנים היה סגור והשירותים נראו מסודרים ונקיים.
לא סיפרתי לה שחשבתי ששמעתי מישהו בפנים קודם ואחרי שהיא נכנסה להשתמש בשירותים עשיתי סיבוב מסביב למבנה לראות אם יש עוד מישהו בסביבה חוץ ממנה- לא מצאתי אף אחד.

****

ישנו בקיבוץ יטבתה, גם בבניינים נמוכים כאלה של פעם. חברה שלי התקלחה והסתכלה לרגע לחלון וקלטה נורית אדומה קטנה, מישהו צילם אותה מתקלחת. כוס עמו של הקיבוצניקים החולרות האלה!!

****

לפני כמה שנים כשהייתי בבית של ההורים הלכתי לישון לילה אחד והיה לי חלון פתוח אז על מנת שיהיה משב רוח טוב השארתי את הדלת של החדר פתוחה (אני ישנה בדרך כלל עם דלת סגורה). הראש שלי על המיטה בדיוק מול הדלת. אני הלכתי לישון ופתאום באמצע הלילה אני מתעוררת בבהלה כי מישהו צופה בי. אני פותחת עיניים ובמפתן של הדלת ראיתי דמות שפשוט עמדה והסתכלה עלי. וחושך מוחלט אז גם אינדיקציה מעבר לצללית. הלב שלי פעם כל כך חזק ולא יכולתי לנשום כמעט מרוב איימה
לקח לי רגע להבין שזאת הייתה אחותי הקטנה שפשוט חלמה חלום רע ולא הצליחה להירדם. היא פשוט עמדה בכניסה של החדר וחיכתה שאתעורר...
אין צורך להרחיב ולהגיד שמאז לא משנה מה אני לא ישנה עם דלת פתוחה.

****

הייתי מאושפזת בבית חולים, באותה מחלקה יותר משבוע אני ישנה לתומי ופתאום שומעת מישהו לידי פותחת עיניים וקשישה מפחידה ברמות, לא דוברת עברית עומדת ובוהה בי (עם מטפחת על הראש וקמטים) בנוסף לא מדברת רוסית אלא רק גרוזינית (גיאורגית?) מתחילה לצעוק עליי בגרוזינית, מסתבר שחיפשה את הנכדה שלה שבאה לשמור עליה בתוך הארונות שלי, הלב נפל לתחתונים

****

אני חי בחול ..
יום אחד חברתי באותו הזמן שהיתה די אקטיבית מבחינה פוליטית בעיר נכנסה לוויכוח סוער בעיניין אנטישמי חריף שזרם מאוד לא טוב והפך במהרה לגיבוב של קללות החברה הזדהתה בתור יהודיה היא לא ... אבל ככה החליטה להמשיך להתגרות בחארות האלה עם הפה המלוכלך והאיומים לא איחרו להגיע ...נעשה לך ככה וככה .... והיא בשלה בוא לפה בוא נראה אתכם אם אתם גברים ...
אחרי שהאיומים לא פסקו היא הלכה למשטרה להתלונן ...וגילתה שמישהו עוקב אחרייה ... התקשרה אלי מבוהלת ...אספתי אותה חיוורת הביתה
יומיים מאוחר יותר מישהו כתב לה ... אני רואה את הציפורים בכלוב על החלון שלך וככה הבנו שמישהו באמת מסתכל עלינו ואיתר את הדירה ...מתאר מה בדיוק עומד לייד הדלת ...וככה זה המשיך עוד כמה פעמים ...
יום אחד עמד אותו בחור שעקב אחר החברה מחוץ לדלת הביניין ...היא החלה לצרוח .ותיארה אדם בעל חזות אולי ים תיכונית וכהה עור ..
אני לא הייתי באותו הרגע שם ...דקה אחרי יצאתי בריצה החוצה חמוש בפטיש ...את אותו הפטיש החזקתי צמוד אלי עוד מספר חודשים ... הזמנו משטרה מייד אבל הוא נעלם ...
במשך הימים הבאים חימשתי את חברתי בגז פלפל וגם לי קניתי כמה אזיקוני פלסטיק ועוד נשק שלא אפרט עליו יותר מידי .... המשטרה לא הצליחה לאתר את החור תחת הזה גם בתוך הרשת הוא נעלם ...
במשך שבועות הלכנו לישון בדירה שלי בנתיים נפרדנו אבל הנבוט שליד הדלת בדירת הקרקע נשאר שם עד היום ליתר ביטחון ..
דרך אגב לחברה היו קשרים עם המשטרה החוקרת של העיר במשך 4 שבועות הם העמידו מערבים ברחוב כמובן שברכבים אזרחיים לא מסומנים אבל לא עלו על דבר

****

לפני הרבה שנים שלמדתי באוניברסיטה גרתי במעונות, הייתי באותו יום לבד בלי השותף בחדר, הייתי שפוך והלכתי לישון.
בשלב מסויים התחלתי להרגיש עירני והייתה לי צמרמורת מפחידה כזו והרגשה כאילו יש לי משקל ממש כבד על החזה. אני מנסה לפתוח את העיניים עד הסוף אבל לא מצליח, ניסיתי להזיז את הגוף והבנתי שאני לא מסוגל לזוז.
אני לא יודע, כמה שעות עברו אבל הייתי אחוז פלצות, ראיתי צללית מפחידה ולא אנושית גוחנת מעליי ולא מאפשרת לי לזוז.
זאת הייתה אחת החוויות הכי מפחידות שהיו לי בחיים, מיותר לציין שלא חיכיתי והחלפתי אץ החדר ברגע שזה היה אפשרי.
נשמע כמו שיתוק שינה, קורה לי המון!
היו כמה פעמים שהרגשתי שבן זוגי טיפה עליי בזמן השיתוק, כנראה התגלגל עליי. ניסיתי לזוז כמה שיותר כדי שישים לב ויוציא אותי מהשיתוק... לא הצלחתי
כשזה עבר גיליתי שהוא בכלל לא במיטה!
קרה לי גם עם אחותי בבית מלון פעם, מצמרר

*****

אחת הדירות במעלות שגרנו בהן כשהייתי ילד הייתה דירת קרקע קטנה עם גינה עוד יותר קטנה ודלת הזזה מזכוכית הובילה אליה.
אמא שלי ובעלה יצאו בערב ואחי ואני נשארנו לבד בבית. הייתי בערך בן 9.
באמצע הלילה אני מתעורר מרעשים של אנשים בתוך הבית. קולות של גברים. אני מציץ למסדרון מתוך חרך בשמיכה ודלת פתוחה ורואה צללית כהה של גבר עם חפץ גדול ביד חולף במסדרון.
כנראה לא נעלתי את דלת ההזזה ועשיתי חיים קלים לשודדים שגנבו לנו את הטלויזיה הראשונה שאי פעם הייתה לנו וכנראה עוד כמה דברים פחות חשובים כמו התכשיטים המעטים של אמא. הבני זונות.

****
כשהייתי ילד ביקרנו את סבא-סבתא בארצות הברית ועשינו רוד טריפ למיין ושכרנו שם בית ישן מעץ. הכל שם זה עץ. יערות בלי סוף, עם כבישים מתפתלים
הבית עץ העתיק הזה פתאום הפך להיות ממש ממש ריק, וממש ממש עתיק. והרצפות שלו ממש ממש רעדו כל פעם שהרוח נשבה דרך חלונות פתוחים. והעצים מחוץ לחלון של הקומה השנייה תמיד זזו בדיוק כשסובבתי את הראש ברשרוש. המדרגות הצרות היו מכוסות בשטיח. זה לא עזר. זה רק גרם לצעדים להיות עמומים יותר ולהדהד בקירות העץ.

****

ממש כמה ימים אחרי שהשכן שלנו נפטר התחילו רעשים כאילו מישהו רץ אצלינו בבית. הרצפה היתה עשוי מפרקט ובאמת כל דבר שמעו עליה.. זה היה מפחיד ברמות

****

פעם תפסתי שני פורצים שבאו לפרוץ לבית של ההורים שלי וכתוצאה ממעשיי האמיצים הם הורשעו ואולי אפילו נכלאו. זה לא סיפור דומה בכלל חוץ מזה שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שצילצלתי למשטרה בקטע חיובי, והמשטרה יותר מפחידה מכל אנשי הספוג הורודים.

****

בגיל 16 השמיכה פשוט עפה ממני באמצע השינה. כלפי מעלה.
ההסבר הכי הגיוני הוא שאני העפתי אותה באמצע חלום והמציאות התערבבה עם החלום. רק שהיא נדבקה לתקרה. ברור שההורים שלי עשו לי מתיחה.
הבעיה היא שהם חזרו למחרת מטיול. השמיכה עדיין הייתה דבוקה בתקרה. עד היום אני מאמין שזו הייתה מתיחה. לא יודע מי או איך אבל בהחלט לא על טבעי.
אגב, מחקירת משטרה עלה כי השמיכה נדבקה כתוצאה משימוש בדבק אפוקסי.


****

טוב אז אני גרה בירושלים ובתחילת הרחוב שלנו יש בתים פרטיים ובהמשך זה הופך לבניינים. יש בתים רק בצד אחד של הרחוב, ואני גרה בהתחלה.
מדי יום ביומו אני יוצאת עם הכלבלב המתוק שלי סימבה לטיול. אנחנו ממשיכים במורד הרחוב וחוזרים בחזרה.
הייתה תקופה (לפני שנה, אולי קצת יותר) שבכל פעם שהייתי יוצאת עם סימבה בהמשך הבניינים היה מישהו צופה בי מהחלון, בחור מבוגר ,לא רואים כל כך טוב, אבל רואים אותו בחלון גדול יחסית מביתו. כאילו הוא כבר מכיר את הרוטינה שלנו וצופה בנו.
בהתחלה הייתי מבחינה בו בחשאי, ואז הייתי מסתכלת עליו ממש כל טיול ,עד שהבחנתי לב שהפסיק.
עכשיו פרט מאד מאד חשוב, הבחור הזה היה קריפי בטירוף! הוא היה נראה בדיוק כמו המכשף הזה ממשחקי הכס (תמונה מצורפת), וחברל'ך , לראות את זה זה די מלחיץ ...
מלבד זה הרחוב שלי הופך לרחוב רפאים מלחיץ בלילות בלי קשר...

****

קם בלילה לבדוק את הבנות..
נכנס לבת החמש ,ישנה.
נכנס לחדר של הקטנה יותר,ישנה.מכסה אותה שם מוצץ לידה.מתעכב קצת.
יוצא,יורד לי הלב. הילדה בת החמש עומדת בצד השני של המסדרון,שיער הארוך שלה מכסה לה את הפנים מקדימה,היא עם הראש למטה ומחזיקה את הבובה שלה.
מלחיץ . היא קמה מהרעש שעשיתי ורצתה רק להיות איתי..;) כמעט הרגה אותי.


****

הייתי בת 8, לבד בבית בזמן סערה. רק אני והכלבה הקטנה שלי.
צפינו בטלויזיה, ופתאום האורות כבו בבית. ראיתי צללית גדולה נעה בחלון (קומה שלישית), ואז קול נפץ והצללית (עץ) שבר את חלון המרפסת ונפל אל תוך הבית.
אמא שלי חזרה לאחר כמה שעות הביתה, ומצאה אותי ואת הכלבה מתכרבלות מתחת לספה, בזמן שגשם שוטף את הבית, וענף עץ ענקי בדירה.

****

הכניסו לנו חכה דרך התריס וניסו לדוג כל מיני גודיס כשישבנו לסרט בסלון. היינו מוכנות לביקור כי השכנות הזהירו אותנו מדייג התחתונים.

****

שמעתי נקישות על דלתות המרפסת, הסטתי וילון והדלקתי אור באותו הזמן ועשיתי לעצמי unveil, עם הכותונת והשיער על הפרצוף. לא תכננתי להלחיץ, התגלה פורץ, ששמט את הלום וברח, ממש כאילו ראה שד ؛)

****

מבצר היסטורי כלשהו בקנדה. לא זוכר בדיוק את המיקום (טיילתי שם הרבה). קומת מרתף, אף אחד לא היה שם.
נכנסתי עם אשתי לחדר שבו הוצגו עשרות חליפות ,שריונות של לוחמים ובין השאר שלדים.. פתאום הדלת (מאסיבית כבדה מברזל) נטרקה בעוצמה ובום! חושך מוחלט.
אשתי צרחה את הנשמה שלה וגם אני די נבהלתי. איכשהו הצלחתי לצאת בעזרת התאורה של הנוקיה הישן.
לא שמענו אף אחד בורח וכששאלתי אח"כ עובדים במקום חשבו שהמצאתי.


****


חברה ואני מבלות בתל אביב, הלכנו להתפנות ביחד כיאה לזוג נשים (שירותים מפוקפקים מאוד מאחורי מסעדה) בזמן שהיא מתפנה ואני עם הפנים לדלת, מסתכלת למעלה וקולטת מישהו מציץ עלינו פתחתי את הדלת הכי מהר שיכלתי והמניאק ברח! ניסיתי לרוץ אחריו אבל אני בטטה

****


כשהייתי קטן כבן 4-5 פרצו לדירה שלנו.
מהחדר שלי היה פרוזדור קצרצר של כ-4 מטר שהיה ממשיך לחדר שינה של ההורים ופתוח באמצעו, לתוך הסלון. כלומר בצד אחד קיר מתמשך ומצדו השני הפסקה של כמטר וחצי באמצע.
הייתי מקורר והייתה לי נזלת, ולא היה לי נייר. אבל בחדר של ההורים היה נייר טואלט.
אז אני קם באמצע הלילה והאף נוזל. אני הולך לחדר של ההורים ורואה שבסלון צללים זזים ושומע קולות. אני מפחד. אז אני פשוט דופק ריצה, עד כמה שילד קטן יכול, בקטע הפתוח ועובד מהחדר שלי לחדר של ההורים, ואז חזרה. ככה כמה פעמים. ההורים ישנים. או לפחות לא זוכר שהתעוררו או עשו משהו.
בבוקר למחרת ההורים רואים את הטלוויזיה ועוד דברים עטופים ומבינים שניסו לגנוב אותנו. כניראה שהגנבים, מן הסתם, שמעו וראו את הצל הזה רץ הלוך ושוב במסדרון וניבהלו וברחו. אולי חשבו רוח רפאים. או כלב גדול. אז ילד מפוחד עצר פריצה מלהפוך לגניבה.



יום חמישי, 13 בספטמבר 2018

הנפצת מיתוסים בנוגע לאסון צ'רנוביל

הכור בצ'רנוביל לפני ואחרי האסון








מבנה הכור
מה קורה היום בצ'רנוביל?
מוטנטים וזומבים מסתובבים ברחובות? לא ממש. אדמה חרוכה המזוהמת בפסולת רדיואקטיבית? גם לא. סתם עיר רפאים? אפילו זה לא.
העיירה עצמה בשם צ'רנוביל (בניגוד למה שאתם אולי חשבתם) מיושבת (ראו תמונות מצורפות) ומשעממת למדי. גרים בה כ-700 תושבים (רובם עובדי האיזור. חלקם הקטן זה מתיישבים לא חוקיים שחזרו למקום מגוריהם או מסתננים ). קיימת כנסייה, חנות, מוזאון ופאב פעילים בעיר (או יותר נכון כפר...). ישנן מספר אנדרטות, דואר ובית מלון. בערך זהו.
אתם מוזמנים להתרשם מהעיירה בgoogle-maps המצורף. מרתק כמו משחק בינגו בבית אבות.
חשוב להבדיל בין העיר צ'רנוביל שהיתה מרוחקת יחסית מהכור לבין העיר פריפאט הסמוכה לכור. פריפאט (שהיתה עיר צעירה ומודרנית) פונתה לחלוטין והפכה לעיר רפאים של ממש. צ'רנוביל (שהיתה עיר עם היסטוריה ארוכה) פונתה, נוקתה מהפסולת ויושבה חלקית מחדש. האיזור מסביב לכור פונה כמעט לחלוטין והוא דווקא מעניין מאוד לביקור לחובבי היסטוריה ובניינים נטושים.
קיימים טיולים מאורגנים לאיזור צ'רנוביל שעוצרים גם בעיירה עצמה (בעיקר לישון). ההרשמה לטיול חייבת להיות מראש עקב ביקורת דרכונים ומשמעת קרינה. הכניסה מותרת רק עם מלווה.
הכור הרגיעני של צ'רנוביל המשיך לתפקד ולייצר חשמל עד שנת 2000. כלומר במשך כמעט 15 אחרי האסון הנורא!
האסון שנחשב לאחד האסונות הגרעיניים בגדולים בהיסטוריה התחיל מפיצוץ מאוד נקודתי. נזק הסביבתי הרב שנפרס על איזורים נרחבים גורם לאנשים לחשוב שהפיצוץ השמיד שטח רב. במציאות  בניין אחד בלבד נפגע ממנו. וגם הוא לא הושמד אלא ניזוק. הנזק הכבד של האסון לא היה הפיצוץ עצמו, אלא פיזור של חומרים רדיואקטיביים בצורת אבק על פני השטח.
מכלול צ'רנוביל היה מחולק לארבעה תת-כורים שפעלו באופן בלתי תלוי (ועוד שניים היו בבניה). הם כונו "אנרגו-בלוקים" והיו מבודדים לא רע אחד מהשני.
הפיצוץ התרחש בבלוק מספר 4. הבלוק השלישי שהיה צמוד אליו כן קיבל זיהום, אך תיפקודו לא נפגע כלל מהתאונה.
הכור ששלוש מתוך הארבע בלוקים שלו שרדו את האסון חזר לפעילות הסדירה די מהר. הוא פעל באופן סדיר עד 1991 בה הבלוק השני הפסיק את פעילתו עקב תקלה (לא נגרם נזק לנפש). ב-1996 הבלוק הראשון כובה באופן יזום. ובשנת 2000 הבלוק השלישי נסגר והכור עבר לשלב ארוך של "די-אקטיבציה". הפעם הם מתכוונים להפסיק את כל הפעילות הגרעינית באופן מבוקר והדרגתי ולא כמו בפעם הקודמת.
הבלוק הרביעי, זה שהושמד ב-1986 עבר וממשיך לעבור טיפול יסודי. הסרקופג הראשון שנבנה סביבו בידד את האבק והוריד את רמת הקרינה בהרבה. אבל עוד בשלבי הקמתו התגלו בו פגמים טכניים רבים. מעליו נבנה עוד מבנה. הקשת הענקית המכונה New Safe Confinement היא מבנה יחידי מסוגו. זהו אחד המבנים הקשתיים הגדולים בעולם והמבנה הנוסע הכבד בעולם. העניין הוא שבמטרה לא להיחשף לקרינה, העובדים הרכיבו אותו קרוב לבלוק הרביעי ואז גררו את הכיפה המוכנה על מסילה עד שהיא התייצבה מעל החלק הפגוע. פרויקט בינלאומי עם עלות מטורפת, שימשך כנראה עוד כמה עשורים.
עיר רפאים
האיזור סביב הכור מבודד מחשש להפצת שאריות קרינה. ישנם מספר דברים מעניינים בו.
מלאור הנאמר עולה השאלה כמה זמן יקח לפנות את עיר שלכם במקרה (חס וחלילה) של אסון טבע בקרבת מקום? זרקו זמן שנשמע לכם הגיוני.
העיר פריפאט ששכנה בסמוך לכור הגרעיני צ'רנוביל, הידוע לשמצה, הוקמה ב-1970 ופונתה ב-1986. העיר הצעירה מתנה כ-47,500 תושבים, רובם צעירים (גיל ממוצע היה 26).
טרם האסון בכור הייתה העיר בתנופת בנייה.
ב01:23 בלילה 26 באפריל 1986 התרחשה התקלה הגדולה המוכרת כ"אסון צ'רנוביל". משמעות ומימדי האסון לא היו ברורים באופן מידי. ב12:20 בצהרים של 27 לאפריל המשטרה סיימה כינוס חירום וחילקה את העיר לאיזורי פינוי. ב12:30 השוטרים היו פרוסים בעיר. ב13:10 הופעל כרוז ברדיו המסביר לתושבים שעליהם להתפנות במהירות ולקחת רק חפצים הכרחיים ביותר. ב14:00 נפתחו שערי אוטובוסי החילוץ שנפרסו בעיר. ב-16:30 דווח שכל תושבי העיר פונו. תושבי העיר לא חזרו אליה מעולם.
כך שמתחילת המבצע עד סופו חלפו כ-4 שעות. מתוכם שעתיים היו הכנה ושעתיים הפינוי עצמו.
כנסיה בצ'רנוביל
אפשר בטעות להסיק מכך שהיסטוריה של העיר מסתיימת באותו היום. אבל לא. העיר שימשה כבסיס לכוחות ההצלה והצבא שעבדו בסילוק הפסלות. חלק לא קטן מהם מתו בעקבות המבצע. העיר המודרנית שהיתה נטושה טרייה משכה לעצמה גנבים ובוזזים רבים. גם כוחות המשטרה שפעלו באיזור הרשו לעצמם לבזוז רכוש נטוש. הביזה של ציוד שחלקו ספג אבק רדיואקטיבי נמשכה עד שהוחלט לרכז את כל החפצים ולקבור אותם בקרבת העיר. החלק העצוב שבוזזים מצאו את בית הקברות הזה...
לאחר סיום המבצע המרכזי, העיר נוקתה מקרינה (אם כי עדיין נחשבת למזוהמת, מסיבות טובות) וננטשה. היום היא עיר רפאים שנאכלה כמעט כולה על ידי יער. הבניינים הנטושים עומדים ריקים בעיקר, תודות למאמציהם של בוזזים.
העיר משמשת כיעד תיירותי. הכניסה מותרת אך ורק עם מדריך מורשה ודורשת ביקורת דרכונים.

בסרטון המצורף - כתבה בנוגע לסיור בצ'רנוביל בעקבות הסדרה המצליחה



מי שצפה בסדרה המעולה צ'רנוביל, או שיחק ב-Red Alert כשהיה קטן בוודאי שם לב שכל הרוסים קוראים אחד לשני "קומרד" (comrade). ובכן, תופתעו לגלות (אם אינכם רוסים) שזו בכלל לא מילה ברוסית אלא באנגלית, ושרוסים או חברי מפלגה קומוניסטים לא באמת קראו אחד לשני קומרד. המונח שבו נהגו להשתמש הוא Tovarisch (חבר). אז בפעם הבאה שאתם פוגשים מדען רוסי, אל תקראו לו קומרד.
הרבה לפני שצ'רנוביל הפכה לדבר החם ביותר בסטרימינג ומעבר לו, הורה הרבי מליובאוויטש להעלות לישראל כמה שיותר ילדים יהודים מאזור מוכה האסון בצ'רנוביל. כך, ב- 1990 נפתח מבצע הצלה יחיד מסוגו שנפרש על גבי שנים. יותר מ2,500 ילדים הוצאו מהאזור המזוהם בקרינה רדיואקטיבית, והועלו בזה אחר זה לפנימייה ייעודית בכפר חב"ד, שם הם נקלטו, חיו ולמדו למשך מספר שנים, ומשם היישר לחיק החברה הישראלית. ויש אפילו בול.
בבננות יש חומרים רדיואקטיביים, שבמהלך כל אכילת בננה מפיצים לגוף קרינה מיננת.(כמו קרינה של כורים גרעיניים או צילום רנטגן, אבל הרבה הרבה הרבה הרבה פחות. עובדת בונוס: כמות הקרינה שנפלטה באסון צ'רנוביל, האסון הגרעיני החמור ביותר בהיסטוריה,(שנבע מתקלה) ופוקושימה שנמצא מיד אחריו, שוות ערך לכמות הקרינה ב6,480,000,000,000 בננות. זאת אומרת, 6.48 טריליון בננות.

בונוס, בונוס! סרטון מאחד הטיולים המאורגנים, באנגלית. היוצרים אינם חלק מהצוות, ככה שזה לא פרסומת:



יום שלישי, 11 בספטמבר 2018

סרט דוקומנטרי המציג זווית אחרת על פיגועי ה11 בספטמבר: בניין מספר 7






הידעתם שב11 בספטמבר 2001 קרס בניין נוסף על 2 בנייני התאומים?
הבניין הוא בניין מספר 7 שהיה בסמוך לבנייני התאומים. בניין בן 47 קומות, בגובה 190 מטר ואשר נפתח במאי 1987 והיה לבניין השביעי של מרכז הסחר העולמי.
כאשר המגדל הצפוני התרסק, הריסות הבניין נפלו על בניין 7 אשר גרמו לנזק לחלק הדרומי של הבניין ואשר הדליקו שריפות רבות בבניין.
הבניין קרס ב17:20 של אותו היום, 7 שעות לאחר נפליתו של הבניין הצפוני. ההסבר הרשמי הוא השריפות הרבות שדלקו בבניין ואשר פגעו ביסודות הבניין. בניין 7 ממוקם במרחק של כמגרש כדורגל מהבניין הצפוני, יש בניינים קרובים בהרבה שלא קרסו. אכן דיווחו שהוא קרס לפני שהוא באמת קרס ולא רק הbbc
בניין מספר 7 הוא בניין הפלדה השלישי בעולם שהתרסק עקב שריפות. ה2 אחרים היו מגדלי התאומים. הבניין קרס לתוך עצמו בכ6.5 שניות. זמן שמוגדר כ"נפילה חופשית", כלומר נפילה ללא התנגדות. על פי המקורות דווקא טוענים שהוא כן קרס במהירות נפילה חופשית מה שמסמן על פיצוץ מבוקר, בניין שקורס באופן טבעי לא יכול לקרוס במהירות של נפילה חופשית כי כל קומה שקורסת מאיטה את הנפילה. עד היום הFBI לא פרסם דו"ח רשמי גבי בניין 7. שלא לדבר על ההקלטות מתחנת הדלק מול הפנטגון שצילמה את ה"מטוס" שפגע בפנטגון ואיכשהו התאדה משום מה נשארו גנוזות עד היום.
מהירות הקריסה של שלושת הבניינים מרמזת על דבר שאף אחד לא רוצה לחשוב עליו- פיצוץ מבוקר. עבודה פנימית.
בדוחות מכבי האש מצויין מספר פעמים שחומר בעירה מסוג תרמיט, שמשמש מהנדסים כיום להריסת מבנים ולפיצוץ מבוקר של מבנים (גם במחצבות) נמצא ביסודות כל הבניינים המדוברים, הוא עדיין בער שבועיים אחר כך אגב. וזה דווקא כן מופיע בדוח של מכבי האש .

התרגיל הכי טוב של השטן זה לשכנע את העולם שהוא לא קיים.







לקט סרטונים מכמה זוויות המראה את קריסת הבניין:







לאוהבי תאוריות הקונספירציה - הBBC דיווח על קריסת הבניין בעוד רואים את הבניין עומד ברקע הכתבה





הבניין קרס כל כך מהר במהירות של נפילה חופשית



יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

החותר האולימפי שניצל את כישוריו כדי להציל יהודים בשואה







סיפור הצלת יהודים בשואה לרגל ראש הששנה:
הבנה היא 1936, קנוד מרסטרנד כריסטיאנסן משתתף באולימפיאדת ברלין כחבר בנבחרת החתירה הדנית.
7 שנים קדימה, השנה היא 1943 ודנמרק כבושה בידי הנאצים. קנוד ואשתו קארן חברים במחתרת הדנית. לקראת ראש השנה תש"ד המחתרת מקבלת הדלפה לפיה הנאצים מתכננים לפשוט על הקהילה היהודית הקטנה של דנמרק בזמן החגים, כאשר כולם בבתים ובבתי הכנסת. בכלום זמן המחתרת מארגנת מבצע בזק מדהים להצלת יהודי דנמרק:
בשלב הראשון הדנים מחביאים את היהודים במקומות מסתור – כנסיות, בתי חולים, רפתות, כל חור אפשרי. 40 מהם מוצאים מחסה בווילה של המשפחה של קנוד. יפה מצדו – אבל זו רק ההתחלה.
בשלב השני מבריחים את היהודים לשבדיה דרך הים. מכיוון שסירות גדולות עלולות להיתפס, ההעדפה היא להשתמש בסירות כמה שיותר קטנות. כאן הגיבור שלנו הופך לסופרמן: חמוש ביכולת חתירה מטורפת, קנוד מעביר יהודים לשבדיה אחד אחד על גבי סירת החתירה האולימפית שלו. בתקופה קצרה הוא מבצע עשרות חתירות בים הבלטי, כל אחת עם יהודי בודד. בשלב מאוחר יותר הדנים מתחילים להשתמש בסירות דיג כדי להאיץ את הקצב; שתיים מהן נתפסות בידי הגרמנים.
עד דצמבר 1943 הרוב המכריע של יהודי דנמרק, כ-7,000 איש, מגיעים לחוף מבטחים בשבדיה.
ב-2005 קנוד וקארן הוכרו ע"י יד ושם כחסידי אומות העולם.





יום שישי, 7 בספטמבר 2018

כשמחבל בא בדרישות למלכת היופי הישראלית







טרוריסט חמוש פורץ למלון פאר ביוון ולוקח 15 בני ערובה.
הוא יורה צרור, פוצע קצין ויש לו דרישות. אם לא ימלאו אותן הוא יהרוג את כולם.
מה הדרישות?
מסוק מלא בדלק ועמוס בדולרים לא מסומנים? לא.
שיחרור מהכלא של חברים שלו? גם לא.
ארזים מלאים בארטיק מגנום וקינדר בואנו? תתפלאו, אבל לא!

ובכל זאת הדרישה לא פחות הזויה: הוא דורש את סילוקה של אחת המתמודדות מתחרות מיס עולם שמתקיימת ביוון באותו זמן.

השנה היא 1973, והמתמודדת היא לימור שריר (אז שרייבמן) שמייצגת את ישראל.
גורמים פונים אליה שתשקול פרישה מהתחרות, והיא מסרבת.
במקביל, מתווכים מנהלים משא ומתן עם החוטף, פייסל עבדול ראשיד.
מלכת היופי הישראלית נשארת בתחרות וזוכה במקום החמישי וחוזרת עם אבטחה כבדה לישראל.
בסופו של המשא ומתן המחבל משחרר את בני הערובה ומשוחרר לחופשי מיוון (בליווי סגן ראש ממשלת יוון ומפקד משטרת אתונה).
איזה מפגר. היה יכול לצאת עם מגנומים וקינדר בואנו...
לימור שריר היא היום רופאה.
היא גם סופרת שפרסמה שמונה ספרי סיפורת, ועוד סדרה נוספת של ארבעה ספרים בנושא דילמות רופא-חולה.





יום חמישי, 23 באוגוסט 2018

צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.





הרבה כבר נכתב על צפון קוריאה, אבל הנה דבר אחד שלא מרבים לדבר עליו - צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.
זה התחיל במלחמת קוריאה, אז לפי הסטטיסטיקות הזמינות, צפון קוריאה חטפה עשרות אלפי דרום קוריאנים, בדגש על אינטלקטואלים בעלי כישורים מועילים. המטרה הייתה לפצות על אבדן כוח אדם ובריחת מוחות בצד הצפון קוריאני מחד גיסא, וליצור מחסור בידע מקצועי בצד הדרום קוריאני שיקשה על המדינה היריבה להתאושש מן המלחמה מאידך גיסא.
פרויקט החטיפות המשיך גם אחרי שביתת הנשק של שתי הקוריאות. בשנות השבעים נחטפו אלפי אזרחים דרום קוריאנים על ידי סוכנים צפון קוריאנים בזהויות בדויות. המפורסמים שבהם היו צ'וי אוּן הי, כוכבת קולנוע דרום קוריאנית, והגרוש הטרי שלה שין סאנג אוק, במאי עטור שבחים שנודע בתור נסיך הקולנוע הדרום קוריאני.
צ'וי און הי נחטפה בשהותה בהונג קונג, על ידי סוכן צפון קוריאני שהתחזה לאיש עסקים שמעוניין להקים איתה חברת הפקות. אוק נחטף בזמן שחיפש אותה. בצפון קוריאה, הם הוכרחו להתחתן מחדש ולהפיק סרטים שישרתו את מטרות המשטר.
זה לא נגמר שם. עם הזמן, תכנית החטיפות התרחבה לשכנות רחוקות יותר באסיה, ובהמשך אפילו למדינות באירופה, במזרח התיכון ובאמריקה.
לפי עדויות שמסרו עריקים צפון קוריאנים שעבדו כסוכנים בשירות מולדתם, היעד הראשון היה אזרחים יפנים, ואחריהם ערבים, סינים ואירופאים. היטומי סוגה, אזרחית יפנית, נחטפה לצפון קוריאה מאזור מגוריה ביפן, ונלקחה לפי עדותה לאמן סוכנים צפון קוריאנים בשפה ובמנהגים היפניים. אנושה פנג'וי, אזרחית תאילנדית, שוכנעה על ידי אדם שהציג עצמו כתייר יפני להגיע לחוף הים, שם ארבו לה סוכנים שהעלו אותה על סירה וחטפו אותה למדינה המבודדת בעולם, כך לפי העדות שתיאר חייל אמריקאי שערק לצפון קוריאה במלחמת קוריאה וחי שם תקופה ממושכת.
אזרחית לבנונית האמינה שמסדרים לה עבודה בחברה יפנית ונלקחה במקום זאת לצפון קוריאה, אזרחית רומנית נפלה בפח של עבודה כציירת בהונג קונג או ביפן ומצאה עצמה בצפון קוריאה, צרפתיות פותו על ידי סוכן שהתחזה ליורש אסיאתי עשיר, עובדות מלזיות בסוכנות ליווי סינגפורית נשלחו לשמש מארחות במסיבה על סירתם של שני "תיירים יפנים" ולא נראו שוב, ואלו רק מקצת מן העדויות חובקות העולם שמגיעות מ־12 מדינות ומספרות על חטופים בני לכל הפחות 25 לאומים.
הסוכנים מעולם לא נתפסו, כך שאין עדויות מצילומים או מחקירות. אפשר היה לטעון ששום דבר מזה לא קרה, אילולא בוועידת יפן־צפון קוריאה הראשונה ב־2002 הודה השליט הצפון קוריאני דאז, קים ג'ונג איל, בחטיפתם של 13 אזרחים יפנים. אלו החטיפות היחידות שהמשטר הצפון קוריאני הודה בהן והתנצל עליהן.
עדויות ומחקרים מצביעים על מספר סיבות לקיומו של פרויקט החטיפות:
1. אילוץ אזרחים זרים, במיוחד יפנים, לשמש מורים פרטיים לשפה ולתרבות של ארצם, עבור סוכנים צפון קוריאנים שמתאמנים כדי להיטמע במדינות זרות.
2. גנבת זהויות למטרות מבצעיות.
3. הבאת מומחים מסוגים שונים שיידרשו לפעול למען המשטר.
4. הפיכת אזרחים זרים לסוכנים בשירות צפון קוריאה, כולל חינוך מחדש לפי כתבי שושלת קים ודוקטרינת הג'וצ'ה.
5. מציאת בני זוג לעריקים או חטופים שחיים בצפון קוריאה.
6. העלמת עדים לפעילות של סוכנים צפון קוריאניים.