מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מדע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדע. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 10 ביולי 2020

בואו להרוויח 120 ש"ח ועל הדרך לתרום למדע!








בואו להרוויח 120 ש"ח ועל הדרך לתרום למדע!
לניסויים באוניברסיטת ת"א דרושים נבדקים בריאים, בגילאי 18-40 בעלי יד ימין דומיננטית, שלא משחקים במחשב באופן יומיומי וללא עבר של נגינה.
לפרטים והרשמה שלחו לנו מייל - censorlab@gmail.com






יום ראשון, 8 בדצמבר 2019

רוצים להיות מדוייקים בנוגע למשקל שלכם?





נניח שאתם נמצאים באוסלו, ונניח שאתם שוקלים טון.
אם תסעו לבנגקוק ביחד עם המד-משקל שלכם, מבלי להוריד גרם ממשקלכם בדרך, כאשר תעלו בבנגקוק על אותו המד-משקל, תגלו להפתעתכם שירדתם כמעט 4 ק"ג.

למה זה קורה?

בואו נתחיל בכך שמשקל לא מודדים בקילוגרמים אלא בניוטונים.
את המסה שלכם מודדים בקילוגרמים, והיא לא משתנה כתלות במיקום שלכם.
אבל המשקל שלכם הוא המסה כפול תאוצת הכובד.

מכיוון שתאוצת הכובד לא זהה על פני כל כדור הארץ (כי כדור הארץ הוא באמת אליםסואיד הארץ), יש תאוצות כובד שונות במקומות שונים, ולכן יש גם לאותה המסה משקלים שונים במקומות שונים.

תאוצת הכובד באוסלו היא גדולה בכמעט 0.4% יותר מאשר בבנגקוק, ולכן המשקל שלכם יהיה גדול יותר בכ- 0.4% שם (שזה 4 ק"ג מתוך 1000 ק"ג).

אנחנו רגילים לדבר ביחידות של ק"ג במקום ניוטונים, כאשר אנחנו דנים במשקל, מכיוון שאנחנו אדישים לכך שמצמצמים עבורנו את תאוצת הכובד.
וככל הנראה, במדידות חשובות, כל מדינה כבר צמצמה עבורה את תאוצת הכובד באופן שנכון עבורה.
לכן, דרשתי שתלכו עם אותו המד-משקל שלכם ממקום למקום.

---

מה זה חוסר משקל? האם זה אומר שתאוצת הכובד מתאפסת? לא בדיוק...

דוגמה מוכרת היטב לחוסר משקל היא אסטרונאוטים הנמצאים במסלול לווייני סביב כדור הארץ (לדוגמא אלו שנראים בתמונה).
האסטרונאוטים חסרי משקל.
אך כמובן שהמסה האינרציאלית שלהם זהה לזו שעל כדור הארץ.

הם, יחד עם הלוויין, מקיפים את כדור הארץ במסלול מעגלי ולכן ניתן להבין שפועל עליהם כוח משיכה שמקורו בכדור הארץ, והוא גם יחסית דומה לכח המשיכה שאנחנו מרגישים על כדור הארץ, רק קטן במעט, אבל כח המשיכה לא מתאפס בחלל הקרוב אלינו.

אך מכיוון שגם האסטרונאוטים וגם הלוויין נעים באותה תאוצת נפילה חופשית יחסית לכדור הארץ, לכן התאוצה של האסטרונאוטים ביחס ללוויין היא אפס (תאוצת הכובד של האסטרונאוטים ביחס ללוויין היא אפס, אך שניהם מרגישים תאוצת כובד הדומה יחסית לזו שאנחנו מרגישים).

לכן, האסטרונאוטים הם חסרי משקל (לתופעה זו קוראים גם מיקרו-כבידה).

כוח הכבידה הכולל (שהוא השקול של כוח הכבידה שמקורו בכדור הארץ וכוח הכבידה הקשור לתאוצה) הפועל על האסטרונאוטים הוא אפס.

באופן דומה, אם הייתם קופצים מבניין בזמן שאתם דורכים על המד-משקל שלכם, המשקל שלכם גם היה מתאפס, מכיוון שהתאוצה של שניכם זהה, וכח הכבידה הכולל מתאפס.

---

אז בפעם הבאה, אם אתם רוצים להיות מדויקים לגבי המשקל שלכם, עדיף שתדברו על המסה האינרציאלית שלכם, ואז זה בסדר לדבר בק"ג.





יום שני, 11 בנובמבר 2019

ענבים בוערים ומייצרים פלזמה!





אם תקחו ענב ותשימו במיקרו ל-10 שניות, אתם יודעים מה יקרה?
...הוא יתחמם.
אבל, אם תקחו את הענב הזה ותחתכו אותו באמצע, כמעט כמעט עד הסוף, ותשימו במיקרו ל-10 שניות, הוא יתחיל לבעור, בטמפרטורה כל כך גבוהה שבנקודת ההשקה בין החצאים תיווצר פלזמה!
אותו דבר יקרה אם תקחו שני ענבים ותשימו אותם במיקרו כך שהם נוגעים אחד בשני (למרות שעם הלהבה הראשונה הם יזוזו אחד מהשני, אז האפקט פחות מרשים).

הסבר:
גלי מיקרו הנעים בתוך מוצק הם בעלי אורך גל של כ-1.5 ס"מ, שזה הגודל - בערך - של ענב. משום כך הגלים נוטים "להילכד" בתוך הענב, ולחמם אותו מבפנים. כאשר יש מגע בין שני ענבים (או בין חצי אחד לשני), האלקטרוליטים שבתוכם מתחממים לטמפ' כזו שהם נעים בין ענב אחד לשני, ולמעשה הופכים את נקודת ההשקה לסוג של בטריה לוהטת. כאשר נקודת ההשקה נשרפת, האלקטרוליטים מנסים "לקפוץ" דרך האוויר מענב אחד לשני, ובדרך מחממים את האוויר בתווך לטמפ' כזו שהוא הופך לפלזמה.
הסבר 2:
לפני כ-3 חודשים הוצע הסבר נוסף לתופעה. מדענים בדקו את העניין, וגילו שיכולה להיווצר פלזמה גם אם הענבים (או החצאים) הם במרחק של עד 3 מ"מ אחד מהשני, מה שמוריד קצת מהודאות של ההסבר המסורתי. המדענים הציעו שגלי מיקרו "מקפצים" במרווח הזעיר שבין הענבים, וכך יוצרים שדה אלקטרו-מגנטי כה חזק שהוא מחמם את האוויר כל-כך שהאוויר הופך לפלזמה
לא כדאי לנסות בבית.
גילוי נאות: ניסיתי בבית, עצרתי מהר, המיקרו היה בסדר. ניסיתי בעצמי. זה מגניב ממש



יום רביעי, 25 בספטמבר 2019

רוצה להרויח 800 שקלים ולתרום למדע?




רוצה להרויח 800 שקלים ולתרום למדע? בואו להשתתף במחקר באוניברסיטת תל-אביב
🧠 לפרטים מלאים על הניסוי ניתן לכתוב לכתובת המייל:
cat.pc.img@gmail.com
בואו להשתתף במחקר fMRI באוניברסיטת תל-אביב!
תתרמו למדע - ☑
תרוויחו כסף - ☑
תקבלו דיסק עם תמונות של המוח שלכם - ☑

🙌 לשאלות נוספות, אפשר לפנות גם אליי בהודעה פרטית! 🧠 לטלפון מספר 0542115877

הניסוי מתקיים במעבדה של ד״ר תום שינברג ומתבצע ע״י שירן אורן, דוקטורנטית במעבדה.

מדובר על ניסוי חטיפים מיוחד, בו מרוויחים 800 ש״ח.

במסגרת המחקר נפגש לחמישה מפגשים במשך שנה שלמה:
אורך המפגש הראשון הינו 3 שעות, מתוכן שעתיים במכשיר ה MRI, ועליו מקבלים 140 ש״ח וחטיף.
ארבעת המפגשים הנוספים יארכו שעה וחצי כל אחד, מתוכן שעה במכשיר ה MRI, על כל אחד מהם מקבלים 90 ש״ח וחטיף. 
המפגשים הנוספים יתקיימו חודש, 3 חודשים, 9 חודשים ו- 12 חודשים לאחר ההשתתפות במפגש הראשון.

השתתפותך בכל חמשת המפגשים חשובה מאד ולכן אנו מחפשים משתתפים שיוכלו לגלות רצינות ולהגיע בזמן לכל המפגשים לאורך השנה ובהתאם לכך יקבלו פיצוי על זמנם לאורך השנה. 
לכן בנוסף לתשלום על זמן ההשתתפות בכל מפגש, השתתפות בכל חמשת המפגשים מזכה אותך בבונוס השלמת המחקר על סך 300 ש״ח נוספים!! 
הבונוס ינתן בשני המפגשים האחרונים: במפגש הרביעי ינתן בונוס של 100 ש"ח ובמפגש האחרון 200 ש"ח.
היום והשעה של כל מפגש יקבעו בתיאום איתך לפי השעות הנוחות לך.


בזמן הסריקות עצמן (כלומר בתוך מכשיר ה-MRI), בחלק מהזמן יהיה עליך לבצע מטלות מסוימות כגון לצפות בגירויים וללחוץ על מקשים. ביתר הזמן יהיו הפסקות להתרעננות, התארגנויות וכדומה.
חשוב להגיע לניסוי עירניים ועם מוטיבציה להשתתפות. כמו כן, יש לצום 4 שעות לפני הניסוי (מותרת שתיית מים).

הניסוי כולו מתקיים ביחידת ההדמיה באוניברסיטת תל אביב (ליד בניין גרין ובניין בריטניה).

בניסוי יכולים להשתתף רק נבדקים בריאים בגילאי 18-39, ושאין בגופם מתכות כלשהן (מכשיר ה-MRI הוא מגנט חזק ולכן אסור בשום פנים ואופן להיכנס אליו עם מתכות). בדיקת ה- MRI אינה מסוכנת.

מצורף סרטון קצר שמסביר על MRI:
מומלץ לצפות בו כדי להבין כיצד נראית סריקת MRI.




נ.ב
אשמח אם לא תכעסו. לא מדובר בספאם. זה ניסוי נהדר במחלקה לחקר המוח באונ' תל -אביב ואחלה דרך לעזור למדע ולהרויח כסף.

  •  ההמון בהצלחה לכולם בלימודים! :) להתראות!





יום שבת, 29 בדצמבר 2018

כשיש קשת כפולה בשמים - ההסבר המדעי



ראיתם 2 קשתות בשמים בו זמנית אחת מעל השנייה? ודאי שמתם לב שסדר הצבעים של הקשת הנוספת העליונה הוא הפוך מאשר בקשת המקורית.
כאשר יש בשמיים 2 קשתות בענן (קשת כפולה), סדר הצבעים בקשת הנוספת העליונה והחלשה יותר הוא הפוך. בקשת הרגילה התחתונה סדר הצבעים הוא רגיל - הצבע האדום הוא הצבע העליון והסגול הוא הצבע התחתון, ובקשת השנייה העליונה הצבע הסגול הוא זה שיהיה הכי עליון והאדום יהיה הכי תחתון.
בקיצור נמרץ - קשת כפולה נוצרת כאשר האזור בשמיים שבו נמצאת השמש ריק מעננים, וכך השמש מאירה בחוזקה. קרני האור מוחזרות פעם נוספת בתוך טיפות המים. החלק שחוזר אלינו בפעם השנייה חוזר מהצד השני של טיפת הגשם, ומהווה מעין השתקפות של הקרן המקורית, וזה מה שגורם להיפוך הסדר של הצבעים בקשת השנייה.

יום שני, 5 במרץ 2018

מאמינים שיש חייזרים? מאמינים שיש חיים מחוץ לכדור הארץ?








אם אתם לא מאמינים אולי דווקא עליכם צריך להסתכל בעין מוזרה..
בואו נדבר קצת על היקום: כל מערכת השמש שלנו היא נקודה מזערית בגלקסיית שביל החלב והגלקסיה הזאת היא רק אחת ממיליארדי הגלקסיות ביקום. קוטרה של גלקסית שביל החלב הוא כ-100,000 שנות אור , עוביה כ-1,000 שנות אור, ורק היא מכילה כ-200 מיליארד מערכות שמש הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשניה. כדי להמחיש את גודלה של הגלקסיה: אילו כווצה מערכת השמש לגודלו של מטבע, ואז קוטר הגלקסיה מכווץ באותו יחס, היה קוטר הגלקסיה כרוחבה של יבשת אמריקה הצפונית! כלומר, מסע בין כוכבי בתוך שביל החלב (ולו בין המערכות הקרובות ביותר), בטכנולוגיה הנוכחית, יימשך דורות רבים.
ואתם זוכרים שאנחנו מדברים רק על גלקסיה אחת כן...
דבר מעניין נוסף הוא חקר המדע בנושא תחילת החיים, בעוד שחקר האבולוציה מצייר תמונה רחבה מאוד נושא תחילת החיים עדין בגדר תעלומה, אחת מהאפשרויות המובילות טוענת שהתא החי הראשון אולי הגיע בכלל דרך מטאור מהחלל ואולי בכלל לא נוצר על כדור הארץ.
וידאו מומלץ להמחשת גודל היקום:






יום ראשון, 25 בפברואר 2018

נסים קורים וזה חוק מדעי








"חוק ליטלווד" (Littlewood's law), קובע שאדם צריך לצפות שיקרה לו "נס" בערך פעם בחודש.
את החוק קבע המתמטיקאי הנודע מקיימברידג', ג'ון אדנזור ליטלווד, בניסיון להפריך הסברים על-טבעיים לתופעות שלכאורה אין להן הסבר. החוק עושה שימוש בהסתברות המתייחסת למספרים גדולים (מה שידוע בתור "החוק של המספרים הגדולים באמת", שקובע שכאשר מתרחש מספר גדול מאוד של אירועים, סביר גם שיקרו בינהם כאלו שהם מאד לא סבירים).
ליטלווד מגדיר "נס" כאירוע יוצא דופן בעל משמעות מיוחדת לאדם, המתרחש בתדירות של אחד למיליון. הוא גם מניח שבמהלך השעות שבהן האדם ער, הוא חווה בממוצע אירוע אחד כל שנייה. בנוסף, ליטלווד מניח כי האדם הוא עירני (זאת אומרת מסוגל להקדיש תשומת לב מלאה לאירועים יוצאי דופן סביבו) במשך כשמונה שעות ביום בממוצע.
מההנחות הנ"ל מקבלים שאדם יחווה כמיליון אירועים כל 35 ימים, ולכן יש לצפות לאירוע אחד שיוגדר בגדר "נס" בערך פעם בחודש. תחת הגדרה זו ליטלווד ניסה להראות שאירועים מופלאים שלא ניתן להסבירם, הם בגדר תופעה נפוצה בחיי האדם הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב.









יום שישי, 24 בנובמבר 2017

הרופא שגילה שהוא פסיכופת








מדען המוח ג'יימס פאלון הוכיח שרוצחים רבים אינם אחראים על מעשיהם והיה עד מבוקש במערכת המשפט האמריקאית -- עד אשר בדק בפיזור דעת את המוח שלו עצמו.
ג'יימס פאלון , פרופסור לפסיכיאטריה ומומחה לנוירולוגיה ואנטומיה, חוקר את מוחותיהם של פסיכופתים במשך עשרות שנים. יום אחד קיבל לידיו סריקות מוח לבדיקה (מסוג PET), מבלי שנאמר לו דבר על האנשים שאת מוחותיהם בדק. אחרי בחינה מדוקדקת גילה פאלון שחלק מהסריקות מכיל מאפיינים אבנורמליים – חוסר פעילות באזורים מסוימים במוח, שמהווים צמתים קריטיים בהתנהגותו של אדם. את התצלומים החריגים הוא אסף בנפרד, רק כדי לגלות לאחר מכן שהיו אלו מוחותיהם של רוצחים.
פאלון היה המום, אבל הרחיב את טווח בדיקתו גם לבני משפחתו הקרובים – הוא סרק את מוחותיהם של כולם, כולל שלו עצמו. לכולם הייתה פעילות מוחית תקינה, למעט אחד מבני המשפחה: פעילותו המוחית הייתה זהה בדיוק למוחות הרוצחים שבדק פאלון לפני כן. כשניגש לבדוק מיהו אותו סורר במשפחתו, פאלון גילה לתדהמתו שמדובר בו. מוחו הדגים בדיוק את התצורה הפסיכופתית שהוא עצמו גילה. בעקבות התגלית המדהימה הזו, פאלון עצמו גילה במקרה שיש לו קרובי משפחה שביצעו רציחות לאורך תקופת זמן ארוכה, מ-1667 ואילך.
אבל בזאת לא הסתיימה החגיגה. בבדיקה גנטית של כל בני המשפחה, גילה פאלון שכולם נושאים גרסה מוחלשת של "הגן הלוחם" (Warrior Gene / MAO-A Gene), האחראי להתנהגות אלימה. אבל הסתבר שזה חל על כולם מלבדו – הוא היחיד שנושא את הגרסה המלאה של הגן האלים. ביחד עם תוצאות סריקת המוח, ג'יימס פאלון היה אמור להיות רוצח קר ואדיש, ולא פרופסור לפסיכיאטריה במוסד אוניברסיטאי.
מתוך הספר The Psychopath Inside: A Neuroscientist's Personal Journey;






יום רביעי, 8 ביוני 2016

ניסוי מדעי בדינמיקה של גלים - כשזורקים פצצת מים לפרצוף







שימו לב! שימו לב! לרגל חג המים שיחול בחג השבועות, בסוף השבוע הקרוב, אם ירצה השם, מוצג ניסוי לדינמיקה של גלים מכל מיני סוגים! לפני המתנדב האמיץ מתקדם בלון, אותו מלאו חלקית במים. בכל שלב בהתקדמות ההדגמה, תכונות האלסטיות של החומר (גומי הבלון + התפלגות המים שבתוכו) גורמות להיווצרות והתפשטות של גל. כל עוד הבלון לא נגע לפחות בנקודה אחת בפניו של האובייקט האנושי, הוא נע במרחב כמקשה אחת, כאילו היה מורכב מחומר קשיח. מדוע? כי אין שום סיבה חיצונית, אשר יהווה כוח שקול ויעוות את צורתו. ברגע ההשקה לפנים, ספציפית באף, נוצרת תנודה בסיסית בפני הבלון הגמישים. הפרעה זו לפני הבלון מתפשטים על פני המשטח המגדיר אותו, הלוך ושוב עד להתייצבות גלים עומדים. להמחשה כיצד גלים עומדים נוצרים מתוך שילוב של גלים מתקדמים, צפו בסרטון המצורף. להסבר מפורט



בנוסף לגלי המתיחות על משטח הבלון, יוצר המפגש הגמיש גלי קול דרך המים הממלאים את הבלון. גלים אלו מתקדמים באותו כיוון ממוצע כמו גלי המתיחות על המשטח - לאורך ציר ההתנגשות. הגלים, הן במים והן על המשטח, היו יכולים לקבל צורה פשוטה ואף להשאיר את הבלון שלם, אילו היו אלה הפרעות קטנות ברגע התחלתי מסוים, למצב שיווי המשקל. אך בהתנגשות כמו זו, ההפרעה אינה רגעית אלא מצטברת על פני הזמן, בעוד הבלון רק ממשיך ומתעוות יותר מהתקדמותו כנגד פני המכשול (כלומר, האדם...).
האפקט המצטבר של העיוותים גורם לאי יציבות, שברגע שתימצא ״נקודת תורפה״ (בה החומר חלש יותר או מעוות באופן משמעותי יותר), היא תגרום בנקודה זו להתפוצצות הבלון. ניתן לראות נקודה אי-יציבה כזו בגומי הבלון המתעוות מעל למצח. על פי חוקי הזרימה (חוק ברנולי במקרה הזה), המהירות האופקית של גומי הבלון באזור המצח תהיה גבוהה יותר מזו שמול אפו ולכן העיוות יהיה גבוה יותר סביב המצח.
מרגע הניפוץ, מתקדם גל קול (אתם יכולים לשמוע את השאריות שלו היוצאות אל האוויר, בכל פעם שבלון מתנפץ), לא דרך הנפח אלא על פני השטח, מה שחושף עוד ועוד מהמים שהיו כלואים בבלון, למגע ישיר עם פני הבחור המסכן.





יום שישי, 13 במאי 2016

אסטרולוגים ניסו להשפיע על מועד הכרזת הקמתה של מדינת ישראל




משהו קטן על היסטוריה ציונית-פסאודו-מדעית:
אסטרולוגיה הנה, למעשה, האשלייה לפיה מיקום ותנועת גרמי השמיים משפיעים או מנבאים באיזושהי צורה תופעות בחיי בני האדם בכדור הארץ. בימי קדם האסטרולוגיה נתפסה כמדע בדומה לכימיה או מתמטיקה, אך בימי המהפיכה המדעית נקראה לתקף את עצמה אמפירית או תיאורטית ומשלא הצליחה (נראה לנו שהמונח המדוייק מדעית הוא Crashed and burned, קרי נכשלה ובגדול), נכנסה להגדרה של פסאודו-מדע.
למרות ההפרכות המדעיות, גם כיום, מיליוני אנשים בעולם, מקבלים החלטות תוך התחשבות בניתוח אסטרולוגי של כוכבים. דוגמאות ידועות מישראל הן אשת העסקים שרי ארי אריסון והמועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל ליאו ליידמן. זו אולי גם הסיבה מדוע בכל עיתון יש מדור אסטרולוגי, ומהצד השני, מי שמתמיד לקרוא בבלוג יודע מה הרמה של הסיקור המדעי בתקשורת (רמה שמאפיינת גם סקירה תקשורתית של מחקרים מדעיים בעולם, לא רק בארץ).
דוגמה פחות ידועה היא הניסיון של המכון האסטרולוגי (אצטיגני - המונח התנ"כי לאסטרולוגיה) להשפיע על דוד בן גוריון לשנות את מועד הכרזת המדינה, ניסיון שלא צלח. ביום שישי בתאריך ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בשעה ארבע אחר הצהריים, התקיים במוזיאון תל-אביב הישן, הטקס ההיסטורי של הכרזת המדינה. בפנים ישבו נרגשים ונפעמים חברי מועצת העם. בחוץ נאספו אלפים ושמעו ברמקולים את דוד בן גוריון מקריא את מגילת העצמאות ומסיים במשפט שנצרב עמוק בתודעתנו הלאומית: "לפיכך, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
אבל ביישוב העברי של אותם הימים היה לפחות אדם אחד - ידידיה חבקין, המכונה אדי, מנהל "המכון הארץ ישראלי לחקר האיצטגנינות" וקורא בכוכבים, שהיה משוכנע כי ההתכנסות הזאת ביום זה בשעה שנקבעה עלולה להיות הרת אסון בהתבסס על ידיעותיו לפי גרמי השמים. לטענתו, הכרזת המדינה במועד ובשעה הזאת עלולה להוליד פורענות. לכן, בחדרו שב"בית המעלות" בירושלים, הוא הדפיס תזכיר אותו סיווג אדי כ"סודי ביותר". את התזכיר שיגר אותו שיגר לדוד בן-גוריון ולבכירי המחלקה המדינית בסוכנות, שבו הזהיר אותם מפני הבאות. התזכיר נמצא שבוע לפני יום העצמאות של שנת 2004 במרתפי הארכיון הציוני המרכזי של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית בירושלים, בתוך תיקייה מצהיבה. תיקייה זו כללה חילופי המכתבים בין חבקין לבין ראשי המחלקה המדינית של הסוכנות, ובהם בן-גוריון, חיים ויצמן, משה שרתוק (שרת), גולדה מאירסון (מאיר), ברנרד ג'וזף (דב יוסף) ואחרים. תיקייה זו כללה גם את המפה האסטרולוגית של המדינה שבדרך, אותה הכין ידידיה מיד לאחר הצבעת האו"ם על תוכנית חלוקת הארץ לשתי מדינות, בכ"ט בנובמבר 1947. הוא בדק את מצב הכוכבים בשעת ההצבעה בעצרת האו"ם שהתכנסה בלייק סקסס, על פי מצב הכוכבים ונוסחת ההורוסקופ בניו-יורק, וכך גם על פי נוסחת ההורוסקופ הירושלמית. על סמך המפה ששרטט הציע חבקין להנהגה הציונית "לאמץ את כל כוחותיה כדי להגיע להסכם עם הערבים, למרות מיעוט הסיכויים לכך".
אחד הנימוקים להמלצה הזו נוגע למצב הירח באותו יום. "למילים האסטרולוגיות יש הרבה פעמים מובן כפול ויותר. הירח יכול לסמל את העם, ויש על כן להתקשר על העם הערבי. צדק במזל קשת מצדו מסמל את הכהונה ועל כן יהיה זה אולי מועיל להתקשר עם הכהונה המוסלמית והנוצרית". הכוכבים , גרס ידידיה חבקין, נוטים לכיוון של פדרציה בין שתי המדינות שיוקמו בארץ ישראל "ואולי יהיה הפתרון הסופי חלוקת הארץ ל-12 עד 15 קנטונים, כל קנטון עם אוטונומיה מקסימלית". חבקין המודאג הציע שורה של מועדים חלופיים, טובים יותר להכרזת המדינה. ברשימה "הטובה" כלל את את התאריכים 23 בינואר, 19 בפברואר, 18 במרץ, 14 באפריל, 11 או 13 במאי, 8 ביוני, 5 ביולי של שנת 1948 כתאריכים טובים וראויים לפינוי המנדט ולהקמת המדינה. כשקרא בעיתונים כי איש אינו מתכוון לשנות את המועד סיום המנדט והכרזת המדינה, חבקין לא הרפה . הוא הציף את המחלקה המדינית במכתבים ובמזכרים. ימים ספורים בלבד לפני הכרזת העצמאות, כתב לדוד בן-גוריון ב-11 במאי 1948:
" מר בן-גוריון היקר. הנהלת המכון הא"י למחקר האיצטגנינות בישיבתה היוצאת מן הכלל מן היום, היתה רוצה להביא לידיעתך את הדברים הבאים: לרגל הקריטיות המיוחדת של השבוע הזה הוחלט על שובו לירושלים של מזכיר המכון מקריית ענבים, שם השתתף בעבודות ביצורים במשך שבועיים, ובה גם נפגש ושוחח על בעיות השעה עם אחד מראשי המפקדה אשר את שמו אין ביכולתו לגלות. בין יתר הדברים מסר מזכיר המכון, החתום למטה, בפני המפקד הנ"ל חוות דעת מקיפה על מצבים אסטרולוגיים שונים בקשר עם ביטול המנדט והובעה אזהרה חמורה מפעולות מדיניות מכריעות מצדנו, אשר קשורות אל מעבר הלילה של ה-15 עד ה-16 למאי , (המועד המתוכנן לסיום המנדט) לפי קביעת ממשלת אנגליה".
הבריטים עמדו בתוכניתם ועזבו בסופו של דבר את הארץ ב-14 במאי 1948. הנציב הבריטי האחרון את עזב אץ הארץ ב-9 בבוקר דרך נמל חיפה ובכך, משטר המנדט הגיע לסיומו. באותו יום בשעה ארבע אחר הצהריים, כינס בן-גוריון את מועצת המדינה הזמנית כדי להכריז על הקמת מדינת ישראל. ידידיה חבקין לא ידע את נפשו מרוב צער. גרמי השמים וגם לבו ניבאו לו רעות. אך הוא לא הירפה. גם אחרי הכרזת המדינה לא הפסיק להזהיר, להתריע בפני ראשי הציבור העברי מפני מבני הכוכבים הנוצריפ בשמיים והשלכותיהן על הנעשה בארץ ישראל. למרבה הטרגדיה, ב-11 ביוני 1948, פחות מחודש לאחר הכרזת המדינה, התגשמו תחזיותיו הקודרות של חבקין. בעודו עוסק בעבודות ביצורים באזור קריית ענבים, נפל פגז תותח בקרבתו של ידידיה, והוא נהרג במקום. ביום ד' בסיוון תש"ח, ידידחה הובא למנוחת עולמים בקבר אחים, יחד עם כמה מקורבנות אותה הפגזה, בבית הקברות הצבאי בקריית ענבים. ידידיה (אדי) חבקין, נכתב על המצבה האחידה.
לכו תדעו מה היה גורלנו המלצתו הייתה מתקבלת.






דוגמא נוספת הנה ידיעה שהתפרסמה, לפיה התוכנית "זמן מיסטיקה" יורדת מהאוויר לאחר 7 שנים. נראה לכם שהם ראו את זה בא?


יום חמישי, 17 במרץ 2016

הקשר הישראלי: הונאת האיידס









בתחילת שנות ה80 הגיעה מחלת האיידס לעולם המערבי ומאז היא כאן - מדוברת, נחקרת ואפילו מצוינת ביום משלה בשנה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שלמעלה מ-30 מיליון בני אדם מתו עד היום מהמחלה, בעיקר באזור אפריקה. ואחרי כל המידע הזה, איך ייתכן שלא מעט אנשים, חלקם מדענים מוכרים, טוענים לאורך שלושים השנים האחרונות שאיידס הוא הונאה אכזרית שנמשכת רק בגלל שכל כך הרבה אנשים מרוויחים ממנה? תאוריית הקונספירציה אף הגיע לקהילת יהודי אתיופיה בישראל עם התפוצצות פרשת השמדת מנות הדם של תורמי דם ששהו לאחרונה באתיופיה, כאשר נטען שמשאבי הטבע בעולם המערבי נגמרים ולכן, האדם הלבן מעוניין לפלוש לאפריקה השחורה במואה להגיע למשאבים הבתוליים ביבשת ולצרוך אותם תוך השמדת האוכלוסיה המקומית.
אורחים: איציק לוי, אורנה מור, מנחם בן, פיטר דוסברג, שמעון סולומון, חנן כהן, יובל לבנת.



יום שני, 7 במרץ 2016

היום לפני 140 שנה (07.03.1876): אושר פטנט מספר 174,465 - הטלפון הנייח






היום לפני 140 שנה (07.03.1876) - אושר פטנט מספר 174,465, הטלפון הנייח. טלפון (מאנגלית: Telephone) הוא אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול דו-כיוונית, כאותות חשמליים, למרחקים, בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל נחושת או סיבים אופטיים) ובאמצעות התקני קשר רדיו שונים. המילה טלפון מורכבת משתי מילים יווניות, "טֶלֶה" שפירושה מרחק ו"פון" שפירושה קול. עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשר להעביר בטלפון לא רק קול אלא גם טקסט, תמונות ווידאו.
לטלפון ממציאים רבים שעבדו על מערכות להעברת קול במהלך המחצית השנייה של המאה התשע עשרה. באותם ימים הובנו שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה שזרם חשמלי יוצר שדה מגנטי - שני עקרונות שהניחו את היסודות לטכנולוגיה הטלפונית. המצאת הטלפון מיוחסת לאלכסנדר גרהם בל, שרשם פטנט על המכשיר בשנת 1876, פטנט שהחזיק מעמד כנגד תביעות משפטיות רבות מאוד. לדעת רבים הוא גם הראשון שבנה טלפון בו ניתן היה להעביר דיבור. ממציאים אחרים של הטלפון הם אנטוניו מאוצ'י, שמקובל באיטליה כממציא הטלפון, ופיליפ רייס, המקובל בגרמניה כממציא הטלפון. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם אלישע גריי לרשום פטנט על אותה המצאה.
בל עמל יחד עם טום ווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת צלילים בצורת אותות חשמליים. עוד לפני שעבודתם צלחה הגיש בשמו גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון שתמך בבל, ב-14 בפברואר 1876, בקשה לרשום פטנט העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגראפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות האוויר המלוות את הדיבור או הצליל." מה שסייע לבל בתכנון מכשיר הטלפון היה ניסיונו כמורה לחירשים. בהכירו את מבנה אוזן האדם, הוא בנה את אפרכסת המכשיר בהתאם. ב-7 במרץ אושר הפטנט ומספרו 174,465.
שנתיים לאחר מכן, התפרסם ספר הטלפונים הראשון. הספר התפרסם כעמוד בודד ב-21 בפברואר 1878 בניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית. בספר היו 50 מספרים. בספרי הטלפונים הראשונים לא היו מספרים, רק שמות וכתובות; כדי לצלצל לטלפון אחר היה צורך להתקשר למרכזייה ולומר את השם והכתובת הרצויים. בשונה ממכשיר הטלפון המקובל, לא כללו הדגמים הראשונים שתכנן בל חוגה, מאחר שלא היה בה צורך. כשבעל המכשיר היה רוצה להתקשר היה מרים את השפופרת מעל העריסה ואז נסגר מעגל חשמלי, ונוצר קשר עם מרכזנית, אשר קישרה אותו עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו.
אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פרונטו" (מוכן), היפנים ב"מושי מושי" (אני מדבר), הפולנים ב"סלוחם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אברוס" (קדימה).

יום שישי, 29 בינואר 2016

ניסוי מדעי עם כוס, מים וחץ מצוייר




ניסוי מדעי פשוט ומלומד שגם ילדים בגיל יסודי וגן יכולים לעשות כקסם פיזיקלי למופע קסמים - המצרכים הדרושים:


  • כוס זכוכית
  • מים
  • כרטיסיה
  • טוש
מה לעשות?
  1. למלא את כוס הזכוכית במים
  2. לצייר חץ אנכי לשמאל או לימין
  3. באיטיות העבר את הכרטיסיה מאחורי כוס המים משמאל לימין או ההפך הלוך ושוב וצפו בחץ - מה קורה?

לגרסה אחרת של הקסם:

  1. ציירו על הכרטיסיה חץ אנכי נוסף הפונה לאותו הכיוון אליו החץ הקיים פונה.
  2. תציבו אותו מאחורי כוס זכוכית ריקה
  3. מלאו את הכוס במים עד שהמים עוברים את החץ התחתון וצפו בשינוי - מה קורה?





בסרטון המצורף אנו רואים תופעה מוזרה - כאשר מוסיפים מים לכוס, כיוונו של אחד החצים מתהפך! הפיזיקה באה לסייע לנו להסביר את התופעה!
אם נחשוב על האור כקרניים המתקדמות במרחב על פני קווים ישרים, נוכל להבין את מה שקרה כאן במסגרת תופעת השבירה של האור. באופן כללי, כאשר אור עובר מתווך כלשהו (כמו אוויר, זכוכית או מים) לתווך אחר, מהירות ההתפשטות של האור משתנה בגודלה ובכיוונה, לפי חוק סנל. תופעת השבירה מאפשרת לנו לעקם את מסלול האור ובפרט, למקד את קרני האור לנקודה אחת, אשר נקראת "מוקד" או "פוקוס". על סמך עובדה זו נבנות כיום עדשות שונות הן למשקפי ראייה והן לעדשות מגע. העין שלנו בעצמה עדשה כדורית ממקדת, שניתן "לעזור לה" לבצע את פעולתה על ידי הרכבת העדשות המלאכותיות. בחזרה לניסוי – החיצים שאנו רואים דרך כוס הזכוכית נראים לנו מעוותים ובצדק! זוהי עדות לעיוות שעברו קרני האור אשר פגעו בחצים ועברו דרך משטח הזכוכית של הכוס. אלא שעיוות זה אין בו כדי לגרום עדיין להיפוך התמונה לחלוטין, בין היתר היות ומקדם השבירה של זכוכית אינו גדול כמו זה של מים זורמים וכן בעקבות הנפח הקטן יחסית של הזכוכית בה עברו קרני האור.
כאשר האור עובר דרך מים הסיפור שונה לגמרי – מקדם השבירה גדול והנפח האפקטיבי בו נשברות קרני האור גם הוא גדול יחסית לדפנות הזכוכית. כתוצאה מאלו, קרני האור המגדירות את קצוות החץ התחתון מוסטות כל כך חזק יחסית למסלוליהם המקוריים, עד שהן חולפות אחת ליד השניה ומחליפות מיקום אצלנו בעין. דרך אחרת להסביר את המתרחש היא להבין שהמים גרמו למיקוד של קרני האור, בנקודת פוקוס הממוקמת בדרך שבין הכוס לבין העיניים שלנו. הקרניים אמנם מתכנסות כשהן מגיעות לאותו מוקד ביניים, אך לאחר מכן מתרחקות ורק כשהן מגיעות לעינינו הן מתמקדות שוב ליצירת התמונה ההפוכה.



ומה היה קורה אם היינו מציבים בשדה הראיה עוד כוס אחת מלאה במים? אתם מוזמנים לענות בתגובות!








יום שישי, 30 באוקטובר 2015

טלנובלה מדעית: הרגע בו הבעל מבין שאישתו ילדה את האחיין שלו





סיפור כזה לא מגיע בכל יום!
זוג אמריקאים מביא ילד לאחר טיפולי הפרייה – עד כאן לא חשדנו. מה, אנחנו חשדניסטים? ובכל זאת, כשסוג הדם של הילד לא הסתדר עם סוג הדם של הוריו (הילד AB, שני ההורים A -קצת מידע על סוגי דם), והם מחליטים לבצע בדיקת הורות סטנדרטית – עדיין לא חשדנו. אך כשהבדיקה מגלה כי האבא אינו האב הביולוגי של הילד – זה הרגע שבו מתחילים לחשוד. בדיקה מעמיקה יותר מזהה כי אחיו של האב הוא בעצם אביו הביולוגי של הילד, אבל לאבא אין אח – פה חשדנו.
הסיפור המופלא הזה מאפשר לנו לספר את אחד הסיפורים היפים ביותר של הביולוגיה ההתפתחותית בהיסטוריה האנושית!
אז מה זו בעצם כימרה?
במיתולוגיה היוונית, הכימרה מתוארת כמפלצת נושפת אש המורכבת ממספר בעלי חיים שונים – אריה, עז ודרקון, בשילובים שונים של גוף/ראשים. באמבריולוגיה, המדע החוקר את הביולוגיה ההתפתחותית של בעלי החיים, כולל האדם, כימרה מתארת מצב בו בעל חיים התפתח מתאים סומטיים (כלל התאים בגוף שאינם תאי מין) של שני פרטים שונים, שצורפו יחדיו. כלומר, זהו מצב ייחודי בו מתקבל יצור רב תאי שלתאים סומטיים שונים שלו יש מטען גנטי שונה.
בחזרה לזוג שלנו - לשניהם יש סוג דם מסוג A אבל לתינוק יש סוג דם AB, משהו כאן לא מסתדר – מאיפה הגיע ה B? על מנת לנסות לענות על השאלה הזו, הזוג ניגש לבצע בדיקת הורות פשוטה, על ידי הגברת מקטעי DNA באמצעות מכשיר PCR. הבדיקה גילתה שהאב אינו האב הביולוגי של הילד! תארו לכם את ההרגשה הזו.
בכדי לוודא שלא הייתה טעות בבדיקה, הזוג ביקש לחזור על הבדיקה פעם נוספת, וגם הפעם – הבדיקה חזרה וגרסה שהאב אינו האב הביולוגי של הילד. בשלב הזה, פשוט תנסו לדמיין את הניסיונות של שני ההורים להבין את הסיטואציה. ההורים החליטו לגשת לבדיקה גנטית מתקדמת הרבה יותר, שמבצעת ריצוף גנומי על הגנומים הנבדקים, וזאת בכדי לזהות קרבה גנטית. הבדיקה חשפה את האמת המדעית המופלאה – האבא הביולוגי של הבן, הוא לא אחר מאשר הדוד שלו, אחיו של האבא, שמעולם לא נולד. בשלב הזה, החוקרים מהמחלקה לגנטיקה של אוניברסיטת סטנפורד אליהם פנה העו"ד של הזוג, כבר התחילו להבין מה התרחש כאן, ואבחנו כי מדובר במקרה של כימרה אנושית.


במודעוות שלנו, אנחנו בדרך כלל חושבים על גוף שמכיל מטען גנטי של רק אדם אחד. התאים שלנו אפילו מייצרים סמנים מיוחדים על פני שטחם כדי לייחד את עצמם מתאים של אחרים. אבל אצל כימרות , התאים מכילים מטען גנטי משני אנשים שונים המתאכלסים באותו גוף: ולמעשה מדובר כמעט בתאום התאי של הגוף עצמו. מקרים כאלו מרתקים מדענים, מאחר והם מערערים את תפיסות הזהות שלנו.
הכימריזם במקרה זה מתרחש כאשר תאום לא זהה נעלם בתוך הרחם במהלך השבועות הראשונים של ההיריון. תאומים לא זהים מגיעים משתי ביציות שונות ולכן הם בעלי דנ"א שונה, כמו אחים רגילים. לפעמים, אחד התאומים הלא זהים "צורך" את האחר על-ידי ספיגת התאים שלו. התינוק הבודד שמתקבל הוא פסיפס של דנ"א שונה באיברים שונים. כימרה מזכר אחד ונקבה אחת עשויה להיות הרמפרודיט; אם התאומים הם מאותו מין, עשויים להיות לילד קטעי עור או עיניים בצבעים שונים, אבל מעבר לזה הוא ייראה, סביר להניח, נורמלי. ללא בדיקות דנ"א מקיפות, כנראה שהוא לעולם לא ידע ולכן, קשה לדעת את כמה הכימריזם שכיח.
במדע כמו במדע, לא רק זורקים היפותזות לאוויר - בודקים אותן. דגימות נוספות נלקחו מהגבר, הפעם, בנוסף לדגימה מהלחי עבור הבדיקה הראשונה, נלקחה גם דגימת זרע. כמו בפעם הראשונה, הדגימה מהלחי, לא התאימה לילד. אבל הזרע, אוי הזרע. הוא זה שמספר את הסיפור המעניין ביותר. החוקרים גילו כי הזרע מורכב משני גנומים שונים. 90% מהזרעים הכילו גנום אחד, וכ 10% מהזרעים הכילו גנום אחר. דגימת ה DNA שנלקחה מהלחי הייתה זהה לגנומים של 90% מהזרעים. אבל הגנום שנמצא ב 10% מהזרעים, הייתה זו שתואמת לדגימת ה DNA של הילד!
זה הוכיח באופן סופי כי האבא הוא אכן איחוי בין שני אנשים שונים – הוא עצמו, ואחיו התאום שלא נולד, ונספג לתוכו בעודם עוברים ברחם אימם בזמן ההריון. כלומר, יתכן שאצל אנשים מסויימים, אנשים כרימזים, איברים שונים בגוף, כולל כליה, בלוטת התריס, ביצית וזרע, יכולים לשאת מטען גנטי של מישהו אחר מבלי שתהיה מעורבות חיצונית. ככה הם נולדו.
מקרים דומים של כרימזים מתועדים בהיסטוריה הרפואית המודרנית. במקרה אחד, שלושה ילדים נבדקו כדי למצוא התאמה להשתלת כליה מן החי עבור אמם. מתברר, שלמרות שהיא זו שילדה אותם, מדובר בילדיהם הגנטיים של בעלה ואחיה. מבדיקה התברר, שישנה התאמה גנטית בין ילדיה של האישה לבלוטת התריס שהוסרה ממנה מספר שנים לפני כן ותואמת לגנים של אחיה. עם זאת, הכליה שלה נושאת את הגנים שלה, שמלכתחילה נושאים כרומוזום נשי. לפיכך, בנוסף לחידה הביולוגית, התופעה עשויה לטמון בחובה בעיה משפטית, כמו במקרים בו לא ניתן לקשר בין גבר לעבירות מין בזמן ביצוע אונס על בסיס דגימת זרע למשל, קושי בקביעת אבהות ואמהות לצרכים משפטיים ורפואיים ועוד. בנוסף, התופעה מעוררת עניין מדעי ומתפתחות תיאוריות סוציוביולוגיות העוסקות בכימרה.











יום שישי, 16 במאי 2014

סטיגמטה לצפייה ישירה (1999) Stigmata



מותחן על טבעי. סטיגמטה היא תופעה מיסטית בלתי מוסברת במושגים של הגיון בריא או המדעי, לפיה, מאמינים קתולים סובלים מדימומים פתאומיים בראש ובכפות הידיים והרגליים, כביכול במקומות שבהם מסמרו הרומאים את איבריו של ישו לצלב.
פרנקי פייג`, היא בחורה פשוטה שחיה בפיטסבורג, עובדת כמעצבת שיער, יש לה חבר וחייה נראים רגילים ונורמליים לחלוטין, עד שיום אחד תוקפים אותה הסימפטומים של הסטיגמטה ללא הודעה מוקדמת. רופאים ופסיכולוגים אליהם היא פונה לא מסוגלים לסייע לה, והתופעה הולכת ומחריפה. לאחר שכומר מקומי עד לתקיפתה האכזרית של פרנקי, ככל הנראה על רקע דתי, הוא מדווח על כך לממונים עליו. בוותיקן מחליטים לשלוח חוקר מיוחד, אנדרו קירנן, המתמחה בטיפול בתופעות מיסטיות ובסילוק דיבוקים, שינסה לפענח את המסתורין סביב התופעה. איש הכנסיה הפוגש את הנערה, נדהם מהכוחות העצומים שהשתלטו עליה, מאבחן את הסכנה הגדולה בה היא שרויה, ונאלץ לצאת למסע הכולל נקיטת צעדים אמיצים העומדים בסתירה מוחלטת לאמונותיו החזקות, ולו רק בכדי להציל את חייה.
האדם הקדוש ביותר עבור הנוצרים, ישו, ננעץ על צלב, נזר קוצים לראשו, מסמרים הצמידו את כפות רגליו וזרועותיו לקורות העץ, צליפות השוט על גבו ודקירות הרומח בצדי גופו הפכו לסמל בקרב הנוצרים, בעיקר הקתולים. סטיגמטה הנהצורת הריבוי של המילה היוונית סטיגמה, דקירה. סימני הצליבה מכונים סטיגמטה ולפי האמונה, ישו לא היה האחרון שהפצעים הופיעו על גופו. בקרב אנשים שהכנסייה מכירה בהם כ"סטיגמטיים", הפצעים הופיעו מעצמם, ללא כל עדות לאלימות מבחוץ. התופעה דומה לתופעות התגלות אחרות בעלות פירוש דתי, אך לא מדובר בשמיעת קולות, קבלת מסרים או חוויות חוץ גופיות - כאן העדויות מסתמנות על גופו של המאמין.
לפי האנציקלופדיה הקתולית ההיסטוריה מספרת על מאמינים נלהבים רבים שנושאים על גופם את סימני הפסיון של ישו. אלה הם הסימנים הנראים, יש מאמינים נוספים שסובלים רק מהכאבים עצמם ואז מדובר בסטיגמטה סמויה. העדויות לסטיגמטה, טוענים הקתולים, הם כה מבוססות היסטורית עד שהלא-מאמינים אינם יכולים להפריכן. ההיסטוריה מכירה 500 מקרים של סטיגמטה, כגון הקדוש פרנסיס מאיסיזי שב-1202 החל לטעון שהוא חווה חוויות דתיות. ב-1224 הוא הקים את המסדר הפרנסיצקני ומיד אחר כך סיפר על התגלות. הוא החל מדמם ממקומות בגוף שבהם נפצע הצלוב והמשיך לדמם במשך שנתיים מחייו. ברור שכוחה של המחשבה להשפיע על הגוף הוא מתגלה כאן במלוא עוצמתו. אפילו כאשר מדובר בפגיעה עצמית מכוונת – לא רבים מסוגלים לגרום לעצמם סבל גופני כה קשה. הפרעה מוכרת שיכולה לשמש כהסבר היא תסמונת מינכהאוזן. מי שלוקה בה גורם לעצמו לחלות או להיראות כחולה בתחבולות שונות על מנת לזכות בתשומת לב.
גישה אחרת תסביר את הסטיגמטה כפלסבו, אבל הפוך. מצבי מתח קשה וחרדה יכולים לגרום להופעת פצעים, מורסות ופזוריאיזיס ואף לדימום, אבל עדיין מדובר כאן לא בדימום סתם, אלא בכזה שתואם את פצעיו של ישו. אם אתם נוצרים מאמינים אז פצעי הסטיגמטה יכולים להתמיר את הסבל בתהילה. דימום ופציעות על-טבעיות כמו אלה של הצלוב יקרבו אתכם לקדושה והמוטיבציה הזאת יכולה להוות גורם פסיכולוגי מגביר דימום, פשוטו כמשמעו.
לכאורה, הסרט עוסק בתופעת הסטיגמטה ובשאלה האם אמונה והזדהות עם כאב יכולים לגרום לאדם פצעים ודימום? ההיסטוריה מספרת על לפחות 500 מקרים בהם אנשים החלו לדמם ללא כל סיבה נראית לעין ממקומות בגוף הזהים לנקודות הצליבה של ישו. ההסברים לתופעה שנויים במחלוקת. אצל נשים היא מופיעה יותר. עם זאת, הסרט סטיגמטה עוסק בתפקידה של הכנסיה, במקומה בקשר שבין האדם לאלוהים בנצרות. במשך מאות שנים, הכנסייה דאגה לשמר את מעמדה בחברה באופן קטלני, כאשר מתנגדיה עונו ונרצחו. הוטל חסיון על מגילות שאותרו בירושלים ואשר עלולות לפגוע במעמדה של הכנסייה כיום, בעידן החילוני, בו תפקידה מוטל בספק.

הוראות הפעלה - לחצו על ה-X הלבן הקטן בחלק הימני העליון, בין המשולש של ה-PLAY לשפיץ ואז תוכלו לראות את הסרט, תוכלו ללחוץ על הפליי כשהכפתור הופך מכחול לאדום



יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

הרב זמיר בהרצאה שנערכה באוניברסיטת בר אילן בשנת 2011 - לצפייה ישירה





האם קיים אימות או עימות בין הדת היהודית והמידע שצבר המדע? זוהי ההרצאה המרתקת ביותר שראיתי מימיי.
לכול מי שטוען שהיהדות היא שקר והיא זה והיא זה וכו''. אם באוניברסיטת בר אילן הגיעו אולם מלא סטודנטים לשמוע זה אומר דרשני !!! מקווה שנדון על התוכן שלו . מומלץ למי שרוצה פעם אחד ולתמיד לראות את הצד היהודי מפי תלמיד חכם . 
על פי תגלית של חוקרים מארה"ב, הם הודיעו שהם גילו תגלית שמאששת את תיאוריית היווצרות היקום. לדברי פרופסור נתן אביעזר מבר אילן, הגילוי המרעיש, הוא צעד נוסף להוכחת אימות התורה. המדע מוכיח את מה שהקבלה יודעת כבר אלפי שנים - כמו הקשר בין המפץ הגדול לבריאת השמיים והארץ, עדויות מבטן האדמה, עד כמה שתיאוריית האבולוציה ספגה מכות נחרצות, עדיין ישנם מדענים ואנשי מעלה המתעקשים להאמין בה, ואף מסלפים את האמת בעבורה. הרב זמיר כהן, במאמר מיוחד, מגלה את אחת ההפרכות הגדולות הקיימות כיום לתיאוריית האבולוציה - הפרכה אשר נחשבה בעבר כמסייעת לה - ומביא עדויות מבטן האדמה בדבר חוסר נכונותה של התיאוריה. הרב מצטט מהקבלה פסוקים שתואמים את הידע שצבר המדע רק אלפי שנים אחרי שהיהדות ידעה את הדברים בזכות התנך? זוהי הרצאה שחובה לראות.

הרב זמיר כהן: " " יש לזכור כי חסידי האבולוציה ביצעו תרמיות רבות, ביניהן הדבקת לסת של קוף לגולגולת אדם, יצירת שחזורים המציגים את חיי החברה של אנשי-קוף מתוך הסתמכות על שן מאובנת בודדת של חזיר, או הוספת נוצות למאובני דינוזאור "
ניתן למצוא הרצאות מרתקות נוספות של של כבוד הרב זמיר במגוון נושאים, חברה והשקפה, זוגיות ומשפחה, פיתוח האישיות, בריאות ומזון, סוד החלומות, יהדות ומדע ועוד באתר הידברותמאמר של כבוד הרב זמיר כהן - "עדויות מבטן האדמה" - שווה קריאה.

יום שני, 21 במאי 2012

ויכוח אינטלקטואלי על האמונה באלהים בין פרופסור לסטודנט שלו





פרופסור: אתה יהודי, נכון, בן?

הסטודנט: כן, אדוני.

הפרופסור: אז אתה מאמין באלוהים?

הסטודנט: בהחלט, אדוני.

הפרופסור: האם אלוהים הוא טוב?

הסטודנט: בוודאי.

הפרופסור: האם אלוהים הוא כל יכול?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: אחי מת מסרטן למרות שהוא התפלל לאלוהים לרפא אותו. רובנו היינו מנסים לעזור לאחרים חולים. אבל אלוהים לא. איך זה מראה שהוא טוב אז? הממ?

(הסטודנט שתק.)

הפרופסור: אינך יכול לענות, נכון? נתחיל שוב, בחור צעיר. האם אלוהים הוא טוב?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: האם השטן טוב?

הסטודנט: לא.

הפרופסור: מאיפה הגיע השטן?

הסטודנט: מ ... אלוהים ...

הפרופסור: נכון. אמור לי, בני, האם יש רוע בעולם הזה?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: הרוע נמצא בכל מקום, לא? ואלוהים ברא הכל.אני צודק?

הסטודנט: כן.

הפרופסור: אז מי ברא את הרע?

(הסטודנט לא ענה.)

הפרופסור: האם יש מחלות? חוסר מוסריות? שנאה? כיעור? כל הדברים הללו קיימים בעולם, נכון?

הסטודנט: כן, אדוני.

הפרופסור: אז מי ברא אותם?

(לסטודנט לא היתה תשובה.)

הפרופסור: המדע אומר שיש לך 5 חושים בהם אתה משתמש לזהות ולשרת את העולם סביבך. אמור לי, בני, האם ראית את אלוהים?



הסטודנט: לא, אדוני.

פרופ ': ספר לנו אם שמעת אי פעם את האלוהים שלך?

הסטודנט: לא, אדוני.

הפרופסור: האם אי פעם הרגשת את אלוהייך,את טעם אלוהייך,או את ריח האלוהים שלך? האם אי פעם היתה לך איזושהי תפיסה חושית של אלוהים לצורך העניין?

הסטודנט: לא, אדוני. לצערי אין לי.

הפרופסור: אך אתה עדיין מאמין בו?

הסטודנט: כן.

פרופ ': על פי פרוטוקול אמפירי, לבדוק בדיקה להוכחה, המדע אומר שאלוהים אינו קיים. מה אתה אומר על זה, בני?

הסטודנט: כלום. יש לי רק את האמונה שלי.

הפרופסור: כן, האמונה. וזו הבעיה שיש למדע...
עכשיו תורו של הסטודנט לשאול את הפרופסור.

הסטודנט: פרופסור, האם יש דבר כזה חום?

הפרופסור: כן.

הסטודנט: והאם יש דבר כזה קור או קרה?

הפרופסור: כן.

הסטודנט: לא, אדוני. אין.

(אולם ההרצאות הפך שקט מאוד עם מהפך זה של האירועים.)

הסטודנט: אדוני, אתה יכול לקבל הרבה חום, סופר חום,חום בוער, מגה חום, מעט חום או ללא חום כלל. אבל אין לנו שום דבר שנקרא קר. אנחנו יכולים לפגוע ל 458 מעלות מתחת לאפס, ואז נגרמת העדרות מוחלטת של חום כלשהו לא תהיה מציאות של חום כלל, אבל אי אפשר לרדת מתחת לכך. אין דבר כזה קר. הקור הוא רק מילה בה אנחנו מתארים את העדרו של החום. אי אפשר למדוד קור. חום הוא אנרגיה. קור הוא לא ההיפך מחום, אדוני, רק העדרו.

(שררה דממה באולם ההרצאות.)

הסטודנט: מה עם חושך, פרופסור? האם יש דבר כזה חושך?

הפרופסור: כן. מהו הלילה אם לא חושך?

הסטודנט: טעית שוב, אדוני. החושך הוא העדרו של משהו. יכול להיות לך אור חלש, אור רגיל, אור בוהק, אור מהבהב. אבל אם אין לך אור באופן רצוף, אין לך כלום וזה נקרא חושך, לא? במציאות, החושך אינו קיים. אם הוא כן קיים אתה תוכל לעשות אותו חשוך יותר, נכון?

הפרופסור: אז מה הטענה שלך, בחור צעיר?

הסטודנט: אדוני, הטענה שלי היא שהנחת היסוד הפילוסופית שלך פגומה.

הפרופסור: פגומה? אתה יכול להסביר איך?

הסטודנט: אתה עובד מתוך הנחת יסוד של דואליות. אתה טוען שיש חיים ויש מוות, אלוהים טוב, אלוהים רע. אתה רואה את מושג האלוהים כמשהו סופי, משהו שאתה יכול למדוד. אדוני, המדע לא יכול להסביר אפילו מחשבה. הוא משתמש בחשמל ומגנטיות אך הוא מעולם לא ראה, כל שכן לא הבין לחלוטין אף אחד מהם. לראות את המוות כניגוד לחיים משמעו להתעלם מהעובדה שהמוות לא יכול להתקיים כדבר מהותי.

מוות אינו ההיפך לחיים, רק העדרו. עכשיו אמור לי, פרופסור, האם אתה מלמד את תלמידיך שהם התפתחו מהקוף?

הפרופסור: אם אתה מתייחס לתהליכי האבולוציה הטבעיים, כן, כמובן שכן.

הסטודנט: האם אי פעם ראית אבולוציה במו עיניך, אדוני?

(הפרופ' נד בראשו בחיוך כשהוא מבין לאן הטיעון הולך.)

הסטודנט: מכיוון שאף אחד לא צפה אי פעם בתהליך האבולוציה בפעולה ואינו יכול להוכיח כי תהליך זה הוא מאמץ מתמשך. אתה לא מלמד את דעתך, אדוני? האם אתה לא מדען אלא מטיף?

(הכיתה היתה כמרקחה.)

הסטודנט: האם יש מישהו בכיתה שאי פעם ראה את מוחו של הפרופסור?

(הכיתה פרצה בצחוק.)

הסטודנט: האם יש כאן מישהו ששמע את מוחו של הפרופסור, חש אותו, נגע או הריח אותו? אף אחד לא נראה עושה זאת. אז, על פי הכללים שנקבעו על ידי אמפירית של פרוטוקול, יציב להוכחה, המדע אומר שאין לך מוח, אדוני. עם כל הכבוד, אדוני, איך נוכל לסמוך אם כך על הרצאותייך?

(החדר היה שקט. הפרופ 'בהה בתלמיד, פניו נדהמים.)

הפרופסור: אני מניח שאתה צריך לקחת אותם באמונה.

הסטודנט: זהו זה, אדוני ... בדיוק! הקשר בין אדם אלוהים הוא אמונה. זה כל מה ששומר על דברים בחיים ומורגשים....אמונה!.