סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
הצעת מחקר בסוגיית מיהו יהודי? נושא המחקר – מאחר והחוק הישראלי מגדיר זכויות שונות ליהודי בתחומים כגון מקרקעין, מעמד אישי, הגירה והתאזרחות, יש להגדיר מיהו יהודי. שאלת המחקר – כיצד יושבה סוגיית מיהו יהודי במהלך שנות ה-50? מהם האירועים שהובילו להגדרת מיהו יהודי בחוק? רקע – עם קום המדינה, מדינת ישראל נדרשה לספק מענה לסוגיית מיהו יהודי ולקבוע קריטריונים ליהדותו מאחר ולהגדרה זו יש השלכות חוקיות בתחומים כגון הזכות לעלות לישראל, בתחום יחסי האישות וכן, הזכות להתאזרח ולהיות בעל מקרקעין. חוק השבות קובע, לצורך העניין, כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. עם זאת, קיימות הגדרות שונות לשאלת מיהו יהודי? מחד, קיימת ההגדרה הדתית, לפיה יהודי הנו מי שאמו יהודייה או שעבר גיור. מאידך, בהתאם לחוקי הגזע הנאציים, למשל, יהודי מוגדר כמי שיש לו שני סבים יהודים והוא שייך לקהילה היהודית, מי .
תוכן עניינים תקציר 1 פרק 1 – סקירת ספרות 2 1 .1 תרבות התקשורת 2 1 .2 התפתחות התעמולה 3 1.2.1 מהי תעמולה? 1.2.2 היסטוריוגרפיה 3 4 1 .3 תעמולה בשימוש המפלגה הנאצית 5 1.3.1 הרקע לתחילת השימוש בתעמולה על ידי הנאצים 5 1.3.2 מאפייני התעמולה הנאצית ועקרונותיה 7 פרק 2 – התעמולה הנאצית נגד היהודים 2.1 דמות היהודי בתעמולה הנאצית 2.2 תרומת התעמולה נגד היהודים להשגת מטרות הנאצים 1 4 1 4 1 7 פרק 3 – דיון ומסקנות 2 2 סיכום 2 5 מקורות 2 6 תקציר
"העבר אינו מת. אנחנו חייבים לבחון אותו ולדעת כיצד לזהות את מאפייניו" (ויקטור שקולבסקי)
התמיכה הרבה שקיבל היטלר בקרב אזרחי גרמניה ושיתוף פעולה מצד אזרחים רבים בקרב מדינות שנכבשו במהלך מלחמת העולם השנייה, היו תחת השלטון הנאצי וכן, נחשפו לאידאולוגיה הנאצית ולשואה הנה בלתי נתפסת. בכדי להשיג את מטרותיו, היטלר עשה שימוש רב בתעמולה במטרה לשנות את תדמיתו מהתגלמותו של הרוע למושיע של גרמניה ואף מושיעו של העולם מכוח הרשע הגלום בדמותו של היהודי. באמצעות התעמולה, היטלר סחף אחריו מליוני אנשים, שסייעו לו ליישם את האידאולוגיה הנאצית. באמצעות התעמולה, היטלר וצוות התועמלנים הגרמני יצרו תדמית מרשעת לאויבי הרייך, אשר אינם גרמנים ושייכים לגזע נחות המרעיל את גרמניה ואת העם הגרמני. במסגרת עבודה זו, תיבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום השואה ותרומתה של הנאציזם לאנושות – השפעתה של התעמולה הנאצית כלפי דמותו של היהודי בכדי להשיג את מטרותיה כלפי העם היהודי. מטרת העבודה הנה לבחון כיצד היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בתעמולה פוליטית כדי ליצור את דמות היהודי בעיני האומה הגרמנית? בנוסף, במסגרת העבודה תיבחן כיצד דמותו של היהודי, כפי שהצטיירה במסגרת התעמולה הנאצית, סייעה למפלגה הנאצית להשיג את מטרתה ליישום תכנית הפתרון הסופי? בהתאם לכך, ניתן לשער כי דמותו של היהודי הצטיירה כשלילית ביותר. לפיכך, ניתן לשער כי העם הגרמני התייחס לעם היהודי כאל אויב לכל דבר ועניין ולא כאל בני אנוש.
1 .2 היחס לנוכרים ביהדות 2 1 .3 היחס לזרים באיסלאם 3 1 .4 היהדות והאיסלאם בימי הביניים 7 פרק 2 – הפולמוס היהודי מוסלמי בתקופת ימי הביניים 1 0 2 .1 הפולמוס הדתי של האיסלאם כלפי היהדות 1 0 2 .1.1 טענות עיקריות העולות בכתבי הפולמוס המוסלמים 1 1
2 .2 תשובות היהדות להשגות אסלם 1 3 פרק 3 – סיכום ומסקנות 1 7 ביבליוגרפיה 2 1 הקדמה
"מעולם לא עמדה על ישראל אומה צוררת יותר [כמו האסלאם] …"
פולמוסים מאפיינים חברה המורכבת ממגוון רב של קבוצות, כמו זו הנמצאת תחת השלטון האסלאמי בתקופת ימי הביניים. בעידן דתי, כפי שתקופת ימי הביניים מאופיינת, פולמוסים מתמקדים בנושא הדת. ספרות הפולמוס הנה אחד מההיבטים של מחלוקת מסוימת, ומתבטאת באמצעות הספרות והשירה. הפולמוס מתבטא בספרות הן באופן ישיר והן באופן עקיף. בעבודה זו, אנו ננסה לדון בסייג אחד מני רבים מתחום התרבות היהודית תחת השלטון האיסלמי בתקופת ימי הביניים – הדיון הפילוסופי אשר עשוי להתבטא בין היהדות לאסלם. עולה הקושיה האם קיים פולמוס בין האסלאם והיהדות בתקופת ימי הביניים? אנו משערים, כי התרחש פולמוס דתי בין היהדות לאסלאם, פולמוס אשר בא לידי ביטוי באמצעות הספרות. אנו ננסה לבדוק את שאלתנו ולבחון את השערתנו זו באמצעות סקירת מקורות ספרותיים מתאימים. בפרק הראשון, אנו ננסה להגדיר מהו פולמוס ולבחון את היהדות והאיסלאם בתקופת ימי הביניים. בהמשך, אנו ננסה להציג מחלוקות דתיות שונות בין יהודים ומוסלמים כפי שבאו לידי ביטוי בכתובים וכן, ננסה לבחון את מאפייניו של הפולמוס. לבסוף, אנו ננסה להציג דיון בנוגע לפולמוס היהודי – מוסלמי בתקופת ימי הביניים.
או: הכומר הקתולי שגילה שהוא בעצם יהודי ניצול שואה.
בלילה חורפי קר של 1943, בעיירה קטנה בפולין. דפקה בתיה ווקסלר על חלונם של משפחת וושקינל הנוצרית . היא הגישה לאמיליה וושקינל צרור קטן ועטוף בשמיכה. היה זה תינוק שזה עתה נולד. בתיה כבר ידעה שמחכה לה ולמשפחתה גורל אכזר והתחננה בפני אמיליה חשוכת הילדים שתאמץ את בנה התינוק ותציל אותו. אמיליה היססה בתחילה, אך בתיה הפצירה בה עד שנכנעה ואז נעלמה אל תוך החשיכה ולא נראתה יותר לעולם.
הזוג וושקינל גידל את העולל היהודי כבנם לכל דבר ומעולם לא סיפרו לו שהוא יהודי ומאומץ. הם קראו לו רומולד- רומק בקיצור. רומק תמיד חש שהוא שונה משאר הילדים, הוא גם נראה שונה מהם פיזית, היו לו פחדים משונים וכשהיה צעיר וביקר בכנסייה, היה לו רצון מוזר להפוך לכומר קתולי ולקבל את ההגנה של הכנסייה. רומק לא ידע דבר על שואת היהודים כי לא לימדו את זה בבית הספר ואף אחד לא דיבר על זה.
פעם שני גברים ראו את רומק ברחוב וקיללו אותו "יהודי ממזר". הוא התחיל לחשוד שמשהו לא בסדר.
כשהצטרף לכנסייה ורצה להיות כומר, ההורים שלו לקחו את זה קשה. אבא שלו נפטר זמן לא רב אחר כך ורומק חש אשמה רבה.
ב1966 סיים את לימודי הכמורה שלו בסמינר. והשלים לימודי דוקטורט בפילוסופיה בפריז. רק ב1968!!!! נחשף לראשונה לשואת העם היהודי במהלך לימודיו. הוא קרא על תלאות היהודים בשואה, בכה רבות והחשד שלו לגבי כך שהוא עשוי להיות ילד יהודי שאומץ.
רק ב1978 הצליח רומק להכניע את אמו והיא סיפרה לו את האמת.
לאחר מחקר מקיף הוא גילה שהוא היה בנם של בתיה ויענקלה ווקסלר. הוא גילה שכל משפחתו נספתה בשואה. בתחילת שנות ה90 הוא ביקר בישראל ושינה את שמו מרומק וושקינל ליעקב ווקסלר. הוא גם מצא את אחיו ואחותו של אביו ששרדו את השואה וגרו בישראל ונפגש עימם אך לקח לו זמן לעזוב את פולין ואת הכמורה והוא הגיע לישראל רק ב2009. הוא המשיך להיות כומר והעניין גרר תגובות קשות. גם משרד הפנים הישראלי סירב להעניק לו אזרחות בגלל היותו כומר. לאחר מאבק ווקסלר הצליח לקבל מעמד של תושב קבע במדינת ישראל, כיום הוא מתגורר בירושלים ועובד בארכיון יד ושם.
על רוקי "איש המערות" מבת ים לא תמצאו מידע בויקיפדיה אבל כל מי שגדל בבת ים בשנות ה-80, יודע מי הוא היה.
שמעון נקש ז"ל, היה הומלס שנפלט ממשפחה חרדית, לאחר שיטוט ברחובות החליט שהוא חוצב לעצמו מערה שתשמש לו כבית בחוף ה"סי פאלאס" בבת-ים. המערה המרשימה הכילה 6 חדרים ומרפסת, לימים המערה הפכה לאטרקציה מוצלחת שמשכה צעירים מכל הארץ ונקש קיבל את הכינוי "רוקי איש המערות", הוא לבש בגדי אדם-קדמון והיו לו את בנות הזוג היפות בבת ים.
באופן טראגי לאחר כמה שנים אגדיים במערה, המערה של רוקי קרסה מתחת למפולת עפר, וקברה אותו חי בתוכה.
בכתבה כתוב שחברתו הייתה רק בת 14 כשחברה שלה הכירה לה אותו. והוא אמר שם "כל החברות שלי היו בגיל הזה או אפילו צעירות יותר, אני לא אוהב אותן מבוגרות. אז הן נהפכות לזנותיות, זולות".
מה זה אומר "חברות יותר צעירות" ואיפה לעזאזל ההורים שלהן היו?
*אם מישהו מעוניין לראות את מה שנותר מהמערה, היא נמצאת בחוף הצפוני של בת ים באיזור מגדלי הים התיכון.
ש לו מקביל בהרצליה ליד המסגד בחוף - הוא בנה לעצמו איגלו מחלוקי נחל על הצוק ואף אחד לא מוכן להתקרב אליו או לאיגלו שלו - דברים, עובדי חברת חשמל וכו, מאחר והוא תוקף אותם
נ.ב
שימו לב למודעה המצורפת לכתבה "רוקי 5. האגדה" - הרצאה בנוגע לגנטיקה של העם היהודי. הסיבו שהעם היהודי כל כך שונה.
שמעתם על גן הכהנים? לעם היהודי יש גן רוחני לכן אנחנו שונים משאר העמים וגם הכי וותיקים
ב-1965, בחור יהודי צעיר נרשם לבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת קליפורניה סטייט בלונג ביץ'. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1969, סטודנט צעיר לקולנוע החליט להפסיק את לימודיו באוניברסיטה. הוא נשר מהלימודים מבלי לסיים ויצר סרט קצר בשם Amblin שזכה לשבחים. משם הקריירה שלו די נסקה - הצעיר קיבל בשנת לימודיו האחרונה הצעת חוזה בן 7 שנים מאולפני יוניברסל לשמש כבמאי לסדרות טלויזיה ולא ויתר על ההזדמנות. שמו של הבחור היה סטיבן שפילברג, ו-34 שנים לאחר מכן - עם חמישה תארי דוקטור של כבוד באמתחתו - הוא חזר לאוניברסיטה כדי סוף סוף להשלים את החובות האקדמיים שלו ולסיים את התואר.
אבל הוא תמיד רצה לסיים את התואר כראוי, לכן בשנת 2002 ביקש לחזור לספסל הלימודים על מנת להגיש את העבודה הנדרשת בקורס האחרון לתואר באוניברסיטה California State University, Long Beach. ראשית סגל האוניברסיטה בחן בין אם הסטודנט המבוגר עדיין ״בעל הבנה מספקת בתאורה, קול, עריכה וניהול תסריט״ ולאחר ניתוח הסרטים ״מפגשים מהסוג השלישי״ ו״מלתעות״ והגשת ביקורת רשמית תוך-אוניברסיטאית, שפילברג אכן נמצא ראוי לשוב לאוניברסיטה.
בתמונה: שפילברג על הסט עם ליאם ניסן, בן קינגסלי וראלף פיינס.
כדי לסיים תואר בבית הספר לקולנוע של קאל סטייט, סטודנטים היו צריכים להגיש סרט מקצועי באורך 12 דקות. שפילברג חשב על העניין קצת, והגיש את "רשימת שינדלר", שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר והביא לו את אוסקר הבמאי הטוב ביותר. הסרט התקבל, ושפילברג זכה לסיים את התואר, מה שאומר שטכנית "רשימת שינדלר" הוא סרט הסטודנטים המצליח בהיסטוריה.
עבור קרדיט לקורס האחרון שפילברג הגיש את הסרט ״רשימת שינדלר״, בנוסף לעבודה כתובה.
שפילברג קיבל את התואר הראשון המיוחל לאחר שסיפק את המרצים שלו כראוי למטלת הקורס, למרות שהיה מעט ארוך משאר הסרטים של בני מחזורו באותה שנה.
וגם על הדרך שפילברג זכה באוסקר על בימויו של הסרט.
נכון להיום, שפילברג מחזיק במספר תארי דוקטור של כבוד שהוענקו לו לאורך השנים מאוניברסיטאות שונות, ביניהן ייל והרווארד.
שפילברג זכה באוסקר הראשון שלו על "רשימת שינדלר" ב1994, כשהמועמדות הראשונה שלו הייתה ב1978. עד הזכיה באוסקר שפילברג טוען שמעולם לא החזיק במו-ידיו פסלון אוסקר.כבר באותו הערב אחז שפילברג באוסקר השני שלו כשזכה "רשימת שינדלר" בפרס "סרט השנה".
מצורף הנאום (המדהים) בו מספר שפילברג את סיפורו של הסרט ההיסטורי (בכל המובנים) הזה.
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." ~ יגאל אלון
אמרתו של יגאל אלון תקפה יותר מתמיד כלפי העם היהודי, עם ישראל והשמאל האנטי ציוני בפרט. אתמול, פרסם חבר הכנסת, איתן כבל, ממפלגת העבודה, פוסט בדף הפייסבוק שלו. פוסט זה מתאר את חוויית הביקור שלו עם אשתו וארבעת בנותיו ממנהרות הכותל.
ואלו הם דבריו:
השבוע ביקרתי יחד עם רעייתי וארבע בנותיי במנהרות הכותל.
נכון, אין זה עבורי ועבור משפחתי הביקור הראשון במקום, אך למרות זאת ואף על פי כן, אני חש בכל ביקור תעצומות נפש והתרגשות חזקות אף יותר מהפעמים הקודמות. אולי זה הגיל המתקדם (ביום ראשון ימלאו לי 56 שנים) שגורם לי להיות רגשן ורגיש יותר מבעבר, או העובדה שבכל ביקור אני נחשף לעוד חתיכה מההיסטוריה היהודית - ואין מקום בכל ישראל שנוטע בי תחושות כל כך חזקות של אהבה לארץ ושבו עדיין ניתן לדמיין ולשמוע את הקולות ולהריח את ההיסטוריה היהודית לגילגוליה השונים כבמנהרות הכותל.
אני מתהלך בתוך המנהרות, עוצם לרגע את עיניי ומנסה בדמיוני לשמוע את שירת הלוויים, ולהקשיב לקולות עולי הרגל המתמקחים על מחירה של הסחורה המוצעת להם מכל טוב הארץ. לחזור בזמן ולדרוך על הקרקע שדרכו עליה מלכי ישראל ואזרחי הארץ בתקופת הבית הראשון - לראות את החיילים הבבליים מעלים באש את הבית הראשון, ולצפות בעשן השריפה הממלא את העיר ולא מזבח הקורבנות.
יותר מכל מרתקת אותי תקופת הורדוס שבה הוא מציב ומציג עוצמות חדשות של בנייה וארכיטקטורה שטרם נחזו בארץ...ולאחר מכן המרד ורבן יוחנן בן זכאי והסיקריקים וחורבן הבית וכל זה רץ לי בראש כאילו אני צופה בסרט בזמן הסיור שאורכו כשעה וחצי.
חוויה מרגשת וטוענת מצברים, שגורמת לי לחשוב על התקופה בה אנו חיים ועל המשותף לתקופתנו ולתקופת החורבן. האם ניתן היה למנוע את חורבן הבית ובהמשך לכך את חורבנה של הארץ? ואיך הארץ הייתה נראית לולא שינאת החינם שהכריעה אותנו? והאם שינאת החינם שהכריעה אותנו אז, עלולה להכריע אותנו גם עתה וכאילו לא למדנו דבר?
שבת שלום.
"מי ששולט על העבר שולט על העתיד. מי ששולט על ההווה שולט על העבר" - ג'ורג' אורוול { מתוך הספר "1984" }
כשהאמת היא פתק לקל-פה.
1. מחליאה אותי התחושה של היהודי הגלותי המגלה את עצמו רק כשהוא מבקר בשרידים שלו, זאת בהתאם לגרבוז אתה מנשק מזוזות.
2. שמא נעביר את הכנסת למנהרות הכותל? ששם ידבר האני היהודי שבך פחות גלותיות.
3. למי שיש תעצומות נפש חזקות רק כשהוא מבקר בכותל, יובן בנקל למה הוא תומך בשינוי ההמנון.
4. זה לא בא לך בגלל הגיל, זה בא לך בגלל הדיל שסגרת עם הערבים ושאינו מאפשר ליהודים לעלות להר הבית. וכיהודון אתה מעדיף להסתתר במנהרות כשפרצופך היהודי נחשף, שחלילה לא יראה זאת הערבי ויכעס.
5. אם היית מריח באמת את ההיסטוריה הייתה רואה את הקולות ולא רק שומע אותם. אבל האמת שלך זה רק פתק לקלפי. הרי הדרך לליבו של הבוחר יהודי והישראלי עוברת דרך הכותל, דרך בני ברק ודרך הטלית, יעיד על כך לפיד. 6. שירת הלוויים אינה דמיון, היא מציאות אם לא תתקרנף תחת עולן של נשים כהות האורגזמה שבמפלגתך.
7. אם מה שהכי ריגש אותך, זה לראות את הבבלים מעלים באש את הבית הראשון. באתי לומר לך שבגלל מנהיגי העבר שהיו כמוך נשרף הבית. עליו אני תליתי כינורי ובוכה.
8. אווה! אם יותר מכול ריגש אותך הורדוס והארכיטקטורה, סימן הוא שיש בך עוד מהניצוץ הזה.
9. לפתע נראה שחזרת לסורך, ולא למדת שום דבר. שנאת החינם אינה באה בחינם, יש מי שמתסיסים אליה.
10. חשבת פעם שמפלגתך על מצעה היא, היא שגורמת לי לשנוא אותך ואת מרץ ואת הערבים? כיצד יהודי יכול לאהוב את מחריבו ועוד בחינם? תהיה בן אדם קבל ותחבור לאמת האמתית. או אז אתה תחיה כיהודי המפעם בו עברו הווהו ועתידו.
היום לפני 100 שנה:
המון אנטישמי זועם באטלנטה ג'ורג'יה מבצע לינץ' בליאו פרנק, יהודי אמריקאי שנפל קורבן לעלילה אנטישימית שהואשם ברצח נערה בת 13. הפרשה החלה ב-27 באפריל 1913 נמצאה בבית החרושת לעפרונות שניהל פרנק, גופתה של אחת העובדות, נערה בת שלוש-עשרה בשם מרי פייגן ; פרנק הואשם ברצח והועמד למשפט בפני חבר מושבעים. המשפט שהתנהל היה שנוי במחלוקת ורווי בשנאה בעלת מאפיינים אנטישמיים, במהלך המשפט היו חשופים המושבעים מדי יום לאספסוף כפרי שעמד בצדי הדרך מבית המשפט לבית המלון בו התאכסנו המושבעים, וקרא: "לתלות את היהודי". פרנק הורשע, וזאת על אף שרוב העדויות במשפט הצביעו על שרת המפעל, ג'ים קונלי, כעל הרוצח. התובע במשפט פעל בכל כוחו כדי להביא להרשעה מתוך אינטרס שהדבר יהפוך אותו למושל, תוכנית שהתממשה. לטענת התביעה, קונלי סייע לפרנק להיפטר מהגופה בלבד. המשפט התנהל באווירה כה מתוחה עד כי לקראת קריאת פסק הדין ביקש השופט מפרנק ומבן דודו שלא יגיעו לאולם בית המשפט, בשל ההמון המתפרע שהתאסף סביב הבניין. פרנק נדון למוות, והחלה מערכת שתדלנות להמיר את עונשו. לאחר המשפט, תומאס אדוארד ווטסון , עורך העיתונים "The Jeffersonian" ו-"Watson's Magazine", החל לנהל מסע מתוקשר בעל מאפיינים אנטישמיים כשהוא רומז שמרי פייגן נאנסה לפני מותה, בכך שעסק שוב ושוב בפרטי הראיות במשפט תוך שהוא מוסיף השמצות וחצאי-אמת, הצליח ווטסון להגדיל את מכירות עיתוניו, מחזור המכירות גדל מ-25,000 עותקים לגיליון, ל-87,000. מחיר העיתון הוכפל. כאשר מושל ג'ורג'יה, ג'ון סלייטון, המיר את העונש למאסר עולם, לאחר שהשתכנע שהמשפט התנהל בצורה לא הוגנת; פרצה ב-17 באוגוסט 1915 קבוצה של 25 גברים חמושים שכינתה את עצמה "אביריה של מארי פייגן", אל חצר הכלא, חטפו את פרנק וגררו אותו כמאתיים וחמישים קילומטרים בדרכי עפר, עד סמוך לבית שבו נולדה פייגן שם תלו אותו על עץ. מאוחר יותר, רבים מהם הוו הגרעין לקו קלוקס קלאן בארה"ב. היה זה מעשה הלינץ' המתועד היחידי שבוצע ביהודים בארצות הברית. בעקבות הלינץ', כ-1,500 יהודים (מחצית מהיהודים שהתגוררו בג'ורג'יה) עזבו את המדינה. מקרהו של ליאו פרנק היה התמריץ והרקע להקמת הליגה נגד השמצה ב-1913, ששמה לעצמה למטרה להגן על שמם הטוב של היהודים ולהיאבק נגד האשמתם. בעקבות המקרה אף הועלה מחזמר בשם המצעד. שישים שנה לאחר הלינץ' הודה מחסנאי המפעל כי ראה את קונלי הורג את הנערה, וזה איים עליו כי אם יספר הוא יהרוג אותו. הוא סיפר, כי החליט להוציא את האמת לאור לעת זיקנתו כדי למות במצפון שקט.
אזרח ישראלי שהתקין מצלמה המתעדת את הנסיעה ברכבו, תיעד צעיר מכפר ערבי בצפון הארץ מבצע עבירות תנועה - העבירה מתועדת בסרטון אחר וזה לא הנושא כאן. מדובר בעבריין תנועה שעקף בפס לבן בכביש 70. העבירה צולמה בסרטון אחר על ידי מתנדב משטרה במצלמת הטלפון המותקן בחלון הקידמי ברכב.
העבריין הבחין שהוא מצולם החליט להתנקם וחסם לו את הכביש ויצא עם מוט ברזל. בהמשך, הוא נתקל בבחור זועם שחסם את הכביש עם רכבו ושלף מוט ברזל כדי לתקוף את האזרח. מה שהצעיר לא ידע, שיש לאזרח אקדח ברשיון וכל העלילה השתנתה שהצעיר נעצר והוגש נגדו כתב אישום. בעזרת הצילומים, העבריין נתפס ונשפט לשנה מאסר - עונש קל מדי לאור הנסיבות. בעקבות כך נשאלת השאלה ממתי זה הפך לבסדר כשערבי תוקף יהודי? אם זה היה תלוי בשמאל ההזוי - הם היו עורכים את הסרטון ברוורס, כך שקודם היהודי מוציא את האקדח ואחר כך הערבי מוציא את מוט הברזל. כך הם רואים את המציאות.
חברים יקרים! נא לשתף! שתפו כדי שהמקרה יגיע לשלטונות צה"ל חייל ערבי בחיל האוויר מאחל מוות ליהודים על ידי היטלר, ובנוסף לכל הוא גם מארגן קרבות כלבים בירכא מי מזהה את החייל בתמונה ויכול להגיד לנו היכן הוא משרת במדויק? הבחור שבתמונה הוא צעיר מירכא, שמעבר לסחר והרבעה לא חוקית של פיטבולים, הינו חייל צה"ל שבחר לקלל ולגדף בתגובות בעמוד של פרויקט יהב להצלת כלבים מהתעללות ולאחל ליהודים שהיטלר יגיע לירכא ויהרוג את היהודים. האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שזהו חייל צהל שאמור להגן עליכם? כי אנחנו ממש לא. כמו כן, שוב אנו מקבלים הוכחה לכך שמי שאלים כלבי כלבים אלים גם כלפי אנשים. אנא תשתפו כמה שיותר. בושה לצה"ל ובושה לנו כחברה לתת לבחור שכזה להתפאר במדי צה"ל, לשרת את המדינה ולשמור עלינו כביכול. עצוב
אם בתמונה הזו, הדג מסמל חייל ישראלי ואילו הנחש היה מחבל, אחמד טיבי היה טוען שהחייל הישראלי חוסם למחבל הערבי את הפה... פוליווד וזה
כשבתקשורת מפורסמת ידיעה שנוער הגבעות נכנס לכפר ערבי כדי לעשות תג מחיר, האמת היא שהם בכלל טיילו מחוץ ליישוב היהודי והזויים ממחסום ווטש רצו כמה תמונות יפות. זאת התוצאה:
זהו מבחן שפיות.
רגע אחרי שמחנות הריכוז וההשמדה שוחררו על ידי בעלות הברית והצבא האדום היו יהודים שעניין אותם דבר אחד בלבד: צדק!
לפניכם אחד מהאסירים היהודים ברגע נדיר של עשיית צדק לאחר שיחרור המחנות.
אם התמונה הזאת הייתה מצולמת היום היהודי הזה היה מתוייג כ"גזען" ואולי אף כ"רוצח". לטענת השמאל, לפי ההגיון ההזוי שלהם, התוקפנות הנאצית כלפי היהודים החל מ-1938 ן-1942 הנה בגלל התמונה הזו שצולמה ב-1945.
רעיון הנקמה (כעשיית צדק. לא כסיפוק יצרים) ושניאת הרע הוא עיקרון גדול ביהדות. אדם (ולא רק יהודי) שאינו יודע לשנוא את הרע, אינו יודע גם לאהוב את הטוב.
בעידן שבו הגבול בין רע לטוב כמעט ואינו קיים, איפה אתם? בצד השפוי או בצד ה"נאור"?
זבוב נופל לכוס קפה: האיטלקי משליך את הכוס, ומתפרץ בזעם. הצרפתי מוציא את הזבוב, ושותה את הקפה. הסיני אוכל את הזבוב, ושופך את הקפה. הרוסי שותה את הקפה עם הזבוב. הישראלי מוכר את הקפה לצרפתי, את הזבוב לסיני, קונה לעצמו כוס קפה חדשה, ומשתמש בכסף שנשאר כדי להמציא מכשיר שימנע מזבובים ליפול לתוך הקפה.
הערבי מאשים את הישראלי שהשליך את הזבוב לכוס הקפה שלו, מתלונן באו"מ על פעולה אלימה זו, מקבל הלוואה מהאיחוד האירופאי לצורך קניית כוס קפה, משתמש בכסף לרכישת חומרי נפץ ואז מפוצץ את עצמו באותו בית הקפה בו מנסים האיטלקי, הצרפתי, הסיני והרוסי, להסביר לישראלי שהוא צריך לתת את כוס הקפה שלו לערבי "האומלל..." העולם אדיש כלפי מיליוני הפליטים מסוריה והמיליונים מאיראן ועיראק. רק צאצאי הפליטים הפלסטינים מלפני 65 שנים טורדים את "מצפונו". ב'הומניזם' הזה של הגויים [והשמאל ההזוי] יש משהו מזויף. אצל יהודים הוא פשוט בלתי מובן. זהו צדק מעוות בסגנון ה"סליחה שניצחנו"
נכון, אני מסכימה - צריך להפסיק את הכיבוש - צריך להפסיק את כיבוש ארה"ב את טקסס [נכבש מהמכסיקנים], את הכיבוש הבריטי של איי פוקלנד, את הכיבוש הטורקי של קפריסין וטורקיסטן, להפסיק את הכיבוש הצרפתי על אלזס לוריין וכן, יש להפסיק את הכיבוש הערבי על ארץ ישראל.
בעבר, מתקפת טרור כנגד יהודי גררה תגובת נגד מצד ישראל - אין דבר כזה שטילים נורים לשטח ישראל, אל עבר הפריפריה ומסכנים את אזרחי ישראל ואת רכושם והמחבלים לא מקבלים מכוחות צה"ל תגובה בדמות תקיפה של מוקדי השיגור ומטרות אסטרטגיות. מחבלים היו חוטפים מטוס? ישראל לא נכנעה לטרור ושלחה לאנטבה הרחוקה יחידה של סיירת מטכ"ל כדי לשחרר את הישראלים והיהודים. עד להנהגתו של אריאל שרון כראש ממשלה ניתן לזהות את דפוס המדיניות הזו - אריאל שרון סרב לנהל משא ומתן עם הערבים כשהם תוקפים את ישראל עם טילים ופיגועי התאבדות נגד מטרות ישראליות. גדר הביטחון הוקמה בכדי למנוע מסתננים והופעלה יד קשה. מדובר במדיניות ראויה שצריכה להמשיך להתרחש עד עצם היום הזה. עם זאת ובניגוד לכל הגיון סביר, מאז האינתיפדה השנייה דברים השתנו. פתאום זה בסדר לירות קטיושות אל ישובי הצפון והדרום. טיל הגיע אפילו עד לתל אביב ופוצץ מעל לים - ההדף נשמע עד ללוד, פיצוץ שגרר תגובות שמחה, קריאות 'אללה וואכבר' והילולות מהמסגדים ומהתושבים הערבים המתגוררים בעיר ובעיר השכנה, רמלה. התגובה הישראלית לכך הייתה מזערית וקלושה, לא ראויה.
בניגוד לכך, כשמוסלמים יישמו פיגוע טרור כנגד אמריקאים, כדוגמת ארועי ה-11 בספטמבר ואו פיגוע הטרור בבוסטון, האמריקאים לא חשבו פעמיים בנוגע לתגובתם כנגד המחבלים. חיילי צבא ארצות הברית פלשו לאפגניסטן ולעירק ולא הניחו למוסלמים עד שאוסמה בין לאדן נתפס, נפגע כוחו של ארגון אל קעידה ומשטרו של סדאם חוסיין הופל.
בפיגוע הטרור בבוסטון, כוחות הביטחון האמריקאים לא ספרו כדורים וירו מעל ל-200 כדורים כדי להרוג מחבל אחד. מחבל נוסף, שותפו לטבח של המחבל שנהרג, נתפס תוך פחות מ-24 שעות. כוחות הביטחון כיתרו אותו והוא התבצר. בתהליך הוא נפצע אבל נתפס חי. אז, הוא אושפז בבית החולים היהודי הר סיני בכדי לקבל טיפול בפגיעותיו. כיום, הוא ממתין להוצאתו להורג לאחר שהורשע בבית המשפט.
לפיכך, על ג'ון קרי להפסיק עם המוסר הכפול שלו ודרישותיו באופן קבוע לוויתורים ישראליים.
את המחבל ההוא מהפיגוע בבוסטון שנותר חי האמריקאים עומדים להוציא להורג. הוא לא ממתין שנתיים כדי להשתחרר הביתה לשכונה בה יקבלו אותו בזרועות פתוחות ובחפלה.
יונתן פולארד קיבל עונש חמור לעומת מרגלים שביצעו מעשי ריגול חמורים יותר בארה"ב, כמו מסירת מידע למדינות העויינות לארצות הברית. מרגלים אלו שוחררו מזמן. יונתן פולארד, אדם חולה, עדיין מחכה לשחרורו.
קרי בעצמו נולד וגדל בבוסטון. באחריותו להסביר במה דמם של הנרצחים הישראלים שונה מדם של האמריקאים שנפגעו בפיגוע טרור?
ממתי פעילות שמטרתה לתקוף, להרוג ולטבוח חפים מפשע הפכה לנסבלת? ממתי זה תקין?
ממתי חפים מפשע זה מחיר ראוי שאזרחי ישראל צריכים לשלם?
איפה תמצאו עוד מקום כזה בעולם שמאפשר להותיר את אזרחי המדינה חסרי הגנה וחסרי ביטחון?
האם חזרנו לתקופה של לפני מלחמת העולם השנייה?
במשך שנים רבות, אזרחי ישראל נטבחו תחת השלטון הישראלי - גם בתל אביב ולא רק ביהודה ושומרון. גם בבאר שבע ולא רק בישובי עוטף עזה ובגוש קטיף. מילא שהעולם שותק. למה שישראל תשתוק ותבליג?
\המדינה אחראית לביטחון תושביה. למטרה זו אנחנו, הישראלים, משלמים מיסים.
למה שיעניין אותי איפה השלום? מעניין אותי אייה הביטחון! אין שלום בלי ביטחון!
בסרטון הבא מופיע מקרה נוסף שהתרחש לאחרונה, ב-9/9/2013, כאשר יהודי הותקף על ידי ערבי בסניף קופת חולים רק בגלל שהוא יהודי.
היהודי, לצורך העניין נכנה אותו כ-א', הגיע לסניף קופת חולים כללית במועצה המקומית אעבלין שבגליל לבדיקת אורתופד. הוא הותקף באלימות קשה וללא כל התגרות מצידו ובלי שהתרחשה כלל אינטראקציה על ידי ערבי שנכח במקום, כל זאת ללא כל סיבה.
הכל מתועד על ידי מצלמות האבטחה. מתיעוד המקרה, ניתן לראות כי היהודי המתין בחדר ההמתנה ולא התגרה בערבי. הוא אפילו לא הביט לעבר הערבי שישב בספסל הסמוך, אלא שיחק בפלאפון. לפתע, קם הערבי והלם קשות בגבר היהודי בראש באמצעות אגרופו.
היהודי נחבל קשות בראשו, סובל מזעזוע מח ומחבלה קשה ונאלץ להתפנות לבית החולים לקבלת טיפול. עו"ד איתמר בן גביר, פרקליטו של הגבר שהוכה, מסר בתגובה "קל לתאר מה היה קורה אם היה מדובר בתמונות הפוכות: הנשיא פרס היה מגנה בשצף קצף, ציפי לבני הייתה מציעה חוקים חדשים והרבנים הראשיים היו מגיעים לביקור. אבל כשזה יהודי שמותקף, עולם כמנהגו נוהג והצביעות חוגגת. אנו דורשים למצות את הדין עם התוקף והמלצתי לקורבן להגיש תביעה אזרחית".
כשערבי הורג ערבי - זו שיגרה. כשערבי רוצח יהודי - שכיח. כשיהודי מתגונן - ועדת חקירה וגינוי מצד בית הנשיא הישראלי פרס. בהתאם להלך הרוח הנפוץ כיום, מיד כשהיהודי ישתחרר מבית החולים, הוא ייחקר לפשר מעשיו בכפר עיבלין. שופט יוציא צו מאסר מיוחד לצורך החקירה (כי יום לא מספיק).אחרי שהוא ישב שבוע וחצי במעצר מנהלי של לובש שחורים מטעם בג"ץ, יוציאו ממנו הודאה ופיצויים לערבי שהכה אותו.
סמכו על החוק.
אולי הגיע הזמן להגן על עצמנו. הנשיא השני של מדינת ישראל אמר בעצמו שבמקרה בו המדינה זנחה את ביטחונם של אזרחיה, חובתו של האזרח לדאוג לבטחונו.
