סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה? צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
הצעת מחקר בסוגיית מיהו יהודי? נושא המחקר – מאחר והחוק הישראלי מגדיר זכויות שונות ליהודי בתחומים כגון מקרקעין, מעמד אישי, הגירה והתאזרחות, יש להגדיר מיהו יהודי. שאלת המחקר – כיצד יושבה סוגיית מיהו יהודי במהלך שנות ה-50? מהם האירועים שהובילו להגדרת מיהו יהודי בחוק? רקע – עם קום המדינה, מדינת ישראל נדרשה לספק מענה לסוגיית מיהו יהודי ולקבוע קריטריונים ליהדותו מאחר ולהגדרה זו יש השלכות חוקיות בתחומים כגון הזכות לעלות לישראל, בתחום יחסי האישות וכן, הזכות להתאזרח ולהיות בעל מקרקעין. חוק השבות קובע, לצורך העניין, כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה. עם זאת, קיימות הגדרות שונות לשאלת מיהו יהודי? מחד, קיימת ההגדרה הדתית, לפיה יהודי הנו מי שאמו יהודייה או שעבר גיור. מאידך, בהתאם לחוקי הגזע הנאציים, למשל, יהודי מוגדר כמי שיש לו שני סבים יהודים והוא שייך לקהילה היהודית, מי .
תקציר החוק והמשפט הדתי מאופיין בכפייה על ההתנהגות ושילובו במשפט המדיני יוצר כפייה דתית. החברה הישראלית הנה חברה הטרוגנית ומורכבת מדעות, השקפות ואורחות חיים מגוונים. מדינת ישראל נאמנה מבחינת תורת המשפט שברשותה והשקפותיה הפוליטיות למורשת המערבית, אך למעמד הדת במדינה עדיין לא נמצאה נוסחה מושלמת. סוגיית יחסי הדת והמדינה הנה סוגיה טעונה ויוצרת חילוקי דעות רבים ומשפיעה רבות על יחסי הגומלין בין יהודים דתיים וחילוניים.
היחסים בין הדת והמדינה בישראל משפיעים על קושיות כגון שמירת שבת, כשרות מוצרים המיובאים לישראל, גיוסם של בחורי ישיבה לצה”ל וכדומה. איש המשפט ימצא ביטוי ליהודיותה של מדינת ישראל בחוקיה, בהכרזותיה ובמקורות המשפט נוספים. קיימת טענה, לפיה ישנה רמה מסוימת של כפייה דתית במשפט בישראל במסגרת החקיקה החילונית, תוצר של תהליך פוליטי – דמוקרטי שנובע מנורמות שמקורן במסורה דתית – אמונתית. עם קום המדינה, הדרג הפוליטי החליט לנקוט בעקרון הסטטוס קוו במטרה ליישב מחלוקות בסוגיות הנוגעות למעמדה של הדת במסגרת המדינה. מהבחינה המשפטית, ניתן לזהות ביטויים לסטטוס קוו הן במסגרת חוקים ותקנות והן במסגרת נוהגים שהשתרשו ולובש ביטוי של מדיניות. עבודה זו מתמקדת במעורבותו והתערבותו של בית המשפט כשחקן בהחלטות המושפעות בעקבות יישומה של מדיניות הסטטוס קוו על ידי הרשות המחוקקת במטרה ליישב מחלוקות בשאלות הנוגעות ליחסי דת ומדינה ואשר משפיעות באופן ישיר הן על שיקוליו של המחוקק והן על החלטות בתי המשפט.
מטרת עבודה זו הנה לבחון כיצד משפיע בית המשפט, כשחקן שלישי המשמש כמתווך, ליישוב קונפליקטים. במסגרת זו נבחן את פתרון המחלוקות המתבטאות ביחסים בין הדת היהודית למדינת ישראל כמדינה יהודית ולפיכך, נבחן האם מדובר בתוצאה האופטימלית ביותר בהתאם לתורת המשחקים, זאת בעיקר לאור דילמת האסיר ומשחק המתווך. עיקרון הסטטוס קוו מסדיר מגוון נושאים ביחסי הדת והמדינה בישראל ולא אוכל לעמוד על כולם במסגרת זו, אלא אתמקד ואתייחס בעיקר לסוגיית השבת, אשר מהווה סוגיה מרכזית, הן לאור פתיחת בתי עסק רבים בשבת והן לאור אירועי בר אילן ודו”ח ועדת צמרת.
חודשים ספורים לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, יצאה גולדה מאיר בחשאי לירדן, מחופשת לערביה, כדי לפגוש את המלך עבדאללה. בפגישה רמז עבדאללה כי לא יפעל נגד כינון מדינה יהודית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם אם הצד היהודי לא יפריע לו להשתלט על החלק הערבי של א"י (יהודה, שומרון ומזרח ירושלים). עבדאללה לא העז אמנם לפרוש מהמחנה הכל-ערבי במלחמתו בישראל במלחמת העצמאות, אך למעשה, אף על פי שמינוהו מפקד עליון של כל הכוחות הפולשים, נמנע מלהשתתף בהתקפה על השטח שהוקצה למדינת ישראל.
במאי 1948, ימים ספורים לפני הכרזת העצמאות נפגשו גולדה מאיר ועבדאללה בשנית, וכך כתבה גולדה מאיר בספרה "מאיר גולדה, חיי":
אני (גולדה) פתחתי בשיחה וניגשתי ישר לענין: "האם אחרי הכל הפרת את ההבטחה שנתת לנו?" שאלתי אותו. הוא לא ענה על שאלתי במישרים. במקום זה אמר כך: "כאשר הבטחתי את הדבר חשבתי שאני שליט על גורלי ואוכל לעשות את הישר בעיני. אבל מאז התברר לי שלא כך המצב". אחר כך הוסיף ואמר שקודם היה לבדו אבל עכשיו "אני אחד מחמישה" – ונמצאנו למדים ששאר הארבעה הם מצרים, סוריה, לבנון ועיראק. אף על פי כן, סבור היה שאפשר למנוע מלחמה. "מדוע אתם כל כך ממהרים להכריז על המדינה שלכם?" שאל אותי. "מה הבהלה? אתם קצרי רוח כל כך!" אמרתי לו כי, לדעתי, עם שחיכה 2,000 שנה אי אפשר לומר עליו שהוא "ממהר", ונדמה היה שהוא מקבל זאת. "האם אינך מבין", אמרתי, "שאנחנו בעלי בריתך היחידים באיזור הזה? כל האחרים אויביך". "כן", אמר, "אני יודע זאת. אבל מה אני יכול לעשות? אין זה תלוי בי". ואז אמרתי לו: "עליך לדעת שאם תיכפה עלינו מלחמה אנו נילחם ואנו ננצח". הוא נאנח ושוב אמר, "כן, זאת אני יודע. חובתכם היא להילחם. את עבדאללה לא ראיתי שוב מעולם.
ב-1948, עם כיבוש חלקה הערבי של א"י, שינתה עבר הירדן את שמה ל"הממלכה הירדנית ההאשימית", ובקיצור "ירדן", ומה שהיה עד אז עבר הירדן כונה "הגדה המזרחית". שטחי הגדה המערבית סופחו לירדן ב-1950 אולם בריטניה ופקיסטן היו המדינות היחידות שהכירו רשמית בסיפוח.
עבדאללה היה יריב למחנה הלאומני בקרב ערביי א"י, בהנהגת המופתי ומשפחת חוסייני, וקיים מגעים קרובים עם ראשי האופוזיציה, ובהם נשאשיבי וטוקאן. כן טיפח יחסים טובים עם הנהגת היישוב היהודי והתנועה הציונית, ובראשית שנות ה-30 אף הזמינהּ לרכוש קרקעות ולהקים התיישבות יהודית גם בעבר הירדן - תוכניות שהממשל הבריטי מנע את ביצוען.
עבדאללה נרצח ביולי 1951 בידי ערבים מאנשי החוסיינים, בכניסה למסגד אל-אקצא בירושלים.
היום לפני 66 שנה (10.01.1950) - צאצאי הנאצים הראשונים עולים לישראל. בישראל חיים לפחות 400 צאצאי נאצים, שהחליטו להתגייר, לעלות לארץ ולהקים כאן שושלת יהודית, כזו שהוריהם ביקשו להשמיד. ישנם צאצאי נאצים נוספים שהגיעו לישראל לביקור ואף קיבלו אזרחות, אך לא התגיירו. יש הטוענים אף שהשמאל קיצוני קשור לצאצאים אלו. צאצאים של נאצים שעלו לחיות בישראל והתגיירו כדי "להצטרף לקהילת הקורבנות". הם נושאים עול מוסרי לאור מעשי הוריהם. בין היתר, אחיינו של הרמן גרינג, מטיאס, התקרב ליהדות ונכדתו של הפושע הנאצי, היינריך הימלר, קטרין, נשואה לישראלי ממנו יש לה ילד. היא היתה נשואה לישראלי ולהם ילד משותף, אולם היא לא חיה בישראל. מדובר על על "מכפרי העוונות", ילדים של נאצים שהפכו ליהודים בניסיון לכפר על חטאי אבותיהם. אחד מהם הנו אדם בעל קשר משפחתי להיטלר, נכדו של אחיו של היטלר, שאכן חי בישראל בתור יהודי אורתודוקסי פצפיסט ושמאלני אנרכיסט. הדבר כמעט שלא זכה לחשיפה בעולם. הוא פרופסור למדעי היהדות שקורא לבניו הימניים פשיסטים ומצדיע במועל יד כשהם מדברים.
אהרון שאר-יישוב, למשל, נולד ב-1940 בעמק הרוהר. במהלך המלחמה שירת אביו בחזית המזרחית ביחידת העלית של היטלר. הוא בנו של נאצי ששרת בוואפן אס-אס. למרות זאת, שאר יישוב שימש כרב בכיר בשורות הצבא הישראלי. הוא חי בדירה ברובע היהודי בירושלים, סמוך לכותל המערבי ונראה כמו כל רבי אחר - חליפה שחורה, זקן. עבור אביו, זה היה סוף העולם כשנסע לארה"ב ללמוד בישיבה. הוריו התכחשו אליו וכשעלה לישראל, הם ספרו לשכנים שהוא עדיין שוהה בארצות הברית. ברנרד וולשלגר נולד ב-1958 בבמברג שבגרמניה. אביו היה קצין מצטיין בצבא הנאצי, שלחם במלחמת העולם השנייה ואף קיבל עיטור כבוד מהיטלר בעצמו. ברנד שמע מאביו סיפורי מלחמה וגבורה מילדות. כשהתבגר, החל לשמוע בבית ספר סיפורים על דברים איומים שקרו ליהודים בזמן המלחמה. בבית לא דיברו על כך כלל. נקודת המפנה חלה ב-1972, אחרי טבח הספורטאים הישראלים במינכן. הפצע היהודי-גרמני נפתח מחדש. וולשלגר החל להתעניין ביהודים ולמה כל זה קורה להם, ועוד על אדמת גרמניה. אחרי הטבח במינכן הוא שמע על הרצח של שישה מיליון יהודים ושאל איפה היה אביו בתוך כל זה. אביו ענה לו 'אנחנו בבית שלנו לא מדברים על יהודים. הכל שקר. כל מה ששמעת בבית ספר זה שקר'. התגובה שלחה את ברנרד לברר את האמת - הוא קרא ספרים, שאל מורים ומצא את התשובות. לא רק שאבא שלו היה קצין, הוא גם שיתף פעולה עם רצח יהודים. בשבילו זה היה בסדר. בסוף הוא אמר לברנרד - זה היה חלק מהעבר שלנו, היינו צריכים לרפא את החברה הגרמנית. לאט לאט, הוא התקרב אל העולם היהודי, ביקר בישראל, למד יהדות ולבסוף החליט להתגייר. הקשר עם הוריו נותק והוא עזב את גרמניה. על פי דן בר-און, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מומחה בעל שם עולמי לפסיכולוגיה של בניהם של מבצעי פשעים וכותב הספר "מורשת השתיקה", המניע של המתגיירים הוא להצטרף לקהילת הקורבנות. בכך שהם הופכים לחלק מקהילת הקורבנות, הם נפטרים מהעול של היותם חלק מקהילת מבצעי הפשעים. אבל אי אפשר להפסיק להיות הבת של חייל בוורמאכט. גם אם את יהודיה. זה לא פתרון. את לא נפטרת מזה. המתגיירים לא שאלו את הוריהם מה הם עשו בזמן המלחמה. לדברי בר-און, למעשה, המתגיירים והוריהם כמעט אף פעם לא מדברים על המלחמה. הוא מכנה זאת "החומה הכפולה" - גם ההורה וגם הילד מקימים חומה של שתיקה; גם אם אחד מהם ינסה להרוס אותה, השני ישמור עליה שלמה.
הגיור עשוי להעניק אשליה של שלווה, אולם אין זו הדרך לפתור את בעיית מעשי ההורים. יתכן שהם בורחים מזה. כדי להתגבר באמת על העבר, יש צורך להבין איך ייתכן שאביך היה רוצח המונים? עליך לחשוב על האפשרות שאם היית חי בתקופה ההיא, היית מסוגל לעשות דברים שכאלה. השהות בישראל היא דרך להתרחק מהתהיה מה הם עצמם היו עושים בגרמניה הנאצית ליהודים בתקופה של הוריהם.
בהמשך לטענה שלצאצאי הנאצים יש קשר לשמאל האנרכיסטי הפועל להשמדתה של מדינת ישראל מתוכה, קיים קשר עם צאצאיהם של יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים, דבר שהביא לסיוע בהרצחם של קהילות יהודיות שלמות, מאות ואלפי יהודים בשואה, מובילים את השמאל האנרכיסטי בישראל ופועלים במטרה להביאה לאבדון. לא מדובר רק ביודנראט, אלא גם ביודן קאפו ובמשתפי פעולה בשם הציונות, כגון קסטנר.
קסטנר הסגיר רבבות יהודים בני הקהילות באירופה לשלטון הנאצי והסכים לקבל לישראל את העשירים החילונים בלבד בהסכמת וידיעת דוד בן גוריון, ראש הארגון היהודי ונציג הציונות בתקופת הישוב בארץ ישראל. אני נוטה להאמין שגם יוסף טומי לפיד, אם היה מבוגר מספיק בזמן השואה, היה משתף פעולה עם הנאצים להסגרת יהודים חרדים אל השמדתם. את החינוך לשנאת יהודים, כפי שהרצל שנא חרדים, המתבוללים קיבלו בינקותם, מבית הוריהם והעבירו את השנאה לצאצאיהם - מירב מיכאלי, יאיר לפיד ואנרכיסטים נוספים. מדובר בשנאה עזה לחרדים וליהדות, בחרדופוביה וביצירת דהומניזציה ליהדות ולחרדים. היום, אימה של מירב מיכאלי לא מוכנה שדגל ישראל יהיה בסביבתה, בטח לא במשחק כדורגל רשמי ביציע של הפועל. מירב מיכאלי, נכדתו של קסטנר הנה "פמיניסטית" אלא אם כן שמאלנים או ערבים אונסים, מטרידים מינית ורוצחים יהודיות כי כיבוש ונתפסת כשמאלנית קיצונית המתנגדת לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. ארגוני השמאל מסיתים כנגד כל שבב ציונות, יהדות ותומכים באוטואנטישמיות ומתנגדים לכל שבב שליטה של מדינת ישראל בשטחה.
בסרטון להלן, אמה האדומה של מירב מיכאלי מתנגדת נחרצות להנפת דגל ישראל במשחק של הפועל. את הרעל הזה ינקה מירב מיכאלי משד אמה.
ינון מגל, המסביר הלאומי, פורש מהכנסת לאחר שבוצע עליו חיסול פוליטי מתוכנן היטב על ידי השמאל הרדיקלי הקשור לוואלה ולגב האומה. כמחווה על יושרתו, מוענקת לו הערכתי כמסביר הלאומי וכן, אני מתעדת בזאת את תרומתו של מגל להסברה הלאומית של הסכסוך היהודי - ערבי. להלן נאומו בכנסת בשפה הערבית לקהל בני הדודים. ואכן, כך צריכה להראות הסברה לאומית ראויה:
שלום עליכם בני הדודים. ראו את פנייתו של ינון מגל אליכם בערבית כדי שתשמעו את האמת בשפת אימכם - המנהיגים שלכם לא אומרים לכם את האמת. לכן, עליכם לשמוע אותה.
אנחנו, היהודים, חזרנו לארצנו אחרי 2000 שנה בגלות. לא היה אירוע דומה לזה בהיסטוריה. ארץ ישראל הנה מולדתם היחידה של העם היהודי, עם ישראל. הדבר כתוב בקוראן, סורה 7 פסוק 106 (קוריש):
התאגדותם במסע החורף והקיץ(2)
בשל כך הבה ויעבדו את ריבון הבית הזה, (3)
אשר האכילם לעת רעב והבטיחם מסכנה (4
בסורה הזאת, "התאגדות" בערבית, מציין את חסד האל שאפשר לשבט קוריש (שבט של יהודים מארץ ישראל) לכרות בריתות עם שבטי ערב ולנהל בבטחה מסעות מסחר סדירים שהביאו להם שגשוג וכבוד. בהתאם לפירושים אלה, נועדה הסורה לספר בשבח ההגנה האלוהית, ה"אילאף" על היהודים, וקוראת לקוריש לעבוד את האלוהים ולהודות לו. החורף והקיץ- הכוונה למסעות של בני קריש, בחורף לתימן ובקיץ לסוריה, וישנם המפרשים כי מדובר בעליות לרגל למכה שתרמו גם הן לבני השבט. הבית הזה, הכוונה לכעבה במכה.
הטרור והאלימות לא יוציאו אותנו מפה. שחררו את החלום, בו ביום מן הימים היהודים יעזבו את אדמתם. אנחנו פה, על האדמה הזו, בארץ ישראל. תסתכלו סביב, מה אתם רואים?
המזרח התיכון נחרב, אבל במדינת ישראל גן עדן. תראו מה בנינו כאן ב-67 שנים - אימפריה.
לעומת זאת, תראו את הרשות הפלסטינית. 20 שנה ומה בניתם?
תראו את רצועת עזה. 10 שנים [לאחר הגרוש] ללא יהודי אחד.
מה בניתם? כלום.
כל הכסף שלכם מוקדש לניסיון לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. אבל זה לא יעזור.
אתם לא רוצחים אותנו בגלל הכיבוש או ההתנחלויות. האמת היא, שאתם, המוסלמים, רוצחים אותנו ושונאים אותנו כי אנחנו בעלי הבית פה. אתם פתחתם במלחמות בשנים 1920, 1921, 1936, 1948 ועדיין, נחלתם תבוסה קשה שאותה הנכם מכנים "נכבה" [נכבה חרטא]. ועדיין, לא למדתם את הלקח ופתחתם באינתיפדה בשנים 1987, בשנת 2000 וגם עכשיו. וכל סנטימטר אדמה וכל נשק שנתנו לכם למטרות שלום, השתמשתם בהם כנגדנו.
תלמדו מההיסטוריה. אל תיפלו לאותו הפח שוב ודעו את האמת - מדינה ערבית לא תקום מנהר הירדן ועד לים התיכון. תשכחו מהחלום הזה.
כיום , לרשות הערבית ביש"ע [מוכרת גם כרשות הפלסטינית או כרש"ע] יש נשיא, ממשלה, משטרה, רשויות. הדו קיום אפשרי. השלום אפשרי. הבטחון אפשרי. אבל על הדבר להיות הדדי.
בנוגע לבית המקדש - מסגד אל אקצה אינו בסכנה. המסגד מצוי מחוץ לשטח בית מקדשנו ואין לנו בעיה עם מסגד אל אקצא. בנוסף, אנחנו נמשיך להתפלל להקמת בית המקדש בימנו, כמו שהתפללנו במשך 2000 שנות גלות, מאז שהוא נחרב והעם היהודי הוצא לגלות מארץ ישראל. הדבר מעוגן בקןראן, סורה 17 פסוק 104 (وقلنا من بعده لبني إسرءيل اسكنوا الأرض فإذا جاء وعد الاءخرة جئنا بكم لفيفا - "אחרי פרעה אמרנו לבני ישראל, שבו בארץ וכאשר תתקיים ההבטחה לאחרית הימים, נקבץ פזוריכם"). אנחנו ואתם יודעים שאין כח בעולם שיכול לעצור את העם היהודי.
סורות משמעותיות נוספות:
* סורה 10 פסוק 93 (10:93) : ولقد بوأنا بني إسرءيل مبوأ صدق ورزقنهم من الطيبت فما اختلفوا حتى جاءهم العلم إن ربك يقضي بينهم يوم القيمة فيما كانوا فيه يختلفون - "אחר כך הושבנו את בני ישראל לבטח בארצם והענקנו להם מכל טוב".
* סורה 5 פסוק 21 (5:21): يقوم ادخلوا الأرض المقدسة التي كتب الله لكم ولا ترتدوا على أدباركم فتنقلبوا خسرين משה :" בני עמי, היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוקים".
אנשי הדת המוסלמיים, שמכירים את הפסוקים האלו ופסוקים נוספים בקוראן המראים שארץ ישראל שייכת ליהודים, מסתמכים על כך שרוב המוסלמים אינם קוראים את הקוראן.
עוד הפתעות מהקוראן שמראה שישראל שייכת לבני ישראל בעניין "אל אקצה" - אל אקצה בערבית = הקיצון, המרוחק.
שימו לב לפרשנות של הפרשן איבן קת'יר Ibn Kathir בתפסיר (תפסיר = פרשנות הקוראן). הוא אומר ש"אל אקצה" (המוזכר ב"מסע הלילי" של מוחמד) הוא בכלל מקום בהיכלות עליונים ולא על הארץ.
בנוגע ל"מסע הלילי": אעישה, אשתו של מוחמד, נשבעה שכל הלילה מוחמד לא עזב את מיטתו...
עוד הוכחה שלא מדובר בירושלים (שלא נזכרת בקוראן ולו פעם אחת) היא העובדה שכשנכתב הקוראן, ירושלים עדיין לא היתה כלל תחת הכיבוש המוסלמי!
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל"
זוהי הכרזתו של דוד בן גוריון, אז, בתאריך העברי ה' באייר, שנת תש"ח. בניגוד לקביעה זו, להלן מה שהתרחש בעיר הישראלית והיהודית נתניה - רבי הניח תפילין לאנשים וקיבל 730 ₪ קנס. מדובר ברבי לוי יצחק שוקרון, חסיד חב"ד מנתניה שעלה לארץ מצרפת, מדינה אנטישמית ביותר. הוא קיבל ביום שישי האחרון דו"ח בסך של 730 ש"ח בגלל שעסק במבצע תפילין, מנהג יהודי עתיק, במקום ציבורי. שימו לב שנתניה הנה עיר המאוכלסת על ידי יהודים וברחובותיה מתנוססים דגלי ישראל ובהם מגן דוד. תושבי העיר והעירייה חוגגים חגים יהודיים, כולל עדלאידע בפורים והדלקת נרות בחנוכה. עסקיה מתפרנסים בזכות החגים היהודים - המאפיות מוכרות בחנוכה סופגניות ואוזני המן בפורים. חנויות הספרים מוכרות בין היתר ספרי תנ"ך וספרי מתכונים המאפיינים את המסורת היהודית. מסעדות מוכרות מזון כשר וכך גם הסופרים. רבים מתושביה חובשי כיפה ושומרי מסורת ויש בה אף בתי כנסת ובתי חב"ד - לכאורה שיתוף פעולה הרמוני בין דת ודמוקרטיה. עם זאת, נאסר לבטא בתחומה סממנים דתיים ומנהגים יהודיים ברחובות העיר כמו הנחת תפילין. במידה ומוסלמי היה פורס מצע באמצע המדרכה ומתחיל להשתטח לכיוון מכה, אף גורם אכיפה לא היה מעז למנוע זאת ממנו. מדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית הדוגלת בחופש דת. יותר מכך, מדובר במדינה יהודית, כאשר במדינות רבות בעולם נאסר על היהודי להיות יהודי ועל כן, מדינת ישראל כמדינת היהודים מחויבת לאפשר ליהודי לחיות בה בבטחון. עם זאת, הטלת סנקציות על יהודים באשר הם יהודים מוכיח כי לא כך הדבר. מסוכן ליהודים להיות גם בישראל ולבטא סממנים יהודיים כמו הנחת תפילין. לא ניתן לוותר על אופיה היהודי של מדינת ישראל כפי שנקבע בהכרזת המדינה. לידיעה, טקס הכרזת המדינה הוקדם ליום שישי במטרה למנוע חילול שבת, עד כמה שבן גוריון, אותו אדם שנבחר להכריז על הקמתה ולהנהיג אותה, היה אדם חילוני. מדינת ישראל הנה מדינה יהודית. עם זאת, דגלי חמאס, אש"ף ודאעש מונפים בכל פינה על ידי מחבלים ערבים - מותר, ערבים מתכופפים ברחוב להתפלל - מותר, אבל הנחת תפילין במקום ציבורי אסור!!! נאסר על חיילי צה"ל, המגנים על אזרחי ישראל, להגן על עצמם מפני מחבלים. שוטר המגן על עצמו ועל חבריו מפני מחבל עם סכין ביד חוטף לינץ' תקשורתי. יהודים בירושלים אינם מוגנים וכן, נאסר על השוטרים להגן על עצמם מפני מחבלים. אזרחי ישראל, יהודים, שוטרים וחיילים מותקפים על ידי מחבלים רק מאחר והם יהודים, אך נאסר עליהם להגן על עצמם. הביקורת כלפי יהודים המתיישבים ברחבי הארץ הנה עצומה. למרות הריבונות שיש מדינת ישראל על הר הבית, נאסר על יהודים לעשות למקום קדוש זה עליה.
חינוך - זה כל הסיפור. אלו הם המראות מעזה לאחר הטבח בבית הכנסת, בו נרצחו 5 ישראלים ונפצע שמונה. ברקע, מאחורי המחבלים, תמונות שני המחבלים "השהידים" שטבחו במתפללים.
התמונה נלקחה מעמוד הפייסבוק הרישמי של הפת"ח. מראות הילדים על רקע הגרזנים המונפים הנה אחת הסיבות מדוע לא גדל בצד השני דור החותר לשלום ומדוע הסיכוי לסיום הסכסוך, הולך ומתפוגג, הולך ונעלם והוא כיום כמעט אפסי.
כך גדל דור נוסף לשנאה, הרג, קטל וחורבן. אין כלל ספק שמהילדים העומדים היום בצל הגרזנים המונפים, יצאו המחבלים של מחר. ראש השב"כ אומר שאבו מאזן לא מעודד אלימות וטרור, טוב נו, כנראה שבשב"כ אין יוטיוב, או אינטרנט בכלל. הנה, לאחר חיפוש קצר בן 0.62 שניות בגוגל, אבו מאזן נראה מוחא כפיים לשר הפנים של ממשלתו, הקורא לג'יהאד בירושלים. תכל'ס, מדאיג מאד שלשב"כ אין יוטיוב או גוגל. איך לעזאזל הם מתעדכנים בכל הסרטונים החדשים של חתולים מנגנים בפסנתר? להלן מובאה מהנאום שנשא השר לענייני דת ברש"פ, מחמוד אל-הבאש:
"יש מסר שאנו חייבים לשלוח לאלו שחטפו את מחנה הפליטים [הפלסטיני] אל-ירמוכ [בסוריה] תחת סיסמאות, אמתלות ותירוצים מופרכים שאין בהם ממש. אנו אומרים להם: מקומם של ההתנגדות והג'יהאד אינו במחנה הפליטים אל-ירמוכ. מי שרוצה התנגדות ומי שרוצה ג'יהאד- כיוון הג'יהאד מוכר וברור. כולם מכירים אותו. איני חושב שיש מישהו שאינו יודע איפה הג'יהאד צריך להיות. [מחיאות כפיים] איני חושב שיש מישהו שאינו יודע לאן צריך להפנות את המאמצים והיכן צריך לרכז את ההמונים. איני חושב שיש מישהו אשר אינו יודע את זה. אלו ששולחים צעירים לסוריה ולמקומות אחרים כדי למות למען מטרה שגויה, עליהם לעצור ולהבין כי ירושלים עדיין מחכה. ירושלים היא הכיוון, ירושלים היא הכתובת. [עבאס והקהל מוחאים כפיים]. מצפן אשר אינו מצביע לירושלים, מוחמד עליו השלום חף ממנו. מצפן אשר אינו מצביע לירושלים, שליח האל עליו השלום חף ממנו. חדלו מבורותכם, ודעו כי אתם כלי משחק קטנים בלבד בידיים זדוניות אשר מנהלות משחק מלוכלך כדי לפורר את האומה, להחלישה ולהסיט את המצפן מכיוונו הנכון."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 13/01/2014]
ההתנהגות הזו מייצגת את השמאל בישראל, הסובל מחרדופוביה ורודף אחרי כל חובש כיפה ושומר שבת וכשרות. מדובר באנטישמיות ושנאה עצמית, לא פחות, שמטרדתו להכחיד את היהודים והיהדות.
להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים. זהו משפט מההמנון הישראלי, התקווה. זוהי ארצנו, מדינתנו. איך זה שהיהודים אינ חופשיים ובטוחים בה? היהודים אינם מוגנים בגולה והם נרדפים בשל יהדותם, פליטים. אם אנחנו לא נהיה מוגנים במדינת ישראל, מדינת היהודים, איפה נהיה מוגנים? מן הראוי לבטל מיידית את הדו"ח, לחקור מי נתן את ההוראה לפקח ולהעמידו לדין. למי ששכח, אלו הם דבריו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל וציוני נלהב, ביום הקמת המדינה.
זה ידוע לא מהיום, שמסיבה שאינה ברורה, ארצות הברית אינה תומכת בהכרה של הערבים במדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינת היהודים. לגרסתם, ההכרה הישראלית במדינה ערבית שעלולה לקום ביהודה ושומרון הנה חיונית ולגיטימית. עם זאת, אין צורך בהדדיות והערבים לא צריכים להכיר במדינת ישראל. עם זאת, אין שום תרוץ לכך ש-32 מדינות החברות באו"ם אינן מכירות כלל בקיומה של מדינת ישראל.
ארצות הברית, אחת מהתומכות המתמידות ביותר בישראל, מתחילה לזגזג בגישה זו מאז בחירתו של ברק חוסיין אובמה, זאת למרות שמחובתה להביע תמיכה יציבה במדינת ישראל למען בטחונה. הדבר בא לידי ביטוי למשל בפעילותו של ג'ון קארי האנטישמי, מזכיר המדינה האמריקאי, מול ישראל. קארי הוא זה שלוחץ להתקדמות במשא ומתן לשלום בין ישראל לערבים ואף דוחף להסכם מסגרת כשערך ניסיון לרבע את המעגל והציב הסכם משלו תוך הפעלת לחץ אטומי על הצדדים לחתום ויהי מה.
אחד מנשיאיה האנטישמיים לשעבר של ארה״ב, ג׳ימי קרטר, ירד מהפסים. גם הוא, כמו מזכיר המדינה, אינו תומך בדרישה הישראלית להכרה בה כמדינה יהודית. בראיון לסוכנות הידיעות האמריקנית AP, טוען קרטר שהמשמעות של מדינה יהודית הנו, למעשה, גיור המוני בכפייה של כל ערביי ישראל.
קרטר טוען בראיון, כי ישראל יכולה לקרוא לעצמה מדינה יהודית וכן, לטענתו, הערבים לא יסתרו את המשפט הזה. אבל לכפות על הערבים לטעון שעל כל הערבים שחיים בישראל חייבים להיות יהודים, זה צעד מרחיק לכת.
“I don’t see how the Palestinians or the Arab world can accept that premise, that Israel is
an exclusively Jewish state.
This has never been put forward in any of the negotiations (...) before (Benjamin) Netanyahu became prime minister this time. And now it has been put into the forefront of consideration.
About a fourth of Israel’s people are Arab or other non-Jewish citizens.
Israel can claim `We are a Jewish state.’ I don’t think the Arab countries will contradict that Jewish statement. But
to force the Arab people to say that all the Arab people that they have in Israel have to be Jews, I think that’s going too far
לפיכך, לטענת קרטר, ברגע שמדינת ישראל תוכרז כמדינה יהודית, רק יהודים יוכלו לחיות בה. הוא אף מרחיק לכת בטענתו שמשמעות ההכרה בישראל כמדינה יהודית הנה בכך שכל מי שאינו יהודי, כולל ערביי ישראל שמהווים משהו כמו רבע מהאוכלוסייה, ייאלמו להתגייר, להמיר את דתם ליהדות.
באמת נזכרתי שאני צריכה לחטוף ילד ערבי - נוצרי כדי שיהיה לי דם טרי למצות של פסח. קשה להאמין שהאנטישמי הזה היה פעם נשיאה של אחת מהמעצמות הכי חזקות בעולם. רמה כזו של בורות וטיפשות בטענותיו גם לא שווה את המאמץ בציון העובדה שנתניהו לא היה ראש הממשלה הישראלי הראשון שהציב על שולחן המשא ומתן בין הישראלים לערבים את הדרישה בהכרה של ישראל כמדינה יהודית. מדובר בשקר שאינו קשור למציאות ולעובדות בשטח.
זה ממש נראה שדבר לא השתנה מהעלילות האנטישמיות שמפנים כלפי היהודים במאות השנים האחרונות. תמיד ירדפו את המיעוט הקטן ההוא למען אינטרס עילאי כזה או אחר. מדי פעם קיים עדכון של עלילת הדם כדי להתאים אותה לעידן המודרני, כמו העלילה שישראל היא מדינת אפטרהייד. יותר אבסורד מכך שעדיין יש יהודים שמעלילים עלילות דם על העם היהודי בעקבות השנאה העצמית. אנשים כמו יאיר לפיד, הרצל והשמאל הישראלי בכלל. מעבר לכך, דבר שארצות הברית והרשות הערבית איתה ישראל מנהלת משא ומתן לשלום צריכות לזכור, הנה שיאסר ערפאת כבר העניק הכרה למדינה ישראל כמדינה יהודית.
