מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

הבריחה מסוביבור לצפייה ישירה








היום הנו יום השנה ה-72 למרד האסירים במחנה ההשמדה סוביבור. מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם בפולין, בקרבת הכפר סוביבור, ששכן ליד פסי רכבת. במחנה זה נרצחו לפחות 170,000 בני אדם - רובם המוחלט יהודים וכמה מאות צוענים. עבודות ההשמדה במחנה סוביבור נערכו מאפריל 1942 עד אוקטובר 1943. עובדי הכפייה ייצרו מוצרים מחפציהם של הנרצחים.
היום לפני 72 שנה (14.10.1943) התרחש מרד האסירים במחנה ההשמדה סוביבור. אמנם ניסיונות בריחה מהמחנה היו לאורך כל תקופת קיומו, אך רובם נכשלו והאסירים נתפסו ונרצחו מיידית, או שהובאו בחזרה אל המחנה והוצאו בו להורג יחדיו עם אסירים נוספים. הפעם, המרד גבה את חייהם של 14 אנשי אס אס ושומרים אוקראינים שנהרגו בידי מחתרת שפעלה במחנה, ולמעלה מ-300 אסירים מצליחים להימלט מהמחנה. עם זאת, חלק לא מבוטל מהנמלטים נרצחו על ידי תושבי הסביבה.
בעקבות ניסיונות הבריחה הרבים, בקיץ 1943 נטמנו מוקשים סביב גדרות המחנה על מנת למנוע בריחת אסירים מהמחנה. מנהרה שנחפרה באותו קיץ אל מחוץ למחנה ויעדה היה לעבור את שדה המוקשים ולהגיע אל היער, נתגלתה ועשרות רבות של אסירים שהועסקו באזור ההשמדה הוצאו להורג בעריפת ראש.





בין היהודים שהגיעו באחד המשלוחים ממינסק בספטמבר 1943 הייתה קבוצה של חיילים יהודים שנפלו בשבי, והועסקו במינסק בעבודות כפייה. חלקם לא נשלחו באופן מיידי לתאי הגז כשאר היהודים, אלא הוצאו מהמשלוח והועסקו בעבודות כפייה בסוביבור. תוך זמן קצר נוצר קשר בינם לבין המחתרת שהתגבשה במחנה בפיקודו של לאון פלדהנדלר, שהיה ראש היודנראט בגטו ז'ולקייבקה בפולין. ראש קבוצת החיילים היהודיים - אלכסנדר פצ'רסקי (שהיה קצין בדרגת סגן בצבא האדום), הפך למנהיג הצבאי של המרד.
אנשי המחתרת חשבו על ניסיון בריחה לכלל האסירים. לשם כך הם תכננו הריגה של כל אנשי האס אס הגרמנים שניהלו את המחנה, אספת כל אסירי מחנות 1 ו-2 למסדר, ולאחריה יציאה מסודרת של האסירים מחוץ למחנה דרך השער הראשי, באופן שימנע ירי לעברם מצד הזקיפים אוקראינים ששמרו על המחנה. תאריך הבריחה נדחה פעמים אחדות בשל סיבות שונות. לבסוף, היום בו הייתה הבריחה נקבע בשל היעדרותם של כמה מאנשי הסגל של המחנה, ביניהם מפקד המחנה פרנץ קרל רייכלייטנר וסגנו, גוסטב וגנר.
המרד נקבע לשעה 4 אחר הצהריים של 14 באוקטובר 1943, סמוך לשקיעה. הרג אנשי האס אס החל שעה קודם. הם התבקשו להגיע לצריפים מסוימים על ידי הקאפואים של המחנה ושם חוסלו וגופותיהם הוטמנו. האסירים היהודים הצליחו אף לגנוב נשק מצריפי המגורים של הזקיפים האוקראינים ולחלקו בין האסירים. משימת ההריגה של אנשי האס אס לא הושלמה במלואה ורק 11 מהם חוסלו בחשאי על ידי האסירים. אסירי מחנות 1 ו-2 נעמדו במסדר אולם מכיוון שהדבר התגלה על ידי שלושת אנשי האס אס שנותרו בחיים, תוכנית היציאה המאורגנת לא הצליחה לצאת לפועל. ליאון פלדהנדלר ואלכסנדר פצ'רסקי ביקשו מהם לברוח כל עוד הם יכולים על מנת לשרוד ולספר לעולם על השמדת היהודים במחנה. לאחר אות זה מאות אסירים פתחו בריצה מבוהלת לכל הכיוונים, כאשר השומרים האוקראינים המבוהלים מנסים להתעשת ולירות בהם.
במהלך הבריחה נהרגו שלושה שומרים אוקראינים נוספים. האסירים היהודים רצו לכל כיוון ופרצו את השער הראשי ואת הגדרות. 400 מתוך 600 האסירים הכלואים במחנות 1 ו-2 הצליחו לפרוץ אל מחוץ למחנה, אולם רבים (לפחות 80 איש) נורו למוות בניסיון הבריחה או שעלו על מוקשים. לפי הערכת הגרמנים כ 320 אסירים שניסו לברוח הצליחו להגיע אל היערות, אולם קרוב למאה מהם נתפסו במצוד שנערך ביערות הסמוכים ביומיים שלאחר מכן, עשרות אחרים הוסגרו במרוצת הזמן לחיילי האס אס, או שנרצחו על ידי האוכלוסייה המקומית.
חלק מהאסירים היהודים שלא ברח מן המחנה המשיך להתנגד והתבצר בתוך הצריפים. אולם יום למחרת פרוץ המרד התנגדותם דוכאה בכוח. 400 אסירי מחנה 3, בו היו ממוקמים תאי הגז ומוקדי השריפה, לא השתתפו כלל במרד. וכפי הנראה נרצחו בידי הנאצים זמן קצר אחריו יחד עם שאר האסירים שנותרו במחנה. לאחר המרד הביאו הנאצים כ-100 אסירים יהודים ממחנה טרבלינקה על מנת לפרק את המחנה ולסיים בו את עבודת ההשמדה ושריפת הגופות. גם יהודים אלו הוצאו להורג לאחר מכן. מחשש פן הסוד הנורא - רצח שיטתי של יהודים - יתגלה, הרסו הנאצים את המחנה ושתלו יער אורנים באזור.











יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

פרופורציות: כשאי אפשר לממן שעון שעולה 1,000,000 דולר






לפעמים, מותג זה לא מה שחשוב. למעשה, מוטל על האדם הנושא את המוצר לגרום למוצר להרגיש ולהראות כאילו הוא ממותג. שעון יד זה תכשיט, "מוצר איתות", הוא מאותת לחברה שיש לי ככה וככה דולרים לבזבז. כמעט כל מוצר קיים גם בגירסת "איתות" (כלומר במחיר מופקע חסר כל הגיון שתכליתו היחידה הפגנת עושר).
אחד השעונים שבתמונה עולה כמיליון דולר, יותר משוויים של חיי אדם על פי הערכות אקטואריות. השעון השני עולה 2.99 דולר בלבד באמצעות אי-ביי, פחות מן השכר לשעה של עובד דלפק במקדונלדס.
אגב, על השעון הזול לא כתוב שהוא BULGARI. די קל לזהות זיוף (או איכות ירודה), בטח כזו של שעון של 3 דולר. גם זיוף של 100 דולר ניתן לזהות בנקל. זום קליל על התמונה ומתגלה חוסר ההשקעה בפרטים הקטנים. עם זאת, שניהם מראים מה השעה. ואכן, השמאלי הוא היקר. אגב יש להניח שהשמאלי הוא גם אמין יותר מהימני ואני מאמינה שניתנת למחזיק בו תעודת אחריות ללא הגבלת זמן. אבל עדיין, מדובר בשעון של מיליון דולר לעומת שעון של 3 דולר. 
מעבר לכך שזיופים גורמים לנו להרגיש אחרת ולכן גם להתנהג אחרת, אף אחד לא קונה שעון יקר בשביל להרשים את הציבור הרחב, אלא בשביל להראות לקולגות וחברים שהוא/היא לא מפסידים במרוץ לסטטוס והצלחה. או ללקוחות, להראות שהעסק מצליח, תפישה שמחזקת את הסיכוי לשמור על הלקוח ולמשוך לקוחות חדשים. כך גם שמלות יקרות לא קונים בשביל להרשים את הבחור הצעיר שעובד בבית קפה, אלא את החברות שאיתן מבלים שם. בנוסף, רכבים וגאדג'טים, לדעתי הצנועה, לא שייכים לדיון. מרסדס ספורט לא מתנהגת כל הכביש כמו טויוטה משפחתית. כן, כמובן שיש את נושא הסטטוס, אבל יש גם הבדל עצום בביצועים ובחווית הנהיגה. חוץ מזה שעון מיקי מאוס עושה את אותה העבודה.
גם אם ננסה להיפגש באמצע הדרך, רמת האמינות של כל שעון שוויצרי שעלותו 1000-2000 דולר אינה פחותה מזו של השעון במיליון דולר. זה אחריותו של האדם שעונד את השעון שעולה 2.99 דולר לענוד את השעון ולהרגיש איתו כמו שעון בשווי מליון דולר. מאותה סיבה שטווס מעדיף את נוצותיו כמה שיותר גדולות למרות הסרבול שבדבר, מאותה הסיבה שהזנבן השליט בלהקת הציפורים נאבק להישאר בעמדת השמירה הגבוהה למרות הסיכון שבדבר. המחיר שאנו מוכנים לשלם מעיד על עוצמתנו מול יתר הפרטים בקבוצה, ככל שהמחיר אמין וכבד יותר כך עולה הרושם. או בקיצור, עקרון ההכבדה. על מנת שהמסר יהיה אמין, חייבת להיות התאמה בין המסר לסימן המעביר אותו. כך שמסר לא אמין או הונאה לא יהיו משתלמים. כמו שעון בשלושה דולר או אורן חזן. אבל את הנוצות הגדולות יותר אתה יכול לראות, וכך גם את הזנבן שנמצא בעמדת השמירה.
את ההבדל בין שעון שעולה 2000 דולר לשעון שעולה מעל 100,000 דולר רוב מכריע של הציבור אינו מסוגל כלל לתפוס. אז עקרון ההכבדה אומר שככל שתשלם מחיר גבוה, כך המסר יהיה אמין. אדם שקונה שעון במחיר של מרצדס מכוון למעגלים חברתיים שעלולים לעלות על חוסר אמינות אם היה קונה זיוף. ועוד דבר, גם אם אותם מעגלים חברתיים לא מסוגלים להבדיל בין מקור לזיוף, אותו אדם כן יודע וייתכן שעצם ידיעתו משפיעה על איך הוא רואה עצמו מול אותם מעגלים חברתיים, או כפי שהסוציולוג צ'ארלס קולי ניסח זאת במשפט הנדוש לעייפה- "האדם הינו מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא". אני מניחה שמי שקונה שעון מעל 100,000 דולר מסתובב במעגלים חברתיים שמסוגלים לדעת את זה מבלי שיסתובב עם קבלות. ואני מניחה שהוא קונה את השעון בשביל אותם מעגלים חברתיים. אגב, בגלל שהאדם אינו מסוגל לתפוס את ההבדלים בין מוצרים סולידיים למוצרי לוקסוס יש תעשיית זיופים. הסימן של רולקס הוא המסר, וסימן קל מאוד להעתיק.
אני מספרת לכם את זה משתי סיבות. ראשית, אתמול מישהי בעבודה התלוננה שאין לה מספיק כסף לקנות שמלה והחלטתי לסייע לה להכניס דברים לפרופורציה. אף פעם לא הבנתי אנשים שמשלמים סכומים מגוכחים על מותגים. לרוב אין הבדל. ולהתלבש בקלאסה אפשר גם בשמלה ב50 ש"ח. מה גם שאם אתה לא חלק מהאחוז האחד אף אחד ממילא לא יאמין לך שזה שעון בארבעים אלף ותצטרך כל הזמן להסתובב עם תעודות וקבלות.... מגוחך כבר אמרתי?
משהו קטן על פילוסופיית החיים - ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מבינים ששעון שעולה 2,000 דולק, 20 דולר ומיליון דולר מראים את אותה השעה. יין ששווה 30 דולר ויין ששווה 300 דולר עושים אותו האנגאובר. כשגרים בדירה בגודל 50 מ"ר ובוילה בגודל 300 מ"ר, הבדידות היא אותה הבדידות. להבין שאושר אמיתי לא מגיע מדברים חומריים. כשמטוס מתרסק, איתו מתרסקים גם מחלקה ראשונה וגם מחלקת התיירות. האושר האמיתי מגיע מהמשפחה ומהחברים, מאנשים שאיתם ניתן לפטפט ולצחוק. זה אושר אמיתי.
אז יקירתי, יש המון שמלות שאת כן יכולה לקנות, ויש שמלות שגם אם היית מרוויחה פי 10 לא היית יכולה להרשות לעצמך לממן. שנית, רוב האנשים בלאו הכי אינם מסוגלים להבחין בין שמלה שעלתה 5000 דולר ושמלה שעלתה 300 דולר (לרבות אלה שמתלבטים בין השתיים). אז אפילו אם יש לך 5000 דולר, לא עדיף לקנות שמלה ב-300 ולהשתמש בהפרש כדי לנסוע לחופשה בניו יורק? מרילין מונרו המחישה את זה מעולה - היא נראית מדהים גם בשק תפוחי אדמה. לגבי בגדים... אין הצדקה להבדלי המחירים מלבד המותג הנחשק. בדיוק ככה:







כי על אלימות מגיבים באלימות










איש זר הטריד מינית לקוחה בחנות כלי בית - הדס ניקומרוב מספרת על ההטרדה המינית שהיא חוותה במהלך שופינג מגבר זר בשנות ה-40 לחייו. הוא מישש לה את החזה, נצמד אליה באופן מוגזם. זה לא הפעם הראשונה שהלקוחה הזו מוטרדת מינית, בפרט כשמישהו זר נצמד אליה וממשש את איברי המין שלה - הפעם איש זר, עימו היא לא החליפה מילה לפני כן, מישש את החזה שלה. "קפאתי במקום למאית השנייה אבל אחר כך התחלתי לצעוק עליו" היא אומרת. לא מדובר בדושבאג, אדם המתחזה למחזר נעים הליכות שפרצופו האמיתי מתגלה במיטה כזיין גרוע ואיש מריר שמוציא את זעמו על הבחורה. מדובר בהטרדה על ידי איש זר, באלימות לכל דבר, בתקיפה.
אז היא צעקה עליו, עשתה לו פדיחות לפני כולם וסרבה להצעתו להתלונן במשטרה. באמת, מה הטעם להתלונן כנגד הסוטה מין הזה במשטרה? מה הם כבר יעשו? אין לקורבן שום אינטרס להתלונן במשטרה. אין טעם. היא רוצה נקמה? שלא תצפה מהחברה, ממערכת האכיפה ומערכת המשפט להשיב לו כגמולו.
אבל למה לצעוק עליו? הוא תקף אותך, תקפי אותו בחזרה. דנה ספקטור הגיבה נכון בסיטואציה דומה. שוטר נאלץ לאחוז בה כשהיא בעטה לתוקף בצלעות כשהיה שכוב על הרצפה. היא זו שהוטרדה כאן. אז למה השוטר אוחז בדנה ולא במטרידן? זוהי הגנה עצמית נטו. בסיטואציה כזו, אין לדעת איפה זה יגמר - במישוש מעל הבגדים או אונס. תלמדו להגן על עצמכן. תיישמו את ההגנה העצמית וכשמישהו יחלל את המרחב האישי שלכן, תקפו מתוך הגנה עצמית. אלימות כנגד אלימות הנה התגובה המיידית היעילה ביותר. אתן הגיבורות כאן, זה הוא שסוטה. 







מל ברוקס החיים בזבל (1991) סרט מלא בתרגום לעברית








קומדיה. החיים בזבל life stinks טייקון מנסה לנצח בהתערבות, בה הוא צריך לשרוד 30 יום בגטאות לוס אנג'לס. איש עסקים עשיר כקורח, מתערב עם תאגיד מתחרה שהוא יכול לחיות ברחובותיה הפרועים של לוס אנג'לס, ללא הנוחות של בית או כסף, כדי להוכיח שהוא יותר קשוח משחושבים. מלווין "מל" קמינסקי ידוע יותר בשם הבמה שלו מל ברוקס, הוא במאי קולנוע, שחקן, תסריטאי, מפיק, מלחין ובדרן יהודי-אמריקאי, הידוע בעיקר כיוצר של פארסות ופרודיות. ברוקס ידוע בפרודיות שלו לז'אנרים בקולנוע, על אנשים בתעשיית הקולנוע ואף על עצמו

















לירן דנינו - תמיד יחכו לך






לירן דנינו מחדש את השיר של לאה שבת - תמיד יחכו לך




הו ילד עבר זמן
נסעת לחפש רחוק מכאן
ואני מחכה לך

הו ילד שלי בעולם
ציפור אדם כמו כולם
מחפש את האופק

כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך
נחליאלי לפני הגשם
צרצרים בשעות הערב
התמיד יחכו לך

הו ילד כששקט
אני יושבת במרפסת לנגן
מנגינות געגוע

הו ילד תשתדל
להגיע לכאן מהר
ככה אני מבקשת בשקט

כל מטוס שטס בשמיים..



כשערבים מבצעים פיגועי טרור: משטרת ישראל מאבדת כיוון ועוצרת יהודים















"תיירת יפנית נפגעה בפיגוע בחברון על ידי מיידה אבנים או בשמו המסורתי ביפן — אישימאבן". 
זה הסטטוס המצחיק שפרסם ח"כ אורן חזן בעקבות פיגוע אבנים שביצעו מחבלים ערבים וגרם לפציעתה של תיירת יפנית [יוצאת מתוך נקודת הנחה שהיא הגיעה למקום כדי להגן על זכויות האדם של המחבלים שעשו עליה פיגוע]. את השמאלנים ההזויים בעיתון הארץ זה לא הצחיק והם העבירו ביקורת על אורן חזן. צעיר יהודי פירסם פוסט סאטירי המתייחס למצב הביטחוני ונעצר על ידי משטרת ישראל. לאחר חקירה של מספר שעות שוחרר הצעיר בערבות. מארגון חוננו נמסר: "במשטרה איבדו כיוון"
מפרסם הפוסט הנו צעיר יהודי, כבן 22, אשר סיים לאחרונה שרות צבאי קרבי בצה"ל, נעצר אתמול (יום ב') בשעות הערב בעקבות פרסום של פוסט סאטירי אותו כתב בדף הפייסבוק האישי שברשותו. הפוסט, אותו פרסם הצעיר התייחס למצב הביטחוני בזווית הומוריסטית:
"אני יושב בבית חולים פתאום באה אלי אחות ערבייה ואומרת לי: עכשיו תרגיש דקירה קלה... לא חשבתי פעמיים ויריתי בה".
"מישהו במשטרה איבד כיוון", אמרו בארגון חוננו אשר עו"ד מטעמם הגיע לתחנת המשטרה בכדי לסייע לעצור, "עם ישראל נמצא תחת מתקפת טרור, הרשתות החברתיות מלאות בהסתה נגד יהודים, רק אתמול מספר פיגועים בבירה, ומשטרת ירושלים עוצרת בחור אשר שוחרר לא מכבר משרות קרבי בצה"ל על פוסט סאטירי? לצערנו יש כאן במקרה הטוב בלבול ובמקרה הפחות טוב איבוד כיוון טוטאלי. בפוסט אין כל עבירה, וחבל שכך נהגה המשטרה".
מעניין שאת היהודים הם מייד עוצרים ואילו את כל כותבי הפוסטים שיוצאים לשחוט יהודים, הם לא מתאמצים לחפש.
חברי כנסת יהודים וערבים, מנהיגי שמאל נוספים ואנשי תקשורת מבצעים הסתה כנגד יהודים והם אינם נעצרים. הם מפיצים עלילות דם וחופשיים לעשות זאת, כל עוד העלילה וההסתה הנה כנגד יהודים. כל העלילות דם האלו תורמות לחלוטין לאג'נדה הערבית, האנטיהודית והאנטיציונית. 
 מותר גם להתיר את דמם של חברי כנסת ואנשים נוספים, כל עוד הם שייכים למחנה הימני ומזוהים כיהודים ציונים. גם כשמחבלים פורעים בהר הבית, משטרת ישראל עוצרת יהודים מאחר ונוכחותם הנה פרובוקציה. יש גם מדריך למסית השמאלני. זועבי, טיבי וזאחלקה הנם מסיתים גדולים כנגד יהודים אך להם מותר להיבחר לכנסת והם עדיין חופשיים. למסיתים כנגד יהודים יש חופש ביטוי.  עם או בלי קשר לכך שערבים מבצעים טרור ברחבי ישראל, ליהודים נאסר לבקר בהר הבית. זה בסדר לשרוף תחנות משטרה ישראליות, כל עוד מדובר במחבל ערבי ששורף את התחנה, כשהשוטרים בורחים ממנה. מדי יום, מחבלים ערבים תוקפים יהודים וישראלים בכלל ושוטרים בפרט ברחבי הארץ ללא הגנה מכוחות הבטחון  מדיניות הגבלת חופש התנועה של היהודים אינה מונעת הסלמה במזרח התיכון.
במצב הנוכחי, תושבי ישראל אינם בטוחים. יש רק שפה אחת אותה מבינים המחבלים הערבים - שפת המלחמה. יש לנקוט כנגד המגזר ביד קשה, לשלול אזרחות מישראלים מסיתים, לירות כדי להרוג בערבים שזורקים אבנים ובקבוקי תבערה על כוחות הבטחון, לגזור גזר דין מוות על מי שהפך אדם לנכה במסגרת פיגוע חבלני. זה עובד ברוסיה. זה יעבוד גם בישראל.







יום שני, 12 באוקטובר 2015

מה המשמעות של להיות אזרח ערבי בישראל?








יש כאן סיפור קטן על סבא של בוז׳י, שפורסם ב 1976 בעיתון ״דבר״. בקצרה, המופתי של ירושלים התסיס את הרחוב הערבי כשאמר שהרב הרצוג מתכנן לבנות את בית המקדש השלישי. הרצוג ענה, בערבית, שלא היה ולא נברא. הערבים לא השתכנעו, ואז התחיל ״גל הטרור״ של 1936. לפני ביבי. לפני הכיבוש. לפני הקמת המדינה.
אז בוז׳י, האם סבא שלך היה הפרובוקטור הקיצוני ש״הבעיר את השטח״ והצית את המרד הערבי הגדול, זה שגבה קרוב ל 6,000 קורבנות?
או שמא לא הר-הבית עילת השנאה? 

בהמשך, המופתי אמין אל חוסייני נפגש עם היטלר כדי ליצור שיתוף פעולה בארץ ישראל בנוגע לפיתרון הסופי. פגישה זו הנה בהמשך למדיניות שמטרתו להביא להשמדתו של עם הספר. וזה קרה ב1941, הרבה לפני הקמת המדינה וה"כיבוש".
לאור מידע זה, עבדתי מאוד קשה הלילה. ביצעתי מחקר ופירקתי את גוגל, על מנת לדעת - האם ערביי ישראל באמת גורמים לנזק למדינת ישראל? התוצאות מזעזעות - ואני באמת חושבת שכל משלם מסים - צריך לקרוא את הפוסט הזה ולהפיץ אותו. כשהשמאל טוען שהיחיד אינו מעיד על הכלל, להלן נתונים המעידים על הכלל:
**
כמה סטטיסטיקות - שתבינו מול מי אנחנו מתמודדים: (עם הפניות):
67% ממקרי הרצח בארץ - ערבים.
38% מעבירות התקיפה החמורה - ערבים.
36% ממעשי השוד - ערבים.
52% מההצתות - ערבים.
לצד ירידה מתמשכת בפשיעה הכוללת, ישנה עלייה בפשיעה הערבית (בשנת 2012 הייתה תלולה בכ-8%).
בשורה הכוללת - 40% מכלל הפשיעה - מבוצע על ידי ערביי ישראל המהווים 20% מכלל האוכלוסיה.
חשוב גם לציין את החלק שלהם בתאונות דרכים, שכל הזמן מנסים להסתיר, את הונאת חברת הביטוח לגבי תאונות דרכים שזה יותר שמועות ואין נתונים. יש גם הרבה פרוטקשן שלא נרשם בשום מקום, אלא אם מתנגדים ואז זה מגיע באמת להצתות ולתקיפה המצויינים לעיל. אחוזי העתקה מדהימים בבגרויות בקרב המגזר. בפקולטות לרפואה ולהנדסה ידוע שהם עם בגרויות גבוהות מאוד ופסיכומטרי פחות גבוה. וכמובן גם מקבלים אפליה מתקנת. גבייה נמוכה מאוד של ארנונה, מים ומיסי רשויות ברשויות הערביות ואחר כך הם בוכים שחסר להם ומקבלים השלמות ומענקי איזון מהממשלה. גם גביית הארנונה נמוכה בישובים הערבים ומהמגזר הערבי בישובים מעורבים. לפחות בירושלים אבל אולי בעוד מקומות - התחברות פיראטית למים מחברת המים העירונית. >>
ועכשיו השמאל יאמר - זה כי המדינה גזענית! האמנם?
1. על פי פאינה קירנשבאום (הייתה חברה בועדת הכספים 2012) - "הערבים במדינת ישראל משלמים 400 מיליון שקל מסים, אך מקבלים הטבות בגובה של 11 מיליארד שקל לפחות. 38% מאזרחי מדינת ישראל בלבד משלמים מיסים וחלק קטן מהם הם מיעוטים. אזרחי המדינה משלמי המסים נושאים על גבם את כל ייתר האוכלוסייה".
2. התנאים העיקריים למלגות באוניברסיטה לערבים היא איננה ציונים או יכולת (כפי שנהוג בעולם) - אלא מצב סוציו אקונומי נמוך בלבד, כך שנוצר מצב שרוב מוחלט של הערבים זכאי. (אלו הם תנאי המלגות השונות).
51% מהערבים מקבלים קצבת הבטחת הכנסה (לעומת 41% מהיהודים).
>>
ועכשיו תגידו: "רגע, המדינה לא מחויבת לעזור לעניים?!" אז זהו שלא. מעבר לכך שמדינת ישראל אינה מדינת רווחה, היא מחויבת לעזור קודם כל למי שתרם למדינה, אחר כך למי שנאמן למדינה - ומי שאינו מכיר במדינה (כל סקר שנערך בקרב ערביי ישראל אישר שרובם המוחלט שולל את קיומה ובעד טרור נגד הכיבוש). אומר זאת בפשטות - מי שתרם למדינה צריך לקבל שקל, מי שלא תרם צריך לקבל חצי שקל (כניאו ליברל האמת שגם עם החצי שקל הזה אינני מסכים), ומי שבאופן מוצהר נגד המדינה, קיומה ותומך באלימות, לא רק שלא צריך לקבל כסף - אלא לפעול נגדו בהליכים משפטיים יותר רציניים. (גם 40% מהם סבורים שהשואה לא התקיימה)
>>
בנוגע לחמודים הטוענים ש"אבל העוני גורם לאלימות!" לא. בורות גורמת לאלימות. אין פיגועים הינדים נגד נוצרים, אין נוצרים שקוראים לחיסול היהודים, אין אתאיסטים שמפוצצים כנסיות, אין סינים שטובחים ביפנים. וגם אם פה ושם יש פעולת טרור נוצרית או יהודית, אז הממשלות (הנוצריות, ההודיות, הסינית, היפנית והיהודית הבודדת) עוצרים הכל, אנשי הדת (הרבנים והכמרים) מגנים מקיר לקיר ומנדים מהאוכלוסייה פשוט.
לעומת זאת, הדת האיסלאמית היא הדת היחידה בעולם, שבה המוות יותר קדוש מהחיים - החיים עצמם. לפיכך, אם מיליארד וחצי הודים עניים, ועוד מאות מיליוני נוצרים בעולם השלישי בדרום אמריקה ואפריקה מוצאים "טרור" פעם בחודש אם בכלל - סימן שזה לא העוני גורם למלחמת דת. זה הערביות שלהם מביאה למלחמת דת. לראייה, מתוך 22 מדינות מוסלמיות, רק שניים דמוקרטיות (בקושי) - טוניס ומצרים.
>>
ישנם חכמולוגים הטוענים, כיישנן סטטיסטיקות דומות על שחורים והיספנים בארה"ב - האם צריך לשנוא שחורים והיספנים בארה"ב? או שצריך לנסות לשפר את מצבם? אז זהו, ש:
1. הערבים שווי זכויות מקום מדינת ישראל, השחורים רק משנות ה70.
2. השחורים וההיספנים משרתים בצבא והאמרקאי ומכבדים את הדגל האמריקאי.
3. השחורים וההיספנים לרוב מרוכזים בערים גדולות - מקור לפשיעה.
4. השחורים וההיספנים לא חיים במדינה סוציאלית ולא קיבלו סיוע מהממשל האמריקאי, פרט למלגות. ערביי ישראל מתוקצבים הרבה יותר מהם.
לאור הממצאים האלו - אפשר להגיד שערביי ישראל הרוויחו את העויינות כלפיהם ביושר. אנא - שתפו והפיצו

להלן מספר נקודות, אותן מעלה דר' גיא בכור:

1. גל פתוח בערוצי התקשורת משרת את הנרטיב הערבי ומעצים את תודעת הפחד והיראה בציבור הישראלי, לחינם.
2. ההפגנה של ערבי ישראל אתמול היא המשך ישיר למרד הגדול ב-39' , 48' , אינתיפאדה ראשונה ושנייה. אין חדש תחת השמש.
3. הציבור הערבי בישראל רוכב על הגל הפלסטיני, ומטרתו אחת : אוטונומיה בתוך מדינת ישראל.
4. השאהיד של היום מחפש את הסרטון האחרון של 25 השניות בדיוק כמו הדור הקודם שחיפש את תמונת הפוסטר של השאהיד. כל דור מתאבדים והטכנולוגיה שלו.
5. החמאס בוחש בקלחת לצורך חיזוק מעמדו בתוך יהודה ושומרון. הכיוון ברור.
6. אבו מאזן רוקד על כל החתונות : התיאום הביטחוני עם ישראל נועד לשמור על עצמו וחייו, בעוד הוא עצמו רוכב על גל ההסתה לצורך קבלת לגיטימציה ברחוב, שאיננה בשלב זה.
7. בניגוד לעבר, הרחוב הערבי והפלסטיני מובל ע"י מספר גורמים, מה שדווקא יביא להחלשתם הפנימית וקריסתם לתוך האידיאולוגיה האנטי-ישראלית.
8. ניתן לראות בגל הטרור הזה את זליגת האידיאולוגיה של דעא"ש, המבקשת לכונן חל'יפות הנסמכת על הר הבית, תוך הדגשת המניע הדתי לליבוי הסכסוך.