מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום חמישי, 7 באפריל 2016

השמאל בישראל מתנגד להפרדה בין יהודים לערבים במחלקת היולדות





ההפרדה בין יולדות ערביות ויהודיות בבתי חולים נהוגה מזה שנים במערכת הבריאות בישראל, וקיימת בעיקר בבתי החולים המשרתים אוכלוסייה מעורבת. לפי הדיווח, בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים, איכילוב בתל אביב ומאיר בכפר סבא, מופרדות היולדות הערביות והיהודיות לחדרים נפרדים — לבקשתן או באופן אוטומטי. לפי התחקיר, בכל בתי החולים הכחישו כי התופעה קיימת אך בכמה מהם ציינו כי אם היולדות מבקשות, ההפרדה מתאפשרת.
התגובות במערכת הרפואית, מהודעות דוברי בתי החולים, דרך ההסתדרות הרפואית, ועד למשרד הבריאות, נעו בין גינוי כללי להכחשה גורפת. האיסור הרשמי על הפרדת יולדות ברור לכולם, שכן מדובר בגזענות לשמה ובאפליה בין חולים. אך מי שמכיר את המערכת מבפנים יודע כי התופעה קיימת במקומות שונים כבר תקופה ארוכה, והיא מתחילה לעיתים כבר עם בואן של היולדות לבית החולים. לא מדובר במדיניות רשמית, אך היא מיושמת על ידי הצוותים במחלקות, תוך העלמת עין של הרופאים וההנהלה. בתי חולים הללו מתוגמלים כספית באלפי שקלים מהמדינה על כל יולדת ולמעשה, מבחינתם מדובר בחלק ממתן תנאי שהייה נוחים ליולדות. משרד הבריאות שמודע לסוגיה, לא ערך מאמצים למגר את התופעה הראויה, ובצדק.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אף עורר סערה כאשר כתב על ההפרדה בין היולדות, כי
"אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החאפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות". 
בהמשך כתב סמוטריץ' בדף הטוויטר שלו:
"טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד 20 שנה".
להלך 5 שניות מהדו שיח בן למעלה מ-7 דקות שנערך בין אורלי וגיא לבנצי גופשטיין:
"תגיד, היית יכול להרוג ערבי?"
"אם הוא היה בא להרוג אותי - כן. סתם כך? ברור שלא"
"אז גם אתה נורא מפחיד"
אורלי וגיא התחלקו על השכל ולא בפעם הראשונה. פספס מי שלא ראה את הראיון הפשוט מזעזע של אורלי וגיא עם בנצי גופשטיין. למקרה שפספסתם, הראיון המלא מובא אליכם כאן. ניתן לראות בבירור כיצד הזוג השמאלני מנסה בכח להכשיל את בנצי גופשטיין בלשונו ולהוציא ממנו הצהרה שתעשה להם את היום. אבל בנצי לא צריך להיזהר בלשונו, מאחר והוא אדם מוסרי. כן, גם הוא מסוגל להרוג רק כשמדובר בהגנה עצמית. וכן, זה מה שזה - כשמחבל פועל ברגע זה כדי לרצוח אותך, צריך להשכים ולהגן על עצמך, להורגו. נוצר מצב שעולה השאלה האם להיות מוסרי או להיות שמאלני?
מילא ההשתייכות של הזוג לקצה קיצו של המחנה השמאלי, אבל גם העבודה העיתונאית שלהם, אם אפשר לקרוא להבעת עמדות תקיפות וקיצוניות בלי יכולת להקשיב- עבודה עיתונאית, היא פשוט קטסטרופה. גיא מרוז הנו חבר מנהל בעמותת הטלויזיה החברתית, גוף התומך בסרבנות ובBDS. גם אורלי הנה שמאלנית מהזן הנחות. במקום להעביר ראיון בצורה הגונה ומאוזנת היא משתלחת וכופה את דעתה על גופשטיין. האמת שגם מאורלי לא ציפיתי כלום כבר ביום שהיא אמרה לינון מגל:
"לא יכול להיות שהאויב שלך זו נערה עם סכין בעפולה"



בנצי גופשטיין עושה עבודת קודש כשהוא נכנס לגוב האריות - הייתה לו כאן הזדמנות להשמיע את דברו במקום בו נשמעים קולות פרופלסטיניים באופן בלעדי וכן, מבצעים דה לגיטימציה ודה הומניזציה לדעות אחרות. לו גבלס היה מבקש למצוא עבודה בצתקשורת הישראלית בכלל ובפרט בעיתון 'הארץ', ספק אם הוא היה מתקבל היום. כתועמלן, הוא היה 'עדין' ולא הלך עד הסוף... עובדה - ישראל היא עדיין מדינה יהודית, למורת רוחם של הפוסט-ציוניים. אורלי וגיא הנם דוגמא מעולה לתקשורת פח. יש הבדל בין עמדה תקיפה לתוקפנית. תקיפות היא מילה שנאמרת בהקשר חיובי. אסרטיביות חיובית. אצל הזוג זו תוקפנות. מי שלא חושב כמוהם הוא אדם רע ולכן, לגיטימי לבצע דהומניזציה כנגד גופשטיין. הדבר מתפרש לפי הקונוטציות שלהם, לפי שפת הגוף ולפי תוכן הדברים. אגב אפשר להתלונן בסוגיה לרשות השניה לטלויזיה ורדיו בקישור הבא.
ולאחר שנאמר הכל על הפרשה.. ואחרי שיצאו כל השדים של הסמוטריצ'ים והגופשטיינים מהבקבוק, חייבת להגיד שעל אף שהתחקיר שעשתה העיתונאית המכובדת הוא מעין פרצוף עקום למציאות הישראלית שפשוט ממסדת, מטפחת ומעצימה גזענות ראויה כלפי מחבלים בצורה מגמתית ומציבה סוג של סלפי עם אורח חיים של חברה שחיה עם מצב אבסורדי, בו העם השולט צריך להיות הומניטרי בצורה קיצונית כדרך קבע ובאורח נורמטיבי כלפי האויב שלו שיונק משד אימו את הרצון העז לרצוח יהודים ולערוך בהם טבח, היה ראוי לוותר על התחקיר הזה דווקא בבתי חולים ולהימנע מלשנות את המציאות שמפרידה בין ערבים ויהודים. לא בגלל שאני אוהבת הפרדה וגזענות, אלא דווקא בגלל שבתוך עמנו אנו חיים..
אני מכירה את המציאות, את המתיחות בין הצדדים, את חוסר הסובלנות, את תחושת האנדרדוג ומנגד את הגישה בנוסח "אין לי כוח לחפלות שלהם!"..אני מכירה את הכעס, את הפחד, את חוסר ההבנה של האחר.. את ההבדלים בין שני בני האדם הזהים רק בגלל שהאחד רוצה לרצוח את האחר והאחר מעוניין בכל נים מנימיו ובכל איבר מאיבריו להגן על עצמו מפני המשכים להורגו, מפני אויבו שקם עליו לחסלו!!
האמת, אם תסתכלו מקרוב לא נראה לי שאי פעם מישהו מהצדדים התלונן על ההפרדה הזו, גם יהודים וגם ערבים... כי זה עבד, והיה שקט יחסית! שקט!.. רבותייייי באייימא שלכם שקט ל 48 שעות בלבד! זה קורה אכן בחדר לידה ובחדרים סמוכים.. ובתי החולים דאגו לזה בחכמה.. זה היינג והיאנג של מערכת הבריאות. כמו להגיד: שני ילדים ל 48 שעות הקרובות אתם מקורקעים, מופרדים, מפסיקים לריב, ולכן כל אחד בפינה שלו. כאן לא רבים! וכשתחזרו הביתה תמשיכו את הריב! מה רע בזה!?
לא משנה למי יש יותר 'חפלות' או הבן של מי 'קדוש' יותר או יותר שאהיד כי נפשו עלתה השמיימה עם יהודונים רבים יותר במסגרת פיגוע התאבדות.. צריך לקבל קצת שקט לאחר לידה, ואם המחיר הוא הפרדה אז שיהיה! על זה לא יתמוטט מגדל הדמוקרטיה הרעוע שלנו. או לכל הפחות את המאבק בהפרדה בבתי חולים נשאיר לסווווף.. מה רע? תתחילו במקום אחר! לכו לדיור, לתעסוקה, לתחבורה, לתשתיות, לרשויות מקומיות, חינוך, מגרשי כדורגל, שרים... למה ללכת רחוק: לכו לראש הממשלה!! יש כל כך הרבה מגרשים לנהל בהן את המאבק הזה שקשה להאמין שעדיין מתגאים בנאורות הדמוקרטיה שלנו... (בטח מישהו יקרא את זה ויגיד אם לא מתאים לך אז לך לסוריה... כאילו הדמוקרטיה של ישראל היא בהשוואה לסוריה) אין במערכת הממסדית אף צדיק בסדום ולא שומרי הסף: בטח שלא בדמות בתי המשפט. בית המשפט לא משמש כאן על תקן תפקיד המבוגר האחראי. במקום לעשות סדר, לנתב ולנווט את הסירה למבטחים תוך שמירת הסטטוס קוו, שמירה על איכות חיים ובכלל, מניעת חיכוכים בין אויב הצמא לדם יהודי ליהודי שכרגע לא יכול להגן על עצמו כי הוא בחדר הלידה... לכן, יוצאים סמוטריצ'ים קטנים וגדולים ובכל המידות במטרה לרמוס את בית המשפט, גם באמצעות די 9, והשד יודע במה עוד!!
רבותי הבעיה לא בבתי חולים.. הביעה בחינוך! חינוך.. ושוב חינוך..ולאחר מכן אכיפת חוק.. כל השאר הוא רק תוצאה!



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה