הרגע בו העולם קורס - גיליתם שעבודת ההגשה היא למחר? צרו קשר
כנסו לדף הפייסבוק המספק שרותי סיוע אקדמיים לסטודנטים https://www.facebook.com/academicpapers4students
סטודנטים יכולים להגיש עבודות אקדמיות וסמינריונים בעזרת הסיוע שמספקת מייקי - מייקי מספקת שרותי סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים במגוון תחומים ; ייעוץ והנחייה בעיצוב מתודולוגיות מחקר לפי כללי ה-APA; בניית שאלוני מחקר וניתוח נתונים סטטיסטיים. שרות מיוחד לסטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה תוך התמקדות בכתיבת ממ"נים, פרו סמינריונים (פרו"ס), סמינריונים, איסוף מקורות, התנסחות מול רכזת הקורס ועוד. ביצוע סקירות ספרות ברמה אקדמית ואיתור מקורות. לפרטים נוספים צרו קשר עם מייקי בדף הפייסבוק, בטלפון 0547790549 ולשלוח מידע למייל desertstormil@gmail.com עם מידע כגון שם, טלפון, סוג העבודה הנדרש וכדומה.
כנסו לדף הפייסבוק של מיקי שנותן לנו מענה ומנוהל על ידי המומחית בתחום. בנוסף, סיוע בהכנת עבודות אקדמיות וסמינריונים - מייקי מספקת:
|V| סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים במגוון תחומים ; ייעוץ והנחייה בעיצוב מתודולוגיות מחקר; בניית שאלוני מחקר.
|V| הכנת מצגות באופן מקצועי ובאיכות גבוהה.
|V| עריכה מדעית, לשונית וצורנית.
|V| ביצוע סקירות ספרות ברמה אקדמית ואיתור מקורות.
|V| תרגום מסמכים עברית/אנגלית
השרות ניתן על ידי בעלת ניסיון רב תוך עמידה בזמנים ודיסקרטיות. לפרטים נוספים צרו קשר עם מייקי בטלפון 0547790549 מייל desertstormil@gmail.com
היום לפני 192 שנה (07.05.1824): הופעת הבכורה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן.
באביב 1824, לפני 192 שנה, התקבץ קהל רב באולם קרטנרתור בווינה, לאירוע שנתפש באותו זמן כמעט כקוסמי: ביצוע בכורה לסימפוניה חדשה של גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, לודוויג ון בטהובן. שנים ארוכות לפני הלחנת הסימפוניה התשיעית שתק בטהובן, פסק להלחין, כשהוא נתון במצוקה נפשית חמורה, מסובך בתביעות משפטיות, סובל ממחלות רבות ורדוף על ידי חירשותו שהלכה והעמיקה, עד שכבר לא שמע דבר. הסימפוניה התשיעית מכונה "הכוראלית" משום שבפרק הרביעי, האחרון שלה כלל בטהובן קטעי שירה לארבעה סולנים, ומקהלה. המילים של הקטע הווקאלי היו מילות האודה לשמחה של פרידריך שילר, שנכתבו בשנת 1785, עם תוספות קטנות שהכניס בטהובן לטקסט המקורי. הייתה זו הפעם הראשונה, שמלחין גדול הציב את קול האדם באותה רמה עם כלי התזמורת בסימפוניה ויצר בכך יצירה רחבת יריעה ומפוארת, שנתנה את הטון לסימפוניה הרומנטית.
בשנות העשרים המאוחרות לחייו החל לאבד את שמיעתו, באובדן שיכול היה לפגוע קשות בתפקודם של אנשים בני תקופתו ונחשב גם למביש בזמנו. אולם, בטהובן המשיך להפיק יצירות מופת אפילו לאחר שחירשותו נעשתה מוחלטת. באופן יוצא דופן בין בני זמנו, עבד כמלחין עצמאי, אירגן קונצרטים ונתמך בידי כמה פטרונים בעלי הון. אורח חיים זה, שהיה אפשרי בזכות מוניטין יוצא דופן, איפשר לו להסתיר את לקותו מסובביו. מרבית בני תקופתו גילו שהיה חירש רק מקריאת הווידוי שבצוואתו. בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניות השלישית ("הרואית" - Eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית" - Pastoral) והתשיעית, ("המקהלתית" - Choral, שמכילה את "אודה לשמחה" - An die Freude) ונכתבה כשכבר היה חרש לחלוטין. כמו כן, מיסה סולמניס, הקונצ'רטו לפסנתר מס. 5 ("קיסר" - Emperor), הקונצ'רטו לכינור, רביעיית המיתרים "הפוגה הגדולה" המהפכנית, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (Pathétique), "אור הירח" (Moonlight), סונאטת "ולדשטיין" (Waldstein), "אפאסיונטה" (Appassionata), סונאטת "האמרקלאוויר" (Hammerklavier) וכן היצירה "לאליזה" (Für Elise).
מהווידוי שבצוואתו של בטהובן מתבררת הסיבה למוניטין שיצא לו כאדם גס רוח. בטהובן נאלץ להסתיר את אובדן השמיעה ההולך ומחמיר שלו, שנחשב אז לדבר שראוי להתבייש בו. בשל לקותו התקשה להבין את דברי זולתו והדבר תסכל אותו. הם מצידם לא הבינו מדוע דבריהם מעלים את חמתו. תקריות אלה הלכו ותכפו, וכאשר הייתה חירשותו של בטהובן מוחלטת, חשבו הבריות שהוא מתעלם מדבריהם - הם נואשו מלצפות ממנו לתגובות מנומסות ומאוזנות והוא התייאש מקבלת יחס סלחני ומבין. הנתק בין בטהובן לציבור הגיע לשיאו בעת שהקהל באולם הקונצרטים, המלא מפה לפה, קיבל בתשואות סוערות את ביצוע הבכורה של הסימפוניה התשיעית, אך בטהובן, שלא ראה ממקומו על דוכן המנצח את הקהל המריע מאחוריו, חשב שאיש אינו מוחא כפיים ועל כן לא הסתובב אל הקהל ולא השתחווה. על פי השמועה, בשלב זה קם הכנר הראשי (לפי סטנלי, אחד הסולנים) והפנה אותו בעדינות אל הקהל, כדי שיווכח במו עיניו במה שחירשותו העלימה מידיעתו.
הסימפוניה התשיעית תופסת מקום חשוב בתרבות העולמית כיום. היא מושמעת לעתים תדירות מאוד בטקסים ואירועים רשמיים רבים, ואף משמשת כהמנון האיחוד האירופי. בישראל בוצעה הסימפוניה התשיעית בפעם הראשונה באפריל 1942, בביצוע התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית ומקהלת האורטוריה הישראלית בניצוח מיכאל טאובה.
אברהם אלימלך פירר (מוכר בשם "הרב פירר"; נולד ב-3 בנובמבר 1954) הוא יועץ רפואי, מקים אגודת "עזרה למרפא". חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"ז ופרסים נוספים. מגיעים אליו עשרות אנשים. הוא מעולם לא למד רפואה אך הציל עשרות אלפי חולים. הרב אלימלך פירר - סיפור מדהים של חסד לאין שיעור!!!
הרב פירר מייעץ בתחום הרפואה מזה 30 שנה על בסיס התנדבותי. על אף שלא רכש השכלה רפואית, פונים אליו מדי יום כ-150 חולים, כדי לקבל חוות דעת רפואית שנייה. על אף שלא רכש השכלה רפואית פורמלית, הוא צבר בכוחות עצמו ידע שבעזרתו הוא מייעץ לפונים אליו ומפנה אותם לרופאים המתאימים להם להערכתו. כאשר הטיפול המומלץ הוא בחו"ל - מסייע הארגון בסידורי ההטסה וההגעה. פירר אף מקיים שירותי השאלה של ציוד רפואי. הוא נחשב לאחד מהיועצים הרפואיים המבוקשים בארץ. אומרים עליו כי בשיחת טלפון אחת מצידו מגיעים גדולי המומחים בעולם. בשנים 1999-2004 הוא שימש כדירקטור בחברת ’אלביט הדמיה רפואית’ ופרש לאחר שהיא נכנסה לתחומי הנדל"ן, אך המשיך לשמש כדירקטור בחברות בנות שלה שעיסוקן במדעי החיים. סיפור על אישיות יוצאת דופן הפועלת מתוך אמונה דתית וראיית עולם מורכבת ומרתקת לצד ממסד רפואי אימתני. הרב פירר מייעץ בתחום הרפואה ומציל חיים במסגרת התנדבותית כבר 30 שנה
וכשהלילה תם והשמש מאירה
התדעי אמא מה לעינינו נראה?
עצים סביב, רמי צמרת אך חרוכי גזע
בתים גדולים סביב אך הרוסים הם דהויי צבע
מהלך על הריסות אני, אמא
ותאמיני לי אין כאן שום אגס ואין כאן פרח
לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדנו במיטה
כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
בחיי שזה קשה אך אני נשאר
אפורה האדמה ושחור האופק
וכחול שמים כאילו משתהה והוא ממתין
ולא נוגע, הוא לא נוגע באופק השחור
ביניהם חלל, שום קשר וכל השאר
וזה קשה מאוד אך אני נשאר
יש כאן גדר תיל ואחריה חרב שלופה
אמא, אבא וכל השאר
לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדנו במיטה
כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
וכשהלילה תם והשמש מאירה
התדעי אמא מה לעינינו נראה?
זהו סיפורו של הרב יעקב איפרגן המכונה "הרנטגן" מנתיבות. הסרט מספק הצצה נדירה לפעילותו. הרב יעקב ישראל איפרגן (נולד בכ"א בכסלו ה'תשכ"ז, 4 בדצמבר 1966)הנו מקובל ישראלי המכונה הרנטגן. הכינוי ניתן לו בעקבות השמועות על יכולתו לאבחן מחלות ובעיות במבט עיניו. הוא נולד למשפחה מרובת ילדים בנתיבות, כבנו של שלום איפרגן. את שמו הנוסף, "ישראל" קיבל על שם הבאבא סאלי שהיה הסנדק בברית המילה שלו. אחיו הוא הרב דוד איפרגן, לשעבר לוחם בסיירת שקד, דרשן וראש עמותת "עולם חסד" שייסד. הרב איפרגן מופיע בלבוש חסידי מודרני. ידוענים ואנשי ציבור נוהגים לפקוד את לשכתו, להתייעץ ולקבל ברכה. על פי פרסומים באמצעי התקשורת, שרי אריסון הייתה אצלו לפני שרכשה את השליטה בבנק הפועלים, שחקן הכדורגל ליאור אסולין עבר לקבוצת בית"ר ירושלים לאחר התייעצות עמו, ואיש העסקים נוחי דנקנר שילם 600 אלף ש"ח עבור הזכות לפקוד ראשון את קבר אביו ביום ההילולה למותו. הרב איפרגן דורג כשביעי בעשירים שברבני ישראל וחצרו הוערכה בשווי של 90 מיליון ש"ח נכון לשנת 2012. ידוענים ופוליטיקאים אחרים הוזכרו כמי שנוהגים לבקרו, ובהם אריאל שרון, משה קצב, רוני מילוא, גדעון עזרא, זאב רווח, דודו טופז, ג. יפית וצביקה פיק.
בשנת 2010 יצרה הבמאית שרון כידון את הסרט הדוקומנטרי "עיני רנטגן", בהפקת ערוץ 10. הסרט מספר את סיפור חייו, ובו משתתפים ג. יפית ונוחי דנקנר. באותה שנה גם הוקרן תחקיר של צוות שומר מסך בהפקת ערוץ 10 שבה מוצגת חצרו.
Set between the events of A Nightmare on Elm Street 5: The Dream Child and Freddy's Dead: The Final Nightmare, Freddy's Return is a feature-length non-profit fan production about a young man named Kevin Marks. As a child, Kevin was kidnapped by Freddy Krueger before Freddy was killed by a mob of angry parents. Although he he rescued by the detective that arrested Krueger, he was left scarred emotionally and psychologically. 13 years have passed, and Kevin's family has moved back to Elm Street, stirring up Kevin's darkest memories. A weakened, desperate Freddy, trapped in the dream world by his mother, a nun named Sister Mary Helena, following the events of Nightmare 5 has caught Kevin's scent, the one that got away.
Freddy's Return stars David Buczynski as Kevin Marks, Jennifer Farr as Ashleigh Asoa, a Native American girl with mysterious ties to Kevin's past, Ashlly Lynn as Sister Mary Helena, and Justin Edwards as Memory Krueger, Freddy before he was burned to death.
A Definitive Edition of Freddy's Return, featuring an entirely new, faster-paced edit, new sound and visual design, new special effects, and several new and deleted scenes is currently in production. Find us on Facebook for updates
היום לפני 56 שנה (01.05.1960): משבר מטוס הריגול U-2 בין ארה"ב לבריה"מ.
לילה אחר לילה נותרו טייסי חיל האוויר הישראלי בשנות ה-50 חסרי אונים נוכח גיחות של מטוסים לא מזוהים, שחדרו למרחב האווירי של מדינת ישראל ונסקו לגובה של 70,000 רגל. הגיחות, שכונו "ז'ול ורן", נשמרו בסוד בין בכירי החיל. "מטוסינו המסכנים בהשוואה למטוס המסתורי נאלצו לטפס לגובה 40,000 רגל ולחזור כלעומת שבאו", נכתב ביומן טייסת "הקרב הראשונה" לאחר אחת הגיחות. אנשי החיל דאגו גם לשלוח מסמכים ללשכת הרמטכ"ל לאחר כל טיסה מוזרה. "מאז 'קדש' המטוסים האלה מופיעים בשמים מפעם לפעם, בעיקר בזמני מתיחות ובמסלולים קבועים", כתבו, "מטוסינו הוזנקו לעברם מספר פעמים, אך מפאת גובהם לא הצליחו ליצור מגע ואף לא לזהותם". משך ארבע שנים נרשמו חילוקי דעות במטה חיל האוויר ביחס לזהות המטוסים המסתוריים. אחדים טענו כי היו אלה מטוסי ולייאנט בריטיים, ואחרים סברו שהיו מטוסי קרוסיידר אמריקאיים שהוצבו על נושאות מטוסים מתוצרת ארצות הברית. גיליון ביטאון חיל האוויר שיצא באוגוסט 2012 הסיר את עננת המסתורין שהיממה את הטייסים הישראלים. אחרי ארבעה עשורים התיר ארכיון צה"ל לפרסם כי היו אלה מטוסי ריגול אמריקאיים סודיים מדגם U-2, שטסו בשמי מדינות המזרח התיכון.
במאי 1960, לאחר שהופל אחד המטוסים בשטחי ברית המועצות, היה זה ניקיטה חרושצ'וב, שליט ברית המועצות באותה תקופה, שגילה את מהות הטיסות. "היום אני מציג בפניכם את המטוס האמריקאי שאף מטוס קרב לא יכול להשיגו, אך אנחנו הפלנו אותו", התגאה אז חרושצ'וב, "הוא טס בגובה 20 קילומטרים ונשא בתוכו ציוד ריגול וצילום מדויק במיוחד. מיותר לציין כי בטיסותיו הפר שוב ושוב חוקים וריבונויות במדינות רבות נוספות בעולם".
מספר ימים לאחר הצהרת הרוסים על הפלת מטוס אמריקני, הממשל האמריקני יצא בהודעה לעיתונות שהמטוס שימש כאחד ממטוסי נאס"א למטרות בדיקת מזג אוויר, ותעה לשטחי רוסיה עקב בעיות רפואיות של הטייס. וכדי לחזק עמדה זו מטוס U-2 נצבע בצבעי נאס"א כדי להסיר חשד מצד העיתונות ואזרחי אמריקה. ב-7 במאי, ניקיטה חרושצ'וב הודיע לציבור בנאומו כי אכן הרוסים הצליחו להפיל מטוס ריגול אמריקני מעל שמי רוסיה ואף שבו את הטייס (מתוך נאומו): "עליי לגלות לכם סוד. כאשר דיווחתי לראשונה על התקרית, לא הודעתי במכוון על כך שהטייס בריא ושלם... ועכשיו ראו את כל הדברים הטיפשיים שהם (האמריקנים) אמרו". לאחר שנשפט והואשם בריגול, פאוורס נדון לעשר שנות מאסר, אך לאחר שעברו 21 חודשים, האמריקנים והרוסים ביצעו חילופי שבויים כאשר החליפו את פאוורס ברב המרגלים הרוסי, רודולף אבל.
בסוף שנת 2015 הפיק הבמאי סטיבן שפילברג סרט על הפרשה בשם "גשר המרגלים". פאוורס נהרג כאשר מסוק, שהטיס לכיבוי שרפת יער, התרסק בגלל חוסר דלק, ב-1 באוגוסט 1977. להקת U2 קרויה על שמו של מטוס הריגול.
